בנצי גופשטיין
 | |
| לידה |
10 בספטמבר 1969 (בן 53)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| תפקיד |
חבר מועצה (2010–2013) |
| מפלגה |
כך, עוצמה יהודית |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
בן-ציון (בנצי) גופשטיין (נולד ב-10 בספטמבר 1969) הוא פעיל ימין רדיקלי, מתלמידי הרב כהנא ומייסד ארגון "להב"ה – למניעת התבוללות בארץ הקודש" הפועל למניעת נישואי תערובת. מועמדותו לכנסת מטעם מפלגת "עוצמה יהודית" בבחירות לכנסת העשרים ושתיים נפסלה בבית המשפט העליון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גופשטיין גדל בשכונת פרדס כץ שבבני ברק ולמד בישיבה התיכונית כפר גנים ובישיבת ההסדר אור עציון. בצעירותו היה גופשטיין תלמיד של הרב מאיר כהנא ופעיל בתנועת כך. בשל פעילותו נפתחו נגדו תיקים בגין הפרת סדר, תקיפה וחבלה ברכוש ערבים. גופשטיין לא גויס לצה"ל. לדבריו סירב הצבא לגייסו בשל עברו בתנועת כ"ך[1]. בשנת 1988 נעצר גופשטיין בחשד להכאת ערבים בעיר העתיקה בירושלים. לאחר כשנה נעצר עד תום ההליכים באשמת התפרצות להר הבית והכאת שוטר. הרב כהנא פתח בשביתת רעב, בין היתר במחאה על החלטה זו[2].
בנובמבר 1990 נעצר עם שני חשודים אחרים בחשד לרצח הכפול בלובאן א-שרקיה, כנקמה על רציחתו הרב כהנא יום קודם כן. לאחר כשבועיים שוחרר בהיעדר ראיות[3][4]. בשנת 1994 נעצר גופשטיין עם נועם פדרמן לשלושה חודשים במעצר מנהלי, שהוארך בשלושה חודשים נוספים, בשל פעילותם בתנועת כך שהוצאה באותם ימים אל מחוץ לחוק[5]. השניים עתרו לבג"ץ נגד מעצרם, אך עתירתם נדחתה[6].
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2002 החל בפעילות למניעת נישואי יהודיות עם לא יהודים. ב-2009 מיסד את פעילותו על ידי הקמת ארגון להב”ה, במסגרתו הוא פועל נגד התבוללות.[7] הארגון עוסק גם בסימון חנויות שמעסיקות ערבים כדי לעודד עבודה עברית[8].
גופשטיין החל בפעילות למניעת נישואי יהודיות עם מי שאינם יהודים כבר בשנת 2002, כאשר עמותת "חמלה סיוע לנזקקים", שגופשטיין היה ממייסדיה וכיהן כיו"ר העמותה,[9] הוסיפה למטרותיה "סיוע לנערות במצוקה מבתים הרוסים הנתונות בסכנת שמד"[10]. העמותה מפעילה מעון לצעירות, שאליו מפנה ארגון להב"ה נשים יהודיות שקיימו קשר עם בני זוג שאינם יהודים, ונתמכת על ידי משרד הרווחה[11][12].
בשנת 2014, בעקבות דוח עומק של רשם העמותות שמתח ביקורת על הקשרים בין עמותת חמלה וארגון להב"ה בשל העסקתם של גופשטיין ושל מנהלת המעון לנשים, הרבנית רחל ברנס, הוחלט על ניתוק הקשר בין הגופים וגופשטיין התפטר מתפקידו ומחברותו בעמותה. אך הועסק בה כעובד גיוס כספים[13].
