אופיר אקוניס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אופיר אקוניס
אופיר אקוניס
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל
תאריך לידה 28 במאי 1973 (בן 43)
תאריך לידה עברי כ"ו באייר ה'תשל"ג
ממשלות 34
כנסות 1820
סיעה הליכוד, הליכוד ביתנו
תפקידים בולטים

אופיר אָקוּנִיס (נולד ב-28 במאי 1973) הוא שר המדע, הטכנולוגיה והחלל וחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקוניס נולד וגדל בתל אביב, הבן הבכור מתוך ארבעת בניהם של מנחם ומיכאלה (מיקי) אקוניס. אביו, נהג "דן" ואיש תנועת הליכוד בעצמו, נולד בשכונת שפירא בתל אביב, בן למשפחה מיהדות סלוניקי, שעלתה לארץ ישראל ב-1934. אמו נולדה בפולין ועלתה לארץ בעליית גומולקה ב-1957.

אקוניס הוא בוגר הגימנסיה העברית "הרצליה" (1985–1991). בנעוריו היה כתב נוער ב"מעריב לנוער", ובמקביל שימש כעורך מוזיקה, בין השאר בתוכנית "מועדון הצעירים" ברשת ג'. את שירותו הצבאי עשה ככתב צבאי במפקדת קצין חינוך ראשי (1991–1994). בעל תואר ראשון במדעי המדינה וביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1992 הצטרף לתנועת הליכוד, וב-1996 החל לעבוד באגף ההסברה במצודת זאב בתל אביב. ביוני 1996, לאחר ניצחונו של בנימין נתניהו בבחירות לראשות הממשלה, החל לשמש כסגן יועץ התקשורת של ראש הממשלה. בהמשך היה דובר הליכוד. בשנת 2003 זכה בפרס מנחם בגין על עבודתו "מוסר וריאליזם בפוליטיקה הישראלית".

שימש כדובר שר המשפטים מאיר שטרית, וב-2004 מונה ליועץ התקשורת של נתניהו בלשכת שר האוצר. הוא המשיך לשמש כיועצו עד 2008 בטרם מונה לסמנכ"ל התקשורת וההסברה של הליכוד.

אקוניס נשוי ואב לשני ילדים. מתגורר עם משפחתו בתל אביב.

הכנסת ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם אריק זאבי, מציג את המחשבים שיחולקו לילדי דימונה ומגדל העמק

לאחר שהתמודד במסגרת הבחירות המקדימות בליכוד והגיע למקום ה-28, הגיש במשותף עם מועמדים אחרים עתירה לוועדת הבחירות של הליכוד שהתקבלה[1], ובעקבותיה קודם למקום ה-26 ברשימה, המשוריין למחוז תל אביב. בדיעבד התברר כי אלמלא זכה בעתירה לא היה נבחר לכנסת, שכן הליכוד זכה ב-27 מנדטים בבחירות אלה. במהלך השנתיים הראשונות לכהונתה של כנסת זו שימש אקוניס יו"ר ועדת הכלכלה. בשל הסכם רוטציה פנים סיעתי, הוחלף בתפקיד על ידי ח"כ כרמל שאמה, ומונה לסגן יושב ראש הכנסת.

לאחר המשט לעזה התעמת מספר פעמים עם חברי הכנסת של סיעת בל"ד, ואף הודיע מספר פעמים שכנציג הליכוד לוועדת הבחירות המרכזית ידרוש את פסילתה של ח"כ חנין זועבי, שהשתתפה במשט.

לאחר שגייס רוב של 19 תומכים מול 9 מתנגדים, פסלה ועדת הבחירות המרכזית את מועמדותה של זועבי מהתמודדות לכנסת ה-19. בדיון שקדם להצבעה, אמר אקוניס : "זועבי לא פסקה מלחתור תחת מדינת ישראל, ובאופן גלוי להסית נגדה ונגד חיילי צה"ל. השתתפה במשט הטרור של המרמרה. האם צריך יותר מכך כדי לפסול את מועמדותה?"[2]. לאחר כמה ימים פסל בית המשפט העליון את ההחלטה.

על פי סטטיסטיקות הכנסת הוא נחשב לח"כ פעיל, הן במליאה והן בוועדות[3].

