דרך השלום (ערבה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאגר חצבה
מראה החממות של מושב חצבה ממצפה השלום שלאורך דרך השלום. ברקע נראים הרי אדום והירח

דרך השלום היא נתיב טיול בצפון הערבה, המוליך לאורך גבול ישראל עם ירדן, ממושב עידן בצפון, דרך מושב חצבה, ועד לעין יהב בדרומה של הדרך. אורכה של הדרך הוא כ-24 ק"מ, היא סלולה ומתאימה לכל סוגי הרכב ורוכבי אופניים.

הדרך נסללה בשנות ה-90 על ידי הקרן הקיימת לישראל, בעקבות הסכמי השלום עם ירדן.

תוואי הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעידן לחצבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרך מתחילה סמוך לשער הכניסה למושב עידן (נקודה מס' 2 במפה המצורפת), וממשיכה משם בכיוון דרום. בין מושב עידן למושב חצבה (כ-5 ק"מ), מתפתלת הדרך על גבי בתרונות החוואר שמעל נחל הערבה. באמצע קטע זה מתפצלת דרך עפר לכיוון מזרח, בה ניתן לרדת לכיוון נחל הערבה ומאגר חצבה (נקודה מס' 3 במפה) - מאגר מים השוכן צפונית-מזרחית לחצבה, ואוגר את מי השטפונות של נחל הערבה. קיבולת המאגר היא 1.8 מיליון מטר מעוקב.

כ- 1.5 ק"מ צפונית לחצבה מגיעה הדרך למצפור השלום (נקודה מ' 4 במפה), הצופה מזרחה לעבר עמק הערבה הירדני והרי אדום. במקום סככת צל יפה ונעימה, פסל סביבתי, ומסלול הליכה קל אך חווייתי בתוך בתרונות החוואר.

עם הגעתה למושב חצבה, בסמוך לשער האחורי של המושב, פונה הדרך מזרחה ויורדת אל אפיק נחל הערבה. סמוך לפניה נמצא אתר הנצחה צנוע לסמ"ר אורן ליאור, שנפל באזור בשנת 1989 (נקודה מס' 5 במפה).

מחצבה לעין יהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנקודה זו ואילך, ממשיכה הדרך דרומה על בסיס תוואי נחל הערבה, בתוך שטחה של שמורת הטבע נחל שיזף. כ-7.5 ק"מ דרומית לחצבה, באזור החממות של מושב עין יהב, מתפצלת דרך השלום לשני סעיפים:

- ניתן להמשיך דרומה (ישר) כ-7 ק"מ, עד למושב עין יהב

- לחלופין, ניתן לפנות מזרחה, בדרך שחוצה את נחל הערבה ומגיעה עד למצפור חופירה (נקודה מס' 6 במפה), ומשם למושב עין יהב. חשוב: קטע הדרך שחוצה את נחל הערבה משובש מעט וחולי, ומתאים רק לרכבים בעלי הנעה 4X4! לנוסעים ברכב רגיל, מומלץ להמשיך דרומה עד למושב עין יהב, ומשם לנסוע לפי שילוט המכוון למצפור חופירה (או ג'בל חופירה).

המשאית הישנה בחניון הזיל (צילום: נמרוד עמית)

הממשיכים דרומה מנקודת הפיצול, יגיעו אחרי 3.5 ק"מ ל"חניון הזיל". במקום נקודת מי שתייה, שולחנות פיקניק, ועצי שיטה יפים הנותנים צל. החניון הוקם על ידי קק"ל בשנת 2009, וזכה בשמו בזכות משאית צבאית ישנה המוצבת במקום. זוהי משאית רוסית מתוצרת "זיל" שסופקה במקור לצבא המצרי על ידי צבא ברית המועצות, נלקחה שלל במלחמת ששת-הימים, ובסופו של דבר התגלגלה למקום מנוחתה הסופית בחניון זה. בחניון הזיל נערכות מדי פעם תצפיות אסטרונומיה מודרכות, והוא מהווה נקודת מנוחה מומלצת החביבה על מפעילי סיורים שונים באזור.

תצפית אל מאגר נקרות

כ-2 ק"מ דרומית לחניון הזיל, בערך 1.5 ק"מ מצפון למושב עין יהב, מתפצלת מדרך השלום מערבה דרך סלולה שעולה לכיוון גבעה ועליה שלוש אנטנות גבוהות. מהגבעה תצפית יפה מאוד על מאגר נקרות, שאוגר את מי השטפונות של נחל נקרות. לאחר חורף גשום, מחזיק המאגר מים לאורך כל חודשי הקיץ.

מהכביש ההיקפי של מושב עין יהב ניתן לנסוע לפי שילוט המוביל למצפור חופירה (או ג'בל חופירה). המצפור נמצא על גבעה שבה שוכן גם מוצב צה"לי נטוש, וצופה גם אל שטחי החממות במערב וגם לכיוון ירדן והרי אדום במזרח. במקור, על פי הסכמי שביתת הנשק של שנת 1949, נמצא המצפור בתוך שטח ירדן. השטח נתפס על ידי צה"ל בשנות ה-60 כדי להפסיק מעשי איבה מצד מסתננים שהטרידו את מושב עין יהב בשנותיו הראשונות. כחלק מהסכמי השלום עם ירדן, בוצעו חילופי שטחים בהסכמה, כך שהגבעה ועליה המוצב נותרו בידי ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן ב-1994, נאלצו תושבי הערבה והמבקרים בה לנסוע בין המושבים עידן, חצבה ועין יהב דרך כביש 90. דבר זה האריך את הדרך באופן משמעותי. לאחר חתימת הסכם השלום, התגייסה קק"ל לסלילת דרך נוף שתחבר את שלושת המושבים, וגם תהווה אטרקציה נופית באזור. מאז סלילתה, הפכה דרך השלום לערוץ תחבורה חשוב עבור תושבי האזור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרך השלום בוויקישיתוף