דמוגרפיה של העולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אומדנים של אוכלוסיית העולם
שנה מיליארדים
1500 0.458
1600 0.58
1700 0.682
1750 0.791
1800 0.978
1804 1.0
1850 1.2
1900 1.7
1927 2.0
1950 2.5
1960 3.0
1974 4.0
1987 5.0
1999 6.0
2011 7.0
2022 8

נכון לנובמבר 2022, אוכלוסיית כדור הארץ עברה את סך השמונה מיליארד בני אדם.[1] מדי שנה, נוספים[2] לאוכלוסיית העולם (נכון ל-2017) כ-83 מיליון בני אדם, שהם כ-1.1 אחוזים מאוכלוסייתו.

המדינות אשר בהן האוכלוסייה הכי גדלה מבחינת מספרית הן הודו (20% מהאוכלוסייה שהתווספה לעולם בין 2010 ל-2023 מגיעה ממנה) שאחריה, סין, פקיסטן, ניגריה, אתיופיה, אינדונזיה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ומצרים כך ש-8 מדינות אחראיות לכמחצית מגידול האוכלוסייה בעולם בעשור השני של המאה ה-21.

אוכלוסיית העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100, מבוססת על דו"חות של האו"ם[3] הערכות, גבוהה, בינונית ונמוכה (אדום, כתום וירוק, בהתאמה) והערכה של לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית[4] (שחור). בכחול - נתוני אמת.

כ-60% מהאוכלוסייה מתגוררים ביבשת אסיה (כ-4.5 מיליארד נכון ל-2017, מתוכם כ-2.7 מיליארד בסין והודו לבדן). הצפיפות הממוצעת היא כ-50 איש לקילומטר רבוע (ללא התחשבות באנטארקטיקה).

שיעור הפריון העולמי הוא כ-2.4 ילדים לאשה, נכון ל-2018.

במהלך המאה ה-20 אוכלוסיית העולם הכפילה את עצמה למעלה מפי שלושה, כאשר בשנת 1900 הייתה כ-1.65 מיליארד ואילו ב-1999 כשישה מיליארד. עד אמצע המאה ה-19 קצב הגידול של אוכלוסיית העולם היה איטי למדי, והיא הכפילה את עצמה אחת לכמה מאות שנים. במאה ה-20 גבר מאוד קצב הגידול, ואוכלוסיית העולם הכפילה את עצמה מ-1927 ל-1974 (47 שנים), מ-1950 ל-1987 (37 שנים) ומ-1960 ל-1999 (39 שנים) וכך גם מ-1974 ל-2022 (38 שנים) החל משנות ה-70, במקביל לירידה בפריון, יורד קצב הגידול של אוכלוסיית כדור הארץ בהתמדה. בסוף שנות ה-60 הגיעה העלייה השנתית ל-2.06 אחוז לשנה, ועל פי הערכות האו"ם בשנת 2000 היא ירדה ל-1.2%, ונכון ל-2013 לכ-1.1%.

הקבוצה האתנית הגדולה בעולם היא האן ומהווה כ-16% מאוכלוסיית העולם וכ-90% מאוכלוסיית סין.[5] בשנת 2023 סין איבדה את מעמדה כמדינה המאוכלסת ביותר בעולם לטובת הודו.

תפוצה על פי אזור גאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפיפות אוכלוסייהקמ"ר) על פי מדינה, 2015
אזור גאוגרפי אוכלוסייה (מיליונים) אחוז מסך הכול
אסיה 4,607.5 59.54%
אפריקה 1,313 17.2%
אירופה 747.25 9.59%
צפון אמריקה 565.62 7.6%
דרום אמריקה 427.75 5.53%
אוקיאניה 42.2 0.55%
סך הכול 8,000 100.0%

מספר האנשים שחיו אי פעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכות

המספר הכולל של בני אדם שחיו אי פעם מוערך בכ-100 מיליארד. הערכות כאלה יכולות להיות רק קירובים גסים, שכן אפילו הערכות אוכלוסייה מודרניות נתונות לאי ודאות של כ-3% עד 5%. Kapitsa (1996) מצטט הערכות שנעות בין 80 ל-150 מיליארד. ה-PRB מעמיד את הנתון על 117 מיליארד נכון לשנת 2020, ומעריך שאוכלוסיית העולם הנוכחית היא 6.7% מכלל בני האדם שחיו אי פעם. Haub (1995) הכין נתון נוסף, שעודכן ב-2002 וב-2011; הנתון ב-2011 היה כ-107 מיליארד. חאב אפיינה נתון זה כהערכה שחייבה "בחירת גודל אוכלוסייה עבור נקודות שונות מהעת העתיקה ועד ימינו והחלת שיעורי ילודה משוערים על כל תקופה".

