הנריקה צימרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: נדרש מיתון הניסוחים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הנריקה צימרמן
Henrique Cymerman
HenriqueCymerman.jpg
לידה 1959 (בן 60 בערך)
פורטו, פורטוגל
מדינה ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, סופר, במאי, מרצה, פוליטיקאי
מעסיק

חברת החדשות, SIC (פורטוגל), La Vanguardia (ספרד),

Mediaset España Comunicación (ספרד), GloboNews (ברזיל), I24news בצרפתית ובאנגלית
סוג כתב כתב שטח
תחום סיקור המזרח התיכון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הנריקה צימרמן בן הראש בפורטוגזית:(Henrique Cymerman Benarroch נולד ב-23 במרץ 1959) בפורטו שבפורטוגל, ומתגורר בישראל מאמצע שנות ה-70) הוא עיתונאי ישראלי יהודי ממוצא פורטוגזי-ספרדי. מועמד לכנסת מטעם מפלגת העבודה, משמש ככתב השטח במזרח התיכון של העיתון הקטלוני "La Vanguardia", של תחנות הטלוויזיה הספרדית אנטנה 3, מדיאסט ספרד ועוד. עובד בחמש שפות: אנגלית, ספרדית, פורטוגזית, צרפתית ועברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנריקה צימרמן נולד ב-1959 בעיר פורטו שבפורטוגל. אביו הגיע לפורטוגל מפולין, ואמו היא בת למשפחה יהודית ספרדית ממלייה[1]. כשהיה בן 16 עלה לישראל בגפו. הוא סיים תואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן תואר שני במדע המדינה וסוציולוגיה. מספר שנים אחרי כן כיהן כמרצה באוניברסיטת תל אביב, וכן למד עברית וערבית. ב-1982 היה לכתב השטח של "מעריב" בחצי האי האיברי.

משנת 1991 החל את תפקידו ככתב השטח במזרח התיכון של היומון הקטלוני La Vanguardia, ומ-1992 שימש באותו תפקיד עבור תחנת הטלוויזיה הספרדית אנטנה 3. בשנת 2014 החליט לעזוב את אנטנה 3, לאחר יותר מ-20 שנה שעבד עמם. כמו כן שימש ככתב שטח ופרשן לענייני המזרח התיכון של רשת הטלוויזיה הפורטוגלית SIC, וככתב שטח של ערוץ הטלוויזיה הברזילאי GloboNews. הוא הופיע פעמים רבות ברשת ה-BBC, וכן בערוצים הישראליים ובערוצים פלסטיניים. הוא העיתונאי האחרון שראיין את ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, 24 שעות לפני הירצחו.

הנריקה צימרמן הוא כתב חדשות של המזרח התיכון יותר מ-25 שנים. צימרמן הוא גם מרצה בלימודי המזרח התיכון בפקולטה לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי להשכלה גבוהה בהרצליה.

בשנים 2005- 2012 ראה אור ספרו "קולות ממרכז העולם" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005)[2] בשש שפות (ספרדית, פורטוגזית, עברית, ערבית, ברזילאית ואנגלית). בספר, שהוגדר כ"צילום של המתרחש בסמבטיון הישראלי-פלסטיני", שורה של ראיונות עם אישים בולטים במזרח התיכון ובסכסוך הישראלי-ערבי, בהם המנהיגים: נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ימי קרטר, ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין (הראיון האחרון שהעניק רבין), שמעון פרס, מנהיג חמאס אחמד יאסין, עומר בן לאדן, בנו של אוסאמה בן לאדן, מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, ציפי לבני וסגן נשיא סוריה עבד אל-חלים ח'דאם, ראשי התנועות האסלאמיות הפלסטיניות, מומחים למלחמה בטרור, ראשי שירותי המודיעין הישראלי והאמריקאי, וכן ראיונות עם קורבנות משני הצדדים. למהדורה המקורית הקדים דברים נשיא פורטוגל דאז ז'ורז'ה סמפאיו והוסיף דברים איש העסקים, העיתונאי וראש ממשלת פורטוגל לשעבר פרנסיסקו פינטו בלסמאו (אנ'). הספר הופיע בספרדית, בעברית, באנגלית ובפורטוגזית.

הנריקה ביים את סדרת הטלוויזיה התיעודית "ג'יהאד עכשיו", שבה הוא מתחקה אחר שורשי האסלאם הרדיקאלי, אל קאעידה והמדינה האסלאמית[3]. התוכנית שודרה ב-2016.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 בדצמבר 2017 הודיע צימרמן על הצטרפותו למפלגת העבודה הישראלית[4], ועל כוונתו להתמודד על מקום ברשימתה לכנסת, לקראת הבחירות לכנסת ה-21. בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הגיע צימרמן למקום ה-15, ולאחר שריונים הוצב במקום ה-20. ברשימה ולא נכנס לכנסת.

בת זוגו היא יעל קהת.

הנריקה צימרמן והאפיפיור פרנציסקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2013 נפגש צימרמן עם האפיפיור פרנציסקוס. בפגישה זו הציע כי האפיפיור יבקר בארץ הקודש[5].

