בית הוועד הפועל של ההסתדרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הוועד הפועל
בית הוועד הפועל ברחוב ארלוזורוב בתל אביב (2011)
בית הוועד הפועל ברחוב ארלוזורוב בתל אביב (2011)
מידע כללי
כתובת ארלוזורוב 93
עיר תל אביב
מדינה ישראלישראל  ישראל
בעלים ההסתדרות החדשה
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 1949–1956 (כ־7 שנים)
אדריכל דב כרמי, צבי מלצר, מריאן גרינהאוז, מלכיאל קוטלביץ', יצחק ישר, יצחק משה לבקוביץ', מאיר צרפתי ומארק פינטל
סגנון אדריכלי ברוטליזם
מידות
קומות 8
קואורדינטות 32°05′08″N 34°47′03″E / 32.08559444°N 34.78411667°E / 32.08559444; 34.78411667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg


בית הוועד הפועל של ההסתדרות, השוכן ברחוב ארלוזורוב 93 בתל אביב, הוא מקום מושבה של הנהלת ההסתדרות החדשה, שעד לשנת 1994 נקראה ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל; והנהלתה, ששכנה בבניין, נקראה הוועד הפועל והמזכירות הכללית. בשנת 1994, לאחר בחירתו של חיים רמון ליו"ר ההסתדרות, הועברה הנהלת ההסתדרות לירושלים, אך לאחר תקופה קצרה שבה לבית הוועד הפועל בתל אביב.

קודם להקמת בית הוועד הפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית ימי הוועד הפועל בשנת 1921 שכן בחדר קטן ברחוב קאלישר בתל אביב, ולאחר כשנה עבר לדירה בשכונת מוסררה בירושלים. ב-1925 נשכרו עבורו חדר אחד ומטבח בבית סולל בונה ברחוב ברזילי בתל אביב. בשנת 1926 עבר לדירה בת 4 חדרים בשדרות רוטשילד 2 בתל אביב, ובאותה שנה לדירה בת 7 חדרים, בית פבזנר, ברחוב יהודה הלוי. בשנת 1928 שוכן הוועד הפועל בבית סולל בונה על דרך פתח תקווה (כיום דרך בגין) ובשנת 1933 נרכש לו בניין ברחוב אלנבי אשר שימש את הוועד הפועל משך 20 שנים, ושימש אף כמטה ההגנה, עד הקמת המבנה הנוכחי ברחוב ארלוזורוב[1].

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין תוכנן בשנת 1949 על ידי צוות האדריכלים דב כרמי, צבי מלצר, מריאן גרינהאוז, מלכיאל קוטלביץ', יצחק ישר, יצחק משה לבקוביץ', מאיר צרפתי ומארק פינטל. הוא נחנך בראשית חודש יולי 1953[2][3], אך בנייתו הסתיימה בשנת 1956 [דרוש מקור]. על תכנון הגן הופקד אדריכל הנוף יצחק קוטנר, אשר שמר על מרחב פתוח ובו עצים פזורים בדגם פארק טבעי. הגינון המינימליסטי מעצים את המבנה אך גם נמנע מלהעצים את פורמליות שלו בכך שלא יצר גן פורמלי או שדרות עצים נוקשות.

צביונו של הבניין, הבנוי בסגנון הברוטליסטי, מבטא את עקרונות האדריכלות הסוציאליסטית שבלטה בארץ החל משנות ה-30 ועד שנות ה-50 (ע"ע קלסיציזם סטליניסטי). בכניסה אל הבניין הוקמה מדשאה רחבה, ובצִדה השני הוקמו 3 בניינים רחבים בטורים מחוברים אל הבניין הראשי לאורך השביל המוביל אל הכניסה. הבניין סימל טקסיות ופשטות לצד ביטחון וגאווה, ואלה היו בסיס לסדר אדריכלי שביטא אקלים חברתי סוציאליסטי. סדר העמדתם של הבניינים בטור לפני הבניין הראשי, המרוחק מן הרחוב, שביל ההליכה הקושר את הכניסה הראשית עם המדשאה ועם הבניינים לצִדו מדברים אל היחיד ואל הציבור בקנה מידה גדול, גאה ופשוט.

בתוך הבניין משתרעים מסדרונות ארוכים. על הגג בליטה אדומה המבטאת את סמל הקומוניזם והסוציאליזם. הבניין מבטא נאמנה את הסגנון הבינלאומי בראשית ימיו, שהיה בשיאו. את סורגיו של הבניין תכנן הצייר יוחנן סימון.

הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינת ההסתדרות ביום חנוכתה באוקטובר 2020

בשנים שלאחר הקמת הבניין הוקמו בקרבתו מוסדות נוספים שהיו קשורים להסתדרות, כגון: בניין הנהלת קופת חולים כללית, המכון לחקר תנועת העבודה, בית הסתדרות המורים, בית ליסין, בית המלין (נהרס בשנת 2018),[4] בית הספר לפעילי ההסתדרות (נהרס בשנת 1993) ובית תנועת המושבים (נהרס בשנת 2008).

פסל דוד בן-גוריון של האמנית ורדה גבעולי בגינת ההסתדרות

בראשית שנת 2020 החלו עבודות להפיכת רחבת הדשא בכניסה אל הבניין לגינה ציבורית. בסוף אוקטובר אותה שנה נחנכה הגינה, שעוצבה בזיקה למדשאה המקורית. למדשאה נוספו 'שביל תנועות הנוער' שלאורכו שולבו שלטים המספרים על תולדות ההסתדרות ושבילים נוספים, וכן הוקמו שולחן עבודה עם גישה לחשמל, ספריה ציבורית, פסל של דוד בן-גוריון בביצוע האמנית ורדה גבעולי, נשתלו עצים והוצבו ספסלים ופינות ישיבה[5].

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכון מפורסם מאת אפרים קישון, מעיר פוקס את שכנו שטוכס על מנת לבשר לו בשמחה שהבניין הסמוך, הוא בית הוועד הפועל של ההסתדרות, פוצץ בלילה. המערכון הוקלט על ידי שמוליק סגל ושמואל רודנסקי בשנת 1966.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי נמיר, גם הפילוג הפוליטי הפנימי לא מוטט את אחדותנו ושותפותנו, דבר, 2 ביולי 1953
  2. ^ הסתדרות העובדים חנכה את ביתה, דבר, 2 ביולי 1953
  3. ^ דבר היום - בית הועד הפועל, דבר, 1 ביולי 1953
  4. ^ בית המלין שימש במרכז ארגוני, תרבותי וחינוכי של פעילי ההסתדרות. נוסד בשנת 1958 על ידי ה"אידיש נאציאָנאלער ארבעטער פארבאנד" (ברית הפועלים הלאומית היהודית) האמריקאי וההסתדרות, ונקרא על שמו של מייסד מגבית ההסתדרות בארצות הברית, אייזיק המלין (Hamlin) (דב בן-מאיר, לקסיקון ההסתדרות, תל אביב: עם עובד – תרבות וחינוך, תש"ם 1980, עמ' 79).
  5. ^ ניצן צבי כהן, ‏מסירים את הגדרות: גינת ההסתדרות ברחוב ארלוזרוב תיפתח לציבור הרחב החל מסוף השבוע, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 29 באוקטובר 2020