נתוני אוכלוסייה מוצקים בהיסטוריה

נתוני אוכלוסיה מוצקים קיימים רק במאתיים או שלוש המאות האחרונות. עד סוף המאה ה-18, ממשלות מעטות ביצעו אי פעם מפקד אוכלוסין מדויק. בניסיונות מוקדמים רבים, כמו במצרים העתיקה ובאימפריה הפרסית, ההתמקדות הייתה בספירת תת-קבוצה בלבד של האוכלוסייה למטרות מיסוי או שירות צבאי. לפיכך, יש מרווח טעות משמעותי בהערכת אוכלוסיות גלובליות עתיקות.

שיעורי תמות תינוקות

שיעורי תמותת תינוקות טרום-מודרניים הם גורם קריטי נוסף לאומדן כזה; קשה מאוד להעריך את השיעורים הללו לתקופות קדומות בגלל היעדר תיעוד מדויק. Haub (1995) מעריך שכ-40% מאלה שחיו אי פעם לא שרדו מעבר ליום הולדתם הראשון. האוב גם קבע כי "תוחלת החיים בלידה הייתה כנראה בממוצע רק כעשר שנים במשך רוב ההיסטוריה האנושית", אשר אין לטעות בתוחלת החיים לאחר הגיעם לבגרות. האחרון היה תלוי באותה מידה בתקופה, מיקום ומעמד חברתי, אבל החישובים מזהים ממוצעים מכ-30 שנה ומעלה.

ילודה, פריון, תמותה ותוחלת חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית העולם בחלוקה לפי יבשות. מימין לקו הסגול ניתן לראות הערכות שונות לגדילת האוכלוסיות.

שיעורי פריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור הפריון (TFR) העולמי מאופיין בירידה החל משנות ה-70. בשנת 1950 היה שיעור הפריון העולמי כ-5, וכיום הממוצע נע סביב 2.4 (2022). שיעורי הפריון בעולם מתאפיינים בשונות רבה, ונעים בין פחות מלידה אחת בקירוב בקוריאה הדרומית לבין 6.8 לידות בניז'ר. שיעור הפריון הממוצע ביבשת אפריקה הוא 4.21 לידות לאישה, ובמרכז אפריקה 5.8. ללא אפריקה, שיעור הפריון הממוצע ביתר מדינות העולם נכון ל-2015 נאמד ב-2. שיעור הפריון של מדינות בעלות רמת הכנסה גבוהה נאמד, על פי נתוני האו"ם ל-2015, ב-1.7 בקירוב.

שיעור התחלופה הדמוגרפי העולמי, שמתחשב גם ביחס המינים בלידה ובתמותת תינוקות ותמותת ילדים אינו ידוע, אך הוא נאמד בטווח שבין 2.2 ל-2.3.

נכון ל-2014, כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם חיה במדינות שבהן שיעור הפריון נמוך או שווה לשיעור התחלופה הדמוגרפי למדינות מפותחות - 2.1, ובכמחצית מאוכלוסיית העולם שיעור הפריון גבוה יותר. כ-8% מאוכלוסיית העולם חיה במדינות בהן שיעור הפריון שווה או גבוה מחמישה ילדים לאשה.[6] לשם השוואה, נכון ל-2022 שיעור הפריון בישראל עמד בסביבות 2.95 ילדים לאשה, יותר מכל מדינה אחרת בארגון ה-OECD.[7]

צניחת הפריון העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-70 של המאה ה-20 חלה ירידה גדולה בפיריון העולמי. הירידה התרחשה בעיקר במדינות המפותחות המבוססות באירופה, מזרח אסיה וצפון אמריקה. אך במאה ה-21 מסתמנת ירידה גם בפיריון בדרום אסיה, המזרח התיכון ואמריקה הלטינית המומחים משערים שהצניחה נובעת ממספר שינויים עיקריים[8][9]:

  • עלייה בתוחלת החיים: עד להתקדמות ברפואה במהלך המאות ה-19 וה-20. רוב הילדים היו נפטרים בילדותם. התפתחות האנטיביוטיקה והחיסונים העלו את תוחלת החיים ברוב העולם והביאו לכך שרובם המוחלט של הילדים מגיעים לבגרות. כך שאין עוד צורך בהבאת ילדים רבים. בעבר על מנת להבטיח המשכיות נדרשו ילדים רבים (בין ארבעה לחמישה במשפחה במאה ה-17 באירופה, 2.1 ילדים כיום).
  • תהליך העיור: אם בעבר הילדים בכפרים נחשבו לכוח עבודה והיוו נכס כלכלי למשפחה, הילדים בערים נחשבים לנטל אשר דורש הוצאות גדולות אשר מכבידות על משקי הבית.
  • עלייה במעמד האישה ובהשכלה: כאשר יש עלייה חדה במעמד האישה ובהשכלה, כך האישה שולטת יותר על גופה, ולא נכנסת למספר רב של הריונות. בין היתר בשל מודעותן לאמצעי מניעה.

