לדלג לתוכן

אופיר אקוניס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אופיר אקוניס
לידה 28 במאי 1973 (בן 51)
כ"ו באייר ה'תשל"ג
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה הגימנסיה העברית "הרצליה"
האוניברסיטה הפתוחה
מפלגה הליכוד
סיעה הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו
ofirakunis.co.il
שר המדע והטכנולוגיה ה־24
בממשלה ה-34
2 בספטמבר 201517 במאי 2020
(4 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
בממשלה ה-37
29 בדצמבר 202217 במרץ 2024
(שנה)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
השר לשיתוף פעולה אזורי ה־8
6 ביולי 202013 ביוני 2021
(343 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ה־29
20 בינואר 202017 במאי 2020
(119 ימים)
סגן משולם נהרי
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר בלי תיק
14 במאי 20152 בספטמבר 2015
(112 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
24 בפברואר 200910 בפברואר 2023
(14 שנים)
כנסות ה־1825
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אופיר אָקוּנִיס (נולד ב-28 במאי 1973, כ"ו באייר ה'תשל"ג) הוא פוליטיקאי ישראלי המכהן כקונסול הכללי של ישראל בניו יורק.[1] כיהן בעבר כשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שר לשיתוף פעולה אזורי ושר העבודה והרווחה מטעם מפלגת הליכוד וכן כיהן כחבר כנסת מטעם הליכוד בין השנים 20092023.

אקוניס נולד בשכונת שפירא שבתל אביב, וגדל בשכונת רמת אביב ג'. הבן הבכור מתוך ארבעת בניהם של מנחם ומיכאלה (מיקי) אקוניס. אביו, נהג "דן" ואיש תנועת הליכוד גם כן, בן למשפחה ספרדית מיהדות סלוניקי, שעלתה לארץ ישראל ב-1934. אמו נולדה בפולין ועלתה לארץ בעליית גומולקה ב-1957.

אקוניס הוא בוגר הגימנסיה העברית "הרצליה" (1985–1991). בנעוריו היה כתב נוער ב"מעריב לנוער", ובמקביל שימש עורך מוזיקה, בין השאר בתוכנית "מועדון הצעירים" ברשת ג'. את שירותו הצבאי עשה ככתב צבאי במפקדת קצין חינוך ראשי (1991–1994). בעל תואר ראשון במדע המדינה וביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה הפתוחה.[2]

בשנת 1992 הצטרף לתנועת הליכוד, וב-1996 החל לעבוד באגף ההסברה במצודת זאב בתל אביב. ביוני 1996, לאחר ניצחונו של בנימין נתניהו בבחירות לראשות הממשלה, החל לשמש סגן יועץ התקשורת של ראש הממשלה. בהמשך היה דובר הליכוד. בשנת 2003 זכה בפרס בגין על עבודתו "מוסר וריאליזם בפוליטיקה הישראלית".

שימש דובר שר המשפטים מאיר שטרית, וב-2004 מונה ליועץ התקשורת של נתניהו בלשכת שר האוצר. הוא המשיך לשמש יועצו עד 2008 בטרם מונה לסמנכ"ל התקשורת וההסברה של הליכוד.[3]

לאחר שהתמודד במסגרת הבחירות המקדימות בליכוד והגיע למקום ה-28, הגיש במשותף עם מועמדים אחרים עתירה לוועדת הבחירות של הליכוד שהתקבלה,[4] ובעקבותיה קודם למקום ה-26 ברשימה, המשוריין למחוז תל אביב. בדיעבד התברר כי אלמלא זכה בעתירה לא היה נבחר לכנסת, שכן הליכוד זכה ב-27 מנדטים בבחירות אלה. במהלך השנתיים הראשונות לכהונתה של כנסת זו שימש אקוניס יו"ר ועדת הכלכלה. בשל הסכם רוטציה פנים סיעתי, הוחלף בתפקיד על ידי ח"כ כרמל שאמה, ומונה לסגן יושב ראש הכנסת.

לאחר המשט לעזה התעמת מספר פעמים עם חברי הכנסת של סיעת בל"ד, ואף הודיע מספר פעמים שכנציג הליכוד לוועדת הבחירות המרכזית ידרוש את פסילתה של ח"כ חנין זועבי, שהשתתפה במשט, בהתאם לסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, שקובע שמי שתומך במאבק מזוין נגד ישראל פסול מלהתמודד לכנסת.

