גיאורג דוד הרדג
 | |
| גיאורג דוד הרדג | |
| לידה |
2 באפריל 1812 לודוויגסבורג, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
11 ביולי 1879 (בגיל 67) חיפה |
| מקום קבורה | בית הקברות הטמפלרי |
| תאריך עלייה | 1868 |
| מקום מגורים |
לודוויגסבורג, גרמניה חיפה, ארץ ישראל |
| פעילות בולטת | מנהיג התנועה הטמפלרית |
| תקופת הפעילות | 1848–1879 (כ־31 שנים) |
| מקצוע | סוחר |
| השקפה דתית | פרוטסטנט |
| בת זוג | סבין דורותי הרטמן |
| מספר צאצאים | 3 |
גיאורג דוד הרדג (בגרמנית: Georg David Hardegg; 2 באפריל 1812 - 11 ביולי 1879) היה סוחר גרמני ואחד משני מייסדי התנועה הטמפלרית בארץ ישראל (יחד עם כריסטוף הופמן).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיאורג דוד הרדג נולד בעיר לודוויגסבורג, מחוז אגולסהיים (גר') (גרמניה) כבנם השני של יוהאן פרידריך הרדג (שהיה בעל פונדק) ואשתו סבין לבית אייזלן (Eiselen). הרדג נולד למשפחה פרוטסטנטית, למד בבית ספר יסודי ותיכון בעיר הולדתו וב-1830 נסע ללמוד מסחר באמסטרדם ואנטוורפן. ב-1832 נסע לפריז שם קיבל החלטה לשנות כוון מקצועי וללמוד רפואה.
המרד נגד וילהלם הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופות ששהה מחוץ לגרמניה נפגש עם גרמנים המתנגדים לשלטון הקונפדרציה הגרמנית והפך לתומך באופוזיציה לשלטון זה. בשלהי 1831 חזר הרדג לגרמניה מתוך כוונה להתחיל ללמוד בבית הספר לרפואה בטיבינגן. במקביל ללימודיו הצטרף הרדג לאנשי האופוזיציה שנהרו לעיר החופשית פרנקפורט שם לא היו כפופים לשלטון וטוו תוכנית להפיכה נגד יורש העצר מווירטמברג וילהלם הראשון. הרדג עסק בחלוקת עלונים מטעם האופוזיציה ולאחר שנכנס לרשימה השחורה של השלטונות נאלץ להסגיר עצמו בתחילת 1933 ונדון ב-1839 ל-14 שנות מאסר באשמת בגידה. הרדג ערער על העונש שקוצר לתשע שנים ובפועל שוחרר ב-1940 בתנאי שייגלה ממדינת וירטמברג והוא עבר לשפהאוזן. ב-1846 הסכים וילהלם לחון את הרדג[1] וזה חזר ללודוויגסבורג שם פתח חנות למוצרי עור.
תנועת המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מאסרו נטה הרדג לדת וב-1848, לאחר צאתו לחופשי, פגש את כריסטוף הופמן והתוודע לתנועת המקדש שלו. הרדג הזדהה עם רעיונותיו של הופמן אבל הבין שלא ניתן לממש את הרעיונות בגרמניה והחל לטוות תוכנית הגירה מגרמניה. ב-1854 החל להכין רשימת מועמדים להצטרף להגירה וב-24 באוגוסט אותה שנה קיים כנס מצטרפים בלודוויגסבורג בה הכריז הופמן על ייסוד "החברה לכינוס עם האלוהים בירושלים" (Gesellschaft für Sammlung des Volkes Gottes in Jerusalem). בכנס הכינו הופמן והרדג עתירה לבונדסטאג בפרנקפורט לאשר את בקשת ההגירה של הקבוצה וכן לקבל סיוע אצל הסולטאן הטורקי אבדילמג'יט הראשון.
ההתיישבות בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1858 הפליגו הרדג והופמן לארץ ישראל לחפש מקום להתיישבות. בעוד שהופמן סייר באתרים קדושים לנצרות התמקד הרדג באיתור מקום להתיישבות הקהילה. למסעם התלווה גם ג'וזף בובק שהיה יינן מוסמך ובחן אפשרות לפיתוח משק יין בארץ. במהלך הביקור זכו השלושה ליחס עוין מצד האוכלוסייה המקומית והממשל העות'מאני. יחס זה הוביל את הופמן והרדג להמליץ לתומכיהם לדחות לעת עתה את תוכניות ההתיישבות בארץ.
