בית השייח מוראד
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית באר, גלריה |
מיקום | תל אביב-יפו |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ? – המאה ה־19 |
תאריך פתיחה רשמי | המאה ה־19 |
מידות | |
קומות | 2 |
קואורדינטות | 32°03′05″N 34°46′54″E / 32.051348°N 34.78164°E |
בית השייח מוראד או הבית האדום הוא בית באר ברחוב ישראל מסלנט בשכונת שפירא בתל אביב, המשמש כמרכז תרבות ואמנות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבית הוקם בסוף המאה ה-19 בראש גבעה ממערב לנחל איילון, בסמוך לדרך שחיברה בין דרך סלמה לדרך לוד. בתחילה הוקמו הבאר, הבריכה, בית האריזה, בית המגורים, האורוות והסביל שפנה לדרך, ובראשית המאה ה-20 נוספה קומת המגורים השנייה. בתחילה פעלה הבאר באמצעות אנטיליה. המים נשאבו לבריכה, וממנה הושקו הפרדסים שסביב הבית באמצעו תעלות. בשנות ה-40 של המאה ה-20 הותקנו בבאר משאבות המופעלות במנוע דיזל, אך אלה לא הספיקו לפעול במשך זמן רב, שכן הירידה ביצוא פרי ההדר בעקבות מלחמת העולם השנייה הביאה להפסקת פעילות הפרדס.
ארבעה מבנים היסטוריים בתל אביב-יפו כונו בשם "הבית האדום". בית נוסף שכונה בשם זה היה "בית יצקר" ביפו שבו נרצחו בידי פורעים ערבים בפרעות תרפ"א ב-2 במאי 1921 יוסף חיים ברנר וחבריו.[1]
לא ידוע מי היו בעליו המקוריים של הבית, אך ידוע כי ב-1943 היה רובו בבעלות מוסטפא איוב אל עסאווי, ומקצתו בבעלות סעיד אבו ג'ולה. בשלהי תקופת המנדט הבריטי שימש הבניין את המשטרה הבריטית לחקירות. במלחמת העצמאות ננטש הבית מדייריו, ושוכנו בו עולים חדשים. הפרדסים שסביבו נעקרו, ובמקומם נבנו בשנות ה-50 שיכונים כחלק מהרחבתה של שכונת שפירא. בהמשך שכנו בבית גם בתי מלאכה שונים, בהם מפעל לבורסקאות, וחלקים ממנו שימשו ועודם משמשים למגורים. לאורך השנים סבל הבניין מהזנחה רבה, חלקים ממנו קרסו או נהרסו, ובריכת המים שלו התמלאה בפסולת. מאז 1964 הוצאו צווי הריסה לחלקים ממנו, אך כיום הוא מיועד לשימור.
המבנה מחולק לשני מתחמים. המתחם הדרומי כלל את בית האריזה וחצר ששימשה בהמות. בכניסה לחצר זו שער גבוה שאפשר כניסתם של גמלים. המתחם הצפוני, שבו גם הייתה הבריכה, שימש למגורי המשפחה. הקומה התחתונה פשוטה יחסית, והיא מאופיינת בקמרונות. הקומה השנייה, המאוחרת, מפוארת מהקומה התחתונה, והיא כוללת ציורי קיר, מרצפות מעוטרות ומעקות מפורזלים. הציורים נוספו בין השנים 1910 ל-1912. חלקם כוסו בצבע עם השנים ואחרים נהרסו בדליקה שפרצה בבית, אך המרצפות שרדו. קירות המבנה נבנו מסלעי כורכר, שכוסו בטיח. הקומה השנייה כוסתה בטיח אדום, והיא שהעניקה למבנה את כינויו. קומה זו נבנתה בחלקה מבטון. בחומה הפונה לרחוב הוקם סביל מפואר לשימוש העוברים והשבים, וסביל נוסף, קטן יותר, פנה לחצר הפנימית. סביב הפרדס ננטעו עצי שיטה מלבינה.
בשנת 2016 נחנך במקום מרכז תרבות ואמנות.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
קיר כורכר מכוסה חלקית בטיח בחצר הדרומית
-
החצר הדרומית
-
פתח הכניסה של מתחם המגורים בקומה השנייה. בסמוך לקשתות ניתן להבחין בשרידי ציורי הקיר המקוריים
-
פתח הבאר ששימשה את דיירי הבית
-
מרצפות בבית
-
בריכת המים שמולאה בפסולת
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית השייח מוראד, ברשת החברתית פייסבוק
- עודד ביתן, הילה רון ותמר נתיב, בית השיח מוראד באתר בתי הבאר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ News1 | "הבית האדום" בשכונת שפירא בתל אביב, באתר www.news1.co.il