לאחר שגייס רוב של 19 תומכים מול 9 מתנגדים, פסלה ועדת הבחירות המרכזית את מועמדותה של זועבי מהתמודדות לכנסת ה-19. בדיון שקדם להצבעה, אמר אקוניס: "זועבי לא פסקה מלחתור תחת מדינת ישראל, ובאופן גלוי להסית נגדה ונגד חיילי צה"ל. השתתפה במשט הטרור של המרמרה. האם צריך יותר מכך כדי לפסול את מועמדותה?".[5] לאחר כמה ימים פסל בית המשפט העליון את ההחלטה.

בוועדת הכלכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת כהונתו כיו"ר ועדת הכלכלה פעל בשיתוף פעולה עם שר התקשורת משה כחלון לפתיחת שוק התקשורת הסלולרית לתחרות, לרבות תמיכה בהפחתת דמי הקישוריות, הכנסת מפעילים וירטואליים[6] וחברות חדשות לשוק זה.[7] הוא קידם חקיקת תיקון לחוק הגנת הצרכן בדבר החזר כספי לצרכן בשל ביטול עסקה[8] ויזם את חוק הריבית ההפוכה.[דרוש מקור] בתחום שוק הטלוויזיה הוא קידם חקיקה המסדירה מעבר מזכיונות לרישיונות, ויזם את הגדלת מספר הערוצים שישודרו בחינם במסגרת שידורי ה-DTT "עידן+".[9] הוא התנגד לדרישת האוצר להעלאת אגרת הרדיו והטלוויזיה, ולמעשה הוביל להפחתתה.

בדיונים שניהל כיו"ר הוועדה בנושא תמלוגי המדינה על רווחי גז ונפט, הביע התנגדות ליוזמת הקרן החדשה להעלאת התמלוגים ל-80%. עמדה זו הייתה באותה עת דומה לעמדת שר התשתיות עוזי לנדאו ומנוגדת לעמדתו של שר האוצר יובל שטייניץ.[10][11] עם זאת, לאחר פרסום המלצות ועדת ששינסקי, הצביע בכנסת בעד "חוק מיסוי רווחי נפט". אקוניס טען שהקרן החדשה לישראל התערבה בנושא התמלוגים וכינה אותה "ארגון המתנהל בצורה אנטי ציונית".[12]

במהלך כהונתו, יזם אקוניס את חקיקתם של חוקים שונים, ובהם:

תפקידים נוספים בכנסת ובליכוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיור בחוף קצא"א באילת, כסגן השר להגנת הסביבה, ינואר 2015

לאחר שבבחירות המקדימות בליכוד זכה במקום ה-18 שובץ אקוניס במקום ה-29 ברשימת הליכוד-ביתנו. בבחירות הכלליות השיגה המפלגה 31 מנדטים וכך נבחר לכהונה שנייה. ב-מרץ 2013 מונה להיות סגן שר במשרד ראש הממשלה, המקשר בין הממשלה לכנסת והאחראי על קידום צעירים וסטודנטים.[19] במסגרת תפקידו כמקשר בין הממשלה לכנסת, הוכר אקוניס בעיקר בתור המשיב בשם הממשלה להצעות אי-האמון שמגישות סיעות האופוזיציה. בתשובותיו התמקד בנושא המשא ומתן עם הפלסטינים, ותמך בהמשך הבניה ביהודה ושומרון.

פרויקט "מחשב לכל ילד"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מינויו של אקוניס לסגן שר במשרד ראש הממשלה מונה גם ליו"ר המועצה הציבורית של פרויקט מחשב לכל ילד.[20]

עם כניסתו לתפקיד החל בקידום הפרויקט. בדצמבר 2013 החל ליישם חלוקת מכשירי טאבלט, תחילה בעיר אופקים ובהמשך ביישובים נוספים ברחבי הארץ. בנובמבר 2015 השיק את פרויקט "מחשב לוח לכל הכיתה", במסגרתו קיבלו כל תלמידי כיתות ד' בערים מגדל העמק ודימונה מכשירי טאבלט מתקדמים, תוך ליווי פדגוגי ותיקשובי.

בסך הכל, במהלך כהונתו של אקוניס כיו"ר הפרויקט, חולקו למעלה מ-17,000 ערכות מחשב.