בשנים 2010–2013 כיהן גופשטיין כחבר מועצת קריית ארבע. באותן שנים הוא גם היה שותף להקמת שתי עמותות: "ישיבת הר הבית" בשנת 2010, עמותה הפועלת להקמת מוסדות תורה ותפילה בהר הבית – בית כנסת, בית מדרש, ישיבה וכולל; ו"הקרן להצלת עם ישראל" בשנת 2011, עמותה הפועלת נגד התבוללות ולמען "נפגעי תופעת המסתננים והעובדים הזרים הבלתי-חוקיים"[14] שאף תמכה כספית בארגון להב"ה[15]. גופשטיין מכהן כמורשה חתימה וכמנכ"ל הקרן,[16] ועומד גם בראש ארגון "חסדי מאיר", הקרוי על שם הרב מאיר כהנא, שהוקם ככל הנראה בשנת 2009 במטרה לסייע למאחזים[17]
גופשטיין לומד ומרצה בישיבת הרעיון היהודי, שהוקמה על ידי הרב כהנא ותלמידיו. במסגרת זו עוסק גופשטיין בהפצת תורתו של הרב כהנא גם לילדים[18][19] והפעיל ערוץ זיכרון לרב כהנא באתר יוטיוב[20].
במהלך הבחירות לכנסת התשע עשרה (2013) שימש גופשטיין כיושב ראש מטה הבחירות של רשימת עוצמה לישראל, שלא עברה את אחוז החסימה.
גופשטיין נוהג לפרסם מכתבים פומביים לידוענים המקיימים קשרי זוגיות או נישאים לבני זוג שאינם יהודים. בין היתר פרסם מכתבים כאלה ליאיר נתניהו[21], לצחי הלוי[22] ולדניאלה פיק[23].
בספטמבר 2014 סיפק גופשטיין מידע למשטרת ישראל על קבוצה שאנשיה נחשדו בסרסרות וניצול מיני של נשים יהודיות ששודלו לקיים יחסים עם לא יהודים. המידע הוביל למעצרם של החשודים[24].
ב-16 בדצמבר 2014 נעצרו גופשטיין ותשעה מפעילי ארגון להב"ה בחשד להסתה ולקריאות לביצוע עבירות אלימות[25]. גופשטיין ועורך דינו, איתמר בן-גביר, התנערו מהחשדות ואמרו כי מדובר ברדיפה פוליטית[26][27].
בנובמבר 2015 הוזמן גופשטיין לדיון בוועדת הפנים של הכנסת בנושא "פעילות אנשי ארגון להב"ה בירושלים נגד תושבי העיר" שיזמה ח"כ מיכל רוזין. במהלך הדיון ספג גופשטיין ביקורת מחברי הכנסת מהשמאל שנכחו בדיון. כשהוענקה לו רשות הדיבור, פרצה מהומה באולם שהובילה להוצאתם מהדיון של כמה חברי כנסת מהשמאל בהוראת ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ בצלאל סמוטריץ'. ח"כים אחרים יצאו גם הם מאולם הישיבות במחאה על השתתפותו של גופשטיין בדיון. כשהתאפשר לו, אמר גופשטיין: "ערבים לא פוחדים בירושלים, מי שפוחד אלו היהודים, שנרצחים ברחובות. אנחנו נמצאים ברחובות כדי לשמור על הבנות שלנו. אנחנו פועלים בליווי צמוד של המשטרה. הם מחכים לרגע שאעבור על החוק בשביל שיעצרו אותי." נציג המשטרה שהשתתף בדיון הבהיר כי הוא לא יכול למסור פרטים על החקירה בנוגע לפעילי הארגון בשל נוכחותו של גופשטיין.[28]
ב-2016 השתתף גופשטיין כאורח בפרק בסדרה המוקומנטרית של חנוך דאום, "מחשב מסלול מחדש"[29].
ב-2016 וב-2017 פעל גופשטיין נגד קיום מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים, וקרא להפגין נגד המצעד[30]. על כך זכה לתמיכתו של הרב דוב ליאור[31].
חברת פייסבוק מחקה את הדף של גופשטיין מהרשת החברתית, משום שלדבריה הופיעו בו "שנאה מאורגנת ודברי שנאה" המנוגדים למדיניות החברה. בתגובה תבע גופשטיין את פייסבוק,[32] תביעה שטרם הוכרעה, בדרישה להחזיר את הדף לפעילות ולפצותו ב-250 אלף ש"ח[33]. בדצמבר 2018 הסירה רשת יוטיוב את הערוץ שהפעיל גופשטיין ומחקה את חשבונו[34][35].
