ג'ונתן דה גוזמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ונתן דה גוזמן
Jonathan de Guzman 001.jpg
דה גוזמן עם פיינורד, 2007
מידע אישי
לידה 13 בספטמבר 1987 (בן 30)
טורונטו, אונטריו שבקנדה
שם מלא ג'ונתן אלכסנדר דה גוזמן
גובה 1.74 מטר
עמדה קשר מרכזי
מועדוני נוער

19992005
צפון סקרבורו
פיינורד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
2005 - 2010
2010 - 2011
2011 - 2014
2012 - 2014
2014 - 2017
2016
2016 - 2017
2017 -
פיינורד
מאיורקה
ויאריאל
סוונסי סיטי
נאפולי
קארפי
קייבו ורונה
איינטרכט פרנקפורט
109 (23)
34 (6)
19 (0)
71 (9)
23 (3)
5 (1)
27 (2)
0 (0)
נבחרת לאומית כשחקן**
2013 - נבחרת הולנד בכדורגל הולנד 14 (0)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
ומעודכן ל-10 ביולי 2017
** מספר ההופעות והשערים בנבחרת מעודכן ל-10 ביולי 2017

ג'ונתן אלכסנדר דה גוזמןאנגלית ובהולנדית: Jonathan Alexander de Guzmán, נהגה בהולנדית "יונתן דה גושמן"; נולד ב-13 בספטמבר 1987) הוא כדורגלן קנדי-הולנדי ממוצא פיליפיני-ג'מייקני המשחק בעמדת הקשר המרכזי באיינטרכט פרנקפורט ובנבחרת הולנד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה גוזמן נולד בטורונטו, אונטריו שבקנדה, לאב פיליפיני ולאם ג'מייקנית, שהיגרו לקנדה בגיל 10. לדה גוזמן אח ואחות: ז'אנל וג'וליאן. אחיו ג'וליאן גם כדורגלן מקצועי. ילדותו של דה גוזמן הייתה ממוקדת באופן מוחלט בכדורגל. אביו רצה תחילה שבניו ישחקו כדורסל, אך מכיוון ששני האחים נמוכים מכדי להיות כדורסלנים, הם החלו להתמקד בענפי ספורט אחרים. ברגע שהחלו לשחק כדורגל, האחים דה גוזמן התאהבו לחלוטין בענף זה:"אחרי בית הספר, כל מה שעשינו היה לשחק כדורגל. זה היה די יוצא דופן בקנדה, מכיוון שכמעט אף אחד בגיל שלנו לא שיחק כדורגל. קנדה היא לא מדינה של כדורגל, היינו יוצאים מן הכלל" (ג'ונתן דה גוזמן).

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדוני נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה גוזמן החל את קריירת הנוער שלו בקבוצת הכדורגל צפון סקרבורו שבטורונטו. כדי לשפר את יכולתו, התאמן דה גוזמן 6 ימים בשבוע, ב-3 קבוצות נוער שונות. בשנת 1997, כאשר אחיו הבוגר ג'וליאן עזב את קנדה וחתם במחלקת הנוער של אולימפיק מרסיי, גדל הדחף של דה גוזמן לשחק באירופה. בגיל 12, שנתיים לאחר שעזב אחיו של דה גוזמן את קנדה, חתם ג'ונתן דה גוזמן במחלקת הנוער של מועדון הכדורגל ההולנדי פיינורד.

פיינורד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בספטמבר 2005 ערך דה גוזמן את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הבוגרת של פיינורד, בניצחון הליגה 1-5 על הירנביין, כאשר נכנס כמחליף לחוסאם ע'אלי בדקה ה-87. את שערו הראשון ככדורגלן מקצועי כבש ב-30 בספטמבר 2005, בניצחון 1-3 את וילם II.

