מרצדס AMG (פורמולה 1)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Mercedes-Benz AMG Petronas Formula One Team Logo Wheelsology.JPG
Lewis Hamilton 2015 Malaysia FP2 1.jpg

מרצדס AMGאנגלית: Mercedes AMG Petronas Formula One Team) היא קבוצת מרוצים מבית מרצדס-בנץ המתחרה במרוצי הפורמולה 1.

מרצדס נחשבת לאחת מן הקבוצות המצליחות ביותר בפורמולה 1. בשנים 20142016 זכתה הקבוצה שלוש ברציפות הן באליפות היצרנים והן באליפות הנהגים. בעונת 2014 סיימה מרצדס 11 מרוצים במקומות 1–2 בפודיום, ובכך שברה את שיא 10 הפעמים לעונה של קבוצת מקלארן שהושג בשנת 1988. בעונת 2015 שברה שיא זה שוב לאחר שסיימה כך 12 פעמים. כמו כן בכל אחת מעונות 2014 ו-2015 השיגה מרצדס 16 ניצחונות, ובכך שברה את שיא 15 הניצחונות בעונה אחת של שהושג על ידי מקלארן ב-1988 ועל ידי פרארי בשנת 2004. בנוסף, לזכות הקבוצה רשומים מעל ל-100 ניצחונות כספקית מנועים כאשר שלוש קבוצות וארבעה נהגים שונים זכו באליפות העולם בפורמולה 1 תחת מנועי מרצדס.

בין הנהגים המפורסמים אשר נהגו עבור הקבוצה ניתן למנות את חואן מנואל פנג'יו, סטירלינג מוס ומיכאל שומאכר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונית בנץ זהה לזו שהשתתפה במרוץ פריס-רואן בשנת 1894

למותג מרצדס מסורת ארוכה במרוצי הגרנד פרי. ביולי 1894 השתתפה מכונית בנץ באירוע הספורט המוטורי הראשון שהתקיים בהיסטוריה[1]: מרוץ הפריס-רואן שאורגן על ידי העיתון לה-פטי ז'ורנל, בו נבדקו היבטים כגון מהירות לצד אמינות ועמידות המכוניות בנסיעה על ציר באורך 126 קילומטרים בין שתי הערים. בנוסף במרוץ זה השתתפו גם שתי מכוניות מצוידות במנועי דיימלר 2 צילינדרים. מרוץ זה הסתיים בהצלחה גדולה עבור דיימלר כאשר את הפרס הראשון חלקו שתי המכוניות בעלות מנועי החברה והמכונית של חברת בנץ בנץ בה נהג אמיל רוג'ר קיבלה את הפרס החמישי. בשנת 1903 השתתפה בנוסף בסבב המרוצים הצרפתי גביע גורדון בנט וניצחה במרוץ שהתקיים בקילדייר[2]. מרצדס השתתפה[3] במרוצי מכוניות נוספים בתחילת המאה העשרים כאשר הבולטים שבהם הם מרוצי אינדיאנפוליס 500 ומרוצי הטארגה פלוריו. בשנת 1926 בוצע מיזוג חברות בין דיימלר ובין בנץ לחברת דיימלר-בנץ ובמקביל החלה החברה לחזור ולהתמודד במרוצי מכוניות בהדרגה זאת לאחר שבמהלך שנות ה-20 הוחרמו קבוצות גרמניות לאחר מלחמת העולם הראשונה ונאסר עליהם להשתתף במרוצים. מרוץ בולט ראשון בו השתתפה החברה היה מרוץ 24 השעות של לה מאן בשנת 1930.

