הסנקציות הבינלאומיות בעקבות אלימות מתנחלים (2024)

הסנקציות הבינלאומיות בעקבות אלימות מתנחלים הן שורת צעדים שהחלו מדינות בעולם לנקוט משנת 2023 כתגובה לאלימות ביהודה ושומרון כנגד פלסטינים. הסנקציות כללו חסימת חשבונות בנק, איסור כניסה למדינות ועוד. בישראל הובעה מחאה על צעדים אלו ואף נבחנו דרכים לעקיפת הסנקציות. חלק מהמערכת הבנקאית יישם את הוראות הסנקציות.

רקע

כחלק מהסכמי אוסלו קיבלה ישראל על עצמה אחריות ביטחונית על שטחי B ו-C ביהודה ושומרון (מעל ל-80% משטחי יהודה ושומרון) שמשמעותה הגנה על ביטחונם וחייהם של כלל תושבי אותו אזור (יהודים ופלסטינים).

לאחר מתקפת הפתע על ישראל, באוקטובר 2023, דיווחו ארגוני שמאל וארגונים בינלאומיים על עלייה במספר מקרי האלימות של מתנחלים כנגד פלסטינים ופעילים ישראלים ופעולות נישול של תושבים פלסטינים. לדברי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) עד המתקפה נרשמו 2–3 מקרי אלימות ביום בעוד שלאחר המתקפה עלה מספר זה ל-7 ביום כשלפי האגודה לזכויות האזרח בישראל מספר התקיפות מגיע אף ל-8 ביום. מנגד נתוני משטרת ישראל דווקא הצביעו על ירידה של 50% באירועי פשיעה לאומנית ביחס לתקופה המקבילה בשנה הקודמת.

הטלת הסנקציות

בשנת 2024 החלו מספר מדינות וארגונים בינלאומיים להפעיל את מנגנון הסנקציות, בניסיון לצמצם את הפגיעות בפלסטינים. הפעלת הסנקציות נעשתה ללא התייעצות ביטחונית או פלילית עם גורמי האכיפה בישראל ורוב המתנחלים עליהם הוטלו הסנקציות לא היו מוכרים למשטרת ישראל או לשב"כ. חלק מהמדינות שהטילו את הסנקציות סירבו לחשוף את מקורותיהן ואת ההוכחות לאירועי האלימות שהובילו להטלת הסנקציות.

סנקציות אישיות וארגוניות

ב-1 בפברואר 2024 חתם נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, על צו נשיאותי המטיל סנקציות על ארבעה מתנחלים שהיו מעורבים, לטענת הממשל, בהתקפות על פלסטינים ביהודה ושומרון לפי הצו, הנכסים וחשבונות הבנק בארצות הברית של ארבעת המתנחלים הוקפאו וחל איסור לסחור עמם או להעביר להם כספים באמצעות מערכת הבנקאות האמריקאית ובנוסף הוגבלה כניסתם לארצות הברית.

ב-3 בפברואר פרסמה קנדה הודעה על כוונתה להצטרף גם היא לסנקציות ולהגביל כניסה של מתנחלים קיצוניים לשטחה.

ב-12 בפברואר פורסם שבריטניה הטילה סנקציות על ארבעה מתנחלים בטענה שהם "איימו וביצעו פעולות אגרסיביות ואלימות" נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. רשימת המתנחלים עליהם הטילה בריטניה סנקציות חפפה באופן חלקי לזו האמריקאית.

ב-13 בפברואר הודיע משרד החוץ הצרפתי על הטלת סנקציות כנגד 28 "מתנחלים קיצוניים" (ללא פירוט) לגביהם נמצאו ראיות שעסקו במעשי אלימות כלפי פלסטינים. הסנקציות הוטלו לאחר שכבר בנובמבר 2023 הזהיר משרד החוץ של צרפת כי נשקלת האפשרות להטיל סנקציות על מתנחלים. הסנקציות שהטילה צרפת אוסרות כניסה של אותם מתנחלים לשטחה הריבוני של צרפת אך אינן כוללות סנקציות פיננסיות. בנוסף לכך הודיעה צרפת כי היא "תומכת באימוץ הסנקציות הללו "ברמה האירופית" וכי היא עובדת על כך עם השותפים האירופאים".

ב-29 בפברואר פורסם שגם ניו זילנד הצטרפה לסנקציות והודיעה על איסור כניסה לשטחה של מתנחלים ישראלים "קיצונים", שלדבריה "ביצעו התקפות אלימות נגד פלסטינים בגדה המערבית"

ב-14 במרץ הטילה ארצות הברית סנקציות על שלושה מתנחלים נוספים וכן על שתי חוות לא חוקיות שבבעלותם.

ב-18 במרץ הטילו מדינות האיחוד האירופי סנקציות על מספר מתנחלים הכוללות הקפאת נכסים ואיסור כניסה למדינות האיחוד וכן איסור לקיים קשרים עסקיים עם המתנחלים שעליהם יוטלו הסנקציות.

ב-19 באפריל הטילו שארצות הברית והאיחוד האירופי סנקציות על חמישה מתנחלים נוספים וארגוני ימין ובהם בנצי גופשטיין, ארגון להב"ה, מאיר אטינגר וארגונים שגייסו כספים לטובת מתנחלים עליהם הוטלו סנקציות בסבב העיצומים הקודם של ארצות הברית.

