הניינץ
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי הצפון-מערבי | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי הצפוני | ||
| מושל | יורי בזדודני | ||
| בירת המחוז האוטונומי | נריין-מאר | ||
| שפה רשמית | רוסית וניינץ | ||
| תאריך ייסוד | 1929 | ||
| שטח | 176,810 קמ"ר (דירוג: 20) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז האוטונומי | 44,389 (נכון ל־2021) | ||
| ‑ צפיפות | 0.25 נפש לקמ"ר (2021) | ||
| קואורדינטות | 68°50′00″N 54°50′00″E / 68.833333333333°N 54.833333333333°E | ||
| אזור זמן | UTC +4 | ||
| www.adm-nao.ru | |||
  | |||
המחוז האוטונומי של הניינץ (ברוסית: Ненецкий автономный округ, בניינץ: Ненёцие автономной ӈокрук) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית, חלק ממחוז ארכנגלסק, בצפונו של החלק האירופי של רוסיה. המחוז האוטונומי שוכן מצפון לחוג הארקטי.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחוז האוטונומי שוכן בצפון מזרח רוסיה האירופית. אדמיניסטרטיבית הוא משתייך למחוז ארכנגלסק, וגובל בדרום ברפובליקת קומי, במזרח - במחוז האוטונומי ימל-ניינץ ובצפון - בים ברנץ.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי כתבי עת רוסיים, שילמו תושבי האזור מיסים לנסיכי קייב החל מהמאה ה-9. במהלך המאות ה-13 עד ה-15 היה השטח בשליטת רפובליקת נובגורוד. עם סיפוח נובגורוד לנסיכות מוסקבה הועברו גם שטחי המחוז לשליטת מוסקבה.
במהלך המאות ה-19–20 היה השטח חלק מגוברניית ארכנגלסק. בשנת 1929 הוקם אוקרוג (מחוז) ניינץ ובשנת 1977 שונה שמו לאוקרוג אוטונומי.
במאי 2020 מחוז ארכנגלסק והמחוז האוטונומי של הניינץ החלו לנהל מגעים לאיחוד[1] וחתמו על מזכר הבנות בנושא.[2]
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-68% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. בעיר הבירה, נריין-מאר, מתגוררים (נכון ל-2005) כ-19 אלף תושבים - כמחצית מאוכלוסיית המחוז.
התושבים המקוריים של המקום ניינץ מהווים כ- 17.8% מאוכלוסיית המחוז, הרוסים - כ-63%, קומי - כ-8.6%.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הניינץ- ynet, המחוז היחיד שהצביע נגד פוטין במשאל העם
- הניינץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]