מקום בצמרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקום בצמרת
Room at the Top
כרזת הסרט "מקום בצמרת"
מבוסס על Room at the Top עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי ג'ק קלייטון
הפקה ג'ון וג'יימס וולף
תסריט ספר:
ג'ון בריין
תסריט:
נייל פטרסון, מרדכי ריכלר
עריכה ראלף קמפלן
שחקנים ראשיים לורנס הארווי
סימון סיניורה
הת'ר סירס
מוזיקה מריו נשימבם
צילום פרדי פרנסיס
מפיץ British Lion Films
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 22 בינואר 1959
משך הקרנה 115 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מקום בצמרתאנגלית: Room at the Top) הוא סרט קולנוע בריטי משנת 1959 המבוסס על רומן בשם זה משנת 1957 של ג'ון בראיין, עם לורנס הארווי וסימון סיניורה בתפקידים הראשיים.

זה היה הראשון בסרטי הגל החדש הבריטי שנמשך מסוף שנות ה-50 לאורך כל שנות ה-60 ותיאר באופן ריאלי בצבעי שחור-לבן את חיי המעמד הנמוך ואת הבדלי המעמדות במדינה. דוגמאות לכך הם: "הבט אחורה בזעם" של ג'ון אוסבורן ו"קורטוב של דבש" של שילה דלייני. הוא משרטט את קו הגבול בין המעמדות החברתיים. מעמד הביניים - פועלים ופקידים והמעמד העליון - בעלי ההון שהם גם בעמדות שלטון, שולטים בכוחם זה על שאר המעמדות ומסרבים לקבל מצטרפים חדשים ממעמד נחות.

סימון סיניורה זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, לשנת 1959 כן זכה הסרט באותה שנה לפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר.

הסרט היה מועמד באותה שנה לפרס אוסקר על פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (לורנס הארווי), פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, לשחקנית הרמיוני באדלי - שהופיעה בסרט במשך 2 דקות ו20 שניות בלבד, התפקיד הקצר ביותר אי פעם עליו הועמדו שחקן/נית לאוסקר.

סימון סיניורה זכתה עבור תפקידה בסרט גם בפרס גלובוס הזהב ובפסטיבל הקולנוע בקאן לשנת 1959.

ב-1965 הופק סרט המשך ל"מקום בצמרת" בשם "חיים בצמרת" (Life at the Top) המבוסס גם הוא על ספר בשם זהה של ג'ון בראיין עם לורנס הארווי וג'ין סימונס.

ב-2012 הפיק ה-BBC סרט טלוויזיה המבוסס על הספר "מקום בצמרת".

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ו למפטון (לורנס הארווי) מגיע מעיירה תעשייתית קטנה, דפטון, לעיר וורנלי ומתקבל לעבודה במחלקת הגזברות של העירייה. חברו לעבודה, צ'רלי סומס (דונלד יוסטון), עוזר לו למצוא חדר מגורים ולהיקלט בעיר. ג'ו מביט בבניין גבוה ואומר שבכוונו לגור בעתיד בחדר בראש הבניין (באופן מטפורי - לכבוש "מקום בצמרת") אך סומס מבהיר שאין לו סיכוי.

סומס מביא אותו לחזרה של שחקנים חובבים. על הבמה מופיעות שתי נשים: אליס איסגיל (סימון סיניורה), אישה בגיל מתקדם וסוזן בראון (הת'ר סירס). סומס מבהיר לג'ו כי סוזן היא בתו היחידה של מר בראון, האיש העשיר והחזק בעיר שגר באחוזה מפוארת ושולט על כל מה שקורה בעיר ובסביבתה.

ג'ו מתחיל לחזר אחרי סוזן, היא מתייחסת אליו בנימוס אבל הוא נתקל בהתנגדות מטעם בן זוגה העשיר והשחצן והוריה. בראון שולח את סוזן לצרפת על מנת שתתרחק מג'ו. ג'ו מקבל הזמנה למשרה בעיירתו דפטון אך דוחה אותה כשמסתבר לו שההזמנה הייתה ביוזמתו של בראון.

אליס היא צרפתית המתגוררת באנגליה ונישואיה אומללים. ג'ו מוצא בה אהבה אמיתית למרות שהיא מבוגרת ממנו בעשר שנים. יחסיהם מתהדקים עד שהיא מוכנה להתגרש למענו.

בינתיים חוזרת סוזן מצרפת ויחסיה עם ג'ו מתהדקים, היא מעדיפה אותו על חברה השחצן והמתנשא. סוזן נכנסת להריון ואביה מזמין את ג'ו לשיחה ומבהיר לו כי הוא מוכן לנישואיו עם בתו וכן שיהיה שותף בעסקיו. התנאי הוא שיפסיק לאלתר את יחסיו עם אליס איסגיל.

בעלה של אליס אומר לג'ו שאין בכוונתו להתגרש מאשתו ואם לא יפסיק את יחסיו אתה הוא יהרוס את שניהם עד שיצטרכו לברוח מהעיר.

ג'ו מגיע לאליס ומודיע לה לתדהמתה כי החליט להפסיק את היחסים אתה. אליס ההמומה הולכת לבר, משתכרת, נכנסת למכוניתה ונהרגת בתאונת דרכים.

ג'ו מגיע לעירייה ומתקבל בפרחים ובשמחה על ידי העובדים השמחים על נישואיו עם בת הגביר. באמצע השמחה הוא שומע על מותה של אליס בתאונה ומרגיש שהוא אשם במותה.

הוא הולך לבר, משתכר ומסתבך בקטטה עם בריונים שחובטים בכל גופו.

הסרט מסתיים בחתונתם של ג'ו וסוזן בכנסייה. ג'ו צועד כאילו מנותק מהמציאות ועונה בקושי על שאלות הכומר. במכונית הוא מתחיל לבכות על אליס אבל סוזן חושבת שאלה דמעות שמחה על חתונתם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]