בשנת 2017, לאחר תלונות רבות של המרכז הרפורמי לדת ומדינה, הגישו שורה של ארגונים – ובהם המרכז הרפורמי והאגודה לזכויות האזרח – עתירה לבג"ץ בדרישה להעמיד לדין את גופשטיין ופעילים נוספים של ארגון להב"ה בעבירות של הסתה לגזענות והסתה לאלימות, וכן להעמיד לדין את גופשטיין כמי שעומד בראש ארגון פשיעה. כמו כן התבקש בג"ץ להורות למשטרת ישראל לנקוט "בכל הצעדים הדרושים כנגד התכנסויות ותהלוכות של פעילי להב"ה הזורעות אימה בקרב הציבור הערבי, במרכז ירושלים ובמקומות נוספים"[36]. העתירה נמחקה בעקבות הודעת המדינה כי תעמיד לדין את גופשטיין על התבטאויותיו בשישה אירועים מתוך 69 שהוזכרו בעתירה[37], וביום 26 בנובמבר 2019 הוגש נגדו כתב אישום בעבירות של הסתה לאלימות, הסתה לגזענות ותמיכה בטרור[38][39].
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים בשנת 2019, דורג גופשטיין במקום החמישי ברשימת "עוצמה יהודית", אך בית המשפט העליון פסק כי הוא פסול מהתמודדות לכנסת בשל "הסתה עקבית ובוטה לגזענות מצדו נגד ערביי ישראל"[40].
במאי 2021 סגר שירות "וואטסאפ" את חשבונותיהם של גופשטיין ושל כשלושים פעילים נוספים, חברי ארגון "להב"ה" ומפלגת "עוצמה יהודית", ובהם גם את חשבונה של איילה בן גביר, אשתו של ח"כ איתמר בן גביר העומד בראש המפלגה, וזו אף תבעה את החברה בשל כך[41][42]. ביולי באותה שנה שחרר שירות וואטסאפ חלק מהחשבונות שנחסמו, ובהם גם את חשבונו של גופשטיין. בן גביר טען כי הדבר נעשה בעקבות המאבק שניהלו פעיליו נגד החסימות, אך חשבונה של אשתו נותר מושבת[43].
עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מיוזמותיו של גופשטיין בוצעו עם ברוך מרזל ואיתמר בן-גביר[44], ובדומה להם הוא מושך תשומת לב תקשורתית ומשמש מושא לביקורת המאשימה אותו בגזענות ובהסתה לאלימות[45][46][47][48].
גופשטיין גורס כי בשל המצווה להשמיד עבודה זרה על הממשלה לפעול נגד הכנסיות שבשטח המדינה, אך לא נגד אנשים פרטיים. באוגוסט 2015 נחקר גופשטיין במשטרה לאחר שהביע תמיכה בשריפת כנסיות בארץ ישראל במהלך דיון הלכתי. דבריו אשר פורסמו באתר "כיכר השבת" עוררו סערה וגינויים. הרב משה קליין שהשתתף בדיון הגיב ואמר כי "מי שאומר שמותר לשרוף כנסיות – יש לו דין רודף", ומשמורת ארץ הקודש – הגוף האמון על שמירת המקומות הקדושים בארץ ישראל מטעם הכנסייה הקתולית – הגיש תלונה נגד גופשטיין ופנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה פומבית להעמידו לדין[49].
