נאום המלך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נאום המלך
The King's Speech
The kings speech v3.jpg
בימוי טום הופר
הפקה איאן קאנינג, גארת' אנווין עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט דיוויד סיידלר
עריכה טאריק אנוור עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים קולין פירת'
ג'פרי ראש
הלנה בונהם קרטר
מוזיקה אלכסנדר דספלה
צילום דני כהן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בריטניה
אוסטרליה
הקרנת בכורה 26 בנובמבר 2011
משך הקרנה 118 דקות
שפת הסרט אנגלית
תקציב 15 מיליון דולר
הכנסות 414,211,549 דולר (20 במאי 2010)
הכנסות באתר מוג'ו kingsspeech
פרסים פרס אוסקר
פרס גילדת שחקני המסך
פרס באפט"א
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נאום המלך (באנגלית: The King's Speech) הוא סרט דרמה בריטי-אוסטרלי משנת 2010 בבימויו של טום הופר, אודות מלך בריטניה ג'ורג' השישי הסובל מגמגום, ויחסיו עם קלינאי התקשורת ליונל לוג שעזר לו להתגבר על כך. את התסריט לסרט כתב דיוויד סיידלר (שסבל בעצמו מגמגום) בהתבסס על התרחשויות אמיתיות.

בדרמה התקופתית מככבים השחקנים קולין פירת' המגלם את ג'ורג' השישי, וג'פרי ראש המגלם את לוג. צילומי הסרט החלו בחודש נובמבר 2009 בבריטניה. הסרט יצא בארצות הברית בתפוצה מוגבלת ב-26 בנובמבר 2010, ועלה לאקרנים ברחבי בריטניה ב-7 בינואר 2011. הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיך אלברט, דוכס יורק, סובל מקשיי דיבור ומפחד במה. אשתו של אלברט (אליזבת, המלכה האם לעתיד), מביאה את בעלה לטיפול אצל מטפל אוסטרלי לא מוכר בשם ליונל לוג. לאחר התחלה קשה, הנסיך הביישן והמטפל האקסצנטרי מקיימים סדרת טיפולים, ועם התקדמות הטיפול נרקם ביניהם קשר חזק. בינתיים, נפטר אביו של הנסיך אלברט, המלך ג'ורג' החמישי, ויורשו, המלך אדוארד השמיני (אחיו של הנסיך אלברט) מוותר על כס המלוכה, עקב אהבתו לווליס סימפסון ב-1936. אירועים אלה הופכים את הנסיך אלברט למלך, הנקרא ג'ורג' השישי. העולם עומד באותה עת על סף מלחמת העולם השנייה, ובריטניה נזקקת נואשות למנהיג בוטח. בתמיכת המטפל, משפחתו, ווינסטון צ'רצ'יל, מתגבר המלך על הגמגום ונושא נאום רדיו רב-השראה המאחד את בני עמו בתחילתה של המלחמה.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוק היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טום הופר מביים את נאום המלך

לדברי התסריטאי דייוויד סיידלר, הבמאי טום הופר עמד על כך שהסרט ידייק ככל האפשר בהיבט ההיסטורי. יחד עם זאת, בסרט נעשו מספר שינויים מטעמים אמנותיים כדי להציג דרמה אנושית. הפרופ' קאתי שולץ ציינה כי יוצרי הסרט הידקו את משך השתלשלות האירועים כך שיתרחשו לאורך שנים ספורות,[1] כאשר למעשה, הדוכס מיורק החל לעבוד עם ליונל לוג באוקטובר 1926, עשר שנים לפני משבר הוויתור על הכתר, והשיפור בדיבורו ניכר תוך חודשים ולא שנים כפי שנטען בסרט. בראיון עיתונאי משנת 1952 אמר לוג על הדוכס כי "הוא פתח את אספת הפרלמנט האוסטרלי בקנברה בשנת 1927 באופן חלק וללא גמגום", כלומר רק שבעה חודשים לאחר שהחלו לעבוד יחד. היועץ המלכותי הוגו ויקרס הסכים שפרטים היסטוריים שונו לצורכי דרמה. כך, למשל, לא נכחו פקידים בכירים בעת נאום המלך, וגם צ'רצ'יל לא היה מעורב ברמה כזו או אחרת, "אך הצופה הממוצע יודע מיהו צ'רצ'יל: הוא אינו יודע מיהם לורד הליפקס ולורד הואר".

