הכנופיה הירוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הכנופיה הירוקהאנגלית: The Green Gang) הייתה חברה סודית וארגון פשע, שהיה בולט בפעילות פלילית, חברתית ופוליטית בשאנגחאי בתחילת המאה ה-20.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחברה סודית, המקורות וההיסטוריה של הכנופיה הירוקה הם מורכבים. לחברה שורשיה בלוג'יאו, כת בודהיסטית שנוסדה על ידי לואו צ'ינג בשושלת מינג. בתחילת המאה ה-18 בשושלת צ'ינג, הכת פעלה בקרב עובדים המעורבים בהובלת דגנים לאורך התעלה הגדולה באמצעות מאמציהם של שלושה אחים: וונג יאן, צ'יאן ג'יאן ופאן צ'ינג. הקבוצה הייתה מחוברת לחברות קיימות שנתנו שירותים לסוחרי תבואה לאורך התעלה, וכן שירותי אירוח, וקבורה. הקבוצה שימשה ארגון חברתי עבור הספנים. עם זאת, הם נתפסו כאיום על ידי השלטונות, וב -1768 הורה הקיסר צ'יאנג-לונג להשמיד את מקדשיהם ואסר על פעילות הכת. הייתה לכך השפעה על ירידתם למחתרת, והתמקדות בעיקר על הסחר בדגניים.[2]

במהלך התהפוכות של המאה ה -19, כולל מרד טאיפינג והשינוי במהלך הנהר הצהוב בסביבות 1855, הסתיימה ההובלה ומשלוח התבואה לאורך התעלה הגדולה. הפסקת סחר התבואה על התעלה הגדולה, הביא לפיזור הספנים - חלקם הצטרפו למורדים מקומיים כמו המרידות של טאיפינג וניאן, או ירדו לחוף כדי להצטרף לסחר הברחת המלח. במחוז ג'יאנגסו הצפוני בשנות ה-70 של המאה ה-19 החלו אנשי הספינות והמבריחים להתארגן לתוך מה שנקרא "אנקינג דאויו" (מילולית "ידידי דרך השלווה והטוהר"), שהיה ארגון שממנו נוצרה באופן ישיר הכנופיה הירוקה ראשית המאה ה -20.[3]

הופעת הכנופיה בשאנגחאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו יוסינג, מנהיג הכנופיה הירוקה בשנות הארבעים

שאנגחאי הפך למקום נוח לפעילות פלילית, ומקום פעילות עיקרי לכנופיה הירוקה, בשל מספר גורמים. כאשר התעלה הגדולה הפסיקה להיות פעילה כנתיב סחר דגניים, והוחלפה בנתיב הימי, הפכה שאנגחאי לנקודת מעבר חשובה לסחר התבואה.[4] באותה העת. הייתה שאנגחאי אחד מנמלי האספקה, שער לסחר חוץ, כולל באופיום.[5] נוכחותה של ההתיישבות הבינלאומית בשאנגחאי והזיכיון הצרפתי, שהיו תחומי שיפוט מסובכים, ונתנו הזדמנות טובה לפעילות של פשע המאורגן.[6] לבסוף, ההגירה הסינית המאסיבית לשאנגחאי הביאה לכך שקשרים חברתיים המבוססים על עיר ההולדת או על נאמנות למוצא, הפכו לגורמים חשובים בחיי החברה בשאנגחאי. הכנופיה הירוקה פעלה דרך רשתות חברתיות האלה. לדוגמה, דו יו-שינג, שהיה אחד המנהיגים הבולטים של "הכנופיה הירוקה" בשאנגחאי, הוצג בפני הואנג ג'ינרונג, מנהיג ותיק יותר, כי המורה שלו היה יליד סוז'או כמו הואנג.

פעילות בשאנגחאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-20 התרכזו בעיר שאנגחאי עושר ועוצמה גדולים, מה שעודד שחיתות, כולל בקרב אנשי עסקים מצליחים רבים. הכנופיה הירוקה שלטה על הפעילויות הפליליות בעיר כולה. הכנופיה הירוקה התמקדה באופיום, סחיטה, הימורים וזנות. שאנגחאי נחשבה אחת מהערים העשירות בעולם באותו זמן.

