מרצדס AMG (פורמולה 1)
 | |
 | |
| שם מלא | Mercedes AMG Petronius racing |
|---|---|
| בסיס |
Brackley  |
| מנהל קבוצה | טוטו וולף |
| מנהל טכני | ג'יימס אלינסון |
| שם קודם | בראון GP |
|
www | |
| עונת 2023 בפורמולה 1 | |
| נהגים |
 לואיס המילטון ג'ורג' ראסל |
| נהגי מבחן |
 מיק שומאכר |
| קריירת פורמולה 1 | |
| מרוץ היסטורי ראשון | גרנד פרי צרפת 1954 |
| מרוץ היסטורי אחרון | גרנד פרי סין 2024 |
| מספר מרוצים | 298 |
| אליפויות יצרנים | 8 (2014–2021) |
| אליפויות נהגים | 9 (1954–1955, 2014–2020) |
| ניצחונות | 125 |
| פודיומים | 289 |
| נקודות | 7270.5 (7408.64) |
| פול פוזישן | 137 |
| הקפות מהירות | 105 |
| מקום בעונת 2023 | 2 (409 נק') |
  | |
מרצדס AMG (באנגלית: Mercedes AMG Petronas Formula One Team) היא קבוצת מרוצים מבית מרצדס-בנץ המתחרה במרוצי הפורמולה 1.
מרצדס נחשבת לאחת מן הקבוצות המצליחות ביותר בפורמולה 1. בשנים 2014–2021 זכתה הקבוצה שמונה פעמים ברציפות באליפות היצרנים ושבע פעמים באליפות הנהגים. בעונת 2014 סיימה מרצדס 11 מרוצים במקומות 1–2 בפודיום, ובכך שברה את שיא 10 הפעמים לעונה של קבוצת מקלארן שהושג בשנת 1988. בעונת 2015 שברה שיא זה שוב לאחר שסיימה כך 12 פעמים. כמו כן בכל אחת מעונות 2014 ו-2015 השיגה מרצדס 16 ניצחונות, ובכך שברה את שיא 15 הניצחונות בעונה אחת של שהושג על ידי מקלארן ב-1988 ועל ידי פרארי בשנת 2004. בנוסף, לזכות הקבוצה רשומים מעל ל-100 ניצחונות כספקית מנועים כאשר שלוש קבוצות וארבעה נהגים שונים זכו באליפות העולם בפורמולה 1 תחת מנועי מרצדס.
בין הנהגים המפורסמים אשר נהגו עבור הקבוצה ניתן למנות את חואן מנואל פנג'יו, סטירלינג מוס, מיכאל שומאכר ולואיס המילטון.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
למותג מרצדס מסורת ארוכה במרוצי הגרנד פרי. ביולי 1894 השתתפה מכונית בנץ באירוע הספורט המוטורי הראשון שהתקיים בהיסטוריה[1]: מרוץ הפריז-רואן שאורגן על ידי העיתון לה-פטי ז'ורנל, בו נבדקו היבטים כגון מהירות לצד אמינות ועמידות המכוניות בנסיעה על ציר באורך 126 קילומטרים בין שתי הערים. בנוסף במרוץ זה השתתפו גם שתי מכוניות מצוידות במנועי דיימלר 2 צילינדרים. מרוץ זה הסתיים בהצלחה גדולה עבור דיימלר כאשר את הפרס הראשון חלקו שתי המכוניות בעלות מנועי החברה והמכונית של חברת בנץ בנץ בה נהג אמיל רוג'ר קיבלה את הפרס החמישי. בשנת 1903 השתתפה בנוסף בסבב המרוצים הצרפתי גביע גורדון בנט וניצחה במרוץ שהתקיים בקילדייר[2]. מרצדס השתתפה[3] במרוצי מכוניות נוספים בתחילת המאה העשרים כאשר הבולטים שבהם הם מרוצי אינדיאנפוליס 500 ומרוצי הטארגה פלוריו. בשנת 1926 בוצע מיזוג חברות בין דיימלר ובין בנץ לחברת דיימלר-בנץ ובמקביל החלה החברה לחזור ולהתמודד במרוצי מכוניות בהדרגה זאת לאחר שבמהלך שנות ה-20 הוחרמו קבוצות גרמניות לאחר מלחמת העולם הראשונה ונאסר עליהם להשתתף במרוצים. מרוץ בולט ראשון בו השתתפה החברה היה מרוץ 24 השעות של לה מאן בשנת 1930.