בוועדת הכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת כהונתו כיו"ר ועדת הכלכלה פעל בשיתוף פעולה עם שר התקשורת משה כחלון לפתיחת שוק התקשורת הסלולרית לתחרות, לרבות תמיכה בהפחתת דמי הקישוריות, הכנסת מפעילים וירטואליים[4] וחברות חדשות לשוק זה[5]. הוא קידם חקיקת תיקון לחוק הגנת הצרכן בדבר החזר כספי לצרכן בשל ביטול עסקה[6] ויזם את חוק הריבית ההפוכה.[דרוש מקור] בתחום שוק הטלוויזיה הוא קידם חקיקה המסדירה מעבר מזכיונות לרישיונות, ויזם את הגדלת מספר הערוצים שישודרו בחינם במסגרת שידורי ה-DTT "עידן+".[7] הוא התנגד לדרישת האוצר להעלאת אגרת הרדיו והטלוויזיה, ולמעשה הוביל להפחתתה.

בדיונים שניהל כיו"ר הוועדה בנושא תמלוגי המדינה על רווחי גז ונפט, הביע התנגדות ליוזמת הקרן החדשה להעלאת התמלוגים ל-80%. עמדה זו הייתה באותה עת דומה לעמדת שר התשתיות עוזי לנדאו ומנוגדת לעמדתו של שר האוצר יובל שטייניץ[8][9]. עם זאת, לאחר פרסום המלצות ועדת ששינסקי, הצביע בכנסת בעד "חוק מיסוי רווחי נפט". אקוניס טען שהקרן החדשה לישראל התערבה בנושא התמלוגים וכינה אותה "ארגון המתנהל בצורה אנטי ציונית"[10].

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו, יזם אקוניס את חקיקתם של חוקים שונים, ובהם:

תפקידים נוספים בכנסת ובליכוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיור בחוף קצא"א באילת, כסגן השר להגנת הסביבה, ינואר 2015

לאחר שבבחירות המקדימות בליכוד זכה במקום ה-18 שובץ אקוניס במקום ה-29 ברשימת הליכוד-ביתנו. בבחירות הכלליות השיגה המפלגה 31 מנדטים וכך נבחר לכהונה שנייה. ב-מרץ 2013 מונה להיות סגן שר במשרד ראש הממשלה, המתאם בין הממשלה לכנסת והאחראי על קידום צעירים וסטודנטים[15]. במסגרת תפקידו כמקשר בין הממשלה לכנסת, הוכר אקוניס בעיקר בתור המשיב בשם הממשלה להצעות אי-האמון שמגישות סיעות האופוזיציה. בתשובותיו התמקד בנושא המשא ומתן עם הפלסטינים ובעד המשך הבניה ביהודה ושומרון.

פרויקט "מחשב לכל ילד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מינויו של אקוניס לסגן שר במשרד ראש הממשלה מונה גם ליו"ר המועצה הציבורית של פרויקט מחשב לכל ילד[16].

עם כניסתו לתפקיד החל בשדרוג הפרויקט. בדצמבר 2013 החל ליישם חלוקת מכשירי טאבלט, תחילה בעיר אופקים ובהמשך ביישובים נוספים ברחבי הארץ. בנובמבר 2015 השיק את פרויקט "מחשב לוח לכל הכיתה", במסגרתו קיבלו כל תלמידי כיתות ד' בערים מגדל העמק ודימונה מכשירי טאבלט מתקדמים, תוך ליווי פדגוגי ותיקשובי.

בסך הכל, במהלך כהונתו של אקוניס כיו"ר הפרויקט, חולקו למעלה מ-17,000 ערכות מחשב.

סגן השר להגנת הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2014 מונה לאחראי על המשרד להגנת הסביבה, לאחר שהמשרד נותר במשך כחודש ללא שר, מאז התפטרותו של עמיר פרץ[17]. הוא פעל למניעת אסון אקולוגי במפרץ אילת בעקבות דליפת הנפט בשמורת עברונה[18], הוביל תוכנית ממשלתית לשיקום השמורה[19] ולבחינת שימושי הקרקע של קצא"א באילת, ובינואר 2015 החל בתהליך החזרת חלקים מחוף קצא"א באילת בחזרה לציבור[20].

הכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואב גלנט ואופיר אקוניס בישיבת הממשלה ה-34

לאחר שבבחירות בבחירות המקדימות הגיע אקוניס למקום ה-13[21], שובץ אקוניס במקום ה-15 לרשימת הליכוד לכנסת ה-20.

הוא מונה על ידי ראש הממשלה לשר במשרד ראש הממשלה, ונכנס לתפקידו ב-14 במאי 2015. ביוני 2015 הוסמך על ידי ראש הממשלה כאחראי על רשות השידור ועל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו[22].

לאחר מינויו, הוביל בתהליך בזק שינויים בחוק השידור הציבורי. בין השינויים, נכללו שינוי שם החוק ל"חוק השידור הציבורי הישראלי" וביטול סופי של אגרת הטלוויזיה. שינויים אלו ספגו ביקורת מצד השר גלעד ארדן, במקביל לתמיכה מצד משרד האוצר וההסתדרות[23]. בעקבות מחלוקת עם ראש הממשלה פרש מתפקידו כאחראי על רשות השידור ועל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו[24].