שיעור הפריון העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחצאי עשורים, על פי אומדני האו"ם:[10]

שנים פריון
1950–1955 4.96
1955–1960 4.89
1960–1965 5.03
1965–1970 4.92
1970–1975 4.46
1975–1980 3.87
1980–1985 3.6
1985–1990 3.44
1990–1995 3.02
1995–2000 2.75
2000–2005 2.63
2005–2010 2.57
2010–2015 2.52
2015–2020 2.47

עיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מאמצע המאה ה-20 חלה מגמה מובהקת של עיור, כאשר אחוז התושבים העירוניים ב-1950 היה כ-29% ואילו ב-2006 הגיע לכ-50%. המטרופולין הגדולה ביותר בעולם היא טוקיו, עם כ-37 מיליון תושבים, אולם העיר הגדולה בעולם היא שאנגחאי עם כ-24 מיליון תושבים.

אוריינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחוז נמוך במיוחד של יודעי קרוא וכתוב נמצא בשני ריכוזים עיקריים:

דתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפלגות דתות העולם - 2012[11]

  נצרות (31.5%)
  אסלאם (23.2%)
  הינדואיזם (15.0%)
  בודהיזם (7.1%)
  דתות עממיות (5.9%)
  שאר הדתות (0.8%)
  יהדות (0.2%)

ארבע הדתות הגדולות המקיפות כ-70% מאוכלוסיית העולם, הן הנצרות, שמאמיניה נאמדים בכ-2.2 מיליארד, האסלאם, לה 1.6 מיליארד מאמינים בעולם, ההינדואיזם, לה כמיליארד מאמינים והבודהיזם, לה כחצי מיליארד מאמינים.

נישואין[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיל הנישואין הממוצע משתנה מאוד ממדינה למדינה ומשתנה עם הזמן. נשים נוטות להתחתן מוקדם יותר מגברים ונעות כיום בין 17.6 לנשים בניז'ר, ל-32.4 לנשים בדנמרק, בעוד שגברים נעים בין 22.6 במוזמביק ל-35.1 בשוודיה.

בשנת 2021, 13.3 מיליון תינוקות, או כ-10% מכלל התינוקות ברחבי העולם, נולדו לאמהות מתחת לגיל 20.

התפלגות ההון העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Data, data.worldbank.org, Luisa Kroll, Forbes World's Billionaires 2012, Forbes (באנגלית), [2], Exclusive UHNWI Analysis: World Ultra Wealth Report 2017, Wealth-X (באנגלית אמריקאית)

לפי נתוני ה-OECD ב-2012 - כ-42 מיליון איש (כ-0.6% מאוכלוסיית העולם) - החזיקו כל אחד בהון שערכו לפחות מיליון דולר.[12] כ-12 מיליון מתוכם הם מיליונרים לפי נתוני דוח העושר העולמי[13] על פי החזקת אחזקות ונכסים, מלבד מקום מגוריהם המרכזי שערכם עולה על מיליון דולר.

קיימים פערים משמעותיים בחלוקת ההון העולמי הנמדדים לפי מדד ג'יני עולמי של 0.893 לפי דוח ה-OECD לחלוקת הון, חלוקה הרבה פחות שוויונית מחלוקת ההכנסות העולמית שהוערכה ב-2009 בידי ה-CIA ב-0.38 בלבד בהשוואה[דרושה הבהרה].[14] דוגמה לאי השוויון בהון ניתן לראות בעובדה כי 85 העשירים בעולם מחזיקים נכון ל-2014 בהון ששוויו זהה לזה של החציון התחתון של העולם המהווה 3.5 מיליארד בני אדם.[15] ה-0.6% העליון, המהווה 42 מיליון איש, החזיק ב-2012 ב-39.3% מההון העולמי לעומת 32.3% ל-4.4% הבאים, המהווים 331 מיליון בני אדם, ולעומת 28.4% ל-95% הנותרים מהווים 6.734 מיליארד בני אדם.