בסוף 2017 הוחלט להעמידו לדין בגין הסתה, בכפוף לשימוע[50] ובשנת 2019 הוגש נגדו כתב האישום בגין חמש עבירות של הסתה לאלימות, הסתה לגזענות ותמיכה בטרור[51][39]:
- במסגרת האישום הראשון צוטט גופשטיין כמי שתומך בתקיפה אלימה שביצעו צעירים יהודים בכיכר ציון בירושלים בשנת 2012 כאשר אמר כי ”כנראה שכאן הנערים הרימו את הכבוד היהודי מהרצפה ועשו את מה שהמשטרה הייתה צריכה לעשות, עשו דין בפורעים הערביים שהטרידו את הבנות היהודיות.”;
- במסגרת האישום השני צוטטו אמירותיו של גופשטיין בראיון משנת 2013 שבו הוא הביע תמיכה בטרנספר, טען כי ”לפי ההלכה מותר [להרוג ערבים]” ותמך בפגיעה בערבים: ”אני לא פציפיסט. יש כאלה שמגיע להם להשתמש נגדם באלימות כן. ערבי שמתחיל עם יהודייה, לא צריך לדבר. ערבי שמתחיל עם יהודייה אני לא חושב שצריך להמשיך להתהלך יותר מדי ברחוב עם היהודייה שלו.”;
- במסגרת האישום השלישי צוטטו דברים שאמר גופשטיין בשנת 2013 בראיון לכתבת "'ריקוד הסכינים' של נוער הגבעות",[52] אשר צולם בחתונתם של בתו הודיה וחנמאל דורפמן: ”החתונה הזאת היא של אנשי ימין קיצוני, אנחנו מייסדים את דור ההמשך. אנחנו נמשיך, יש לנו ילדים והם בגיל 18 מתחתנים והם ימשיכו בדרכם של ההורים שלהם. אצלנו אין ערבים, כל החתונה הזאת היא על טהרת העבודה העברית. אם היה פה מלצר ערבי הוא לא היה מגיש אוכל אלא מחפש את בית החולים הקרוב.” וכן בראיון משנת 2014 כאשר אמר ”שאם היה שם מלצר ערבי הוא היה גומר בבית החולים.”;
- האישום הרביעי מצטט את דברים שאמר גופשטיין בשנת 2014 ב"עצרת הזיכרון לרב מאיר כהנא" שבהם הוא מתייחס לציבור הערבי כ"סרטן" ואל המסגדים הר הבית כאל "גידול" שיש להסיר:
האויבים שבתוכנו הם סרטן. ואם לא ניקח את הסרטן ונזרוק אותו אנחנו לא נמשיך להתקיים וימותו כאן יהודים כל יום. לצערנו הסרטן הזה שלח גרורות לכל מקום – אתמול בתל אביב, בירושלים, ערד, באר שבע. אין מקום שאין לסרטן הזה גרורות, אותן גרורות שעוד הרב כהנא הזהיר אותנו. הסרטן הזה, הסרטן הזה המסוכן של הדו קיום. ולצערנו בתוך הממשלה יש כל מיני שרים עם כיפה ובלי כיפה שמעודדים את הדו קיום, שנותנים להם לשרוד, מכניסים אותם להייטק, נותנים להם להיות רופאים. אבל המוקד של הסרטן, הגרורה הכ י גדול ה שיש , המוק ד והשי א ש ל הסרט ן הו א נמצ א בראש , הרא ש בהר הבית. הר הבית זה הגידול הכי גדול של הסרטן שנמצא לנו פה, וכל עוד ממשלת ישראל לא תתעשת ותוריד את הגידול הזה מהר הבית לא נצליח להביא את המדינה לגאולה השלמה.
- במסגרת האישום החמישי תוארה תמיכתו של של גופשטיין בברוך גולדשטיין ובפיגוע הטרור שביצע במערת המכפלה כאשר במהלך חתונה שהתקיימה בשנת 2017 עלה גופשטיין לבמה ושר פעמיים את הפזמון "ברוך הגבר, נכנס למערה, דרך הנשק וירה" תוך שהוא משלהב את הקהל.