הכנופיה הירוקה נשכרה לעיתים קרובות על ידי הקוומינטאנג של צ'יאנג קאי-שק כדי לפגוע בישיבות האיגודים המקצועיים, או לשבש את שביתת העובדים. כמו כן הכנופיה הייתה מעורבת גם במלחמת האזרחים הסינית. אחד ממנהיגי הכנופיה הירוקה, יינג גו-שיין, היה מעורב גם בהתנקשות בחייו פוליטיקאי סונג ג'יאורן ב 1913, יריבו של יואן שה-קאי. הכנופיה הירוקה, תחת כיסוי של ״החברה למען הפיתוח״,[7] שיתפה פעולה עם כנופיות פשע אחרות - והיו אחראיות לטבח שאנגחאי של מתנגדים פרו-קומוניסטיים באפריל 1927. טבח שהוזמן על ידי המנהיג הלאומני צ'יאנג קאי-שק.[8] צ'יאנג העניק לראש הכנופיה, לדו יושנג דרגת גנרל בצבא המהפכני הלאומי.

הכנופיה הירוקה תמכה כלכלית בצ'יאנג קאי-שק, שהכיר אותה עוד כשגר בשאנגחאי בין השנים 1915–1923. הכנופיה שיתפה את רווחי המסחר בסמים עם הקוומינטאנג לאחר פרסום האסור על סחר האופיום.

גיסו של צ'יאנג קאי-שק ושר האוצר ט.וו. סונג גם שיתף פעולה עם הכנופיה בלחץ על הבנקים בשאנגחאי לקנות ניירות ערך לאומיים. בשנתיים האחרונות ה״עשור נאנג'ינג״, הכנופיה הירוקה המשיכה ללחוץ על עסקים גדולים לקנות אג"ח לאומיות, כאמצעי לפצות על היעדר תשלום מס חברות שהטילה הממשלה.[9]

השנים האחרונות בהונג קונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התמוטטות המשטר של צ'יאנג קאי-שק בשנת 1949, הכנופיה הירוקה עזבה את שאנגחאי ובשנות החמישים המוקדמות פתחה בתי זיקוק להרואין בהונג קונג. בשנים הבאות הפסיד הארגון במאבק נגד סינדיקטים מקומיים על השליטה בשוק הסמים. באמצע שנות החמישים הארגון נעלם. השליטה על שוק ההרואין נתפס על ידי סינדיקטים קטנים. הם השתמשו בכימאים של הכנופיה הירוקה והרחיבו את צריכת ההרואין בהונג קונג. בתחילת שנות השישים הם הפיצו את השפעתם בדרום-מזרח אסיה ובסוף העשור הקימו הכימאים בהונג קונג את המעבדה הראשונה של הרואין לאורך הגבול בין תאילנד לבורמה, בטכנולוגיה חדישה, שהפכה את משולש הזהב לספק ההרואין הגדול ביותר בעולם.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Martin, Brian G. (1996). The Shanghai Green Gang: Politics and Organized Crime, 1919-1937., p.44
  2. ^ Martin, Brian G. (1996). The Shanghai Green Gang: Politics and Organized Crime, 1919-1937.,p.11
  3. ^ Martin, Brian G. (1996). The Shanghai Green Gang: Politics and Organized Crime, 1919-1937.,p.13
  4. ^ Martin, Brian G. (1996). The Shanghai Green Gang: Politics and Organized Crime, 1919-1937., p. 27
  5. ^ Martin, Brian G. (1996). The Shanghai Green Gang: Politics and Organized Crime, 1919-1937.p. 45
  6. ^ Martin, Brian G. (1996). The Shanghai Green Gang: Politics and Organized Crime, 1919-1937.p.32
  7. ^ Wilber, C.M. (1985) The Nationalist Revolution in China, 1923 -1928, Cambridge University Press, p.104
  8. ^ Mitter, R. (2004) A Bitter Revolution: China's Struggle With the Modern World, Oxford University Press, p145
  9. ^ Taylor, J. (2014) "Chiang Kai-shek and Chinese Modernization", First Printing, p. 40
  10. ^ Ko-lin Chin (2016). The Golden Triangle: Inside Southeast Asia's Drug Trade. Cornell University Press. p. 118