חצי הכסף (שנות ה-30)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1931 החלה קבוצת מרצדס-בנץ להתחרות במרוצי הגרנד פרי למכוניות. במרוצים אלה ידעה הצלחות רבות לצד חברת אוטו יוניון (לימים אאודי), כאשר החל משנת 1932 זכו שתי החברות בכל אחת מאליפויות אירופה במרוצי הגרנד פרי, האליפות החשובה ביותר בשנים ההן. צבען הכסוף של המכוניות וההצלחות הרבות להן זכו, זיכו את שתי החברות בכינוי חצי הכסף (Silver Arrows) של גרמניה. שם זה הפך מאוחר יותר לכינוי קבוצת הפורמולה 1 של מרצדס-בנץ בשנים בהן התמודדה (1954–1955) וכן למכוניות הספורט של החברה. בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה פסקו תחרויות המרוצים באירופה.
דיימלר-בנץ (1955–1954)[עריכת קוד מקור | עריכה]
x.JPG)
בשנת 1954 שבה מרצדס-בנץ להתמודד לראשונה במרוצי מכוניות לאחר המלחמה כאשר החלה להתחרות במרוצי הפורמולה 1, אשר הפכו בשנת 1950 לאליפות העולם במרוצים. מרוץ הבכורה של החברה התקיים ב-4 ביולי במהלך מרוץ הגרנד פרי הצרפתי כאשר חואן מנואל פנג'יו אלוף העולם לשנת 1951 נהג עבורה לצד הנהגים קארל קלינג והנס הרמן. הקבוצה זכתה להצלחה מיידית כאשר באותו מרוץ סיימה במקומות 1–2 זאת בנוסף להקפה המהירה ביותר שהושגה במרוץ. במהלך העונה ניצח פנג'יו שלושה מרוצים נוספים וזכה לבסוף באליפות העולם לשנת 1954.
הצלחת הקבוצה נמשכה גם בעונת המרוצים של 1955 כאשר הציגה עליונות על פני שאר המתחרים ושלטה במרוצים לאורך העונה. נהג החברה חואן מנואל פנג'יו ניצח בארבעה מרוצים כאשר בן קבוצתו החדש סטירלינג מוס ניצח בגרנד פרי בריטניה. בסוף עונת 1955 זכה פנג'יו שוב באליפות העולם כאשר מוס סיים כסגנו במקום השני. לאחר האסון אשר אירע בשנה זו במהלך מרוץ לה מאן בו נהרגו 84 בני-אדם בהם נהג החברה פייר לבג, החליטה מרצדס-בנץ לפרוש מכל התמודדות והשתתפות בענף הספורט המוטורי כולל סבב הפורמולה 1.
1994-2009[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונת 1994 חזרה קבוצת מרצדס-בנץ למרוצי הפורמולה 1 לראשונה מאז פרשה בשנת 1955 כאשר החלה בשיתוף פעולה עם קבוצת אילמור (Ilmor) הבריטית, וסיפקה מנועים לקבוצת סאובר לעונת 1994.
בעונת 1995 החלה לספק מנועים לקבוצת מקלארן. שיתוף פעולה זה עם מקלארן נמשך עד לשנת 2014 וידע הצלחות רבות, כאשר שיאו היה זכייתו באליפות העולם לנהגים של הנהג מיקה האקינן במשך שנתיים ברציפות בעונות 1998 ו-1999, וזכייתה של קבוצת מקלארן-מרצדס באליפות העולם ליצרנים בשנת 1998. הישג נוסף משיתוף פעולה זה נרשם בשנת 2008 כאשר לואיס המילטון זכה באליפות הנהגים.
בעונת 2009 מרצדס סיפקה מנועים לקבוצת בראון GP, בסוף העונה זכתה הקבוצה באליפות העולם ליצרנים ונהגה ג'נסון באטן זכה באליפות הנהגים. בנוסף בשנת 2009 החלה מרצדס למספק מנועים לקבוצת פורס-אינדיה, שיתוף פעולה זה נמשך גם לאחר שהקבוצה שינתה את שמה לאסטון מרטין.