ב-20 באפריל פורסם שארצות הברית שוקלת להרחיב את הסנקציות ולכלול בהן את גדוד נצח יהודה, בטענה שהפר זכויות אדם בפעילותו ביהודה ושומרון, זו הפעם הראשונה בהיסטוריה בה מופעלות סנקציות על יחידה צבאית ישראלית. אך לבסוף לא הוטלו סנקציות אלה.

סנקציות קולקטיביות

נטען שהסנקציות שהוטלו על המתנחלים נועדו כדי להפעיל לחץ על מדינת ישראל, בין השאר כדי ללחוץ על ישראל להגיע להסדר מדיני עם הפלסטינים (בעיקר ביהודה ושומרון אך גם ברצועת עזה). טענה זו נתמכת בכך שהצו שהוציא הנשיא ביידן תקף לא רק לגבי מתנחלים ספציפיים אלא גם כלפי כל גוף שמסייע להם כולל גופים ממשלתיים התומכים בהתנחלות ביהודה ושומרון ונושאי משרה בכירים.

יישום הסנקציות

לאחר הטלת הסנקציות הכלכליות הראשונות (1 בפברואר 2024) שרר חוסר בהירות בין הבנקים בישראל לגבי תיחום הסנקציות וזאת בנוגע לחשבונות בבנקים בישראל. הבנקים הגדולים בישראל (וכן בנק הדואר) החליטו להחמיר בצעדיהם וזמן קצר לאחר הודעת ארצות הברית הם נעלו את חשבונותיהם של המתנחלים שעליהם הוטלו סנקציות. צעד זה ננקט לאור ההבנה של הבנקים שכל חשד של האמריקאים לניסיונות לעקיפת הסנקציות עלול להביא לניתוק הבנקים ממערכת הסליקה הבינלאומית (SWIFT).

תגובות בישראל ובעולם

ראש ממשלת ישראל, שרים וחברי הכנסת מהימין ומהמרכז הכריזו על התנגדותם לסנקציות וכי מהלך זה הוא למעשה חלק מתנועת ה-BDS שמטרתה היא סנקציות כלכליות ומדיניות נגד מדינת ישראל. כך לדוגמה נמסר מלשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ש"רוב מוחלט של המתיישבים ביהודה ושומרון הם אזרחים שומרי חוק...ישראל פועלת נגד כל מפירי חוק בכל מקום, ולכן אין מקום לצעדים חריגים בנידון". בצלאל סמוטריץ' שאמר ש"קמפיין 'אלימות המתנחלים' הוא שקר אנטישמי שמפיצים אויבי ישראל במטרה להכפיש את המתיישבים החלוצים ואת מפעל ההתיישבות ולפגוע בהם" ואיתמר בן גביר אמר ש"הגיע הזמן שאמריקה תחשוב מחדש על המדיניות שלה ביהודה ושומרון. הנשיא ביידן טועה ביחס לאזרחי מדינת ישראל ולמתיישבים הגיבורים. מי שמותקף, מי שנרגם באבנים בניסיון לפגוע ולרצוח אותם, הם המתיישבים הגיבורים ביהודה ושומרון".

עם פרסום כוונת הממשל להטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה כינה אותה השר בני גנץ "תקדים מסוכן" ואמר שיפעל למניעת מימוש החלטה זו.

בנוסף להצהרות הפומביות דווח כי נתניהו שוחח עם ביידן והביע את מחאתו כנגד הסנקציות.

שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר דייוויד פרידמן תקף את הטלת הסנקציות של ממשל ביידן בטענה ש"הסנקציות של ממשל ביידן הן חרפה, ויכולות לחול על 80 אחוז מהישראלים".

לאחר ההודעה על הטלת הסנקציות פתחו גופים בימין בגיוס המונים לטובת המתנחלים שחשבונותיהם נחסמו והצליחו לאסוף מאות אלפי ש"ח. בארצות הברית נטען שתרומות אלו עשויות להעמיד את התורמים, אתרי מימון ההמונים וחברות השירותים הפיננסיים המעבדות את התשלומים בסכנת קנסות בגין הפרת הסנקציות של ארצות הברית. בעקבות כך נסגרו דפי הגיוס והכספים שנאספו הוקפאו.

חברי כנסת מהימין וגורמי שלטון שונים הפעילו לחץ על המערכת הבנקאית ועל נגיד בנק ישראל שלא לציית לסנקציות. בנק ישראל הגיב ש"עקיפת הסנקציות תערער את האמינות של המערכת הבנקאית, התשובות צריכות להינתן במישור המדיני".

בתגובה לסנקציות סירב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחתום על שיפוי שמעניק הגנה מפני תביעות לבנקים ישראליים המנהלים קשרים עסקיים עם הרשות הפלסטינית, מה שהיה עשוי להוביל להתמוטטותה הכלכלית. בהמשך עדכן משרד האוצר של ארצות הברית במכתב למשרד האוצר הישראלי כי אין כל סיבה שהבנקים בישראל ימנעו מהישראלים שהופיעו ברשימות, לעשות שימוש שגרתי בחשבונות הבנק והסנקציות מופנות רק לפעילות בלתי חוקית.

קישורים חיצוניים

• Simon Lewis, U.S. sanctions ally of Israeli minister, fundraisers over settlers, באתר רויטרס, 20 באפריל 2024
• Adam Taylor and Shira Rubin, Biden administration imposes first sanctions on West Bank settler outposts, באתר וושינגטון פוסט, 14 במרץ 2024