גמר גביע אירופה לאלופות 1959
| אירוע | עונת 1958/1959 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| תאריך | 3 ביוני 1959 | ||||||
| מיקום | נקרשטדיון, שטוטגרט, גרמניה המערבית | ||||||
| שיפוט | אלברט דוש (גרמניה המערבית) | ||||||
| צופים | 72,000 | ||||||
|
→ 1958 1960 ← | |||||||
| uefa.com | |||||||
  | |||||||
גמר גביע אירופה לאלופות 1959 התקיים בנקרשטדיון בשטוטגרט, גרמניה המערבית ב-3 ביוני 1959, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר גביע אירופה לאלופות לעונת 1958/1959 היא ריאל מדריד הספרדית, שניצחה במשחק את סטאד ריימס הצרפתית בתוצאה 2-0. משחק הגמר נעל את המהדורה הרביעית של גביע אירופה לאלופות.
ריאל מדריד השלימה זכייה רביעית ברציפות בתואר (מתוך חמש זכיות רצופות), ולמעשה זכתה בכל מהדורות המפעל עד אז. היה זה שחזור של גמר גביע אירופה הראשון שהפגיש בין שתי הקבוצות, ואז גברה ריאל 4-3 על יריבתה הצרפתית. בשני משחקי הגמר שעברו מאז, ניצחה ריאל את פיורנטינה ומילאן האיטלקיות.
שתי הקבוצות העפילו לטורניר בזכות הישגיהן בעונת 1957/1958. ריאל מדריד העפילה לטורניר כאלופה המכהנת, ובמקביל שמרה על תואר אליפות ספרד, לאחר שהקדימה בשלוש נקודות את יריבתה העירונית לאתלטיקו מדריד. ריימס הקדימה את שלוש סגניותיה בשבע נקודות הפרש בראש הטבלה כדי לזכות באליפות צרפת.
ריאל מדריד שלטה במשחק הגמר לכל אורכו. אנריקה מטאוס העלה אותה ליתרון כבר לאחר דקת משחק אחת. בדקה ה-13 החמיץ מטאוס פנדל שהיה יכול להכפיל את יתרונה של ריאל. אלפרדו די סטפנו קבע את תוצאת המשחק שתי דקות בתוך המחצית השנייה, 2-0 לריאל בסיום.
הדרך אל הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיבוב המוקדם חולקו המשתתפות בטורניר לשלוש קבוצות על פי שיוך גאוגרפי, והוגרלו נגד קבוצה אחרת מאותו השיוך. ריאל מדריד, האלופה המכהנת, העפילה אוטומטית מהשלב המוקדם, בעוד ריימס הוגרלה בקבוצת מערב אירופה.
ריאל מדריד[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שזכתה להעפלה אוטומטית מהסיבוב המוקדם, החלה ריאל את משחקיה בטורניר בשלב שמינית הגמר מול בשיקטש הטורקית. המשחק הראשון באצטדיון סנטיאגו ברנבאו הסתיים בניצחונה של ריאל 2-0, מצמד שערים במחצית השנייה. ריאל עלתה ראשונה ליתרון גם במשחק הגומלין בחוץ, שהסתיים בשוויון 1-1. עם 3-1 בסיכום שני המפגשים, העפילה ריאל לרבע הגמר.
בשלב רבע הגמר פגשה ריאל את ויינר ספורט קלאב האוסטרית. המשחק הראשון באוסטריה הסתיים ללא שערים, וההכרעה עברה למדריד. עד לדקה התשיעית עמדה התוצאה על שוויון 1-1, ועד למחצית הובילה ריאל ביתרון מינימלי של 2-1. המחצית השנייה הייתה לתצוגה התקפית של אלופת אירופה, שכבשה חמישה שערים נוספים והביסה 7-1 את ויינר. אלפרדו די סטפנו הצטיין במשחק עם ארבעה שערים.
חצי הגמר זימן הצגה כפולה של הדרבי של מדריד, בין ריאל לאתלטיקו. המשחק הראשון נערך בסנטיאגו ברנבאו, ולאחר 13 דקות נטלה אתלטיקו את ההולכה, אך הקטור ריאל איזן כעבור שתי דקות, ובדקה ה-33 השלים פרנץ פושקש את המהפך בפנדל מדויק, 2-1 לריאל בסיום. הגומלין בחוץ הוכרע משער בודד של אנריקה קויאר, שקבע 1-0 לאתלטיקו שתי דקות להפסקה. עם ניצחון לכל קבוצה ומאזן שערים של 2-2, ובהיעדר חוק שערי חוץ, נקבע משחק פלייאוף מכריע באצטדיון לה רומרדה בסרגוסה שבוע אחר כך. במפגש הפלייאוף העלה די סטפנו את ריאל ליתרון בדקה ה-16. שתי דקות אחר כך איזנה אתלטיקו את התוצאה משער של קויאר, אך פושקש הכריע את המשחק בדקה ה-42. 2-1 לריאל בסיום, שהבטיח לה מקום בגמר בפעם הרביעית מתוך ארבעה טורנירים.
סטאד ריימס[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלופת צרפת הוגרלה לסיבוב המוקדם מול נציגת צפון אירלנד, ארדס. במשחק הראשון בחוץ כבש ז'יסט פונטיין רביעייה בדרך לניצחון קבוצתו 4-1. ריימס השלימה את המלאכה במשחק הבית בתצוגה התקפית מרשימה, וניצחה 6-2 בזכות צמדים של פונטיין, רוז'ה פיאנטוני ורנה בילאר. עם ניצחון 10-3 בסיכום, העפילה ריימס לשמינית הגמר.