על תחנת הרדיו "גלי צה"ל" אמר: "שם הייתי רוצה לראות התגייסות מוחלטת לטובת העמדה הישראלית והעמדות של צבא ההגנה לישראל. גלי צה"ל היא תחנה של הציבור הישראלי ושל חיילי צבא ההגנה לישראל, ואני לא חושב שצריך לתת בה ביטוי נרחב לעמדה הפלסטינית, למשל, או לעמדת המסתננים הבלתי חוקיים"[25].

ב-2 בספטמבר 2015 מונה לשר המדע, הטכנולוגיה והחלל, עם מינויו של דני דנון לשגריר ישראל באומות המאוחדות.

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפיסותיו המדיניות הביטחוניות ממוקם אקוניס באגף הימני של הליכוד:[26] הוא מתנגד לנוסחת שתי מדינות לשני עמים ורואה בפלסטינים מכשול לשלום במזרח התיכון. הוא אינו מאמין בקיומו של עם פלסטיני עם זכות התיישבותית על חלקי ארץ ישראל, וטען בראיון כי "יש כאן ערביי ארץ ישראל. אני מעדיף את הביטוי הזה על פני הביטוי 'עם פלסטיני'. יש ערבים שקיבלו ב 1948 זכות הצבעה ויש כאלה שב 1967 לא קיבלו ולא יקבלו לעולם." הציע הסדר ביניים ארוך טווח לעשרים שנה, עם אוטונומיה של הרשות הפלסטינית ועם מימוש זכויות האזרח לפלסטינים במסגרת הרשות, על מנת "שהפלסטינים שנולדים כעת לא יחונכו על הנרטיב של זכות השיבה לעכו, רמלה, לוד, יפו ואשקלון". מתנגד לוויתור על שטחים ותומך בהתיישבות בכל חלקי הארץ "ללא הבדל בין הגולן, הגליל, הנגב או יהודה ושומרון". מאמין שלישראל הזכות ההיסטורית והמוסרית על ארץ ישראל המערבית, לפי תפיסותיו של זאב ז'בוטינסקי, "כולה שלי". תומך בברית האסטרטגית שבין ישראל לבין ארצות הברית, אולם ציין לא פעם שישראל היא מדינה עצמאית בהחלטותיה. הביע תמיכה בהסכמי השלום עם ירדן ועם מצרים.

לאחר שעמותת "רופאים לזכויות אדם" קראה לנתניהו שלא לתקוף באיראן, כתב אקוניס בדף הפייסבוק שלו: "שיאים של צביעות: לארגון 'רופאים לזכויות אדם', שממומן על ידי 'הקרן החדשה', יש מה לומר לממשלת ישראל בעניין איראן. על הטבח בסוריה הם לא אמרו מילה". התקפה זו התגלתה כמשוללת יסוד, לאחר שהתברר שהעמותה גינתה פעמים אחדות את הטבח בסוריה, ואקוניס התנצל על כך[27]. בהופעה ב-4 בדצמבר 2011, בתוכנית הטלוויזיה "לונדון וקירשנבאום" התייחס אקוניס לפעולותיו של הסנטור האמריקני הימני-קיצוני ג'וזף מקארתי (שנודע ב"ציד המכשפות" שניהל בשנות החמישים בארצות הברית, מה שכונה "מקארתיזם"). הוא הצהיר בתוכנית, שמקארתי "צדק בכל מילה. עובדה - היו סוכנים סובייטיים באמריקה"[28]. בהמשך הבהיר שלא אמר שהמקארתיזם צדק, או שמקארתי צדק בכל מילה שאמר, אלא שמקארתי צדק בכך שכמה סוכנים סובייטים פעלו נגד ארצות הברית[29].