חצי הכסף (שנות ה-30)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונית הגרנד פרי משנת 1939

בשנת 1931 החלה קבוצת מרצדס-בנץ להתחרות במרוצי הגרנד פרי למכוניות. במרוצים אלה ידעה הצלחות רבות לצד חברת אוטו יוניון (לימים אאודי), כאשר החל משנת 1932 זכו שתי החברות בכל אחת מאליפויות אירופה במרוצי הגרנד פרי, האליפות החשובה ביותר בשנים ההן. צבען הכסוף של המכוניות וההצלחות הרבות להן זכו, זיכו את שתי החברות בכינוי חצי הכסף (Silver Arrows) של גרמניה. שם זה הפך מאוחר יותר לכינוי קבוצת הפורמולה 1 של מרצדס-בנץ בשנים בהן התמודדה (1954–1955) וכן למכוניות הספורט של החברה. בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה פסקו תחרויות המרוצים באירופה.

דיימלר-בנץ (1955–1954)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חואן מנואל פנג'יו במכונית הפורמולה 1 של מרצדס בנורבורגרינג במהלך הגרנד פרי הגרמני של שנת 1954

בשנת 1954 שבה מרצדס-בנץ להתמודד לראשונה במרוצי מכוניות לאחר המלחמה כאשר החלה להתחרות במרוצי הפורמולה 1, אשר הפכו בשנת 1950 לאליפות העולם במרוצים. מרוץ הבכורה של החברה התקיים ב-4 ביולי במהלך מרוץ הגרנד פרי הצרפתי כאשר חואן מנואל פנג'יו אלוף העולם לשנת 1951 נהג עבורה לצד הנהגים קארל קלינג והנס הרמן. הקבוצה זכתה להצלחה מיידית כאשר באותו מרוץ סיימה במקומות 1–2 זאת בנוסף להקפה המהירה ביותר שהושגה במרוץ. במהלך העונה ניצח פנג'יו שלושה מרוצים נוספים וזכה לבסוף באליפות העולם לשנת 1954.

הצלחת הקבוצה נמשכה גם בעונת המרוצים של 1955 כאשר הציגה עליונות על פני שאר המתחרים ושלטה במרוצים לאורך העונה. נהג החברה חואן מנואל פנג'יו ניצח בארבעה מרוצים כאשר בן קבוצתו החדש סטירלינג מוס ניצח בגרנד פרי הבריטי. בסוף עונת 1955 זכה פנג'יו שוב באליפות העולם כאשר מוס סיים כסגנו במקום השני. לאחר האסון אשר אירע בשנה זו במהלך מרוץ לה מאן בו נהרגו 84 בני-אדם בהם נהג החברה פייר לבג, החליטה מרצדס-בנץ לפרוש מכל התמודדות והשתתפות בענף הספורט המוטורי כולל סבב הפורמולה 1.

1994-2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקה האקינן במהלך מרוץ קנדה 1999 במכונית המקלארן-מרצדס

בעונת 1994 חזרה קבוצת מרצדס-בנץ למרוצי הפורמולה 1 לראשונה מאז פרשה בשנת 1955 כאשר החלה בשיתוף פעולה עם קבוצת אילמור (Ilmor) הבריטית, וסיפקה מנועים לקבוצת סאובר לעונת 1994.

בעונת 1995 החלה לספק מנועים לקבוצת מקלארן. שיתוף פעולה זה עם מקלארן נמשך עד לשנת 2014 וידע הצלחות רבות, כאשר שיאו היה זכייתו באליפות העולם לנהגים של הנהג מיקה האקינן במשך שנתיים ברציפות בעונות 1998 ו-1999, וזכייתה של קבוצת מקלארן-מרצדס באליפות העולם ליצרנים בשנת 1998. הישג נוסף משיתוף פעולה זה נרשם בשנת 2008 כאשר לואיס המילטון זכה באליפות הנהגים.

בעונת 2009 מרצדס סיפקה מנועים לקבוצת בראון GP, בסוף העונה זכתה הקבוצה באליפות העולם ליצרנים ונהגה ג'נסון באטן זכה באליפות הנהגים. בנוסף בשנת 2009 החלה מרצדס למספק מנועים לקבוצת פורס-אינדיה, שיתוף פעולה זה נמשך גם כיום (2016).

