בית לעברית ראשון לציון
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| ||
ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מרכז תרבות |
כתובת | אחד העם 7 |
מיקום | ראשון לציון |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 31°57′48″N 34°48′28″E / 31.963410190981°N 34.807682781972°E |
בית לעברית ראשון לציון הוא מרכז תרבות המצוי בשלבי תכנון, שיוקדש לשפה העברית ולתרבות העברית כפי שהיא באה לידי ביטוי בשפה. המרכז ייבנה כמתחם ציבורי גדול בשטח של 15 דונם, בלִבּה ההיסטורי של ראשון לציון. בית לעברית יציג את המידע לקהל המבקרים באמצעות מערך תרבות והעשרה ומערך תצוגה חווייתי. כמרכז תרבות יציג בית לעברית את העברית כנושא תרבותי שלם, המכונן את חיי הדוברים אותה, קוראים וכותבים בה, חושבים בה, מתקשרים באמצעותה ועוד.
בית לעברית ממוקם במתחם ההיסטורי של בית הספר חביב, בית הספר העברי הראשון בעולם (נוסד בשנת תרמ"ב, 1886), שבו נלמדו כל מקצועות הלימוד בעברית. מטה ההקמה של בית לעברית פועל מאז שנת 2012, ומשנת 2013 הוא פועל מ"בית מדליה" שבחצר בית הספר חביב.
על הקשר ההיסטורי שבין העברית והמושבה ראשון לציון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מורי בית הספר העממי (לימים "חביב"), ביחד עם התלמידים ומייסדי המושבה, לקחו חלק מרכזי בהנהגת השפה העברית כלשון חיים בארץ ישראל עד להנהגתה כשפה רשמית בארץ ישראל (לצד האנגלית והערבית), כפי שהכריזה ממשלת המנדט ב-1922. במלאת 130 שנות פעילות של בית הספר "חביב", ולקראת בניית בית לעברית, ייבנה במתחם הממוקם בין הרחובות אחד העם במערב, הרב סבהי בצפון, הגדוד העברי במזרח ואיתמר בן אב"י בדרום, גם מבנה חדש לבית הספר "חביב". שני הבתים ההיסטוריים במתחם, בית הספר ובית מדליה יעברו שימור.
אופן הפעילות של בית לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערך תרבות והעשרה - יקיף את התחומים שבהם פועלת העברית: ספרות, שירה וזמר, תיאטרון וקולנוע, תפילה ופיוט, אמנות, צילום, היסטוריה ועוד. הפעילות המתוכננת תתבצע באמצעות הרצאות, קורסים, סדנאות, מפגשים, הקרנות, מופעים, סיורים, השתלמויות, כנסים, ימי עיון, תערוכות, מחקר חדשני בתחומי העברית, וכדומה. בבית לעברית צפויים להתקיים שבוע הספר ויום הלשון העברית, יום שפת האם הבינלאומית, ועידת ישראל לעברית ועוד. בית לעברית יפנה לקהל הרחב גם באמצעות הוצאה לאור של תכנים בדפוס וברשת.
מערך תצוגה חווייתי - יוקם בחללי הבית ובגן ובו יזכו המבקרים לחוויה רב-חושית של מבט, טעם וריח, מישוש ושמע, בין השאר באמצעות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. הגן יהיה פתוח לציבור בכל שעות היממה ויארח את המבקרים למפגשים עם העברית. בית לעברית יכלול גם אודיטוריום בן 350 מקומות ישיבה, כיתות לימוד, חלל רב-תכליתי במפלס רחבת הגן, שנועד להתכנסויות, לפעילות קבוצתית ולאירוח אירועים. מתחת למתחם ייבנה חניון תת-קרקעי.
פעילות בית לעברית מבית מדליה עד למועד פתיחת המתחם
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד למועד פתיחת המתחם המתוכננת בשנת 2021, פועל בית לעברית מ"בית מדליה". באוקטובר 2016 התקיים טקס הסרת הלוט מעל שלט הבית שבו התגוררה משפחת מדליה בין השנים 1885 - 1938, אז נמסר הבית לטובת הרחבת בית הספר "חביב", ושימש את בית הספר לצרכים שונים, ביניהם ביתו של שרת בית הספר ומשפחתו, מרפאת השיניים של בית הספר, חדר האחות, ספריה, וכמקום הפעילות של מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים ומצטיינים.
התפיסה העיצובית של סמליל בית לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסמליל של בית לעברית מושתת על האות העברית. הכתב הוא חזותה של השפה. המותג עושה שימוש בחמש צורות שונות של הסמליל, כל אחת מבוססת על מודל היסטורי שונה של הכתב העברי: הכתב האשכנזי והכתב הספרדי מתקופת ימי-הביניים, הכתב המזרחי מן המאות 9–10 לספירה, "פרנק-ריהל" משנת 1908, ו"מרים" משנת 1924. כך, במופעיו השונים, מייצג הסמליל את יופייה של העברית כפי שעוצבה לאורך הדורות.
ועדת היגוי, משרד אדריכלים, יועצים והצוות המקצועי
[עריכת קוד מקור | עריכה]יו"ר הדירקטוריון של בית לעברית הוא רז קינסטליך ראש העיר ראשון לציון. בין חברי וועדת ההיגוי והיועצים לבית לעברית נמנים פרופ' אריאל הירשפלד (יו"ר הוועדה), פרופ' תמר סוברן, פרופ' רונית מטלון ושמעון אדף. אדריכלי בית לעברית הם מאירה קובלסקי ופרופ' צבי אפרת, פרופ' עדי שטרן, נשיא בצלאל (מעצב הסמליל). אדריכלות הנוף תוכננה על ידי המשרד הבינלאומי Inside Outside והאדריכליות פטרה בלייז ויאנה קארפון מאמסטרדם בשיתוף משרד מוריה סקלי לאדריכלות נוף. מנכ"ל בית לעברית היא פארה חודורוב ואוצרת ההקמה, מורן שוב רובשוב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של בית לעברית ראשון לציון בארכיון האינטרנט
- בית לעברית ראשון לציון, ברשת החברתית פייסבוק
- בית לעברית ראשון לציון, באתר "גיידסטאר ישראל"
- מרכז עולמי לעברית בראשון לציון, באתר עיריית ראשון לציון