בשלב שמינית הגמר פגשה ריימס את ה.פ.ס. הלסינקי הפינית. במשחק הראשון בבית שמרה ריימס על מאזן שערים מרשים כשניצחה 4-0 עם שלושער של ז'אן וינסנט. בגומלין עלתה ריימס ליתרון 3-0 כבר בדקה העשירית (צמד לפונטיין). התוצאה נשמרה עד לסיום, וריימס העפילה לרבע הגמר עם 7-0 בסיכום.
ברבע הגמר פגשה ריימס את סטנדרד לייז' הבלגית. ריימס התקרבה להדחה לאחר שנוצחה 2-0 בליאז', ובמשחק הגומלין לא הצליחה לכבוש במשך שבעים דקות. בדקה ה-70 כבש פיאנטוני את הראשון של ריימס. פונטיין הכפיל כעבור שלוש דקות, ושתי דקות לסיום השלים את המהפך. 3-0 לריימס בסיום, ו-3-2 דרמטי בסיכום שני המפגשים, העלו את ריימס לחצי הגמר.
בחצי הגמר פגשה ריימס את יאנג בויז ברן השווייצרית. ריימס שוב נוצחה בחוץ במשחק הראשון, 1-0 בסיום. צמד של פיאנטוני בגומלין סייע לקבוצתו לנצח 3-0, להשלים את המהפך בסדרה ולקבוע 3-1 בסיכום בדרך לגמר השני בתולדות הקבוצה.
 ריאל מדריד
|
סיבוב |  סטאד ריימס
| |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | פלייאוף | יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | |
| העפילה אוטומטית | סיבוב ראשון |  ארדס
|
10 – 3 | 4 - 1 (חוץ) | 6 - 2 (בית) | ||||
 בשיקטש
|
3 – 1 | 2 - 0 (בית) | 1 - 1 (חוץ) | שמינית הגמר |  ה.פ.ס. הלסינקי
|
7 – 0 | 4 - 0 (בית) | 3 - 0 (חוץ) | |
 ויינר ספורט קלאב
|
7 – 1 | 0 - 0 (חוץ) | 7 - 1 (בית) | רבע הגמר |  סטנדרד לייז'
|
3 – 2 | 0 - 2 (חוץ) | 3 - 0 (בית) | |
| אתלטיקו מדריד
|
2 – 2 | 2 - 1 (בית) | 0 - 1 (חוץ) | 2 - 1 | חצי הגמר |  יאנג בויז ברן
|
3- 1 | 0 - 1 (חוץ) | 3 - 0 (בית) |
סיכום המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשחזור גמר גביע אירופה הראשון שנערך שלוש שנים קודם לכן, נפגשו פעם נוספת לקרב ישיר על התואר אלופות ספרד וצרפת, ריאל מדריד וסטאד ריימס.
ריאל מדריד, זוכת שלושת הטורנירים הראשונים, הגיעה כקבוצה העדיפה באופן מוחלט למשחק הגמר. המאמן הארגנטינאי לואיס קרניליה, שהוביל את הקבוצה לזכייה עונה קודם לכן, חסר בהרכב את פרנץ פושקש הפצוע, אך גם בלעדיו הציגה ריאל חוליית התקפה מרשימה וחזקה, בכיכובו של אלפרדו די סטפנו. מנגד, התבססה אלופת צרפת של המאמן אלבר באטו על יכולת ההבקעה יוצאת הדופן של ז'יסט פונטיין במרכז ההתקפה.
היתרון הברור של ריאל ניכר מן הפתיחה ותורגם לשער כבר בדקה השנייה של ההתמודדות. אנריקה מטאוס פרץ לרחבה ומהקצה השמאלי של תיבת החמש גלגל לפינה הרחוקה של השוער דומיניק קולונה, 1-0 לריאל מדריד. בדקה ה-13 צריך היה מטאוס להשלים צמד שערים, לאחר שריאל זכתה בפנדל. הבעיטה של מטאוס נהדפה היטב על ידי קולונה, והתוצאה נותרה 1-0 בסיומה של המחצית הראשונה. המחצית השנייה נפתחה כפי שנפתח המשחק - בשער מהיר של ריאל מדריד. שתי דקות מפתיחת המחצית קיבל די סטפנו כדור כשלושים מטרים משערה של ריימס, הסתובב והתקדם עד לקצה הרחבה משם בעט כדור שטוח ומדויק לפינה. קולונה איחר בזינוק, וריאל עלתה ליתרון 2-0.
התוצאה נשמרה עד לסיום, וריאל המשיכה את השליטה שלה במפעל גביע אירופה עם זכייה רביעית מתוך ארבע מהדורות הטורניר עד אז.
| 3 ביוני 1959 | ריאל מדריד
|
2 - 0 | סטאד ריימס
|
נקרשטדיון, שטוטגרט, גרמניה המערבית צופים: 72,000 שיפוט:  אלברט דוש
|
אנריקה מטאוס  1' אלפרדו די סטפנו 47'
|
(סיקור) |
הרכבי הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
     ריאל מדריד
|
      סטאד ריימס
|
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיקור המשחק באתר אופ"א (באנגלית)
| משחקי גמר גביע אירופה וליגת האלופות | ||
|---|---|---|
| גביע אירופה לאלופות | 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 • 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1981 • 1982 • 1983 • 1984 • 1985 • 1986 • 1987 • 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 | |
| ליגת האלופות | 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 | |