סגן השר להגנת הסביבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2014 מונה לאחראי על המשרד להגנת הסביבה, לאחר שהמשרד נותר במשך כחודש ללא שר, מאז התפטרותו של עמיר פרץ.[21] הוא פעל למניעת אסון אקולוגי במפרץ אילת בעקבות דליפת הנפט בשמורת עברונה,[22] הוביל תוכנית ממשלתית לשיקום השמורה[23] ולבחינת שימושי הקרקע של קצא"א באילת. בינואר 2015 החל בתהליך החזרת חלקים מחוף קצא"א באילת בחזרה לציבור.[24] כפי שהתחייב, ביולי 2017, נפתח החוף לרחצה.

יואב גלנט ואופיר אקוניס בישיבת הממשלה ה-34

לאחר שבבחירות בבחירות המקדימות הגיע אקוניס למקום ה-13,[25] שובץ אקוניס במקום ה-15 לרשימת הליכוד לכנסת ה-20.

בתחילה, מונה על ידי ראש הממשלה לשר בלי תיק, ונכנס לתפקידו ב-14 במאי 2015. ביוני 2015 הוסמך על ידי ראש הממשלה כאחראי על רשות השידור ועל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.[26]

לאחר מינויו, הוביל בתהליך בזק שינויים בחוק השידור הציבורי. בין השינויים נכללו שינוי שם החוק ל"חוק השידור הציבורי הישראלי", הקמת מוזיאון שיעסוק בהיסטוריה התקשורתית של מדינת ישראל ויכלול מיצגים משלל מקומות ואירועים בהם מתחם רשות השידור בתל אביב וביטול סופי של אגרת הטלוויזיה. שינויים אלו ספגו ביקורת מצד קודמו, השר גלעד ארדן, ומנגד זכו לתמיכה מצד משרד האוצר וההסתדרות.[27] בעקבות מחלוקת עם ראש הממשלה פרש מתפקידו כאחראי על רשות השידור ועל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.[28]

על תחנת הרדיו "גלי צה"ל" אמר: "שם הייתי רוצה לראות התגייסות מוחלטת לטובת העמדה הישראלית והעמדות של צבא ההגנה לישראל. גלי צה"ל היא תחנה של הציבור הישראלי ושל חיילי צבא ההגנה לישראל, ואני לא חושב שצריך לתת בה ביטוי נרחב לעמדה הפלסטינית, למשל, או לעמדת המסתננים הבלתי חוקיים".[29]

שר המדע והטכנולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 בספטמבר 2015 מונה לשר המדע והטכנולוגיה, עם מינויו של דני דנון לשגריר ישראל באומות המאוחדות.[30]

ביולי 2018 סירב אקוניס לאשר המלצה של ועדה מטעם משרדו למנות את פרופ' יעל אמיתי לחברה במועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (GIF), בנימוק שבשנת 2005 חתמה אמיתי על עצומה התומכת בסרבני שירות בשטחים.[31] על החלטה זו נמתחה ביקורת עזה באקדמיה, אך אקוניס דבק בהחלטתו.[32] פרופ' אמיתי וועד ראשי האוניברסיטאות הגישו עתירה לבג"ץ נגד החלטתו זו של אקוניס,[33] ובג"ץ ביטל את החלטתו של השר אקוניס והורה להחזיר את העניין לבחינה מחודשת של השר, תוך התמקדות במשקל שראוי לייחס להצטרפותה של אמיתי לעצומה, משום שבניגוד לעמדת השר, אין עבירה פלילית בחתימה על העצומה.[34] היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה התייצבו נגד אקוניס,[35] אך בדיון בבית המשפט הוא המשיך להחזיק בעמדתו.[36] בשל התנגדות היועץ המשפטי לממשלה לתת לאקוניס ייצוג משפטי חיצוני, החליט לייצג את עצמו בבית המשפט והוא הופיע לכל דיון בביהמ"ש העליון והעלה את טיעוניו בפני ההרכב. בסופו של דבר קיבלה אמיתי את המינוי ממחליפו של אקוניס, יזהר שי.