מדוח ה-OECD עולה כי מרבית הפערים הם בין מדינות ואזורים גאוגרפיים המהווים ברובם את "העולם המערבי", לבין מדינות העולם השלישי והשני, כאשר עם צמיחת כלכלת סין ומזרח אירופה החל מסוף המאה ה-20, הפערים בין המדינות צפויים להצטמצם.

המטרופולינים הגדולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהמטרופולינים הגדולים בעולם כוללים את הערים הגדולות בעולם.

מיקום עיר אוכלוסייה (מיליונים) מדינה שטח (קמ"ר)
1 טוקיו 36.67 יפןיפן יפן 13,500
2 דלהי 22.16 הודוהודו הודו 33,578
3 סאו פאולו 21.2 ברזילברזיל ברזיל 8,050
4 מומבאי 20.3 הודוהודו הודו 1,097
5 מקסיקו סיטי 23.3 מקסיקומקסיקו מקסיקו 7,815
6 ניו יורק 20.2 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 8,683
7 שאנגחאי 24.1 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 3,920
8 קולקטה 15.4 הודוהודו הודו 1,026
9 דאקה 14.65 בנגלדשבנגלדש בנגלדש 1,600
10 קראצ'י 15.7 פקיסטןפקיסטן פקיסטן 3,530

השתייכות דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצת הדתות העיקריות בעולם
דתות
מספר מאמינים אזורי מגורים עיקריים
נצרות כ-2.5 מיליארד אירופה, אמריקה, אפריקה שמדרום לסהרה, אוקיאניה, הפיליפינים
אסלאם כ-2 מיליארד המזרח התיכון, צפון אפריקה, מרכז אסיה, דרום אסיה, ודרום מזרח אסיה
חסרי דת כ-1.2 מיליארד מזרח אסיה, אירופה, צפון אמריקה
הינדואיזם כ-1.2 מיליארד רובם המוחלט בהודו ונפאל
בודהיזם כחצי מיליארד מזרח אסיה ודרום מזרח אסיה
דתות אחרות כחצי מיליארד
סיקיזם בין 25 ל-30 מיליון צפון הודו

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוחלת חיים משתנה בין מדינה למדינה. היא נמוכה ביותר במספר מדינות באפריקה וגבוהה בין השאר ביפן, אוסטרליה וישראל.
  +80
  +77.5
  +75
  +72.5
  +70
  +67.5
  +65
  +60
  +55
  +50
  +45
  +40
  - 40

ממוצע מספר המיטות בבתי חולים ל-1,000 איש הוא 2.94. בשווייץ 1.1 ובמקסיקו 18.3.[16]

ל-96% מהאוכלוסייה האורבנית יש גישה למים משופרים, לעומת 78% באזורי ספר. הממוצע הכולל הוא 87%.

ל-76% מהאוכלוסייה האורבנית גישה למתקנים סניטריים, לעומת 45% באזורי ספר. ממוצע כולל 61%.

נכון ל-2009 ישנם כ-33 מיליון אנשים החיים עם HIV/AIDS שהם 0.8% מאוכלוסיית העולם. 1.8 מיליון מקרי מוות יוחסו ל-HIV/AIDS.

150,000 אלף אנשים מתים כל יום, שיעור התמותה העולמי הוא 8.72 לאלף איש.

נכון ל-2010, ישנם כ-925 מיליון אנשים החיים בתת-תזונה.[17] 25,000 אנשים מתים כל יום מרעב ובינהם 10,000 ילדים.

תוחלת חיים בלידה:

  • כלל האוכלוסייה: 67.07 שנים
  • גברים: 65.21 שנים
  • נשים: 69.05 שנים (הערכה של 2011)

תמותת תינוקות (מתוך 1,000 לידות של תינוקות חיים)

  • כולל: 41.61
  • בנים: 43.52
  • בנות: 39.55

שפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלית משמשת כלינגואה פרנקה לכל הפחות מאז סוף מלחמת העולם השנייה. אנגלית מדוברת על ידי 1.8 מיליארד ברחבי העולם, 400 מיליון מהם - שפת אם.

היו ניסיונות ליצור שפות עזר בינלאומיות, והנודעת שבהן היא אספרנטו, אך ניסיונות אלו לא זכו לתפוצה רחבה בעולם (על פי ההערכות המקובלות, לאספרנטו יש כ-2 מיליון דוברים ברחבי העולם.[18]).

