היפ הופ ישראלי
 | |
| להקת שב"ק ס' | |
| מקורות סגנוניים | היפ הופ • ראפ • זמר עברי |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | אמצע שנות ה-80 |
| מוצא |
ישראל  |
| כלים | ראפ • סינתיסייזר • סמפלר • מכונת תופים • ביטבוקס • פטיפון • גיטרה • גיטרה בס • פסנתר • זמרה |
| פופולריות מיינסטרים | החל מתחילת שנות ה-2000 |
| נושאים קרובים | |
| היפ הופ יהודי | |
  | |
המונח היפ הופ ישראלי, מתייחס לסצנת ההיפ הופ בישראל, שצמחה במהלך שנות התשעים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוף שנות ה-80 ושנות ה-90: תחילתו של ההיפ הופ העברי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1986 הוציא יאיר ניצני את אלבומו "האשם תמיד ומזמר". האלבום נשען על דמות פרודית בשם "האשם תמיד" ומהווה ברורה למוזיקת האלקטרו היפ הופ ששלטה בסצנת ההיפ הופ האמריקאית באותה תקופה.
בשנת 1993 יצא האלבום חומוס מטמטם של נייג'ל האדמו"ר בהפקתו של יוסי פיין. האלבום, שילב בין היפ הופ לראגמאפין והיווה אבן דרך משמעותית במוזיקת ההיפ הופ הישראלית לדורותיה[1] האלבום כלל טקסטים הומוריסטיים, והכיל לעג לגאנגסטה ראפ. האלבום הושמע פעמים רבות ברדיו אך לא הצליח במכירות. בהמשך יצא לאור האלבום בשנית על ידי חברת ההפקות של יאיר ניצני.
שבק ס' שהחלה לפעול ביבנה בשנת 1992 הייתה הלהקה הראשונה שהצליחה להביא את ההיפ הופ והראפ הישראלי למצעדי הפזמונים. הלהקה התחילה את דרכה כלהקת רוק, אולם בהמשך שילבה שילבה ראפ, מוזיקת היפ הופ ופַּאנְק עם רוק. בעוד אלבומיה המוקדמים מתאפיינים בשירים הומוריסטיים עתירי גסויות, היא עברה לטקסטים עמוקים יותר ומחאה חברתית בהמשך הדרך. בין להיטיהם המוכרים ניתן למנות את "מכופף הבננות", "תתקעו בחצוצרה", "נופל וקם" וכו'. הלהקה התפרקה בשנת 2000 לטובת קריירות סולו. המוכר מבניהם הוא מוקי שפרץ עם קריירת סולו מצליחה. שבק ס' הייתה ללהקת ההיפ הופ הראשונה שזכתה לאלבום זהב עם תקליטם השני, "בעטיפה של ממתק".
בשנת 1994 החלה לפעול הלהקה IS הופ, שהכילה בעיקר הומוריסטי בשיריה, אך התפרקה כעבור שנה.
הדג נחש, שהחלה לפעול ב-1996 בירושלים תרמה רבות להתאקלמות הסגנון בישראל ונחשבת לאחת להקות ההיפ-הופ המצליחות בישראל. סגנונם מאופיין כפַאנְק משולב עם ראפ. בשירם, מופיעים לרוב מסרים של סובלנות, שוויון ושלום, וכולל מחאה חברתית ופוליטית. בין להיטיה של הדג נחש נמנים "אני לא מוותר", "לזוז", "לא פראיירים", "שירת הסטיקר" וכו'. להקות אלו פעלו במקביל לחדירתה של הסוגה האמריקאית לישראל והצלחתה ברדיו ובמועדונים.
שנות האלפיים: התחלת ההכרה הישראלית להיפ הופ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות ה-2000 החלו ערבי חישגוזים - אירועי הופעות חיות, שכללו הופעות של ראפרים רבים. את האירועים ניהלו המפיקים אורי שוחט ורן הרוש, ואור טרגר. הערב הראשון בסדרת ה"חישגוזים" התקיים במועדון "דינמו דבש" בדרום תל אביב. לאחר מכן, התקיימו הערבים במועדונים שונים בתל אביב, כמו בארבי, היינקן הבימה קלאב ועוד.