אקוניס לא מסתיר את דעותיו, לרבות מחלוקות עם מדינות ידידותיות, דבר שהביא עליו לא פעם ביקורת על ניצול לרעה של תפקידו ופתחון הפה שמעמדו קונה לו, כדי לגרוף הון פוליטי מקומי על חשבון ערכים של מקצועיות וממלכתיות ולעתים אף על חשבון המוניטין של המוסדות הרשמיים של המדינה. לדוגמה, לאחר התבטאויותיו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי בהן איים שקיפאון המשא ומתן יוביל לחרם על ישראל ("קרי מנהל מדיניות אגרסיבית נגד ישראל, שמרחיקה את השלום"[30]) או לאחר שדנמרק החליטה כמה החלטות שנתפסו כאנטי-ישראליות (החרמת בנק הפועלים, ניסיון לעצור את כרמי גילון ועוד) ("דנמרק היא המדינה הכי אנטי-ישראלית באירופה"[31]).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עתירת מקורבי נתניהו התקבלה, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2008
  2. ^ חדשות nana10, למרות התנגדות היועץ המשפטי: ועדת הבחירות פסלה את מועמדותה של זועבי, באתר nana10‏, 19 בדצמבר 2012
  3. ^ אופיר אקוניס באתר כנסת פתוחה
  4. ^ ועדת הכלכלה אישרה כניסת מפעילים סלולריים וירטואליים לשוק, באתר כלכליסט, 28 ביוני 2009
  5. ^ נסללה הדרך לכניסת מפעילים סלולריים נוספים, באתר ynet, 29 בנובמבר 2010
  6. ^ "חוק הגנת הצרכן תיקון - החזר כספי בשל ביטול עסקה לרכישת טובין", כנסת פתוחה
  7. ^ היוזמה של אקוניס – יותר ערוצים בDTT במקום החבילה הצרה, באתר TheMarker‏, 26 ביולי 2010
  8. ^ פרוטוקול ועדת הכלכלה בנושא בחינת מדיניות הממשלה לקבלת תמלוגים מהגז הטבעי בחופי ישראל, 5 באוקטובר 2010
  9. ^ דיון סוער על תמלוגי הגז בכנסת, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2010
  10. ^ ח"כ אופיר אקוניס: "הקרן החדשה לישראל מתנהלת בצורה אנטי ציונית. זה ארגון כמעט פונדמנטליסטי!", ראיון עם אקוניס ברדיו תל אביב.
  11. ^ http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=16997&cid=105
  12. ^ אריק בנדר, מהיום: חניה חופשית בתחנות אוטובוס בשבת, באתר nrg‏, 30 באפריל 2010
  13. ^ תומר אביטל, מוסדות ציבוריים יחויבו בהתקנת חסכמים, באתר כלכליסט, 16 בפברואר 2010
  14. ^ https://oknesset.org/bill/2944/
  15. ^ זאב קם, תמה ישיבת הממשלה ה-33 הראשונה, באתר nrg‏, 18 במרץ 2013
  16. ^ מור אלזון, כל הילדים שווים: הטכנולוגיה מתגייסת למען חברה שוויונית, באתר ynet, 26 במרץ 2014
  17. ^ מורן אזולאי, אופיר אקוניס מונה לאחראי על משרד הגנת הסביבה, באתר ynet, 9 בדצמבר 2014
  18. ^ ניק קוליוחין, המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה פלילית לבדיקת נסיבות דליפת הנפט בעברונה, באתר nana10‏, 12 בינואר 2015
  19. ^ יאיר קראוס, 4 חודשים אחרי האסון: שמורת עברונה נפתחת, באתר nrg‏, 2 באפריל 2015
  20. ^ צפריר רינתלאחר כ-50 שנה, חוף באילת שברשות קצא"א צפוי לחזור לציבור, באתר הארץ, 26 באפריל 2015
  21. ^ יהונתן ליס, תוצאות הפריימריז בליכוד: החמישייה הפותחת: ארדן, אדלשטיין, כץ, רגב ושלום, באתר הארץ, 1 בינואר 2015
  22. ^ עדו בן פורת, ‏נתניהו מינה את אקוניס: אחראי על רשות השידור, באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2015
  23. ^ חזקי עזרא, ‏חוק השידור הציבורי החדש אושר בממשלה, באתר ערוץ 7, 19 ביולי 2015
  24. ^ יהונתן ליס, בעקבות התערבות נתניהו: השר אקוניס התפטר מתפקידו כאחראי על רשות השידור, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2015
  25. ^ מזל מועלם, אקוניס על גל"צ: "מצפה להתגייסות מוחלטת לטובת העמדה הישראלית", באתר אל-מוניטור, 13 באוגוסט 2015
  26. ^ "אקוניס, אצלי אין מדינה פלסטינית", ראיון באתר הפלוג של טל שניידר
  27. ^ מאיה לקר, אופיר אקוניס משקר ואז חוסם, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2012
  28. ^ לונדון וקירשנבאום בערוץ 10
  29. ^ יהונתן ליס, ח"כ אקוניס: "הסנטור מקארתי צדק בכל מילה", באתר הארץ, 4 בדצמבר 2011
  30. ^ ח"כ אקוניס על קרי: היינו כאן לפניו - ונהיה גם אחריו, באתר ערוץ 7, 1 בפברואר 2014
  31. ^ אמיר תיבון ועמרי נחמיאס‏, "בלתי נתפס שבנק גרמני מתעלם מההיסטוריה ומחרים יהודים", באתר וואלה! NEWS‏, 17 בפברואר 2014