הסוכנות הפדרלית למידע ולתקשורת ממשלתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הסוכנות הפדרלית למידע ולתקשורת ממשלתית
Coat of arms of the Russian Federal Agency of Government Communications and Information.svg
סמל
Russia, Federal agency for government communication and information, 2001.png
דגל
מטה מוסקבה, רוסיה
משרד ממשלתי אחראי נשיא הפדרציה הרוסית
שר בוריס ילצין, ולדימיר פוטין
שנת הקמה 1991
שנת פירוק 2003
מנהל הסוכנות ולדימיר מאטיוחין (אחרון)
האתר הרשמי - ארכיון

הסוכנות הפדרלית למידע ולתקשורת ממשלתית (רוסית: Федеральное Агентство Правительственной Связи и Информации; בראשי תיבות: פאפס"י) הייתה ארגון ביון למודיעין אותות וביטחון מידע של ממשלת רוסיה.

הסוכנות נוסדה ב-24 בדצמבר 1991 ופורקה ב-1 ביולי 2003. הסוכנות היוותה המקבילה הרוסית ליחידה 8200 הישראלית ול-NSA האמריקני. הישג חשוב של הסוכנות היה שיקום מערכת סואו"ד שנפגעה קשות מנפילת חומת ברלין והשפעותיה.

לאחר פירוקה הועברו תפקידי ההצפנה והפענוח לידי המרכז לביטחון מידע של שירות הביטחון הפדרלי ומחלקה ייעודית בסוכנות הביון הרוסית, אבטחת ואחזקת התקשורת הממשלתית ורשת האינטרנט הממשלתית הועברה לידי השירות לתקשורת מיוחדת ומידע של שירות האבטחה הפדרלי.

מטרות ויעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי האחריות של פאפס"י היו כדלקמן:

  • אבטחת פיתוח ותחזוקה של אמצעי תקשורת ממשלתיים
  • אבטחת שמירת סודות המדינה וניהול שרות קריפטוגרפי במוסדות הממשל
  • ניהול מודיעין אלקטרוני
  • העברת מידע לגורמי ממשל

תולדות הסוכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת לתקשורת הממשלתית מאובטחת הוקמה בברית המועצות ב-1928, כמערכת ВЧ-связь (תקשורת בתדירות גבוהה) שתפקדה כמערכת התקשורת הצבאית והממשלתית.

בעת הקמתה, הייתה מערכת התקשורת, כרשת של קווי תקשורת פנימיים מוצפנים. המערכת שירתה את בכירי הצבא האדום ומדינאי המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, ובעיקר חברי הפוליטביורו. בתקופת מלחמת העולם השנייה שירתה המערכת את הפיקודים הצבאיים השונים, ובחלוף השנים קושרו כל השגרירויות הסובייטיות בניכר והמדינות הסוציאליסטיות. אחראיות על תפקוד המערכת הייתה על הק.ג.ב ובעיקר את המחלקה ה-8 (תקשורת ממשלתית) והמחלקה ה-16 (מודיעין אלקטרוני).

ב-25 בספטמבר 1991, נשיא ברית המועצות מיכאיל גורבאצ'וב פירק את הק.ג.ב. לשורת מחלקות עצמאיות, בהן הוועדה לתקשורת ממשלתית שתחת נשיא ברית המועצות שהתבססה על המחלקה השמינית בקג"ב. ב-24 בדצמבר 1991 וועדה זו הייתה בסיס להקמת פאפס"י כאשר התווספו לה מרכז מחשוב, מכון לאלקטרוטכניקה ויחידות שהיו בעבר שייכות למח' ה-16 של הק.ג.ב. פאפס"י נטלה על עצמה את תפקיד אבטחת התקשורת הממשלתית והנשיאותית וניהול מודיעין אלקטרוני ופעלה מכוח צו נשיאותי מס' 313 מ-24 בדצמבר 1991 "אודות הקמת הסוכנות הפדרלית למידע ולתקשורת ממשלתית שתחת נשיא רוסיה"

הארגון המשיך בתפעול תחנת מעקב ומודיעין שנבנה בתקופת ברית המועצות ליד הוואנה. היא איפשרה לבצע מעקב ומודיעין אלקטרוני בשטח ארצות הברית ובמיוחד בפלורידה. התחנה ננטשה על ידי הרוסים רק בשנת 2002.

למנכ"ל הסוכנות הראשון מונה אלכסנדר סטארובוייטוב. ב-19 בפברואר 1993 נשיא רוסיה בוריס ילצין חתם על החוק "אודות הזרועות הפדרליות לתקשורת ממשלתית ולמידע", שהוסיף סימוכין חוקי לפעילות הארגון. ב-15 במרץ 1999 בצו נשיאות מספר 338 עוצב סמל רשמי לארגון וב-15 באוקטובר 2001 עוצב גם דגל רשמי.

ב-1995 החלה רפורמה משמעותית בזרועות השיטור ומשרד הפנים הרוסי וכבר אז הוצע לפרק את הסוכנות ולהעביר את סמכויותיה לידי שירות הביטחון הפדרלי, אך בצו נשיאותי מספר 308 מה-11 במרץ 2013 הארגון הפך לשירות לתקשורת מיוחדת ומידע של רוסיה של שירות האבטחה הפדרלי, אך חלק מתפקידיו הועברו לארגונים אחרים בקהיליית המודיעין הרוסית.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תג היחידה של פאפס"י
  • המינהל הראשי לתמיכה טכנית-מדעית (Главное научно-техническое управление)
  • המינהל הראשי לתקשורת ממשלתית
  • המינהל הראשי לביטחון תקשורת
  • המינהל הראשי למערכות מידע (Главное управление информационных систем)
  • היחידות המיוחדות של פאפס"י
  • אקדמיית ההצפנה
  • בית הספר הצבאי של פאפס"י (וורונז')
  • בית הספר הצבאי לתקשורת (אוריול)
  • המחלקה של מכון המחקר המדעי לאלקטרוניקה (МО ПНИЭИ) - פיתוח חומרות ותוכנות מחשב לשימוש סוכנויות הממשל

מנכ"לי הסוכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

# מנהל תקופת כהונה הערות
1 אלכסנדר סטארובוייטב 24 בספטמבר 19911998 המנהל הראשון של הסוכנות הפדרלית למידע ולתקשורת ממשלתית
2 ולדיסלב שרסטיוק 1998 - 1999
3 ולדימיר מאטיוחין 1999 - 2003
4 ניקולאי קלימאשנין 2003 ממלא מקום עד לפירוק

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ю.А.Абрамов., Белая книга российских спецслужб. Обозреватель, 1995 ISBN 5-86629-016-2
  • Чертопруд Сергей., Научно-техническая разведка от Ленина до Горбачева. Олма-Пресс, 2002 ISBN 5-94849-068-8

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]