בין השנים 2001–2002 פרץ בישראל הראפר סאבלימינל עם האלבומים "האור מציון" ולאחר מכן חבר עם הראפר הצל לאלבום "האור והצל". האלבומים כללו להיטים כמו "חי מיום ליום", "הפינאלי", "הפרד ומשול" ועוד. סגנונם הוא שילוב מוזיקת גאנסטה ראפ עם מסרים ציוניים ולאומיים. אלבומם של סאבלימינל והצל, "האור והצל" היה לאלבום ההיפ הופ הישראלי הראשון שזכה במעמד "אלבום פלטינה". סאבלימינל הקים את הלייבל "משפחת תאקט" תחתיו הפיק אמנים ראפ שונים כמו שי 360, סיוון, האולטראס והצל. השפעתו של סבלימנל יצרה תת-ז'אנר של היפ הופ מועדונים מסחרי, אשר המייצגים הבולטים שלו הם הרכבים כמו כלא שש, שי 360 ואחרים. עוד בתחום ההיפ הופ המסחרי פעל בתקופה זו גם הראפר והמפיק אבי מסיקה, שתחת ידיו פעלו ראפרים כדנידין, שורטי ואחרים. ההיפ הופ המסחרי זכה להכרה דרך הרדיו הישראלי.
ראפרים רבים מאותה תקופה זכו להכרה בזכות התוכנית עסק שחור - תוכנית ששודרה ברדיו גלגלצ שעסקה בהיפ הופ. מגישי התוכנית היו אייל פרידמן ולירון תאני, ולאחר מכן על ידי גורי אלפי. התוכנית קרויה על שמו של השיר "עסק שחור" של נייג'ל האדמו"ר. התוכנית תרמה רבות להטמעת הראפ והמוזיקה השחורה בקרב הקהל הישראלי. "עסק שחור", יחד עם תוכניתו של הזמר מומי לוי ב-88FM היה המענה היחידי לקהל שוחרי המוזיקה השחורה בישראל במשך שנים. עיקר סצנת ההיפ הופ בשנים אלו התבססה על קבוצה פעילה של חובבי הז'אנר שהיו מגיעים בעיקר למועדון הג'י ספוט בתל אביב. עם הכשרה וההתמקצעות של די ג'יים שונים, בהם בריינדד, עמי ואחרים, החל הביטוי הישראלי של ההיפ הופ לזלוג למועדונים ברחבי הארץ, בין היתר לראשון לציון ולסצנת המועדונים שלה, שם הוקם ליין ראשון מסוגו באזור השפלה על ידי המפיק יגאל פוקסון שאירח די ג'יים כמו שי 360, די ג׳י עמי ועוד.
בין הראפרים האחרונים של אותה תקופה ניתן למנות את סגול 59, שהחל לעבוד בשנת 2000 ונחשב לאחד מראשוני הסצנה הירושלמית בהיפ הופ הישראלי. הסצנה הירושלמית כללה שורה של ראפרים ומפיקים שהיו פעילים בסצנת ההיפ הופ הישראלית בשנים שלאחר מכן. בין אלו ניתן למנות את נתי חסיד, וולטר איינשטיין צפרדע, מארקי פ'אנק, ועוד.
בין השנים 2004–2007 התבססה סצנת ההיפ הופ החדשה, שכללה דור של צעירים שגדל על הז'אנר בשנות ה-90, והביא את תפיסת עולמו והידע שלו על היפ הופ בעברית. הוא הכיל ראפ בעברית שהציג סגנון שירה מדויק יותר לשפה, הופעה של מפיקים חדשים ובניית סצנת הופעות. בין הלהקות הדומיננטיות הפעילות בתקופה זו ניתן למנות את פי.אר. טרופרז ופרודוקס. במקביל, בתקופה זו החל לפעול ההרכב כהן@מושון, המורכב ממיכאל כהן ומיכאל מושונוב.
