ג'ון שלזינגר
| לידה |
16 בפברואר 1926 לונדון, הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| פטירה |
25 ביולי 2003 (בגיל 77) פלם ספרינגס, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בווילסדן |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
|
| תקופת פעילות |
מ-1953 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
ג'ון שלזינגר (באנגלית: John Schlesinger; 16 בפברואר 1926 – 15 ביולי 2003) היה במאי קולנוע יהודי-בריטי, זוכה בפרס האוסקר על הסרט "קאובוי של חצות" (1969).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפברואר 1926 בלונדון למשפחה יהודית לאמו ווינפרד שהייתה מוזיקאית ואביו ברנרד שלזינגר שהיה רופא ילדים. בתום לימודיו בקולג' הלך לעבוד כשחקן בטלוויזיה (1953), ובהמשך בסרטי קולנוע, אולם במהרה הבין שעתידו נמצא מאחורי המצלמה, והחל לביים. תחילה לטלוויזיה, אך בראשית שנות השישים נטש לחלוטין את הטלוויזיה והתמסר לבימוי סרטי קולנוע.
בגיל 36 ביים את סרטו הראשון "A Kind of Loving" ("נשימה אחת של אושר") עם השחקן אלן בייטס. אחריו ביים שלושה סרטים שבהם הופיעה השחקנית ג'ולי כריסטי: "בילי בדאי" ו"דארלינג" ו"הרחק מן ההמון הסואן". בניגוד לשלושת סרטיו הראשונים שהיו שייכים לז'אנר "סרטי כיור המטבח" ותיארו את אורח החיים העירוני של מעמד הביניים באנגליה, סרטו הרביעי היה סרט כפרי וסוער בשם "הרחק מן ההמון הסוער", עיבוד לספר באותו השם של תומאס הרדי.
את סרטו החמישי יצא לצלם בארצות הברית. "קאובוי של חצות" (1969), עטור השבחים גם זכה בפרס אוסקר בשתי קטגוריות: פרס הסרט הטוב ופרס הבימוי. היה זה הסרט מוגבל הצפייה (X-rated) היחיד בתולדות האוסקר שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר, בשל תכנים הומוסקסואלים מובהקים[1].
סרטיו המאוחרים כוללים את "יום ראשון הארור" (1971) בכיכובה של גלנדה ג'קסון, "יומו של הארבה" (1975),על פי רומן המופת של נתנאל וסט שעסק בימי השפל הגדול בארצות הברית, "איש המרתון" (1976) על פי הרומן של ויליאם גולדמן[2], עליו קיבל לורנס אוליבייה את פרס גלובוס הזהב ומועמדות לאוסקר, הסרט המלחמתי "יאנקים" (1979), "במרומי הפסיפיק" בכיכובה של מלאני גריפית', סרט הטלוויזיה "שאלה של ייחוס", על פי המחזה מאת אלן בנט, "אהבה חפה מפשע" (1993) עם אנתוני הופקינס שעסק בנפילת חומת ברלין וסרטו האחרון, "הדבר הטוב הבא" (2000) שהייתה קומדיה בכיכובה של מדונה[3].
שלזינגר ביים גם כמה סרטי טלוויזיה, אחדים מהם, כמו הדרמה "אנגלי בחו"ל" על גלות המרגל הבריטי גאי ברג'ס, זכו לשבחים רבים.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלזינגר חי במערכת יחסים ארוכת שנים עם אהובו הצלם מייקל צ'יילדרס וראה כשליחות את החדרת המסרים ההומואיים לקולנוע, לתגבור הסובלנות והתודעה הציבורית בתחום. הוא לא הביא ילדים לעולם. שלזינגר עבר ניתוח מעקפים ב-1998, ובדצמבר 2000 סבל משבץ מוחי שהוביל לבסוף למותו ביולי 2003 בגיל 77.
סרטים שביים בשנות ה-60
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "נשימה אחת של אושר" (1962) - פרס פסטיבל ברלין
- "בילי בדאי" (1963)
- "דרלינג" (1965) - מועמדות לאוסקר
- "הרחק מן ההמון הסואן" (1967)
- "קאובוי של חצות" (1969) - פרס האוסקר
סרטים שביים בשנות ה-70
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "יום ראשון הארור" (1971) - מועמדות לאוסקר
- "יומו של הארבה" (1975)
- "איש המרתון" (1976)
- "ינקים" (1979)
סרטים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "הבז ואיש השלג" (1985), עם שון פן וטימותי האטון[4]
- "מאדאם סוזצקה" (1988), עם שירלי מקליין[5]
- "עין תחת עין" (1996), עם סאלי פילד
- "הדבר הטוב הבא" (2000), עם מדונה ורופרט אוורט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון שלזינגר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ג'ון שלזינגר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ג'ון שלזינגר, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ון שלזינגר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ג'ון שלזינגר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'ון שלזינגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ איתמר זהר, שני הכובעים של "קאובוי של חצות", באתר הארץ, 14 באוקטובר 2018
- ↑ משה אורן, על סרטים - זינוק פסול למירוץ מיותר - "איש המאראתון" (פאראמונט). במאי: ג'ון שלזינגר. תסריט: ויליאם גולדמן (עפ"י ספרו), על המשמר, 20 בינואר 1977
- ↑ יוסי בבליקי, מחסלת את בניה ועושה עליהם קופה, באתר גלובס, 30 במרץ 2000
- ↑ תמי גלבץ, מכירת המכורה "הבז ואיש השלג", במאי: ג'ון שלזינגר, תסריט: סטיבן זיליאן, על־פי ספרו של רוברט לינדסי, כל העיר, 22 בנובמבר 1985
- ↑ אהרון דולב, בידור ומוסיקה, מעריב, 24 בפברואר 1989