על פי ראיון שהעניק נכדו של ליונל לוג ל-BBC, צוות הסרט קיבל תשעה שבועות לפני הצילומים יומן עם הערות של ליונל אודות הטיפול בדוכס,[2] ולא מעט מהמשפטים הזכורים במיוחד מהסרט היו ציטוטים ישירים מהיומן. נכדו של ליונל פיקפק בתיאור המטפל בסרט באומרו "אני לא חושב שהוא אי פעם קילל בפני המלך והוא בוודאי לא כינה אותו ברטי". ההיסטוריון אנדרו רוברטס טען כי חומרת הגמגום של המלך הוצגה באופן מוגזם.

הגרדיאן תיקן את הצגתו של סטנלי בולדווין כמי שהתפטר עקב סירובו לחמש מחדש את בריטניה, כאשר למעשה, הוא סיים את תפקידו כגיבור לאומי, מותש לאחר עשור בראש הצמרת.[3]

תדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטופר היצ'נס ואיזאק קוטינר ערערו על האופן בו מצטייר דיוקנו של צ'רצ'יל בסרט. אין עוררין על כך שצ'רצ'יל עודד את אדוארד השמיני לעמוד בפני הלחץ לוותר על כתר המלוכה, בעוד שבסרט הוא מצטייר כתומך נלהב של הנסיך אלברט, וככזה שאינו מתנגד לוויתור. היטצ'נס ייחס זאת ל"יחס הפולחני" סביב מורשתו של צ'רצ'יל, ותהה האם בסרט חכם עשוי היטב, "הסיפור האמיתי לא היה מעט יותר מעניין עבור הקהל?"[4] השניים גם מתחו ביקורת על כישלון הסרט להציג נכונה את מדיניות הפיוס כלפי גרמניה. הסרט אמנם אינו מזכיר את הנושא במישרין, אך לטענתם משתמע ממנו כי ג'ורג' השישי התנגד לפייסנות, במיוחד בסצנה האחרונה המציגה את "צ'רצ'יל והמלך בארמון בקינגהם, ואת הכנת נאום האחדות וההתנגדות", בעוד שג'ורג' השישי היה תומך נלהב בפיוס במכתבים ויומנים פרטיים של משפחת המלוכה. כמו כן, יחסו כלפי צ'רצ'יל במציאות היה פושר עד מאוחר במלחמה בגלל תמיכת האחרון באחיו.

ההיסטוריון אנדרו רוברטס טוען כי חומרת הגמגום של המלך הוצגה באופן מוגזם וכי "הדמויות של אדוארד השמיני, ווליס סימפסון וג'ורג' החמישי עוינות יותר ממה שהם באמת היו".

על פי מסמכים סודיים מבית המלוכה, שפורסמו בשנת 2002, המלך ביקש משר החוץ שלו לעודד את ממשלת גרמניה לבדוק את ההגירה הלא מורשית של יהודים ממדינותיהם, כאשר גילה שפליטים יהודים מסתננים לארץ ישראל. בהתאם למידע זה מתחו ארגונים יהודיים שונים ביקורת על מה שהגדירו כטיוח היסטורי.[5]

פרופ' אלי שאלתיאל התייחס לאי-הדיוקים שבסרט בהקשר רחב יותר:

כשמטיחים באוזני יוצרים של דרמות היסטוריות פשטניות וקצת סלפניות שכאלה טענות על עיוותים והתעלמויות מוזרות, הם מסתתרים מאחורי רצונם להציג דרמה אנושית - במקרה שלנו אולי על כוח הרצון והידידות - ואת הסיפור ההיסטורי המסובך והמורכב, שאין בו סיפורים פשוטים, הם משאירים להיסטוריונים. עם זאת, אני מתקשה להאמין שהם אינם מודעים לכוחם המכריע והמדהים בתוצאותיו לעצב את הזיכרון ההיסטורי של האדם ברחוב. גם ההיסטוריונים הפופולרים והאהובים ביותר לא יצליחו להפיץ סיפור היסטורי כפי שעושה זאת הקולנוע.[6]

ביקורות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לאהדת מבקרי הקולנוע. אתר Rotten Tomatoes המרכז ביקורות קולנוע העניק לסרט דירוג של 94%, וציין שישנה הסכמה ש"קולין פירת' נותן הופעה מיומנת בנאום המלך, דרמה תקופתית צפויה אך הפקה מסוגננת ומלהיבה".

הסרט זכה בפרס "בחירת הקהל" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, בפרס גילדת שחקני המסך, בפרס באפט"א, קיבל 12 מועמדויות לפרס אוסקר וזכה בארבע מהן, בראשן פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, ובנוסף פרס הבמאי, פרס התסריט המקורי ופרס השחקן הראשי לקולין פירת'.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נאום המלך בוויקישיתוף
ביקורות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באתר bendbulletin(באנגלית)
  2. ^ ראיון באתר הבי בי סי
  3. ^ באתר הגרדיאן(באנגלית)
  4. ^ באתר Slate
  5. ^ באתר דיילי מייל (באנגלית)
  6. ^ אלי שאלתיאל, סעודת מלכים: ספר חדש חושף את "הסיפור האמיתי" של בית המלוכה בריטי, באתר הארץ, 23 בפברואר 2011


פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר
1928‏-1940 כנפיים (1928) • מנגינת ברודוויי (1929) • במערב אין כל חדש (1930) • סימרון (1931) • גרנד הוטל (1932) • תהלוכה (1933) • זה קרה לילה אחד (1934) • המרד על הבאונטי (1935) • זיגפלד הגדול (1936) • חייו של אמיל זולא (1937) • הן לא תקחהו עמך (1938) • חלף עם הרוח (1940) • רבקה
1941‏-1960 מה יפית עמק נוי (1941) • גברת מיניבר (1942) • קזבלנקה (1943) • הולך בדרכי (1944) • סוף השבוע האבוד (1945) • שנות חיינו היפות ביותר (1946) • הסכם ג'נטלמני (1947) • המלט (1948) • כל אנשי המלך (1949) • הכל אודות חוה (1950) • אמריקאי בפריז (1951) • ההצגה הגדולה בתבל (1952) • מעתה ועד עולם (1953) • חופי הכרך (1954) • מרטי (1955) • מסביב לעולם בשמונים יום (1956) • הגשר על הנהר קוואי (1957) • ג'יג'י (1958) • בן חור (1959) • הדירה (1960)
1961‏-1980 סיפור הפרברים (1961) • לורנס איש ערב (1962) • טום ג'ונס (1963) • גבירתי הנאווה (1964) • צלילי המוסיקה (1965) • אדם לכל עת (1966) • כחום הלילה (1967) • אוליבר! (1968) • קאובוי של חצות (1969) • פטון (1970) • הקשר הצרפתי (1971) • הסנדק (1972) • העוקץ (1973) • הסנדק חלק שני (1974) • קן הקוקיה (1975) • רוקי (1976) • הרומן שלי עם אנני (1977) • צייד הצבאים (1978) • קרמר נגד קרמר (1979) • אנשים פשוטים (1980)
1981‏-2000 מרכבות האש (1981) • גנדי (1982) • תנאים של חיבה (1983) • אמדאוס (1984) • זיכרונות מאפריקה (1985) • פלאטון (1986) • הקיסר האחרון (1987) • איש הגשם (1988) • הנהג של מיס דייזי (1989) • רוקד עם זאבים (1990) • שתיקת הכבשים (1991) • בלתי נסלח (1992) • רשימת שינדלר (1993) • פורסט גאמפ (1994) • לב אמיץ (1995) • הפצוע האנגלי (1996) • טיטניק (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • גלדיאטור (2000)
2001-היום נפלאות התבונה (2001) • שיקגו (2002) • שר הטבעות: שיבת המלך (2003) • מיליון דולר בייבי (2004) • התרסקות (2005) • השתולים (2006) • ארץ קשוחה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • מטען הכאב (2009) • נאום המלך (2010) • הארטיסט (2011) • ארגו (2012) • 12 שנים של עבדות (2013) • בירדמן (2014) • ספוטלייט (2015) • אור ירח (2016)
זוכי פרס באפט"א לסרט הטוב ביותר
1951‏-1960 גונבי האופניים (1950) • הכל אודות חוה (1951) • במעגל (1952) • פורץ השחקים (1953) • משחקים אסורים (1954) • ריצ'רד השלישי (1955) • ז'רבז (1956) • הגשר על הנהר קוואי (1957) • מקום בצמרת (1958) • בן חור (1959) • הדירה (1960)
1961‏-1980 בלדה לחייל (1961) • אדי פלסון/לורנס איש ערב (1962) • טום ג'ונס (1963) • דוקטור סטריינג'לאב (1964) • גבירתי הנאווה (1965) • מי מפחד מווירג'יניה וולף? (1966) • אדם לכל עת (1967) • הבוגר (1968) • קאובוי של חצות (1969) • קיד וקסידי (1970) • יום ראשון הארור (1971) • קברט (1972) • לילה אמריקאי (1973) • לקומב לוסיין (1974) • אליס לא גרה כאן יותר (1975) • קן הקוקיה (1976) • הרומן שלי עם אנני (1977) • ג'וליה (1978) • מנהטן (1979) • איש הפיל (1980)
1981‏-2000 מרכבות האש (1981) • גנדי (1982) • לחנך את ריטה (1983) • דמעות של שתיקה (1984) • שושנת קהיר הסגולה (1985) • זיכרונות אהבה מפירנצה (1986) • ז'אן דה פלורט (1987) • הקיסר האחרון (1988) • ללכת שבי אחריו (1989) • החבר'ה הטובים (1990) • הקומיטמנטס (1991) • זיכרונות מאחוזת הווארד (1992) • רשימת שינדלר (1993) • ארבע חתונות ולוויה אחת (1994) • על תבונה ורגישות (1995) • הפצוע האנגלי (1996) • ללכת עד הסוף (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • גלדיאטור (2000)
2001-היום שר הטבעות: אחוות הטבעת (2001) • הפסנתרן (2002) • שר הטבעות: שיבת המלך (2003) • הטייס (2004) • הר ברוקבק (2005) המלכה (2006) • כפרה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • מטען הכאב (2009) • נאום המלך (2010) • הארטיסט (2011) • ארגו (2012) • 12 שנים של עבדות (2013) • התבגרות (2014) • האיש שנולד מחדש (2015) • לה לה לנד (2016)
פרס גילדת שחקני המסך לצוות השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע
1995‏-2000 אפולו 13 (1995) • כלוב הציפורים (1996) • ללכת עד הסוף (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • טראפיק (2000)
2001-היום פארק גוספורד (2001) • שיקגו (2002) • שר הטבעות: שיבת המלך (2003) • דרכים צדדיות (2004) • התרסקות (2005) מיס סנשיין הקטנה (2006) • ארץ קשוחה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • ממזרים חסרי כבוד (2009) • נאום המלך (2010) • העזרה (2011) • ארגו (2012) • חלום אמריקאי (2013) • בירדמן (2014) • ספוטלייט (2015) • מאחורי המספרים (2016)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נאום_המלך&oldid=20799581"