לאחר חזרתם לגרמניה המשיכו השניים להוביל את קהילת הטמפלרים במדינת וירטמברג ועקב פעילותם הדתית הסתכסכו עם הכנסייה הפרוטסטנטית המקומית. באוגוסט 1868 הפליגו הרדג והופמן עם משפחותיהם ובני הקהילה לארץ ישראל. בדרגם עצרו בקונסטנטינופול כדי להשיג פירמאן מהסולטאן הטורקי אך לא עלה בידם. בהגיעם ירדו בנמל חיפה ובאביב 1869 ייסד הרדג את הישוב בחיפה כשבמקביל הנהיג הופמן את הקמת המושבות הטמפלריות ביפו, שרונה וירושלים. בתקופת פעילותו במושבה בחיפה פיתח הרדג קשרים טובים עם הקהילה הבהאית בעיר[2].
על אף שהופמן והרדג קיבלו אחריות על מושבות שונות הייתה להם האחריות לנהל את כלל הקהילה. לאחר זמן לא הצליחו להגיע להסכמות על אופן ניהול הקהילה ובסופו של דבר נבחר הופמן ב-1874 להנהיג אותה כמנהיג יחיד. בעקבות ההדחה פרש הרדג מהתנועה הטמפלרית, יחד עם כשליש מהקהילה, וחיפש לו בית אמוני אחר אך פניותיו לכנסייה השוודית ולכנסייה האנגליקנית נענו בדחייה. ב-1878 הקימו הרדג ובני הקהילה הפורשים את "אגודת המקדש". ב-1879 נפטר הרדג והאגודה התפרקה ואנשיה חזרו לקהילה.
הרדג הובא למנוחות בבית הקברות הטמפלרי בעיר התחתית בחיפה.
לאחר מות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1885 החל נוצרי בשם קרל שליכט (Carl Schlicht), שהיה מטיף בכנסייה האוונגלית הבינלאומית בירושלים (גר'), לאסוף סביבו את הפורשים עם הרדג מהקהילה הטמפלרית והקים בחיפה קהילה פרוטסטנטית-אוונגליסטית.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרדג נישא ב-10 במאי 1840 (לאחר שחרורו מהכלא) לסבין דורותי הרטמן (Sabine Dorothee Hartmann 1885-1814). לזוג נולדו בן ושתי בנות:
- קלרה הרדג נישאה ב-1874 לאדריכל הטמפלרי תיאודור זנדל
- סופי הרדג נישאה לדנן פיטר יוליוס לויטבד (Dänen Peter Julius Löytved)[3]
- ארנסט הרדג שירת כסגן הקונסול של ארצות הברית ביפו (1909-1871) וכן ניהל את מלון ירושלים במושבה ביפו[4]
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-1870 הקים הרדג את בית הספר של המושבה בחיפה ששימש כבית ספר חקלאי. המקום משמש כיום את הכנסייה הקתולית בחיפה ונקרא מכון הרדג על שמו.
- אחד הרחובות במושבה הגרמנית בחיפה נקרא על שמו של הרדג אך השם הוחלף לרד"ק.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Joachim Baur: Vom Asperg nach Palästina. Georg David Hardegg: Revolutionär und Mitbegründer der Deutschen Tempelgesellschaft. In: Hohenasperg oder ein früher Traum von Demokratie. Leinfelden-Echterdingen 1998, S. 44–66.
- Joachim Baur: Ein Revolutionär mit zwei Anläufen. Georg David Hardegg aus Eglosheim (1812–1879). In: Ludwigsburger Geschichtsblätter. 54/2000, S. 69–94. die-exponauten.com (PDF; 1,9 MB).
- Gottlob David Sandel: Georg David Hardegg. In: Max Miller / Robert Uhland (Hrsg.): Lebensbilder aus Schwaben und Franken. Bd. 9. Kohlhammer, Stuttgart 1963, S. 350–373.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיאורג דוד הרדג, באתר wkgo.de (בגרמנית)
- גיאורג דוד הרדג, באתר die-exponauten.com (בגרמנית) (אורכב)
- קברו של גיאורג דוד הרדג בחיפה, באתר pbase.com
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הטמפלרים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| ישובים | ירושלים • חיפה • כרמלהיים • יפו • שרונה • וילהלמה (בני עטרות) • ולדהיים (אלוני אבא) • ביתלהם (בית לחם הגלילית) • נויהרדטהוף • וולהאלה |  |
| אישים | כריסטוף הופמן • גיאורג דוד הרדג • גוטהילף וגנר • הוגו וילנד • תיאודור זנדל • פריץ פרנק • גוטליב שומאכר | |
| אתרים היסטוריים | ||
| כללי | מבצע אטלס • אדריכלות טמפלרית • בנק אגודת הטמפלרים | |
| נושאים נוספים | ||
