האנדרטה לחללי חטיבה 45 במלחמת ששת הימים

האנדרטה לחללי חטיבה 45 במלחמת ששת הימים
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג אנדרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום השומרון עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1969
תאריך פתיחה רשמי 1969 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק 19931995
קואורדינטות 32°25′51″N 35°16′00″E / 32.430833333333°N 35.266666666667°E / 32.430833333333; 35.266666666667
(למפת צפון השומרון רגילה)
 
האנדרטה לחללי חטיבה/45 במלחמת ששת הימים
האנדרטה לחללי חטיבה
45 במלחמת ששת הימים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מראה האנדרטה (ללא הסלע ועליו שמות הנופלים), 1969
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הסלע מהאנדרטה הנושא את שמות הנופלים. הסלע משולב כיום באנדרטת חטיבה 188 ברמת הגולן

האנדרטה לחללי חטיבה 45 במלחמת ששת הימים הייתה אנדרטה שניצבה בצומת קבטיה בעמק דותן שבשומרון. האנדרטה הוקמה לאחר מלחמת ששת הימים לזכר 54 חיילי החטיבה (כיום - חטיבה 188) שנהרגו במהלך המלחמה. לאחר חתימת הסכמי אוסלו פורקה האנדרטה וחלק ממרכיביה שולבו באנדרטאות אחרות.

האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה הוקמה בצומת קבטיה בעקבות הקרבות שניהלה החטיבה באזור במהלך המלחמה נגד הצבא הירדני. הירדנים הפעילו בגזרה זו טנקים חדישים מדגם פטון M-47 מול טנקי השרמן המיושנים של צה"ל. בקרבות בשומרון נפלו 51 מתוך כלל חללי החטיבה במלחמה (שלושה נוספים נפלו בקרבות ברמת הגולן). האנדרטה נחנכה ביום השנה השני למלחמה.

המרכיב העיקרי באנדרטה היה תל של 54 אבני בזלת, כמספר הנופלים, אשר הובאו מרמת הגולן. על גבי התל הוצב סלע בזלת נוסף, שעליו נחרתו שמות הנופלים. משמאל לתל האבנים הוצב טנק M-47 ירדני שנלקח שלל על ידי החטיבה במהלך הקרב. צריח הטנק פנה אל התל ותותחו היה מורכן לעומתו. לפני התל והטנק נקבע שלט רחב שעליו נרשמה הכתובת: כבוד ותהילה לגיבורי עוצבת הפלדה אשר בדמם קידשו מולדת. מתחם האנדרטה גודר בגדר נמוכה סמלית שהורכבה מזחלי טנקים.

נוכחות האנדרטה במקום העניקה לצומת את הכינוי "צומת הטנק".

פירוק האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חתימת הסכמי אוסלו בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית פורקה האנדרטה והוסרה ממקומה. הסלע שעליו נחרתו שמות הנופלים שולב באתר ההנצחה העיקרי של חטיבה 188 ברמת הגולן. הטנק הירדני הועבר למוזיאון יד לשריון שבלטרון, ואילו השלט הרחב שהוצב למרגלות האנדרטה שולב באנדרטת החטיבה בפארק עוצבות השריון בלטרון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה יצחקי, "עמק דותן", 'בעקבות לוחמים: מדריך לאתרי גבורה בישראל', כרך א', תל אביב: בר, 1988

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]