גדעון אלטשולר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גדעון אלטשולר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 6 בפברואר 1928
ט"ו בשבט ה'תרפ"ח
חיפה, המנדט הבריטי
פטירה 14 בנובמבר 2008 (בגיל 80)
ט"ז בחשוון ה'תשס"ט
כרמי יוסף, ישראל
השתייכות Irgun.svg  אצ"ל
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19421975
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
הנצחה
הגן הבוטני בכרמי יוסף

גדעון אלטשולר (אלשור) (ט"ו בשבט תרפ"ח; 6 בפברואר 1928ט"ז בחשוון תשס"ט; 14 בנובמבר 2008) היה איש צבא, מוותיקי קציני חיל השריון בצה"ל, שימש ראש המטה של אריאל שרון במלחמת יום הכיפורים. היה חבר התנועה למען ארץ ישראל השלמה, ממייסדי התחייה ומזכ"לה, וממקימי חוג הקצינים לביטחון ושלום. ממייסדי היישוב כרמי יוסף.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדעון אלטשולר נולד בחיפה וגדל ברחובות. אביו הוא נקדימון אלטשולר, בנו של יצחק זאב אלטשולר, מחלוצי העלייה הראשונה וממייסדי המושבה רחובות. אמו, חיה לבית אפשטיין, הייתה נצר לעליית החסידים בשנת 1777. אמה פרל לבית יפה, ילידת חברון, הייתה מצאצאי ישראל יפה, "המדפיס מקאפוסט".

בשנת 1942, בהיותו בכתה ח', גויס גדעון אלטשולר להגנה על ידי מדריכו במכבי צעיר, אך בנערותו הצטרף לאצ"ל, ואחר כך התנדב לבריגדה היהודית. הוא שירת בגדוד השלישי של הבריגדה במצרים, בהולנד ובבלגיה.

במלחמת העצמאות שירת בגדוד 52 של חטיבת גבעתי ולחם בקרבות בלטרון, בתל א-ריש ובדרום. לאחר המלחמה למד מזרחנות ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. היה ממקימי מערך המודיעין של צה"ל.

אלטשולר הוא מוותיקי חיל השריון. בשנים 1965-1964 היה מפקד גדוד 52, והשתתף ב"מלחמה על המים" מול צבא סוריה. במלחמת ששת הימים היה סגן מפקד חטיבה 60 ונפצע בקרבות בסיני.

בשנת 1969 הקים את חטיבה 274, שהייתה הכוח המשוריין הראשון של טנקים רוסיים מדגם "טירן" T-54 ו-T-55 אשר נלקחו שלל במלחמת ששת הימים. תג החטיבה עוצב על ידי בן דודו גרשון גרא. חטיבה 274 כללה ארבעה גדודים, שהתאמנו לצליחת תעלת סואץ, למקרה הצורך.

במלחמת יום הכיפורים היה ראש המטה של אוגדה 143 בפיקודו של אריאל שרון, שלחמה בקרבות הבלימה בסיני וצלחה את תעלת סואץ לעומק מצרים. לאחר מלחמת יום הכיפורים, ב-1974, נשלח לכורדיסטן לארגן את אימון השריון של הפשמרגה, הצבא הכורדי, ונפגש עם המנהיג הכורדי מולא מוסטפא ברזאני. השתחרר מצה"ל ב-1975, בדרגת אלוף-משנה.

אלטשולר היה בעל אידאולוגיה לאומית עקבית. עם שחרורו מצה"ל הצטרף לתנועה למען ארץ ישראל השלמה. נטל חלק בעליות על הקרקע באלון מורה ובקדומים. השתתף בשביתות הרעב מול משרד ראש הממשלה במחאה על הסכמים מדיניים שהיו כרוכים בפשרות מדיניות. כשהפגין נגד ביקור נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר בכנסת נעצר על ידי המשטרה ושהה במעצר מספר ימים.

היה ממייסדי "התחייה" וכיהן כמזכ"ל התנועה. לימים הצטרף לצומת, ואחר כך פרש ממנה. היה בין מקימי חוג הקצינים לביטחון ושלום, ועבד בשיתוף פעולה עם חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. לפני יישום תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף קרא לסרב פקודה[1].

אלטשולר היה ממייסדי היישוב הקהילתי כרמי יוסף במועצה האזורית גזר, ובמשך שנים עמד בראש שני הוועדים ביישוב – ועד האגודה והוועד המקומי.

גדעון אלטשולר היה נשוי לחרות, ולהם חמש בנות. בתם היא ד"ר מור אלטשולר. בתם בשמת שלומציון נשואה לרב ארז סלע, מחבר הספר "ארזי הלבנון" על מסכת נזיר, העומד בראש מיזם אוצר החכמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]