לאחר הופעת הבכורה שלו, הפך דה גוזמן במהירות לשחקן הרכב בפיינורד. ב-11 בדצמבר 2005 זכה דה גוזמן לשבחים רבים משחקנה של פ.ס.וו. איינדהובן באותה תקופה, פיליפ קוקו, בעקבות ניצחון פיינורד 0-1 על פ.ס.וו. בו הרשים דה גוזמן. בעונתו הראשונה ככדורגלן מקצועי, עונת 2005/2006, הופיע דה גוזמן ב-31 משחקים במדי פיינורד והיה לשחקן מפתח בהרכב הקבוצה.

בתחילת עונת 2006/2007 מכרה פיינורד שחקנים מובילים בקבוצה כמו דירק קאוט וסלומון קאלו. להנהלת פיינורד היו ציפיות גבוהות מדה גוזמן. למרות זאת, לא הצליח דה גוזמן למנוע מפיינורד עונה מאכזבת, בה סיימה הקבוצה במקום ה-7 בליגה ההולנדית. הקבוצה איבדה סיכוי לשחק במסגרת אירופית בעונה הבאה, לראשונה מזה 16 שנים. בסיום העונה אמר דה גוזמן כי בעקבות עזיבתם של שחקנים רבים בקבוצה, נוצר עליו עומס והוא לא הצליח להוביל את הקבוצה לבדו, בגיל 19 בלבד.

בעונה שלאחר מכן, עם הגעתם של ג'ובאני ואן ברונקהורסט מברצלונה ושל רוי מקאיי מבאיירן מינכן, הוסר העומס מדה גוזמן. בעקבות הגעתו של ואן ברונקהורסט, הוצב דה גוזמן בעמדת הקשר הימני, לאחר ששיחק עד אז כקשר מרכזי. בסיום העונה נפוצו שמועות רבות על עזיבתו של דה גוזמן את פיינורד. למרות זאת, נשאר הקשר בקבוצה. דה גוזמן הורחק במשחק פתיחת עונת 2008/2009 של פיינורד. עם חזרתו של השחקן, ב-31 באוגוסט 2008, קיבל דה גוזמן כרטיס אדום במשחק נגד הראקלס אלמלו, כאשר בסופו של דבר הוא הורחק לארבעה משחקים. זמן קצר לאחר ההרחקה, נתקל דה גוזמן בבעיות פיזיות. מה שהחל בכאבים במפשעה ובברך, הסתיים בניתוח מניסקוס בינואר 2009. בעקבות כך נעדר דה גוזמן לשארית העונה. בעקבות ההרחקות בתחילת העונה והפציעות של השחקן בהמשכה, הוא שיחק בכל העונה שני משחקים בלבד.

דה גוזמן חזר לשחק בטרום עונת 2009/2010, במשחק ידידות נגד ספורטינג ליסבון. בעקבות העובדה כי חוזהו של דה גוזמן צפוי להסתיים בקיץ 2010, הייתה להוטה הנהלת פיינורד למכור את השחקן, אך מאמן הקבוצה, מריו בין, החליט להשאיר את דה גוזמן, והיה מוכן לאפשר לו לשחק בעמדת הקשר המרכזי, העמדה המועדפת על השחקן. למרות התעניינות מצד צ'לסי ומצד ולנסיה, דה גוזמן נשאר בפיינורד. לאחר פתיחת עונה מרשימה של הקשר, כאשר כבש שלושה שערים בתשעת המשחקים הראשונים של העונה, נפצע דה גוזמן בסחוס של ברך ימין, והיה צורך בהתערבות כירורגית. בעקבות כך נעדר דה גוזמן במשך כחודשיים. ב-4 במרץ 2010, לאחר ששיחק ארבעה משחקים בלבד אחרי הפציעה, נפצע דה גוזמן פעם נוספת בברך, אותה פציעה בה נפצע בשלב המוקדם יותר של העונה, כאשר הפעם נפצע בברך שמאל. דה גוזמן חזר במשחק האחרון של פיינורד באותה עונה, ב-6 במאי 2010, בהפסד הקבוצה 4-1 לאייאקס אמסטרדם בגמר הגביע ההולנדי.

מאיורקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2010 פג תוקפו של חוזהו של דה גוזמן בפיינורד, והוא הפך לשחקן חופשי. הקשר בן ה-22 קיבל הצעות מאספניול, מפ.ס.וו. איינדהובן ומויאריאל. ב-27 ביולי 2010 חתם דה גוזמן על חוזה ל-3 שנים במאיורקה, מהלה ליגה הספרדית. דה גוזמן ערך את הופעת הבכורה שלו במועדון מהאיים הבלאריים ב-29 באוגוסט 2010, נגד ריאל מדריד, במשחק שנגמר בתוצאת השוויון 0-0. שלושה שבועות לאחר מכן כבש דה גוזמן את שער הבכורה שלו במאיורקה, בניצחון הביתי 0-2 על אוסאסונה. בעונתו הראשונה של דה גוזמן בספרד הרשים השחקן, והיה לאחד מהשחקנים המובילים בקבוצתו, שלמרות שנתן עונה נהדרת ככדורגלן יחיד, קבוצתו סיימה עונה מאכזבת, כאשר ניצבה במקום ה-17 בטבלת הליגה הספרדית, מקום אחד בלבד לפני הקו האדום, וניצלה מירידה במחזור האחרון של הליגה, בעקבות הפסד של דפורטיבו לה קורוניה, שסיימה במקום ה-18.

את עונת 2011/2012 פתח דה גוזמן כשחקן מאיורקה, בניצחון הביתי 0-1 את אספניול, בו כבש דה גוזמן את השער היחיד במשחק.

ויאריאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 באוגוסט 2011, מספר שעות לפני סגירת חלון ההעברות של קיץ 2011, הושלמה העברתו של דה גוזמן לויאריאל, תמורת סכום שלא פורסם, אך לפי הערכות עמד על כ-8.5 מיליון אירו. דה גוזמן ערך את הופעת הבכורה שלו במדי ויאריאל ב-10 בספטמבר 2011, כאשר נכנס כמחליף במשחק הביתי מול סביליה שהסתיים בתוצאת שוויון 2-2. הוא כבש את שער הבכורה שלו עבור ויאריאל ב-22 בנובמבר, נגד באיירן מינכן, במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות, במשחק שהסתיים בהפסד 3-1. לאחר ששיחק דה גוזמן משחקים רבים והיה לשחקן הרכב תחת המאמן חואן קרלוס גארידו, עם פיטוריו של גארידו איבד דה גוזמן את מקומו בהרכב ומצא עצמו נאבק על מנת לקבל דקות משחק. בעקבות כך החלו להתפשט שמועות על חזרה אפשרית של דה גוזמן לליגה ההולנדית. בסיום עונת 2011/2012 ירדה ויאריאל לליגה הספרדית השנייה, ובעקבות כך הודיע דה גוזמן על רצונו לעזוב את הקבוצה.

סוונסי סיטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 ביולי 2012 הושלמה השאלתו של דה גוזמן לסוונסי סיטי. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בסוונסי ב-18 באוגוסט 2012, במחזור הפתיחה של הפרמייר ליג, בניצחון 0-6 על קווינס פארק ריינג'רס. הקשר כבש את שער הבכורה שלו בקבוצה ב-31 באוקטובר 2012, בניצחון סוונסי 1-3 על ליברפול, במסגרת גביע הליגה האנגלית. בעונתו הראשונה בפרמייר ליג רשם הופעות מרשימות, ובסך הכל שיחק ב-45 משחקים במדי סוונסי, בהם הבקיע שמונה שערים. נוסף לעונת הבכורה המרשימה שלו באנגליה, נבחר שערו של דה גוזמן נגד סטוק סיטי ב-19 בינואר 2013 לשער העונה של סוונסי.

לאחר עונתו הראשונה בסוונסי, הסכים דה גוזמן להאריך את חוזה ההשאלה שלו לקבוצה לעונה נוספת. בעונת 2013/2014 המשיך דה גוזמן להיות שחקן הרכב בקבוצה, והופיע ב-42 משחקים בהם כבש שבעה שערים.

נאפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 באוגוסט 2014 חתם דה גוזמן בקבוצת נאפולי האיטלקית לארבע שנים. ב-31 באוגוסט 2014 ערך את הופעתו הבכורה בקבוצה בניצחון 2-1 על גנואה, בו כבש את שערו הראשון בדקה החמישית של תוספת הזמן שהיה לשער הניצחון. בעונתו הראשונה בקבוצה כבש שבעה שערים ב-36 משחקים.

ב-28 בינואר 2016 הושאל לקארפי עד לסוף העונה. ב-13 במרץ ערך את הופעתו הבכורה בקבוצה בו הבקיע את שער הניצחון בפנדל בדקה ה-90, בניצחון 2-1 על פרוזיננה.

ב-26 באוגוסט 2016 הושאל לקייבו ורונה. ב-11 בספטמבר ערך את הופעתו הבכורה בקבוצה בתיקו 1-1 נגד לאציו. ב-22 בדצמבר הבקיע את שערו הראשון בקבוצה בהפסד 3-1 לרומא.

איינטרכט פרנקפורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 ביולי 2017 חתם באיינטרכט פרנקפורט לשלוש שנים.

נבחרת הולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השערות רבות לגבי הנבחרת אותה ייצג דה גוזמן, בחר השחקן בנבחרת הולנד. זה התאפשר לו בעקבות קבלת אזרחות הולנדית בפברואר 2008. החלטתו התקבלה באכזבה רבה במדינה בה נולד וגדל, קנדה. אחיו, ג'וליאן דה גוזמן, משחק בנבחרת קנדה.

לאחר החלטה זו, הופיע דה גוזמן בנבחרת הולנד עד גיל 21 ב-26 במרץ 2008, במשחק מוקדמות אליפות אירופה עד גיל 21, נגד נבחרת אסטוניה עד גיל 21. בנוסף, זומן דה גוזמן לסגל נבחרת הולנד לקראת אולימפיאדת בייג'ינג בשנת 2008.

בשנת 2011 הביע דה גוזמן את רצונו לשחק בנבחרת קנדה הבוגרת לצד אחיו, ג'וליאן דה גוזמן. למרות זאת, בשנת 2012 אמר דה גוזמן בראיון לתקשורת ההולנדית כי הוא מקווה שיזומן לסגל הולנד ליורו 2012. ב-6 בפברואר 2013 הופיע דה גוזמן לראשונה במדי הנבחרת הבוגרת של הולנד, כאשר נכנס כמחליף בדקה ה-46 במשחק ידידות נגד איטליה.

ב-31 במאי 2014 הודיע מאמן נבחרת הולנד לואי ואן חאל על 23 השחקנים שזומנו לסגל הסופי של נבחרת הולנד למונדיאל 2014, כאשר דה גוזמן היה אחד מהשחקנים.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיינורד
סוונסי סיטי
הולנד
נאפולי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת הולנד - אולימפיאדת בייג'ינג 2008

1 פלטהאוזן | 2 זויברלון | 3 מרסליס | 4 חליינס | 5 פיטרס | 6 לויקס | 7 דה גוזמן | 8 אמנואלסון | 9 מקאיי | 10 סיבון | 11 באבל | 12 מדורו | 13 יונג-א-פין | 14 סנו | 15 דרנטה | 16 בירנס | 17 בקאל | 18 ורמייר | מאמן: דה האן

הולנדהולנד
נבחרת הולנד - מונדיאל 2014 (מקום שלישי)

1 סילסן | 2 פלאר | 3 דה פריי | 4 מרטינס אינדי | 5 בלינד | 6 דה גוזמן | 7 יאנמאט | 8 דה יונג | 9 ואן פרסי | 10 סניידר | 11 רובן | 12 ורהאג | 13 ולטמן | 14 קונגולו | 15 קאוט | 16 קלאסי | 17 לנס | 18 פר | 19 הונטלאר | 20 ויינאלדום | 21 דפאי | 22 וורם | 23 קרול | מאמן: ואן חאל

הולנדהולנד