המצודה האשורית (ראשון לציון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התל מצידו הדרומי
אחד התבליטים למרגלות התל
המורדות הצפוניים והתלולים של התל
התא המרכזי על ראש התל
התל ושדרות יצחק רבין למרגלותיו

המצודה האשורית בראשון לציון שוכנת על תל חולי בפינה הדרום-מערבית של שכונת נווה שקמה, במערב העיר, בצידן הצפוני של שדרות יצחק רבין. התל המתנשא לגובה של כ-50 מטרים מעל פני הים וחולש על סביבתו מגובה של כ-30 מטרים, ומראשו נשקף מראה פנורמי של שכונותיה המערביות של העיר, וצפונה לעבר גורדי השחקים של תל אביב ורמת גן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה מתוארך למאה ה-8 לפנה"ס, ושמו המקורי של האתר אינו ידוע. בנייתו עשויה להיות מיוחסת לסרגון השני (722-705 לפנה"ס), בעת שעשה את דרכו דרומה לעבר אשדוד[1]:

בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן, אַשְׁדּוֹדָה, בִּשְׁלֹחַ אֹתוֹ, סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר; וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד, וַיִּלְכְּדָהּ"

עם זאת, הממצא הדל שנמצא במקום, עשוי להתאים גם לאפשרות שהמצודה הייתה מצודה מקומית, שהייתה סמוכה, אולי, אל אחת מערי פלשת, או שהמשיכה ושימשה גם בתקופה הפרסית. לא נמצאו עדויות לחורבן המצודה, ונראה כי בשלב כלשהו המקום ננטש.

האתר היה מכוסה כולו בחולות, ולכן המצודה התגלתה רק ב-1992 במהלך חפירת בדיקה. עיקר המחקר במקום נערך בשנים 19951996 ובמהלכו נערכו חפירות חלקיות באתר ששטחו הכולל הוא כ-3.5 דונם. הממצא המרכזי של המצודה כוסה בגג פח נמוך המקשה על הגישה אל האתר, ונכון לשנת 2014 המקום מלוכלך ומוזנח.

המצודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה רבוע ומידותיו הן 15.5 מטרים על 15 מטרים. שיטת הבנייה במקום תומכת באפשרות שממדיו הכוללים של המבנה היו גדולים מבניין הרבוע שהשתמר. המבנה בנוי מלבני טין מיובשות בגודל של 10X30X40 ס"מ, מידות שאינן נחשבות סטנדרטיות באדריכלות האשורית. גובהו של המבנה כיום הוא 3.5 מטרים, ויסודותיו מסיביים ורוחבם מגיע ל-3.8 מטרים. המבנה נחלק לתא מרכזי וסביבו 11 תאים מלבניים בגדלים שונים. בשל כך שלא נתגלו פתחים חיצוניים ב-11 התאים, פתחים בינם לבין עצמם או רצפה בתחתיתם, ייתכן שאלה שימשו כיסודות בלבד למבנה ששכן מעליהם, ולא נודע להם שימוש פונקציונלי[2]. התא המרכזי שרצפתו מפולסת שימש ככל הנראה כמחסן תת-קרקעי או כמרתף, והכניסה אליו הייתה דרך תקרתו. מאידך, ייתכן שהמבנה כולו שימש במה בלבד, שנועד להגביה ולשמש כבסיס למבנה שמעליו, אלמנט מוכר באדריכלות האשורית והבבלית. בצידה הצפוני והתלול של המצודה הוקמה חלקלקה בשיפוע של 45 מעלות.

חרפושית שנמצאה בשפוכת החפירה משנת 1997
חרפושית שנמצאה בשפוכת החפירה משנת 1997

ממצאים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצידו הדרומי והדרום-מזרחי של המבנה התגלו שרידים דלים של מבני עזר או שירות עשויים מכורכר, המתוארכים לזמנה של המצודה. עם זאת, בכולם נמצא ממצא דומה של קנקנים, פכיות, סירים וקערות, המתוארכים למאה ה-7 לפנה"ס. על התל התגלו מספר מוקדי שריפה שבהם שרידי עצמות בעלי חיים וקרמיקה, ובסביבתו התגלו עדויות לקיומם של חניוני לילה.

שדרות רבין החולפות מדרום לתל הוסטו דרומה כדי לא לפגום בשרידים, אך מורדותיו הדרומיים של התל גולחו בכל זאת, ולאורך הכביש נבנה קיר תמך המדמה חומה של מבצר אשורי. על הקיר ציורים ותבליטים מעשה ידיו של האמן דוד כץ. הגישה אל ראש התל אינה מוסדרת ונעשית בשבילי חול, אך בכוונת עיריית ראשון לציון להקים פארק ארכאולוגי סביב האתר[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המצודה האשורית
  2. ^ יוסף לוי, מרטין פיילשטוקר וענת גינצבורג, "מצודה מתקופת הברזל בחולות ראשון לציון", בתוך: קדמוניות, גיליון 128, ירושלים: החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 2004, עמ' 92–94. ISSN 0033-4839
  3. ^ המצודה האשורית
הנוף מראש התל לכיוון צפון
Magnify-clip.png
הנוף מראש התל לכיוון צפון

קואורדינטות: 31°58′31″N 34°45′54″E / 31.97528°N 34.76500°E / 31.97528; 34.76500