2013–2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל הקבוצה טוטו וולף

מרצדס חזרה להתחרות בפורמולה 1 כקבוצה עצמאית בעונת המרוצים 2010. לאחר שרכשה 45.1% מקבוצת המרוצים בראון GP הבריטית, כאשר 30% נרכשו כבר בשנת 2009 על ידי אבאר - חברת השקעות מאבו דאבי אשר בין היתר מחזיקה במניות בקונצרן דיימלר AG, ולצד הסכם חסות מסחרית מחברת הנפט והגז המלזית פטרונס (Petronas), מיתגה מרצדס-בנץ מחדש את שם קבוצת המרוצים אשר בשליטתה כעת מבראון GP ל-מרצדס GP. מנהלה הטכני של הקבוצה רוס בראון נשאר בתפקידו.

לעונת 2010 החתימה מרצדס את הנהגים ניקו רוזברג ומיכאל שומאכר אשר חזר מפרישה לאחר 3 שנים. עונה זו הייתה פושרת מבחינת תוצאות עבור מרצדס, כאשר את התוצאות הטובות ביותר השיג רוזברג שהגיע לפודיום 3 פעמים לאחר שסיים במקום השלישי במרוצים במלזיה, שאנגחאי וסילברסטון. חזרתו של שומאכר הייתה מאכזבת במיוחד כאשר לא הגיע אל הפודיום במשך כל העונה, וסיים לבסוף בדירוג אחרי בן קבוצתו רוזברג. בסוף עונת 2010 סיימה הקבוצה במקום הרביעי באליפות היצרנים לאחר שהשיגה 216 נקודות.

לקראת עונת 2011 רכשה דיימלר את 24.9% הנותרים של הקבוצה והפכה כעת לבעלים המלאים. כמו כן בעונה זו ידעה הקבוצה הצלחה חלקית בלבד וסיימה שוב במקום הרביעי בדירוג היצרנים בסוף השנה.

לעונת 2012 שוב מיתגה מרצדס מחדש את שם הקבוצה הפעם ממרצדס GP פטרונס למרצדס AMG פטרונס (Mercedes AMG Petronas F1 Team). בספטמבר 2012 מונה ניקי לאודה לשעבר אלוף פורמולה 1 לשמש כיושב ראש הקבוצה ללא סמכות ניהולית[4]. בעונה זו ניקו רוזברג סיים ראשון במקצי הדירוג במרוץ שאנגחאי בסין והשיג את הפול פוזישן הראשון עבור קבוצת מרצדס מאז שחואן מנואל פנג'יו עשה זאת ב-1955. בנוסף ניצח רוזברג את מרוץ זה והשיג עבור מרצדס ניצחון ראשון במרוץ פורמולה 1 מזה 57 שנים. רוזברג הפך לנהג הגרמני הראשון אשר ניצח במרוץ גרנד פרי במכונית גרמנית מאז עשה זאת הרמן לנג בגרנד פרי השווייצרי בשנת 1939. בסוף העונה סיים מיכאל שומאכר במקום השלישי בדירוג הנהגים אך עלה לבסוף למקום השני לאחר שלואיס המילטון מקבוצת מקלארן נמצא אשם ונענש על עבירה שביצע.

בעונת 2013 בוצעו בקבוצת מרצדס שינויים משמעותיים כאשר המשקיע טוטו וולף רכש 30 אחוזים ממניות הקבוצה[5] והצטרף לקבוצה בתפקיד המנכ"ל. החל מסוף עונת 2013 משמש וולף כראש חטיבת המרוצים של מרצדס-בנץ ובאחריותו כל תוכניות המרוצים של המותג. בנוסף הצטרף לקבוצה המנהל הטכני פאדי לואו שהגיע מקבוצת מקלארן והחל לעבוד לצדו של רוס בראון, דבר שהוליך בסופו של דבר לעזיבתו של בראון בסוף העונה לאחר חילוקי דעות עם ראשי הקבוצה. בעונה זו בוצע גם שינוי בצוות הנהגים לאחר שמיכאל שומאכר פרש סופית ובמקומו הוחתם הנהג הבריטי לואיס המילטון. את ניצחונו הראשון עבור הקבוצה השיג המילטון במרוץ הונגריה. בעונה זו ידעה קבוצת מרצדס הצלחה רבה כאשר רוזברג ניצח במרוץ מונקו היוקרתי ואת מרוץ סילברסטון. בסוף עונת 2013 סיימה מרצדס במקום השני באליפות העולם ליצרנים לפני יריבתה פרארי. במאי 2013 חתמה הקבוצה חוזה ארוך טווח לאספקת מנועים לקבוצת ויליאמס F1.

