כפר אז"ר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כפר אז"ר
Entrance to Kfar Azar.jpg
מידע
עיר רמת גן עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1933
שטח 1,000
מספר תושבים 500
קואורדינטות 32°03′54″N 34°50′12″E / 32.065°N 34.83666667°E / 32.065; 34.83666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כפר אז"ר היה מושב עובדים להתיישבות חקלאית בבקעת אונו. כיום היא שכונה בחלקה המזרחי של רמת גן.

כפר אז"ר מוקף על ידי שכונות העיר רמת גן ממזרח (קריית קריניצי החדשה ופארק קנוביץ'), מדרום (רמת אפעל) וממערב (כביש גהה והחלק העיקרי של רמת גן), ואילו מצפון גובל בשכונה בבנייה בשם "נאות אריאל שרון" ששייכת לקריית אונו. שטחה של השכונה הוא כ-1,000 דונם ומתגוררים בה כ-500 איש.

מגדל המים ובית העם בכפר אז"ר

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל כפר אז"ר

המושב קרוי על שם הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' ועלה על הקרקע בחודש דצמבר 1932 במסגרת התיישבות האלף. כפר אז"ר הוקם על ידי שני ארגונים חלוציים: 'ברנר' ו'מע"ש'. המתיישבים הראשונים רכשו את האדמות מהכפר הערבי הסמוך אל חירייה, והקרן הקיימת השלימה את הרכישה על ידי הלוואות למתיישבים. בשלב מסוים העבירו תושבי המקום, מתוך דחף לאומי, כנראה, את הבעלות על האדמות לקק"ל.

איחוד שני הארגונים הביא לגיבוש שם היישוב: כפר אז"ר, על שם אז"ר (אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ') שהיה באותה העת עוד בחיים, וזאת כהוקרה על פועלו ותמיכתו בתנועת הפועלים. ביישוב אף הוקם לכבודו בית שנשא את שמו, ולהקמתו נאספו תרומות מאת ראשי היישוב ובהם יצחק בן-צבי, זלמן שזר, הסופר יהודה בורלא ועוד. בית העם נחנך במהלך מלחמת העצמאות ושימש את להקת הצ'יזבטרון בחזרותיה, ובמקום אף הציגה הלהקה את הופעת הבכורה שלה. כמו כן הופיעו במקום שחקני תיאטרון הבימה, האוהל ועוד.

בשנות ה-30 וה-40 היווה היישוב קו חזית שהגן על היישובים רמת גן, בני ברק וגבעתיים מפני השכנים הערבים, בעודו סופג התקפות יומיומיות. בשל בידודו היחסי התקיימו בין פרדסיו אימוני לוחמי "ההגנה". במהלך מלחמת העצמאות הוקמה ביישוב 'פלוגת משמר' מיוחדת אשר הגנה על המרחב, ובראשה עמד קצין שערק מהצבא היווני ושהה בכפר תחת השם החסוי 'נתן אלחנני'. לאחר המלחמה צורפו ליישוב שטחים של הכפר השכן, אל-ח'ירייה, שתושביו נסו בזמן מלחמת העצמאות, בעקבות התקפת ההגנה, ולא הורשו לחזור לאדמותיהם מאוחר יותר. האדמות הועברו לבעלות המדינה לפי חוק נכסי נפקדים, וצורפו לאדמות היישוב. ב-14 בדצמבר 1949 חדרו שלוש חוליות מסתננים ערבים לאזור כפר אז"ר, אך השומרים החמושים הבחינו בהם והבריחו אותם[1].

ב-1958, ביוזמת ועד הכפר, הוקמה אנדרטה הכוללת את שמותיהם של 8 בני הכפר שנפלו במלחמות ישראל.[2] האנדרטה מתעדכנת לאחר כל נופל חדש, כמו שקרה עם דניאל פומרנץ.

ב-2 במרץ 2007 הודיע משרד הפנים על פירוקה של מועצה אזורית אפעל, שאליה השתייך היישוב, ועל סיפוחו של היישוב לעיר רמת גן, יחד עם רמת אפעל. הפירוק התבצע בפועל בתחילת 2008. האדמות שמצפון ליישוב סופחו לעיריית קריית אונו, בנקודת החיבור של עירייה זו עם מחלף בר-אילן, לתקופת ניסיון של 3 שנים. נציגות הכפר תמכה בפירוק המועצה האזורית אפעל ובסיפוח היישוב לרמת גן, בתנאי שהיישוב ימשיך להתנהל כמושב עובדים.

ביולי 2014 נפתח במקום בית קברות כדי לאפשר את קבורתו של החייל דניאל פומרנץ שנהרג בנגמ"ש בקרב שג'אעיה במבצע צוק איתן.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר אז"ר הוא היישוב החקלאי היחידי בבקעת אונו, וכן המושב היחיד בישראל הכלול בשטחה של עירייה, שריד להתיישבות החקלאית הציונית ששגשגה באזור. כיום אופי המקום משתנה בהדרגה והוא הולך והופך לפרבר עירוני בעל נחלות גדולות במיוחד, בהשוואה לשכונות של בתים צמודי-קרקע בסביבה.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כפר אז"ר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

{{#coordinates:}}: אי־אפשר שיהיה יותר מתג ראשי אחד בכל דף