2013–2010[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרצדס חזרה להתחרות בפורמולה 1 כקבוצה עצמאית בעונת המרוצים 2010. לאחר שרכשה 45.1% מקבוצת המרוצים בראון GP הבריטית, כאשר 30% נרכשו כבר בשנת 2009 על ידי אבאר - חברת השקעות מאבו דאבי אשר בין היתר מחזיקה במניות בקונצרן דיימלר AG, ולצד הסכם חסות מסחרית מחברת הנפט והגז המלזית פטרונס (Petronas), מיתגה מרצדס-בנץ מחדש את שם קבוצת המרוצים אשר בשליטתה כעת מבראון GP ל-מרצדס GP. מנהלה הטכני של הקבוצה רוס בראון נשאר בתפקידו.
לעונת 2010 החתימה מרצדס את הנהגים ניקו רוזברג ומיכאל שומאכר אשר חזר מפרישה לאחר 3 שנים. עונה זו הייתה פושרת מבחינת תוצאות עבור מרצדס, כאשר את התוצאות הטובות ביותר השיג רוזברג שהגיע לפודיום 3 פעמים לאחר שסיים במקום השלישי במרוצים במלזיה, שאנגחאי וסילברסטון. חזרתו של שומאכר הייתה מאכזבת במיוחד כאשר לא הגיע אל הפודיום במשך כל העונה, וסיים לבסוף בדירוג אחרי בן קבוצתו רוזברג. בסוף עונת 2010 סיימה הקבוצה במקום הרביעי באליפות היצרנים לאחר שהשיגה 216 נקודות.
לקראת עונת 2011 רכשה דיימלר את 24.9% הנותרים של הקבוצה והפכה כעת לבעלים המלאים. כמו כן בעונה זו ידעה הקבוצה הצלחה חלקית בלבד וסיימה שוב במקום הרביעי בדירוג היצרנים בסוף השנה.
לעונת 2012 שוב מיתגה מרצדס מחדש את שם הקבוצה הפעם ממרצדס GP פטרונס למרצדס AMG פטרונס (Mercedes AMG Petronas F1 Team). בספטמבר 2012 מונה ניקי לאודה לשעבר אלוף פורמולה 1 לשמש כיושב ראש הקבוצה ללא סמכות ניהולית[4]. בעונה זו ניקו רוזברג סיים ראשון במקצי הדירוג במרוץ שאנגחאי בסין והשיג את הפול פוזישן הראשון עבור קבוצת מרצדס מאז שחואן מנואל פנג'יו עשה זאת ב-1955. בנוסף ניצח רוזברג את מרוץ זה והשיג עבור מרצדס ניצחון ראשון במרוץ פורמולה 1 מזה 57 שנים. רוזברג הפך לנהג הגרמני הראשון אשר ניצח במרוץ גרנד פרי במכונית גרמנית מאז עשה זאת הרמן לנג בגרנד פרי השווייצרי בשנת 1939. בסוף העונה סיים מיכאל שומאכר במקום השלישי בדירוג הנהגים אך עלה לבסוף למקום השני לאחר שלואיס המילטון מקבוצת מקלארן נמצא אשם ונענש על עבירה שביצע.
בעונת 2013 בוצעו בקבוצת מרצדס שינויים משמעותיים כאשר המשקיע טוטו וולף רכש 30 אחוזים ממניות הקבוצה[5] והצטרף לקבוצה בתפקיד המנכ"ל. החל מסוף עונת 2013 משמש וולף כראש חטיבת המרוצים של מרצדס-בנץ ובאחריותו כל תוכניות המרוצים של המותג. בנוסף הצטרף לקבוצה המנהל הטכני פאדי לואו שהגיע מקבוצת מקלארן והחל לעבוד לצדו של רוס בראון, דבר שהוליך בסופו של דבר לעזיבתו של בראון בסוף העונה לאחר חילוקי דעות עם ראשי הקבוצה. בעונה זו בוצע גם שינוי בצוות הנהגים לאחר שמיכאל שומאכר פרש סופית ובמקומו הוחתם הנהג הבריטי לואיס המילטון. את ניצחונו הראשון עבור הקבוצה השיג המילטון במרוץ הונגריה. בעונה זו ידעה קבוצת מרצדס הצלחה רבה כאשר רוזברג ניצח בגרנד פרי מונקו היוקרתי ואת מרוץ סילברסטון. בסוף עונת 2013 סיימה מרצדס במקום השני באליפות העולם ליצרנים לפני יריבתה פרארי. במאי 2013 חתמה הקבוצה חוזה ארוך טווח לאספקת מנועים לקבוצת ויליאמס F1.