2014–היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהגי הקבוצה בעונת 2016 ניקו רוזברג (משמאל) ולואיס המילטון
המנהל הטכני פאדי לואו

עונת 2014 נפתחה בהצלחה רבה מאוד עבור קבוצת מרצדס כאשר ניקו רוזברג ניצח במרוץ פתיחת עונת הפורמולה 1 שהתקיים באוסטרליה, והמילטון ניצח בכל ארבעת המרוצים הבאים ברציפות. לאורך כל העונה הציגה מרצדס שליטה מוחלטת בסבב כאשר המילטון ניצח 11 מרוצים ובן קבוצתו רוזברג ניצח 5 מרוצים, כאשר בסה"כ השיגה מרצדס 16 ניצחונות ובכך שברה את שיא 15 הניצחונות בעונה אחת של שהושג על ידי מקלארן בשנת 1988. בסוף עונת 2014 זכה לואיס המילטון באליפות העולם לנהגים ומרצדס זכתה באליפות העולם לקבוצות. בספטמבר 2014 הודיעה מרצדס כי החתימה את הנהג הצעיר פסקל ורליין[6] על מנת לשמש כנהג המבחן והגיבוי של הקבוצה החל מהעונה הבאה.

בעונת 2015 נמשכה הצלחת הקבוצה מהשנה הקודמת כאשר כאשר אלוף העולם לואיס המילטון ניצח במרוץ הפתיחה שהתקיים במלבורן אוסטרליה ובן קבוצתו ניקו רוזברג סיים במקום השני. בסוף עונה זו ניצח המילטון 10 מרוצים זאת לצד 6 ניצחונות של רוזברג, אשר הבטיחו את זכייתה השנייה ברציפות של קבוצת מרצדס באליפות העולם לקבוצות זאת לצד זכייה שנייה ברציפות של המילטון באליפות העולם לנהגים.

עונת 2016 נפתחה במרוץ אוסטרליה כאשר ניקו רוזברג ניצח במרוץ ולואיס המילטון סיים במקום השני. הצלחתו של רוזברג נמשכה כאשר ניצח גם את שלושת המרוצים הבאים שהתקיימו בבחריין, שאנגחאי וסוצ'י. במרוץ שנערך בברצלונה התנגש המילטון בבן קבוצתו רוזברג במהלך ניסיון עקיפה מיד עם הזינוק וגרם לפרישתו שלו ושל חברו כבר בפתיחת המרוץ. ראשי הקבוצה שזעמו על כך זימנו את שני הנהגים לבירור. המילטון ניצח בשני המרוצים הבאים שנערכו במונקו ובקנדה והחל לצמצם את הפער ממוליך טבלת הנהגים רוזברג. אירוע חריג נוסף נרשם בגרנד פרי אוסטריה כאשר רוזברג הוליך את המרוץ במקום הראשון בדרך לניצחון, המילטון שבמקום השני החל לסגור מרוזברג את הפער ובהקפה האחרונה של המרוץ ביצע ניסיון עקיפה בחלק החיצוני של הפנייה אך רוזברג בחלק הפנימי לא אפשר לו מקום פנוי לביצוע הפנייה דבר שהוליך שוב להתנגשות של שניהם ולנזק למכוניתו של רוזברג שסיים את המרוץ מחוץ לפודיום במקום הרביעי. לאחר אירוע זה ששיקף את האיבה הרבה ששוררת בין שני הנהגים, זומנו השניים על ידי טוטו וולף לשיחת נזיפה ואזהרה אחרונה לפני השעייה. המילטון ניצח בנוסף את שני המרוצים הבאים בסילברסטון ובהונגריה ועלה לראשות טבלת הנהגים.