ביקורו של האפיפיור נערך ב-24–26 במאי 2014. הנריקה צימרמן, שנשבה בכישורי המנהיגות של האפיפיור פרנציסקוס, הציע שיארגן מפגש עם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס והנשיא הישראלי שמעון פרס, האפיפיור העלה את הרעיון להפוך את המפגש ל"טקס תפילה" שייערך ב"ביתו", הוותיקן, ושני המנהיגים הסכימו[6][7]. Le Figaro הכריז על כך כמאורע היסטורי חסר תקדים בהליך השלום הישראלי-פלסטיני[8].

לאחר מכן פרסם את הספר "פרנסיס: מרומא לירושלים"[9], ספר שמתאר את מסעו של האפיפיור לארץ הקודש.

הבסיס האידאולוגי של צימרמן לטקס התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טענתו של צימרמן הייתה כי המזרח התיכון עבר את אחת התקופות הקשות מאז האינתיפאדה השנייה. ארצות הברית המקדמת את תהליך השלום נמצאה בדרך ללא מוצא, בעיקר מפני שמעולם לא הצליחה לחבר בין שני הצדדים בקונפליקט וסירבה לראות בקונפליקט כבעיה של שני צדדים, במקום לאמץ גישה הלוקחת בחשבון את כלל האזור, ואשר בה ישראל תיצור בריתות עם ארצות ערב סוניות[10].

עבודת התנדבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנריקה צימרמן חבר באגודת הידידים של עמותת כפרי הילדים - SOS Children's Villages ועורך מפגשים והרצאות לצורך התרמות לעמותה.

כמו כן היה חבר וועד בעמותת ל.א. לאלימות נגד נשים.

מרצה אורח ב"תגלית", צה"ל, ואמ"ן ומתן הרצאות לאגף המודיעין של צה"ל, דובר צה"ל, מכינות קדם צבאיות ומשרד החוץ של ישראל.

מרצה קבוע בארגונים יהודים בין-לאומיים בקרב הקהילות היהודיות בעולם.

פרסי הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קיבל את אות הכבוד הנחשב ביותר בפורטוגל: מפקד המסדר של הנסיך אנריקה.
  • האפיפיור פרנציסקוס כינה את הנריקה צימרמן "מלאך של שלום" והעניק לו תבליט של מלאך השלום המביס את שד המלחמה, על עזרתו בקיום הפגישה בין שמעון פרס לבין עבאס בוותיקן.
    • הנריקה צימרמן היה מועמד לפרס נובל לשלום בשנת 2015 על כך שבזכותו התקיימה התפילה לשלום בוותיקן.
  • בשנת 2012, המלך חואן קרלוס הראשון העניק להנריקה צימרמן את האות למסדר ההצטיינות האזרחית.
  • פרס דניאל פרל הוענק לו בשנת 2012 על ידי הליגה נגד השמצה.
  • בשנת 2009, הוענק לו פרס גודו לעיתונאות על סדרת כתבות שפרסם ב-La Vanguardia לציון 40 שנה למלחמת ששת הימים[11].
  • מאז 2008, יש שולחן לכבודו בחדר האוכל באקדמיה הצבאית של חיל האוויר הספרדי.
  • בשנת 1997 זכה ב-New York Festivals Award בקטגוריה תוכניות חדשות בטלוויזיה - סרט החדשות התיעודי הטוב ביותר על סרטו התיעודי: מחבל מתאבד בחדר הילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ | Escrítica |, | Escrítica |
  2. ^ קולות ממרכז העולם צימרמן הנריקה
  3. ^ Stern, Itay (15 במרץ 2016). "Looking ISIS in the Eye: New TV Series Probes Roots of Global Terror". Haaretz (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-5 בפברואר 2017. 
  4. ^ דפנה ליאל, ‏"הנריקה צימרמן הצטרף למחנה הציוני", באתר ‏mako‏‏, ‏31 בדצמבר 2017‏
  5. ^ "El tipo en la sombra de la cumbre de paz de Francisco". ELMUNDO (בספרדית). בדיקה אחרונה ב-5 בפברואר 2017. 
  6. ^ Yardley, Jim; Rudoren, Jodi (8 ביוני 2014). "At Vatican, Day of Prayer With Focus on Uniting". The New York Times. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-5 בפברואר 2017. 
  7. ^ "[VIDEO] Papa Francisco lanza invitación a Mahmoud Abbas y Shimon Peres a ir al Vaticano a rezar por la paz". בדיקה אחרונה ב-5 בפברואר 2017. 
  8. ^ Guénois, Jean-Marie; Louis, Cyrille (25 במאי 2014). "Le geste historique du pape François pour la paix entre Palestiniens et Israéliens". Le Figaro (בצרפתית). ISSN 0182-5852. בדיקה אחרונה ב-5 בפברואר 2017. 
  9. ^ FRANCISCO, DE ROMA A JERUSALÉM | Guerra & Paz, www.guerraepaz.net
  10. ^ "Israel y los países suníes: una alianza ya no tan en la sombra". La Vanguardia. בדיקה אחרונה ב-5 בפברואר 2017. 
  11. ^ Henrique Cymerman distinguido com Prémio Godó, Sindicato dos Jornalistas, 27/05/2009;‏ מרב יודילוביץ', זוכה פרס "גודו": העיתונאי הנריקה צימרמן, באתר ynet, 21 ביוני 2009.