בינואר 2020 מונה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בנוסף לתפקידו כשר המדע.[37] עמד בראש המשרד בעת התפרצות נגיף הקורונה בישראל. ע"פ החלטתו ניתנה עדיפות לדאגה לאוכלוסיות בסיכון בכלל ולאזרחים ותיקים בפרט. אקוניס הוציא לפועל את המבצע "משמרות הזהב", במסגרתו חולקו כ-5 מיליון מנות מזון חמות ישירות לבתי אזרחים ותיקים בכל רחבי הארץ. אקוניס עצמו השתתף במבצע החלוקה.[38]

השר לשיתוף פעולה אזורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום השבעת ממשלת ישראל השלושים וחמש הודיע ראש הממשלה נתניהו לאקוניס שיתמנה לשר לשיתוף פעולה אזורי כשגלעד ארדן יתמנה לשגריר ישראל באו"ם[39] ב-6 ביולי 2020 הושבע כחבר הממשלה והשר לשיתוף פעולה אזורי.

בדצמבר 2020, אקוניס אירח את השר זייד אלזייני מבחריין ומשלחתו בישראל. זאת הייתה המשלחת הכי גדולה אי פעם מהמפרץ הפרסי.

במרץ 2021, השר אקוניס נפגש בירושלים עם מוחמד אל חאג׳ה, השגריר הראשון של איחוד האמירויות בישראל. השניים סיכמו לקדם את שיתופי הפעולה הכלכליים בין המדינות, ואת הפרויקטים עליהם אחראי המשרד לשיתוף פעולה אזורי (תעלת הימים, אזור התעשייה שער הירדן, קאסר אל יהוד).[40]

ביומו האחרון בתפקיד אמר שהמשרד "הוקם כאתנן פוליטי" וכי הוא "היה צריך להיסגר מזמן",[41] אף שחודשים אחדים קודם לכן אמר "שיתוף פעולה אזורי הוא אחד התיקים החשובים ביותר בממשלה".[42]

ניסיון מינויו לשר המשפטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
ראו גם – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2021)

ב-27 באפריל 2021 התקיים דיון בין שרי ממשלת ישראל השלושים וחמש בנושא מינוי שר המשפטים. משרה זו לא אוישה באופן קבוע מאז שהתפטר מהממשלה שר המשפטים אבי ניסקורן ב-1 בינואר 2021, וב-1 באפריל 2021 פג תוקפה של כהונת יו"ר כחול לבן בני גנץ כממלא מקום שר המשפטים.[43] הממשלה התכנסה לאחר שבדיון בעתירה לבית המשפט העליון הורה בית המשפט לממשלה למנות שר משפטים קבוע בו ביום.[44] בדיון בממשלה לא גובשה הסכמה בין שני הגושים בממשלה הפריטטית על מועמד לתפקיד. נתניהו הציע לבחור באקוניס לשר-המשפטים והעמיד את הצעתו להצבעה, והיא זכתה לרוב בהצבעה בין שרי הממשלה, אך היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התנגד למהלך וציין בחוות דעתו שההצבעה אינה חוקית, וכי "גם אילו מבחינה תאורטית הייתה ההצבעה חוקית, העובדה כי כל שרי גוש כחול לבן הצביעו נגד הצעת ההחלטה יש לראות בתוצאה כאילו היה שוויון בין הקולות - ולפיכך כי ההצעה לא התקבלה".[45][46] כמו כן, הורו שופטי בג"ץ מאוחר יותר באותו יום להקפיא את החלטת הממשלה למנות את אקוניס לשר המשפטים.[46] למחרת טען ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא "שולל לחלוטין" את "הטיעון שהדיון שהתקיים אתמול בממשלה היה בניגוד לחוק", ועם זאת אמר כי החליט לסגת מההחלטה למנות את אקוניס לתפקיד, ולמנות את גנץ לשר המשפטים.[47]

השר לחדשנות, מדע וטכנולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום השבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע הודיע ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו שאקוניס ימונה לשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אקוניס התפטר מהכנסת ב-8 בפברואר 2023 במסגרת החוק הנורווגי, ההתפטרות נכנסה לתוקף ב-10 בפברואר.[48]

קונסול ישראל בניו-יורק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במרץ 2024 מונה אקוניס לקונסול הכללי של ישראל בניו-יורק, ועם אישור הממשלה למינוי פקעה כהונתו כשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