עונות הקבוצה בפורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם הקבוצה מכונית מנוע נהגים נקודות דירוג סופי
1954 גרמניהגרמניה דיימלר-בנץ AG W196 i8 ארגנטינהארגנטינהחואן מנואל פנג'יו
גרמניהגרמניההנס הרמן
גרמניהגרמניהקארל קלינג
גרמניהגרמניההרמן לאנג
לא התקיימה אליפות קבוצתית
1955 גרמניהגרמניה דיימלר-בנץ AG W196 i8 ארגנטינהארגנטינהחואן מנואל פנג'יו
גרמניהגרמניההנס הרמן
גרמניהגרמניהקארל קלינג
בריטניהבריטניהסטירלינג מוס
צרפתצרפתאנדרה סימון
איטליהאיטליהפיירו טרופי
2010 גרמניהגרמניה מרצדס GP MGP W01 V8 גרמניהגרמניהמיכאל שומאכר
גרמניהגרמניהניקו רוזברג
214 4
2011 גרמניהגרמניה מרצדס GP MGP W02 V8 גרמניהגרמניהמיכאל שומאכר
גרמניהגרמניהניקו רוזברג
165 4
2012 גרמניהגרמניה מרצדס AMG F1 W03 V8 גרמניהגרמניהמיכאל שומאכר
גרמניהגרמניהניקו רוזברג
142 5
2013 גרמניהגרמניה מרצדס AMG F1 W04 V8 גרמניהגרמניהניקו רוזברג
בריטניהבריטניהלואיס המילטון
360 2
2014 גרמניהגרמניה מרצדס AMG F1 W05 V6 גרמניהגרמניהניקו רוזברג
בריטניהבריטניהלואיס המילטון
701 1
2015 גרמניהגרמניה מרצדס AMG F1 W06 V6 גרמניהגרמניהניקו רוזברג
בריטניהבריטניהלואיס המילטון
703 1
2016 גרמניהגרמניה מרצדס AMG F1 W07 V6 גרמניהגרמניהניקו רוזברג
בריטניהבריטניהלואיס המילטון
765 1
2017 גרמניהגרמניה מרצדס AMG F1 W08 V8 בריטניהבריטניהלואיס המילטון
פינלנדפינלנדולטרי בוטאס
435 1

סטטיסטיקת נהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנים מרוצים נקודות ניצחונות פול פוזישן מיקום שיא
גרמניהגרמניהניקו רוזברג 2016-2010 136 1519 23 30 1
בריטניהבריטניהלואיס המילטון – 2013 69 1171 28 29 1
גרמניהגרמניהמיכאל שומאכר 2012–2010 58 197 8
ארגנטינהארגנטינהחואן מנואל פנג'יו 1955–1954 12 81.14 8 7 1
גרמניהגרמניהקרל קלינג 1955–1954 11 17 5
גרמניהגרמניההאנס הרמן 1955–1954 6 9 7
בריטניהבריטניהסטירלינג מוס 1955 6 23 1 1 2
איטליהאיטליהפיירו טרופיי 1955 2 9 6
גרמניהגרמניההרמן לנג 1954 1 57
צרפתצרפתאנדרה סימון 1955 1 60

סטטיסטיקה קבוצתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המרוץ הראשון: גרנד פרי צרפת 1954
  • אליפויות יצרן: 3 ( 2016, 2015, 2014)
  • אליפויות נהגים: 5 (2016, 2015, 2014, 1955, 1954)
  • מס' מרוצים: 148
  • מס' ניצחונות: 64
  • מס' פול פוזישן: 73
  • מס' הקפות מהירות: 47

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרצדס AMG בפורמולה 1 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]