2014–היום[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונת 2014 נפתחה בהצלחה רבה מאוד עבור קבוצת מרצדס כאשר ניקו רוזברג ניצח במרוץ פתיחת עונת הפורמולה 1 שהתקיים באוסטרליה, והמילטון ניצח בכל ארבעת המרוצים הבאים ברציפות. לאורך כל העונה הציגה מרצדס שליטה מוחלטת בסבב כאשר המילטון ניצח 11 מרוצים ובן קבוצתו רוזברג ניצח 5 מרוצים, כאשר בסה"כ השיגה מרצדס 16 ניצחונות ובכך שברה את שיא 15 הניצחונות בעונה אחת של שהושג על ידי מקלארן בשנת 1988. בסוף עונת 2014 זכה לואיס המילטון באליפות העולם לנהגים ומרצדס זכתה באליפות העולם לקבוצות. בספטמבר 2014 הודיעה מרצדס כי החתימה את הנהג הצעיר פסקל ורליין[6] על מנת לשמש כנהג המבחן והגיבוי של הקבוצה החל מהעונה הבאה.
בעונת 2015 נמשכה הצלחת הקבוצה מהשנה הקודמת כאשר כאשר אלוף העולם לואיס המילטון ניצח במרוץ הפתיחה שהתקיים במלבורן אוסטרליה ובן קבוצתו ניקו רוזברג סיים במקום השני. בסוף עונה זו ניצח המילטון 10 מרוצים זאת לצד 6 ניצחונות של רוזברג, אשר הבטיחו את זכייתה השנייה ברציפות של קבוצת מרצדס באליפות העולם לקבוצות זאת לצד זכייה שנייה ברציפות של המילטון באליפות העולם לנהגים.
עונת 2016 נפתחה במרוץ אוסטרליה כאשר ניקו רוזברג ניצח במרוץ ולואיס המילטון סיים במקום השני. הצלחתו של רוזברג נמשכה כאשר ניצח גם את שלושת המרוצים הבאים שהתקיימו בבחריין, שאנגחאי וסוצ'י. במרוץ שנערך בברצלונה התנגש המילטון בבן קבוצתו רוזברג במהלך ניסיון עקיפה מיד עם הזינוק וגרם לפרישתו שלו ושל חברו כבר בפתיחת המרוץ. ראשי הקבוצה שזעמו על כך זימנו את שני הנהגים לבירור. המילטון ניצח בשני המרוצים הבאים שנערכו במונקו ובקנדה והחל לצמצם את הפער ממוליך טבלת הנהגים רוזברג. אירוע חריג נוסף נרשם בגרנד פרי אוסטריה כאשר רוזברג הוליך את המרוץ במקום הראשון בדרך לניצחון, המילטון שבמקום השני החל לסגור מרוזברג את הפער ובהקפה האחרונה של המרוץ ביצע ניסיון עקיפה בחלק החיצוני של הפנייה אך רוזברג בחלק הפנימי לא אפשר לו מקום פנוי לביצוע הפנייה דבר שהוליך שוב להתנגשות של שניהם ולנזק למכוניתו של רוזברג שסיים את המרוץ מחוץ לפודיום במקום הרביעי. לאחר אירוע זה ששיקף את האיבה הרבה ששוררת בין שני הנהגים, זומנו השניים על ידי טוטו וולף לשיחת נזיפה ואזהרה אחרונה לפני השעיה. המילטון ניצח בנוסף את שני המרוצים הבאים בסילברסטון ובהונגריה ועלה לראשות טבלת הנהגים.