על ההתפתחות המוזיקלית של ההיפ הופ הישראלי באותה תקופה היו אחראים מפיקים כמו אורי שוחט, יוסי פיין ואחרים. סוליקו היו אחראים על להיטים רבים שסייעו לדחיפת הז'אנר, ביניהם שיתוף פעולה עם הראפר האמריקאי גוסטפייס קילה, ואמנים בין-לאומיים נוספים. עלייתו של מועדון הברזילי התל אביבי, נתנה במה לאמנים שוליים, והפתיחות של המועדון להציג מוזיקה חדשנית סייע בגיבושה של הסצנה החדשה.
2010-2015: הכניסה למיינסטרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2012 פרץ הראפר איזי עם האלבום "תעשו לי מקום". שזכה להצלחה נרחבת ואף הגיעו לצמרת מצעדי הפזמונים העבריים. החל משנת 2014 החל הרדיו הישראלי לשוב ולהשמיע היפ הופ ישראלי באופן רחב היקף
האמנים הראשונים שפרצו למיינסטרים באופן רחב היקף היו טונה, רביד פלוטניק, איזי וטליסמאן. אלבומו השני של פלוטניק, "בור ועם הארץ", וכן אלבום הבכורה של טונה "גם זה יעבור", הכניסו שירים שונים למצעדי הפזמונים. ב-2015 איזי הוציא את אלבומו השני, "לא לילדים", וזכה להצלחה ובמה בקדמת הרדיו. במקביל, נפתחו בשנית ובצורה רציפה שערי הרדיו לכלל אמני ההיפ-הופ בישראל, כמו בני אסתרקין, שגב, סגול 59, התקווה 6 ורבים אחרים.
בשנת 2015, נכנסו למצעדי הפזמונים ההרכב "קפה שחור חזק", עם שירם "יהיה בסדר". הרדיו פתח בשנית את שעריו לאחר היעדרות של כמעט עשור לסאבלימינל, שהיה ממובילי הסצנה בראשיתה, וללהקת הרגאיי וההיפ הופ התקווה 6 שאף זכו שנתיים ברציפות בתואר "אנשי השנה של המוזיקה" בתחנת גלגלצ. באותה שנה פרץ הראפר רון נשר לתודעה כאשר הוציא את השיר #דוביגל ביחד עם הצמד סטטיק ובן-אל תבורי, שהתחברו והתפרסמו לאחר צאת השיר.
2016-2020: הבאטל ראפ ומוזיקת טראפ
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 2016 החלה להופיע בסצנת ההיפ הופ הישראלי גם מוזיקת טראפ, באותה תקופה נחשבה סצנת הטראפ הישראלית למחתרתית אך הפכה לפופולרית יותר לאורך השנים, בין אמני הטראפ ניתן למנות את: נורוז, דודו פארוק, מיכאל סוויסה, ההרכב יאנג בויז, לוקץ', פלד, טדי נגוסה, הלם תרבות, שרק וצוקוש. סגנון זה התפתח בעיקר בתל אביב ומושפע מה"טראפ" בארצות הברית, בערים כגון אטלנטה, לוס אנג'לס ומיאמי. סצנת הטראפ הישראלית התפרסמה בעיקר בקרב נוער.[2]
האמנים הראשונים שפרצו בסצנת הטראפ הישראלית היו לוקץ', מיכאל סוויסה ונורוז. המפיק המוזיקלי אורי שוחט אשר פעל במשך כל התפתחות סצנת ההיפ הופ הישראלי,[3] נהג לעבוד עם אמני טראפ רבים.[2]
בשנת 2017 החלה לפעול ליגת באטל ראפ בשם "דיבור נגוע" אשר בה התחרו ראפרים ישראלים אחד נגד השני תוך שימוש בעלבונות כלפי היריב,[4][5] ראפרים רבים השתתפו, בין היתר 9 מ"מ, מייסד הליגה, רון נשר, הלם תרבות ושרק. ב-2018 נוסדה ליגת באטל ראפ נוספת בשם "Jewish Battle", בה מתחרים בדרך כלל ראפרים מחתרתיים שטרם פורסמו כאמנים.[4]
2020-עד היום: המופע השותף והמוזיקה האלטרנטיבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2022 נעשה מופע בשם כל הקופה. המופע הונחה על ידי גורי אלפי וכלל הגעה של ראפרים ישראלים רבים, בניהם טונה, רביד פלוטניק, נגה ארז, ג'ימבו ג'יי, וייב איש, פלד, סימה נון ועוד.
