לדלג לתוכן

המלך האחרון של סקוטלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
המלך האחרון של סקוטלנד
The Last King of Scotland
מבוסס על The Last King of Scotland עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי קווין מקדונלד
הופק בידי Andrea Calderwood עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ג'רמי ברוק
ג'יל פודן
פיטר מורגן
עריכה ג'אסטין רייט
שחקנים ראשיים פורסט ויטאקר
ג'יימס מק'אבוי
קרי וושינגטון
ג'יליאן אנדרסון
מוזיקה אלכס הפס
צילום אנתוני דוד מנטל
מדינה הממלכה המאוחדת, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה DNA Films, Film4 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה InterCom, דיסני+ עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 27 בספטמבר 2006 בארצות הברית
משך הקרנה 123 דקות
שפת הסרט אנגלית, סוואהילי
סוגה סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו lastkingofscotland
פרסים פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (פורסט ויטאקר) עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המלך האחרון של סקוטלנד הוא מותחן פוליטי, המבוסס על הרומן באותו השם של ג'יל פודן[1]. העלילה מומצאת, אך מתבססת על דמויות ואירועים היסטוריים. הסרט עלה לאקרנים בישראל ב-30 בינואר 2007[2].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולס גריגאן הצעיר (ג'יימס מק'אבוי) סיים סוף סוף את לימודי הרפואה שלו בשנת 1971. עקב תסכולו מהעתיד הצפוי לו כשותף במרפאתו של אביו, הוא מחליט לעזוב את בית הוריו הסקוטי השמרני, ונותן לגורל להכריע לאן ייסע. לאחר שהפור נופל על אוגנדה, הוא מגיע למדינה ומתחיל לעבוד כרופא כפרי של אוכלוסייה ענייה, תוך כדי מהפכה צבאית בעקבותיה עולה לשלטון אידי אמין (פורסט ויטאקר). כשאמין מגיע לכפר בו מתנדב גריגאן, הוא נקלע לתאונת דרכים, וגריגאן מעניק לו טיפול רפואי ומרשים אותו. אמין ממנה את גריגאן לרופאו האישי, ולאחר היסוס, הוא מסכים, בעיקר מתוך הרפתקנות וסקרנות. גריגאן צובר השפעה בחצרו של אמין, שמכנה אותו "יועצי הקרוב ביותר". לאחר שהוא מוזעק לטפל באחד מבניו של אמין, שסובל מאפילפסיה, הוא מתאהב בקיי (קרי וושינגטון), אשתו השלישית של אמין.
גריגאן מתעלם בתחילה משגעון הגדלות והפרנויות מהן סובל אמין, אך כששר הבריאות מוצא להורג לאחר שגריגאן ראה אותו משוחח עם אדם לבן, הוא מתחיל להבין את מלוא הבעיה ממנה סובל אמין. כשהוא מנסה לברוח מאוגנדה ללא הצלחה, הוא פונה לנציג המודיעין הבריטי באוגנדה, שמוכן לחלצו אם ירעיל את אמין. גריגאן מסרב תחילה, אך לאחר שקיי מוצאת להורג וגופתה מושחתת לאחר שנכנסה להריון כתוצאה מפרשיית אהבים קצרה ביניהם, הוא מחליט להרעיל את אמין בעזרת תרופות מורעלות.
אמין לא נוטל את התרופה, מאחר שבמקביל נוחת בשדה התעופה באנטבה מטוס אייר פראנס שנחטף ועליו נוסעים ישראלים רבים.
אמין לוקח את גריגאן איתו על מנת להציג לעולם מחווה של רצון טוב בהקצותו את רופאו האישי לטיפול החטופים, אך ניסיון ההרעלה נחשף, ולאחר שאמין מגלה לו שידע על הרומן בין גריגאן לקיי, מתחילים חייליו של אמין לענות את גריגאן, במטרה לענותו למוות.
מנהל בית החולים של קמפלה, שעבד עם גריגאן, מחליט לחלצו במטרה שיחשוף את טירופו של אמין. הוא נתפס ומוצא להורג, אך גריגאן מצליח לברוח במטוס שעליו החטופים הלא-ישראלים ששוחררו.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליהוק של פורסט ויטאקר בתפקיד אידי אמין עורר הפתעה אצל קהל ומבקרים. פיטר טרוורס דרש עבורו בכתב העת "רולינג סטון" את פרס האוסקר.[3] יורג לאו חשב, שחסרה בסרט התייחסות לאנטישמיות של אידי אמין ולתוכנית המטורפת שלו, להפוך ארץ שלמה לאסלאמית, שרק שישית מהאוכלוסייה בה מוסלמים.[4]
גם "עין הדג" שלא אהב את הסרט בסופו של דבר אומר, שהסרט שווה צפייה בזכותו של ויטאקר.[5] מתן אהרוני מציע פרשנות מעניינת מאוד של הסרט, שכוללת את אדיפוס ואת ישו.[6]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורסט ויטאקר קיבל עבור התפקיד את הפרסים הבאים:

ועוד.

מידע נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "המלך האחרון של סקוטלנד" אכן היה כינוי שאידי אמין השתמש בו עבור עצמו. תוארו המלא היה: "הוד רוממותו, נשיא לכל ימי חייו, הגנרל אל חאג'י דוקטור אידי אמין, המעוטר בצלב ויקטוריה, צלב הצבא ועיטור העוז, אדון כל החיות אשר על פני האדמה וכל הדגים אשר בים, כובש האימפריה הבריטית באפריקה בכלל ובאוגנדה בפרט"
  • דמותו של גריגאן מומצאת, אך דומה בכמה קווים לBob Astles, שישב בכלא על שותפות בפשעים של אידי אמין במשך שש וחצי שנים.
  • ג'יל פודן, שכתב את הרומן והיה שותף לכתיבת התסריט, היה במסיבת העיתונאים עם אידי אמין שמופיעה בסרט.
  • עלויות הסרט היו בערך 6 מיליון דולר, ועד ה-20 במאי 2007 הוא הכניס בקופות בארצות הברית כבר יותר מ-17 מיליון דולר. לכך מתווספים עוד 30 מיליון דולר בארצות אחרות. אך בישראל דעת הקהל לא אהבה אותו.[8]
  • הממשלה והצבא באוגנדה קיבלו את צוות הסרט בזרועות פתוחות ואיפשרו להם לצלם היכן שרצו.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שירות גלובס, ‏תוכנית אוגנדה, באתר גלובס, 14 באפריל 2005
  2. ^ נירית אנדרמן, השליט החדש של אוגנדה, באתר הארץ, 30 בינואר 2007
  3. ^ Peter Travers, ‏The Last King of Scotland - James McAvoy, Forest Whitaker, Gillian Anderson - “Shaky Town”, באתר הרולינג סטון, 27 בספטמבר 2006
  4. ^ ZEIT ONLINE | Lesen Sie zeit.de mit Werbung oder im PUR-Abo. Sie haben die Wahl., www.zeit.de
  5. ^ עין הדג | המלך האחרון של סקוטלנד, באתר www.fisheye.co.il
  6. ^ המלך האחרון של סקוטלנד - אדיפוס באפריקה, באתר אימגו מגזין מאמרים (באנגלית)
  7. ^ המנצח הגדול באוסקר: "השתולים" של סקורסזי, באתר הארץ, 26 בפברואר 2007
  8. ^ The Last King of Scotland, Box Office Mojo
  9. ^ The Last King of Scotland (2006) - IMDb, נבדק ב-2021-02-19