בתפיסותיו המדיניות הביטחוניות ממוקם אקוניס באגף הימני של הליכוד.[49] הוא מתנגד לנוסחת שתי מדינות לשני עמים ורואה בפלסטינים מכשול לשלום במזרח התיכון. הוא לא מאמין בקיומו של עם פלסטיני עם זכות התיישבותית על חלקי ארץ ישראל, וטען בראיון כי "יש כאן ערביי ארץ ישראל. אני מעדיף את הביטוי הזה על פני הביטוי 'עם פלסטיני'. יש ערבים שקיבלו ב-1948 זכות הצבעה ויש כאלה שב-1967 לא קיבלו ולא יקבלו לעולם." הוא הביע תמיכה בתוכנית ההתנתקות בעת הפינוי והתנגד לאחר שנים.[50][51]

אקוניס הציע הסדר ביניים ארוך טווח לעשרים שנה, עם אוטונומיה של הרשות הפלסטינית ועם מימוש זכויות האזרח לפלסטינים במסגרת הרשות, על מנת "שהפלסטינים שנולדים כעת לא יחונכו על הנרטיב של זכות השיבה לעכו, רמלה, לוד, יפו ואשקלון". אקוניס מתנגד לוויתור על שטחים ותומך בהתיישבות בכל חלקי הארץ "ללא הבדל בין הגולן, הגליל, הנגב או יהודה ושומרון". הוא מאמין שלישראל הזכות ההיסטורית והמוסרית על ארץ ישראל המערבית, לפי תפיסותיו של זאב ז'בוטינסקי, "כולה שלי". הוא תומך בברית האסטרטגית שבין ישראל לבין ארצות הברית, אולם ציין לא פעם שישראל היא מדינה עצמאית בהחלטותיה. כמו כן, אקוניס הביע תמיכה בהסכמי השלום עם ירדן ועם מצרים.

בתפיסותיו האזרחיות ממוקם אקוניס באגף הליברלי של הליכוד. הוא תומך בכלכלה חופשית ומאמין כי הורדת יוקר המחיה תעשה על ידי הורדת מיסים ומכסים.[52] הוא הביע את התנגדותו ל"חוק המרכולים" והדגיש כי אין לכפות אורח חיים זה או אחר על כלל אזרחי ישראל,[53] אך הצביע בעד אישור החוק. הוא תומך בקהילה הגאה, ומגיע למצעדי הגאווה.[54]

אקוניס הוא בין התומכים ברפורמה המשפטית.[55] בשנת 2023 ובמהלך שנת 2024 התקיימו בסמוך למעונו הפרטי הפגנות מחאה שבועיות נגד הרפורמה המשפטית,[56][57] ולאחר טבח שבעה באוקטובר גם בדרישה שהממשלה שהוא חבר בה תתפטר ויוכרז מועד מיידי לבחירות.

