מיתולוגיה הינדואית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

המיתולוגיה ההינדואית היא אוסף נרטיבים מיתיים המצויים בטקסטים הינדואיים בדומה לתכולתה בספרות הסנסקריטית, כמו האפוסים הסנסקריטים והפוראנה. ככזו, היא קבוצת משנה של המיתולוגיה ההודית.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבע הוֶודוֹת, ובכללם מזמורי הרִיג-וֶדָה, מכילות רמזים לנושאים רבים. בתקופה הסנסקריטית הקלאסית, חומר רב נשמר באפוסים הסנסקריטים, הרַמָאיַאנָה והמַהַאבְּהַרַאטַה. מלבד תאולוגיה להלכה, האפוסים רבי-הכרכים מספקים גם שפע של מידע על החברה ההודית העתיקה, תרבותה, פילוסופיה, דת ואורח החיים.

הפוראנות עוסקות בסיפורים שעתיקים יותר מהאפוסים ("פוראנה" בסנסקריט משמעה "עתיק"). זמן הטקסטים הפוראני כפי שנשמרו למעשה הוא לאחר האפוסים, ומגיע עד לתחילת ימי-הביניים.

האפוסים עצמם נערכים ביוּגוֹת (תקופות) של זמן. הראמיאנה, שנכתבה על ידי המשורר וַלְמִיקִי, מתארת את החיים והזמנים של האדון רַאמָה (האווטאר [התגלמות] השביעי של וִישְׁנוּ) ומתרחשת בטְרֶטָה יוּגה, בעוד המהאבהראנה, המתארת את חייהם ותקופתם של הפַּנְדָבוֹת, מתרחשים בדוּאַפַּארָה יוּגה, תקופה המשויכת לאדון קְרִישְׁנָה (האווטאר השמיני של וישנו). בסה"כ ישנן 4 יוּגוֹת. הן נקראות הסַטְיָה יוגה (או קְרִיטָה יוגה), הטרטה יוגה, הדואפארה יוגה ולבסוף הקִאלִי יוגה.

הבְּהַאגַוַאטָה פוראנה היא הפוראנה הנקראת והפופולרית ביותר מבין הפוראנות. היא מספרת את רשומות סיפורו של האל וישנו והתגלמויותיו (האווטארים) על פני האדמה.

מיתולוגיה וֶדִית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשי התאולוגיה שצמחה מתוך ההינדואיזם הקלאסי מגיעה מזמני התקופה/התרבות הוודית, מהדת הוודית ההיסטורית. הדמויות, תאולוגיה, פילוסופיה וסיפורים שרוקמים מיתוסים ודיים עתיקים מקושרים באופן בל יימחה עם האמונות ההינדואיות. ישנן ארבע ודות שהן הריג-ודה, יַאז'וּר-ודה, סַמַא-ודה והאַתַרְבַא-ודה. חלק מהטקסטים האלו מזכירים מושגים ומכונות הדומים לתאוריות ומכונות מדעיות של הזמנים המודרניים.

אפוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראמה (מימין) יָשוּב על כתפי הַנוּמָן, נלחם במלך-השדים רבאנה, סצנה מתוך הרמאיאנה.

שני האפוסים ההינדואים הגדולים, ה"רמאיאנה" וה"מהאבהראטה" מספרים את סיפוריהן של שתי התגלמויות של וישנו: ראמה וקרישנה. שני כתבים אלו ידועים כ"אִיטִיהַסָה". האפוסים הללו משרתים הן ככתבי דת קדושים והן כמקור עשיר לפילוסופיה ומוסר עבור בן-דת הינדואי. אפוסים אלו מחולקים לפרקים ומכילים סיפורים קצרים שונים, ומצבים בעלי דילמות מוסר, בהם בוחרת הדמות דרך החלטה מסוימת על-פי החוקים וקודי הצדק ההינדואים. המפורסם מבין הפרקים הללו הוא ה"בְּהַגַאוַואד גִיטָה" (סנסקריט: "שירו של האדון") במהאבהראטה, בו האדון קרישנה מסביר את ההיבטים של מחויבות וצדק לגיבור אַרז'וּנָה לפני קרב קוּרוּקְשֶׁטְרָה. סיפורים אלו חקוקים עמוק בפילוסופיה הודית ומשרתים כמְשָֹלִים ומקור להתמסרות עבור הינדואים. המהאבהראטה היא האפוס הרצוף הארוך ביותר, ה"משתרעת" לאורך יותר מ-30,000 שורות.

קוסמוגוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההינדואיזם מציג כמה גישות והסברים הנוגעים לקוסמולוגיה ולמקור היקום. האמונה הרווחת ביותר היא שהיקום נברא על ידי בְּרַהְמָה, התגלות הבריאה של הרוח העליונה. בתחילה, היה רק אַוִויַאקְתָה או ה"בלתי-ברור" (המקביל לתוהו ובוהו). בריקנות זו, האדון וישנו, השומר, הופיע בצורת ילד, השוכב על עלה של עץ בַּנְיָאן. ברגע שהופיע בצורה זו, מחשבתו נמלאה בספקות אודות זהותו.

אז, שאלותיו נענו על ידי קול בלתי-ידוע - קולה של הרוח העליונה, שהיא צורתו האמיתית. הקול ביקש ממנו לבצע מדיטציה לגבי נשמתו, וכך עשה, ואלף פרחי לוטוס בעלי-כותרת בקעו מטבור, שממנו יצא ברהמה. והיה זה ברהמה אשר יצר את היקום כולו וכל אשר בו. האדון שיווה, האל זורע-ההרס, גם הגיח לעולם דרך ברהמה, כך נטען, אולם הוא אינו נחשב כיצירו של ברהמה, אלא כשווה-ערך לאדון וישנו ולברהמה. ברהמה נחשב לאמצעי בלבד עבור התגשמותו הגופנית של שיווה. שלושת אלו, הנחשבים לשילוש הקדוש העליון בהינדואיזם, אינם שלושה אלים נפרדים אלא שלוש התגלמויות של אותה רוח עליונה, בְּרַהְמַאן.

מלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי-הנשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצוג איקונוגרפי של סודרשאנה צ'אקרה, הנראית מסתובבת מעל האצבע המורה של ידו הימנית של וישנו

חוץ מכלי-הנשק המסורתיים האנושיים כמו חרבות, פגיונות, חניתות, אלות, מגינים, קשתות, חיצים ומטות, וכלי-הנשק ששימשו את האלים (כמו חזיז-הברק של אִינְדְרָה, הוַזְ'רַאיוּדְהָה), הכתבים מזכירים את אופן השימוש בכלי-נשק אלוהיים שונים על ידי גיבורים שונים, כל אחד מהם קשור לאל או אלוהות מסוימת. כלי-נשק אלו מוענקים בדרך-כלל לישויות אלוהיות-למחצה, בני-אנוש או לרַקְשָׁאסוֹת על ידי האלים, בדרך-כלל כתוצאה מ (חזרה ב)תשובה.

ישנם כמה כלי-נשק, המשמשים על-פי האמונה הרווחת את האלים של התאולוגיה ההינדואית, בהם ניתן למנות את האַגְנֶיַסְטְרָה, בְּרַהְמַסְטְרָה, שַׁקְרַאם, גַרוּדַסְטְרָה, קַאוּמוֹדַקִי, נַרַאיַאנַסְטְרָה, פַּשׁוּפַּטָה, שִׁיבַא-דַ'נוּשׁ, סוּדַרְשַׁאנָה צַ'אקְרָה, טְרִישׁוּל, וַאִישְׁנַאוַוסְטְרָה, וַארוּנַסְטְרָה ווַאיַאוַוסְטְרָה.

חלק מכלי נשק אלו הם מסוג מסוים מאוד (למשל, השיבא-ד'נוש הוא קשת, הסודרשאנה צ'אקרה הוא דיסקוס (צלחת) והטרישול הוא קלשון), אך כלי נשק אחרים בורכו על ידי האלים. למשל הברהמסטרה, אגניסטרה (סנסקריט: אסטרה = נשק הנזרק לעברו של יריב), ואילו כלי נשק אחרים (האסטרות האחרות שצוינו) נראים כנשק לשימוש מאוד מסוים ודורשות ידע מסובך אודות השימוש בהם ובמדיות שונות באמנות הם מצטיירים כחיצים (או כלי-נשק נזרקים) שבורכו על ידי האלים.

לעיתים שם האסטרה מעיד על טיב השימוש בה או על כוחות הטבע הנעורים בה בעת שימוש. המהאבהראטה מציינת מקרים בהם נעשה שימוש בנַאגַסְטְרָה (סנסקריט: נַאג = נחש), ואלפי נחשים נפלו כמטר מהשמיים על אויבים שלא חשדו במאום. באופן דומה, בוארונסטרה השתמשו כדי לכבות להבות או ליצור שיטפונות. בחלק מכלי-הנשק ניתן להשתמש (כמו הברהמסטרה) באופן קטלני כנגד מישהו מסוים ויחיד.

מלבד האסטרות, מקרים אחרים של נשק אלוהי או מיתולוגי כוללים שריונות, כתרים, קסדות, מטות ואבני-חן.

המבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגלמות וישנו כדג, מתוך כתב קדוש

סיפור השיטפון הגדול מוזכר בכתבים הינדואיים עתיקים, במיוחד בסַטַאפַּתָה בְּרַהְמַאנָה. הוא מושווה בדרך-כלל לסיפורי מבול של דתות ותרבויות שונות (כמו ביהדות). למַאנוּ נודע מבעוד מועד אודות השיטפון הממשמש ובא ולכן ניצל תחת השגחתו של אווטאר מַצְיָה של האדון וישנו, אשר התגשם בדמות זו כדי לפטור את העולם מבני-אנוש חסרי-מוסר ולהגן על הצדיקים וכן על החי והצומח.

לאחר השיטפון, האדון נותן את השראתו למַאנוּסְמְרִיטִי, המבוסס רבות על הוודות, אשר מפרט על קודי התנהגות מוסריים, אורח חיים, דרך ארץ וחלוקת החברה על-פי מעמדות.

אומות האפוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאולוגיה הינדואית איננה רק אודות אלים ובני-אדם, ומכילה בתוכה גם סוגים שונים של ישויות שמיימיות, אתרליות (חסרות-גוף) וארציות.

סאפטה רישיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך מחשבתו של האדון ברהמה, נוצרו שבעה מלומדים, הקרויים סַאפְּטָה רִישִׁיס, לסייע לו במעשה הבריאה (סנסקריט: סאפטה = שבעה, רישיס = מלומדים). שמותיהם הם בְּרִיגוּ, אַנְגְירָה, אַטְרִי, גַאוּטַמָה, קַאשְׁיַאפָּה, וַשִׁישְׁטָה ואַגַאסְטְיָה. מובן אחר למושג זה הוא מערכת כוכבי הדובה הגדולה.

פיטארות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפִּיטַארָה, או האבות, היו בני-האנוש הראשונים. המילה 'פיטארה' נובעת מהמילה פִּיטְרִי/פִּיטָה (בהינדית/סנסקריט בהתאמה) שמשמעותה אבא. סיפורי הפיטארה הם אודות הוֹרוּת, יחסי הורים-צאצאים ואבות קדמונים.

עולמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאת ים היקום והיסודות, רישום פוליו מתוך השיבה פוראנה, שנת 1828 לערך

התאולוגיה ההינדואית מגדירה ארבעה-עשר עולמות (בנבדל מכוכבי-לכת) - שבעה עולמות עליונים (עֲדָנִים), ושבעה נמוכים (תפתות). (הארץ נחשבת כנמוכה מבין שבעת העולמות העליונים). שבעת העולמות העליונים, הוִיַהְרְטִי הם: בְּהוּ, בְּהוּבַאס, סְווַאר, מַאַהאס, זַ'אנַאס, טַאפַּאס וסִאטְיָה (העולם הנשלט על ידי ברהמה). שבעת הנמוכים, הפַּאַאטַלָה: אַטַאלָה, וִיטַאלָה, סוּטַאלָה, רַסַאַאטַאַאלָה, טַלַאטַאלָה, מַאהַאַטַאלָה, ופַּאַאטַאלָה.

כל העולמות מלבד הארץ הם מקומות ארעים לשהות באופן הבא: כאשר אדם נפטר על פני-האדמה, אל האדמה (הנקרא באופן רשמי יַאמָה דְהַארְמָה רַאגָ'ה - יאמה, אדון הצדק) שוקל את מעשיו הטובים/הרעים של אותו אדם בהיותו על פני-האדמה ומחליט אם נשמתו תגיע לגן עדן או לשאול, למשך כמה זמן ובאיזו מידה. כמה גרסאות של התאולוגיה אומרות שמעשים טובים ורעים מנטרלים אחד את השני ולכן הנשמה נולדת או בגן עדן או בשאול, אך לא בשניהם, בעוד שעל-פי אסכולה אחרת של מחשבה, טוב ורע אינם מבטלים אחד את השני. בכל מקרה, הנשמה משיגה גוף המתאים לעולם אליו היא נכנסת. בסוף זמנה של אותה נשמה בעולמות הללו, היא חוזרת לארץ (נולדת מחדש כצורת חיים על הארץ). נוהגים לחשוב כי רק מהארץ ורק לאחר חיי אנוש, נשמה יכולה להגיע אל הישועה הגבוהה, המצב בו היא משוחררת ממחזור הלידה והמיתה, מצב של אושר עילאי נצחי ומוחלט.

אלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם אלים רבים בהינדואיזם. מעל כולם מנצחים השילוש, הטרימורטי: שיווה (המשמיד), וישנו (המגן) וברהמה (הבורא), ונשותיהן (אלות בזכות עצמן): שַׁאקְטִי (הידועה גם כפַּרְוַואטִי), אלת האומץ והעוצמה, לַקְשְׁמִי, אלת כלל צורות העושר וסַרַאסְווַּאטִי, אלת הלימוד. ילדי הטרימורטי הם גם דֶווֹת, כמו גַנֵיש, סְקַנְדָה, או קַרְטִיקַאיָה.

