מועצה אזורית אפעל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מועצה אזורית אפעל הייתה מועצה אזורית בבקעת אונו בקרבת הערים רמת גן, קריית אונו, אור יהודה וגבעת שמואל שהתקיימה עד תחילת שנת 2008[1].

המועצה הוקמה בשנת 1950 בשם מועצה אזורית אונו על שם היישוב המרכזי בה, כפר אונו. לאחר ארבע שנים, בשנת 1954 הוקמה מועצה מקומית קרית אונו שהתבססה על כפר אונו והמעברה הסמוכה, שעזבו את המועצה האזורית. בשנת 1984 שונה שם המועצה ל"מועצה אזורית אפעל" על שם היישוב הגדול במועצה, רמת אפעל.

המועצה גבלה בצפון בקריית אונו וגבעת שמואל, במערב ברמת גן, אוניברסיטת בר-אילן, גבעתיים ותל השומר, בדרום באור יהודה וחיריה ובמזרח באור יהודה, קריית אונו, סביון ומועצה אזורית דרום השרון.

פירוק המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצה אזורית אפעל הייתה מועצה קטנה המוקפת בערים ובמשרד הפנים בקשו לפרק את המועצה. בשנת 1998 קבעה ועדה של פרופ' אריה שחר שיש לאחד את יישובי בקעת אונו. בשנת 2000 החליטה ועדת חקירה בראשות פרופ' א' אפרת ברוב דעות לחלק את שטחי המועצה בין המועצות הסמוכות‏[2].

בפברואר 2007, לאור גרעונות של המועצה, החליט משרד הפנים על פירוק המועצה‏[3], לאור המלצות ועדות חקירה שמינה. לפי החלטת משרד הפנים, רמת פנקס הועברה לתחום שיפוטה של עיריית אור יהודה, היישובים רמת אפעל וכפר אז"ר הועברו לתחום שיפוטה של עיריית רמת גן, השטח שמצפון לכפר אז"ר הועבר לעיריית קריית אונו והשטח הדרום-מערבי של צומת מסובים, מעבר לכביש גהה, הוסב לשטח גלילי, כחלק מפארק איילון. הפירוק נכנס לתוקפו ב-10 באפריל 2008.

יישובים שנכללו בתחום שיפוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]