מתגורר בתל אביב, נשוי לעדי לבית מוצפי, ולהם בן ובת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ איתמר אייכנר, כפי שנחשף ב-ynet: בוטל משרד המודיעין, גמליאל במקום אקוניס במשרד המדע, באתר ynet, 17 במרץ 2024
  2. ^ צבי זרחיה, מסתמן: ח"כ אופיר אקוניס מהליכוד ימונה ליו"ר ועדת הכלכלה, באתר TheMarker‏, 1 במאי 2009
  3. ^ נתן ליפסון, מזל מועלם, זעזוע נוסף בלשכת נתניהו: יועץ התקשורת, אופיר אקוניס, עוזב, באתר הארץ, 15 ביוני 2008
  4. ^ עתירת מקורבי נתניהו התקבלה, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2008
  5. ^ חדשות nana10, למרות התנגדות היועץ המשפטי: ועדת הבחירות פסלה את מועמדותה של זועבי, באתר nana10‏, 19 בדצמבר 2012
  6. ^ ועדת הכלכלה אישרה כניסת מפעילים סלולריים וירטואליים לשוק, באתר כלכליסט, 28 ביוני 2009
  7. ^ נסללה הדרך לכניסת מפעילים סלולריים נוספים, באתר ynet, 29 בנובמבר 2010
  8. ^ "חוק הגנת הצרכן תיקון - החזר כספי בשל ביטול עסקה לרכישת טובין", כנסת פתוחה
  9. ^ היוזמה של אקוניס – יותר ערוצים בDTT במקום החבילה הצרה, באתר TheMarker‏, 26 ביולי 2010
  10. ^ פרוטוקול ועדת הכלכלה בנושא בחינת מדיניות הממשלה לקבלת תמלוגים מהגז הטבעי בחופי ישראל, 5 באוקטובר 2010
  11. ^ דיון סוער על תמלוגי הגז בכנסת, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2010
  12. ^ ח"כ אופיר אקוניס: "הקרן החדשה לישראל מתנהלת בצורה אנטי ציונית. זה ארגון כמעט פונדמנטליסטי!", ריאיון עם אקוניס ברדיו תל אביב.
  13. ^ אושר בכנסת ישראל: עיריות וחברות ממשלתיות, יחויבו בהעסקת יוצאי אתיופיה, באתר כאן ישראל, 16 בפברואר 2011
  14. ^ אריק בנדר, מהיום: חניה חופשית בתחנות אוטובוס בשבת, באתר nrg‏, 30 באפריל 2010
  15. ^ מאגר החקיקה הלאומי: חוק לתיקון פקודת התעבורה התש"ע-2009
  16. ^ תומר אביטל, מוסדות ציבוריים יחויבו בהתקנת חסכמים, באתר כלכליסט, 16 בפברואר 2010
  17. ^ Open Knesset, oknesset.org
  18. ^ רונית מורגנשטרן, רק כחול-לבן: ועדת השרים אישרה את "חוק הדגל", באתר nrg‏, 1 בנובמבר 2010
  19. ^ זאב קם, תמה ישיבת הממשלה ה-33 הראשונה, באתר nrg‏, 18 במרץ 2013
  20. ^ מור אלזון, כל הילדים שווים: הטכנולוגיה מתגייסת למען חברה שוויונית, באתר ynet, 26 במרץ 2014
  21. ^ מורן אזולאי, אופיר אקוניס מונה לאחראי על משרד הגנת הסביבה, באתר ynet, 9 בדצמבר 2014
  22. ^ ניק קוליוחין, המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה פלילית לבדיקת נסיבות דליפת הנפט בעברונה, באתר nana10‏, 12 בינואר 2015
  23. ^ יאיר קראוס, 4 חודשים אחרי האסון: שמורת עברונה נפתחת, באתר nrg‏, 2 באפריל 2015
  24. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, לאחר כ-50 שנה, חוף באילת שברשות קצא"א צפוי לחזור לציבור, באתר הארץ, 26 באפריל 2015
  25. ^ יהונתן ליס, תוצאות הפריימריז בליכוד: החמישייה הפותחת: ארדן, אדלשטיין, כץ, רגב ושלום, באתר הארץ, 1 בינואר 2015
  26. ^ עדו בן פורת, נתניהו מינה את אקוניס: אחראי על רשות השידור, באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2015
  27. ^ חזקי עזרא, חוק השידור הציבורי החדש אושר בממשלה, באתר ערוץ 7, 19 ביולי 2015
  28. ^ יהונתן ליס, בעקבות התערבות נתניהו: השר אקוניס התפטר מתפקידו כאחראי על רשות השידור, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2015
  29. ^ מזל מועלם, אקוניס על גל"צ: "מצפה להתגייסות מוחלטת לטובת העמדה הישראלית", באתר אל-מוניטור, 13 באוגוסט 2015