בשנת 2020 התחיל את דרכו עמוד אינסטגרם בשם "היפהופ ישראל" המנוהל על ידי בארי ויינברג. העמוד עוסק ביצירת תוכן, ומיסד את ההיפ הופ הישראלי ברשת. כיום העמוד עומד על מעל ל-24,000 עוקבים. ב-26 בפברואר העמוד הכריז על מגזין היפ הופ שעומד לצאת לרכישה בעזרת האתר "הדסטארט", ב-20 במרץ הושלם גיסוי הכספים ובתאריך 18 באפריל הושק המגזין יחד עם מגוון ראפרים.
בשנת 2023 יצאו טונה ורביד פלוטניק לסדרת הופעות משותפת בלייב פארק ראשון לציון, אליהן הגיעו 90 אלף אנשים, שהיא הכמות הגדולה ביותר של אנשים שהגיעו לסדרת הופעות היפ הופ בארץ.[6]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורי דורצ'ין, זמן אמת – היפ-הופ בישראל, רסלינג, 2012
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכל פלטי, הארלם זה כאן, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2002
- סגול 59, עכבר העיר אונליין, בישראל עדיין לא מעריכים את ההיפ הופ, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2009
- נירית בן-ארי, אמריקנו חלש, באתר הארץ, 4 ביולי 2012
- מתן שרון, סוציאל היפ הופ: הראפרים הישראליים בונים מחאה חדשה, באתר וואלה, 19 בינואר 2014
בן שלו, למה ההיפ־הופ הישראלי מתעצם? כי הוא מעצים, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2017- בן שלו, "אדיר כמו קוקאין": ההיפ-הופ הישראלי אובססיבי להפרעות קשב וריטלין, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2022
- בן שלו, בלי פוליטיקה, קרבות אגו או מסרים חתרניים, ההיפ-הופ הישראלי חוגג 30, באתר הארץ, 13 בפברואר 2025
הפודקאסט דור הביט הסכת בנושא ההיסטוריה של ההיפ הופ בישראל, בשירות הזרמת המוזיקה "ספוטיפיי", 1.5.2025- "זהב שחור" - סדרת דוקו בכאן 11
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אורי זר אביב, בעיטה מהאדמו"ר: ראיון עם יהושע סופר, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2012
- 1 2 לילות לבנים לבני הנוער בפארק אשדוד ים, באתר www.ashdodnet.com
- ↑ אבישי סלע, סנדק ההיפ הופ העברי יכול היה להתמסחר. הוא נשבע שהוא לא, באתר "Time Out ישראל", 5 בנובמבר 2019
- 1 2 מתן שרון, "תחרות העלבות מילולית שהתפתחה לממדי קרב MMA", באתר ynet, 10 בנובמבר 2019
- ↑ עפר פרלמן, באטל ראפ ישראלי: מה מתחרז עם משגל נסוג, יו?, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2017
- ↑ נועה רחמים, עשו היסטוריה: זו הסיבה ש-90 אלף איש נהרו להופעה של טונה ורביד פלוטניק, באתר מעריב אונליין, 21 במאי 2023