ברהמה נחשב לשליט הרקיע העליון ביותר (העולם הקרוי סאתיה), לכן במובן מסוים, ברהמה אינו מעבר לארבעה עשר העולמות כמו שיווה ווישנו.

חלק מהאלים קשורים ליסודות או תפקידים מסוימים: אִינְדְרָה, אל הברק והרעם (הוא גם שליט עולם סווארגה), וארונה, אל הימים והאוקיינוסים, אַגְנִי, אל האש, קוּבֶּרָה, אל הכסף, סוּרְיַא, אל השמש, וַאיוּ, אל הרוח וסוֹמָה, אל הירח.

בסווארגה קיימת קבוצת רקדנים שמימיים: אוּרְוַואסִי, מֶנַאקָה, רַאמְּבְּהַא וטִילוֹטַאמָה - כולן בנות, שתפקידן הוא לבדר את חצר האלים, ולפעול לצו מלכי הרקיעים כדי להסיח את אנשי הארץ מפני צבירה גדולה מדי של מעשים טובים ובכך להוות איום על מלכי הרקיעים.

תושבים נוספים שכדאי לציינם כוללים את הרִישִׁי (המלומדים), ואת נֶרַאדָה, שליח האלים.

נאמר כי יַאמָה, אל המוות והצדק, חי בקַאִילַאשׁ יחד עם אדונו שיבה. הוא שולט בעולם התחתון נַרַאקָה יחד עם קבוצת שליחים הנקראים יַאמַה דוּטַא (שליחי יאמה), אשר מביאים את נשמות המתים ליאמה על-מנת שיעריך את נשמתם. צִ'יטְרַגוּפּטָה הוא אחד מיישויות שמימיות תחתונות אלו אשר מתפקיד כ"רואה חשבון" של קארמה של כל מעשי בני-האדם על-פני הארץ.

התגלמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרת ההתגלמויות של וישנו (משמאל למעלה, בכיוון השעון): מַאצְיָה, קוּרְמַא, וַרַאשַׁא, וַמַאנָה, קְרִישְׁנָה, קַאלְקִי, בודהא, פַּרְשׁוּרַאמָה, ראמה, ונַרַאשׁימָה

מאמינים כי לחלק מהאלים יש התגלמויות (אוואטר). בהיותו מגן החיים, אחד מחובותיו של וישנו הוא להופיע על פני הארץ בכל מקום בו יש צורך ביד קשוחה מכוונת כדי לגרום לדברים לקרות כפי שהם אמורים. האפוס "בהאגאוואתה פוראנה" מספר על עשר ההתגלמויות הראשיות של וישנו (ישנן עשרים ושש התגלמויות כאלו סך-הכל): מאציה (דג), קורמא (צב), וראשא (חזיר בר), נראשימה (אדם בעל פני אריה), ומאנה (סגפן בדמות גמד), פרשוראמה (בראהמין לוחם), ראמה, קרישנה, גאוטמא בודהא (בודהיסטים מפרידים את עצמם מהינדואיסטים), קאלקי (לוחם צפוי על סוס לבן אשר יופיע בסוף היוּגָה שהופעתו מסמלת את סוף התקופה).

בית אִיקְשְׁוַואקוּ[עריכת קוד מקור | עריכה]

איקשוואקו הוא בנו של מאנו, בן-התמותה הראשון, ומייסד שושלת השמש.

בְּהַרַאטַאוַוארְשָה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלך הראשון אשר כבש את העולם היה הקיסר בְּהַרַאטָה, בנם של דוּשִׁיַאנְטָה ושַׁאקוּנְטַאלָה. עולם זה, וישוואה נקרא בְּהַרַאטַאוַוארְשָה, או ארצו של בהראטה, או הארץ היקרה מכל

מסעות כיבושיו מתוארים ככאלו הנפרשים על פני כל שטחי תת-היבשת ההודית, ובנוסף על השטח העתיק של גנדהאר אשר באפגניסטן. אין מקור המעיד על חריגה מתחומי שטח זה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Anna L. Dallapiccola (2002). Dictionary of Hindu Lore and Legend. ISBN 0-500-51088-1.
  • Benjamin Walker (1968). Hindu World: An Encyclopedic Survey of Hinduism. London: Allen & Unwin.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיתולוגיה הינדואית בוויקישיתוף
  • ממלכות עתיקות : הודו אתר של משחקי תפקידים, מביא גם מידע על ממלכות עתיקות והמיתולוגיות הקשורות בהן.
  • ספריית קליי לסנסקריט מוציאה לאור ספרות הודית קלאסית, כולל את המהאבהארטה והראמאיאנה כולל תרגום. היא גם מציעה חומרים להורדה.