  30. ^ עמרי נחמיאס‏, "אצמצם פערים": אקוניס נכנס רשמית לתפקיד שר המדע והחלל, באתר וואלה, 3 בספטמבר 2015
  31. ^ מאיה הורודניצ'אנו‏, החוקרת שנמנע מינויה בשל תמיכתה בסרבנות: "אקוניס חיפש כותרות", באתר וואלה, 9 ביולי 2018
  32. ^ אופיר אקוניס, ‏פרופ' אמיתי לא נפסלה על סמך עמדותיה או דעותיה אלא על סמך מעשיה, באתר מעריב אונליין, 10 ביולי 2018
  33. ^ עמרי זרחוביץ', ‏האוניברסיטאות לבג"ץ: "אקוניס מערב אג'נדה פוליטית במינויים", באתר גלובס, 1 באוגוסט 2018
  34. ^ בג"ץ 5769/18 פרופ' יעל אמיתי וועד ראשי האוניברסיטאות נ' שר המדע והטכנולוגיה, ניתן ב־4 במרץ 2019
  35. ^ משה גורלי, היועמ"ש נגד אקוניס: "החלטתו בעניין פרופ' יעל אמתי - חורגת ממתחם הסבירות", באתר כלכליסט, 26 ביוני 2019
  36. ^ משה גורלי, אקוניס ממשיך לסחוט את הלימון: דיון נוסף בבג"ץ בפרשת מינוי הפרופ' יעל אמיתי, באתר כלכליסט, 1 ביולי 2019
  37. ^ טל שניידר, ‏נתניהו ממנה שרים: אלה התפקידים החדשים של הנגבי, אקוניס וחוטובלי, באתר גלובס, 20 בינואר 2020
  38. ^ נועם (דבול) דביר, "משמרות הזהב": למעלה ממיליון מנות חולקו לקשישים, באתר ישראל היום, 2 באפריל 2020
  39. ^ חדשות כיפה, ‏אופיר אקוניס ימונה לשר לשיתוף פעולה אזורי, באתר כיפה, 15 במאי, 2020 12:14
  40. ^ איתמר אייכנר, נתניהו נפגש עם שגריר האמירויות: "משנים את המזה"ת ואת העולם", באתר ynet, 2 במרץ 2021
  41. ^ ציוץ של ישי שנרב בטוויטר, 13 ביוני 2021
  42. ^ יהודה שלזינגר, הנורמליזציה עם האמירויות המציאה מחדש את השר אקוניס, באתר ישראל היום, 3 בספטמבר 2020
  43. ^ אתר למנויים בלבד עטרה גרמן, ‏בתוך חודש: שישה משרדי ממשלה יישארו ללא שרים, בעיתון מקור ראשון, 21 במרץ 2021
  44. ^ גלעד כהן, גלעד מורג, הממשלה תדון במינוי שר משפטים ביום ג', אך נתניהו לא התחייב להחלטה; חיות: "נעקוב", באתר ynet, 25 באפריל 2021
  45. ^ כתבי ynet, היועמ"ש פסל הצבעה בעד אקוניס לשר המשפטים: "לא חוקי, ההצעה לא עברה", באתר ynet, 27 באפריל 2021
  46. ^ 1 2 ynet, בג"ץ הקפיא את החלטת הממשלה למנות את אקוניס לשר המשפטים, באתר כלכליסט, 27 באפריל 2021
  47. ^ מורן אזולאי, גלעד מורג, נתניהו חוזר בו: החלטתי למנות את גנץ לשר המשפטים, באתר ynet, 28 באפריל 2021
  48. ^ השר אופיר אקוניס התפטר מהכנסת במסגרת החוק הנרווגי, באתר ערוץ 7, 8 בפברואר 2023
  49. ^ "אקוניס, אצלי אין מדינה פלסטינית", ראיון באתר הפלוג של טל שניידר
  50. ^ "השקט הביטחוני עלה לליכוד בכמה מנדטים", באתר Al-Monitor: The Pulse of the Middle East
  51. ^ אריק זיו ויזר, לאיזה אופיר אקוניס להאמין ביחס להתנתקות ?, באתר ליכודניק, ‏7 בינואר 2019
  52. ^ להיאבק על העתיד - בישראל, באתר ישראל היום
  53. ^ השר אקוניס: "חוק המרכולים הזוי, רוב נבחרי הליכוד ומצביעיו מתעבים אותו", באתר כלכליסט, 3 בינואר 2018
  54. ^ השרים רגב ואקוניס העלו תמונות ממצעד הגאווה לפייסבוק וקיבלו מאות תגובות נאצה, באתר הארץ, 12 ביוני 2015
  55. ^ שירית אביטן כהן, אקוניס הטיח באקדמאים שתקפו את הרפורמה: "איפה הייתם כשזעקנו?", באתר ישראל היום, 8 במרץ 2023
  56. ^ ערב של הפגנות ברחבי הארץ: איילון צפון נחסם לזמן קצר, רימוני עשן ליד ביתו של לוין, באתר כלכליסט, 6 ביולי 2023
  57. ^ אדם קוטב, צפו: השר אקוניס יוצא למרפסת ביתו לצעוק לעבר מפגינים, באתר ynet, 23 בספטמבר 2023


אופיר אקוניס - תבניות ניווט