עונות הקבוצה בפורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | שם הקבוצה | מכונית | מנוע | נהגים | נקודות | דירוג |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1954 | דיימלר-בנץ AG |
W196 | i8 |  חואן מנואל פנג'יו הנס הרמן קארל קלינג הרמן לאנג |
לא התקיימה אליפות קבוצתית | |
| 1955 | דיימלר-בנץ AG |
W196 | i8 | חואן מנואל פנג'יו הנס הרמן קארל קלינג סטירלינג מוס אנדרה סימון פיירו טרופי
| ||
| 2010 | מרצדס GP |
MGP W01 | V8 | מיכאל שומאכר ניקו רוזברג |
214 | 4 |
| 2011 | מרצדס GP |
MGP W02 | V8 | מיכאל שומאכר ניקו רוזברג |
165 | 4 |
| 2012 | מרצדס AMG |
F1 W03 | V8 | מיכאל שומאכר ניקו רוזברג |
142 | 5 |
| 2013 | מרצדס AMG |
F1 W04 | V8 | ניקו רוזברג לואיס המילטון |
360 | 2 |
| 2014 | מרצדס AMG |
F1 W05 | V6 | ניקו רוזברג לואיס המילטון |
701 | 1 |
| 2015 | מרצדס AMG |
F1 W06 | V6 | ניקו רוזברג לואיס המילטון |
703 | 1 |
| 2016 | מרצדס AMG |
F1 W07 | V6 | ניקו רוזברג לואיס המילטון |
765 | 1 |
| 2017 | מרצדס AMG |
F1 W08 | V6 | לואיס המילטון ולטרי בוטאס |
668 | 1 |
| 2018 | מרצדס AMG |
F1 W09 | V6 | לואיס המילטון ולטרי בוטאס |
655 | 1 |
| 2019 | מרצדס AMG |
F1 W10 | V6 | לואיס המילטון ולטרי בוטאס |
739 | 1 |
| 2020 | מרצדס AMG |
F1 W11 | V6 | לואיס המילטון ולטרי בוטאס |
573 | 1 |
| 2021 | מרצדס AMG |
F1 W12 | V6 | לואיס המילטון ולטרי בוטאס |
613.5 | 1 |
| 2022 | מרצדס AMG |
F1 W13 | V6 | לואיס המילטון ג'ורג' ראסל |
515 | 3 |
| 2023 | מרצדס AMG |
F1 W14 | V6 | לואיס המילטון ג'ורג' ראסל |
409 | 2 |
סטטיסטיקת נהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | שנים | מרוצים | נקודות | ניצחונות | פול פוזישן | התוצאה הטובה ביותר |
|---|---|---|---|---|---|---|
| לואיס המילטון |
2013– | 200 | 3,492.5 | 82 | 77 | 1 (2014, 2015, 2017, 2018, 2019, 2020) |
| ניקו רוזברג |
2010–2016 | 136 | 1,519 | 23 | 30 | 1 (2016) |
| ולטרי בוטאס |
2017–2021 | 101 | 1,327 | 10 | 20 | 2 (2019, 2020) |
| מיכאל שומאכר |
2010–2012 | 58 | 197 | 0 | 0 | 8 (2011) |
| ג'ורג' ראסל |
2022– | 23[א] | 178[א] | 1 | 1 | 4 (2022) |
| חואן מנואל פנג'יו |
1954–1955 | 12 | 81.14 | 8 | 7 | 1 (1954, 1955) |
| קרל קלינג |
1954–1955 | 11 | 17 | 0 | 0 | 5 (1954) |
| האנס הרמן |
1954–1955 | 6 | 9 | 0 | 0 | 7 (1954) |
| סטירלינג מוס |
1955 | 6 | 23 | 1 | 1 | 2 (1955) |
| פיירו טרופיי |
1955 | 2 | 9 | 0 | 0 | 6 (1955) |
| הרמן לנג |
1954 | 1 | 0 | 0 | 0 | 57 (1954) |
| אנדרה סימון |
1955 | 1 | 0 | 0 | 0 | 60 (1955) |
- ^ 1 2 כולל גרנד פרי סאח'יר בעונת 2020, בו החליף את לואיס המילטון שנדבק בקורונה, וסיים במקום התשיעי.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מיכאל שומאכר במרוץ מונקו 2012 -
לואיס המילטון במרוץ יפן 2015 -
לואיס המילטון וניקו רוזברג -
ניקו רוזברג במרוץ מלזיה 2015 -
מיכאל שומאכר במרוץ מלזיה 2011 -
לואיס המילטון במרוץ שאנגחאי 2014
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מרצדס AMG
מרצדס AMG, ברשת החברתית פייסבוק
מרצדס AMG, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מרצדס AMG, ברשת החברתית אינסטגרם
מרצדס AMG, ברשת החברתית LinkedIn
מרצדס AMG, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ http://media.daimler.com/marsMediaSite/instance/ko.xhtml?oid=9919236&filename=Birth-of-motor-sport-120-years-ago-Daimler-engines-dominated
- ^ https://www.theguardian.com/theguardian/2013/jul/02/motor-racing-gordon-bennett-cup-1903
- ^ http://www.grandprix.com/gpe/con-merce.html
- ^ Niki lauda non-executive chairman, באתר הקבוצה
- ^ https://www.mercedesamgf1.com/en/mercedes-amg-f1/amg-f1-team/amg-f1-management/toto-wolff
- ^ http://www.bbc.com/sport/formula1/29206945