השפות עם הכי הרבה דוברים כשפה ראשונה
שפה מספר דוברים

כשפת אם (במיליונים)

אחוז דוברים

מאוכלוסיית העולם

מנדרינית תקנית 939 11%
ספרדית 485 6%
אנגלית 380 5%
הינדי 345 4%
פורטוגזית 236 3%
בנגלית 234 3%
רוסית 147 2%
יפנית 123 1.5%
קנטונזית תקנית 86 1%
וייטנאמית 85 1%

רוב השפות מתחלקות לתשע משפחות עיקריות (באחוזים, אחוז הדוברים בעולם ממשפחה זאת)

כמו כן קיימות מאות שפות סימנים (לא ורבליות (מדוברות)) שונות.
חלק ניכר משפות הסימנים מתבסס על שפת האם המקומית ומאפייניה הייחודיים, ולכן, השפות נבדלות זו מזו בצורה ניכרת.
אנשים שדוברים שפות ורבליות שונות, מתקשים להבין (או כלל לא מבינים) אחד את השני. כך גם דוברי שפות סימנים שונות, לעיתים רבות, עלולים לא להבין אחד את השני, חלקית או כלל.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

סך האוכלוסייה: 83.7% מעל גיל 15 יכולים לקרוא ולכתוב, 88.3% גברים ו-79.2% נשים שימו לב: למעלה משני שלישים מ-793 מיליון המבוגרים האנאלפביתים בעולם נמצאים רק בשמונה מדינות (בנגלדש, סין, מצרים, אתיופיה, הודו, אינדונזיה, ניגריה ופקיסטן); מכל המבוגרים האנאלפביתים בעולם, שני שליש הם נשים; שיעורי קרוא וכתוב נמוכים ביותר מרוכזים בשלושה אזורים, מדינות ערב, דרום ומערב אסיה ואפריקה שמדרום לסהרה, שם כשליש מהגברים ומחצית מהנשים אינם יודעים קרוא וכתוב (2005-09 לפי הערכות)

נכון לשנת 2008, תוחלת שנות הלימוד בבית הספר (חינוך יסודי עד על-תיכון) לגבר או לאישה היא 11 שנים

אבטלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור האבטלה העולמי עומד על 5.77% (אומדן 2022) [19]. שיעור האבטלה בארגון המדינות המפותחות הוא 4.8% (אומדן 2023)[20]. כאשר קטר בעלת שיעור האבטלה הנמוך ביותר של 0.1% ודרום אפריקה בעלת שיעור האבטלה הגבוהה ביותר של 29.8%.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באמצע 2019 מנה העולם, על פי אומדני האו"ם, כ-7.71 מיליארד בני אדם
  2. ^ על פי נתוני האו"ם: Estimated mid-year population by major area and region, 2019 and 2020
  3. ^ UN 2004 projections (הקישור אינו פעיל, 17 בפברואר 2024)
  4. ^ US Census Bureau historical estimates (הקישור אינו פעיל, 17 בפברואר 2024)
  5. ^ נתוני ה CIA לשנת 2014, באתר ה-CIA
  6. ^ World Fertility Patterns 2015 (Data Booklet), United Nations, ‏2015 (באנגלית)
  7. ^ Demography - Fertility rates - OECD Data, theOECD (באנגלית)
  8. ^ Overpopulation – The Human Explosion Explained, סרטון מערוץ היוטיוב קורצגזגט
  9. ^ אלון טל, והארץ מלאה, הקיבוץ המאוחד, 2016
  10. ^ Estimated mid-year population by major area and region, 2019 and 2020
  11. ^ "The Global Religious Landscape". The Pew Forum on Religion & Public Life. Pew Research center. 18 בדצמבר 2012. נבדק ב-18 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 2012 OECD World Forum, New Delhi: Measuring the Global Distribution of Wealth בתאריך 25 במאי 2021, בארכיון האינטרנט
  13. ^ World Wealth Report - Regional View, Charts and Graphs בתאריך 2 ביולי 2017, בארכיון האינטרנט
  14. ^ The World Factbook: DISTRIBUTION OF FAMILY INCOME - GINI INDEX בתאריך 18 בינואר 2019, בארכיון האינטרנט
  15. ^ Laura Shin, The 85 Richest People In The World Have As Much Wealth As The 3.5 Billion Poorest, Forbes, ‏23 בינואר 2014 (באנגלית)
  16. ^ Hospital Bed Statistics by Country
  17. ^ 2010 World Hunger
  18. ^ עמרי ונדל, How many people speak Esperanto? OR: Esperanto on the web, Interdisciplinary Description of Complex Systems 13(2), 318-321, 2015
  19. ^ World Bank Open Data, World Bank Open Data
  20. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    [1]