בשל עמדותיו פסל בית המשפט העליון פה אחד את מועמדותו של גופשטיין לכנסת העשרים ושתיים בשנת 2019 בגין "הסתה עקבית ובוטה לגזענות מצדו נגד ערביי ישראל". בנימוקים להחלטה כתבה נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, כי "התמונה העולה מעיון בעשרות הראיות שהוצגו בפנינו היא ברורה, חד-משמעית וגלויה על פניה – מדובר במופעים מחרידים של הסתה שיטתית לגזענות המופנים נגד הציבור הערבי. גופשטיין מציג את הציבור הזה בהכללה כאויב וכמי שאין לקיים עמו כל מגע העשוי להתפרש כדו-קיום"[53].
ביום 1 במאי 2022 בירך גופשטיין על פטירתו של ח"כ אילן גילאון,[54] תגובה שעוררה זעם רב ברשתות החברתיות.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 1990 נישא לענת, בטקס חופה שנערך על ידי הרב כהנא. ענת פעילה בעמותת "חמלה". לבני הזוג שמונה ילדים והם מתגוררים בשכונת גבעת האבות שבקריית ארבע. חתנו הוא עורך הדין ופעיל הימין הרדיקלי חנמאל דורפמן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמרים שפרסם גופשטיין
- ארי פינס, מאחורי הלהבות, באתר מאקו, 19 באוגוסט 2014
בנצי גופשטיין, ביישום טלגרם
ראיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רוחמה וייס, חברותא עם בנצי גופשטיין: זאת תורת הגזע, באתר ynet, 29 באוגוסט 2014
- שמעון כהן, "אין לי מחתרת, הכל גלוי והכל חוקי", באתר ערוץ 7, בשבע, כ"א בכסלו תשע"ו, 3 בדצמבר 2015
- ראיון וידאו על דרכו, עמדתו, פעילותו וחקירותיו במשטרה, תוכן הראיון מופיע כאן.
- זלמן שטוב, מילד בני ברקי למנכ"ל להבה, באתר כיכר השבת, כ"ז באלול תשפא
- צופית גרנט ללא גבולות, עונה 1, פרק 1: ארגון להב"ה | רשת 13, באתר רשת 13, 3 בינואר 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מתי גולן, הסכסוך בין גל"צ לאיתמר בן-גביר, באתר גלובס, 8 בפברואר 2017
- ^ הרב מאיר כהנא, מדוע אני שובת רעב, באתר "רבי כהנא"
- ^ קטע עיתונות, "שוחררו בהיעדר ראיות", באתר "רבי כהנא"
- ^ אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בשטחים, עמ' 66, בצלם, 1994
- ^ אורי בלאו ושי גרינברג, כהנא חי ברווחה, באתר הארץ, 7 במאי 2011
- ^ בג"ץ 3280/94 נועם פדרמן ובן ציון גופשטיין נגד אלוף אילן בירן ואחרים, ניתן ב-12 ביולי 1994
- ^ "צפו: הסרטון של ארגון להב"ה שמעורר סערה ברשת: מה קורה לבת שהולכת עם ערבי?", באתר Kooker
יאיר אלטמן, מכתב הרבניות: בנות, אל תצאו עם ערבים, באתר ynet, 28 בדצמבר 2010
ביתר מנסה להלחם בתופעת ההתבוללות - ^ בני טוקר, שוק מחנה יהודה: מעודדים עבודה עברית, באתר ערוץ 7, 26 ביולי 2012
- ^ אור קשתי, משרד הרווחה מגדיל את תרומתו למאבק בהתבוללות, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2016
- ^ רשם העמותות, דוח ביקורת עומק מסמך 117-2018-00227881 בתיק העמותה, 2008
- ^ חמלה סיוע לנזקקים (ע"ר) 580350411, באתר גיידסטאר ישראל
- ^ בנצי גופשטיין, היו שותפים, שהחזרת בי חמלה, עמותת חמללה סיוע לנזקקים, עמ' 3
- ^ עמותת "חמלה סיוע לנזקקים", פרוטוקול אסיפה כללית מיום 21 בינואר 2014, עמ' מסמך 117-2018-03482107 בתיק העמותה
- ^
ורד לי, גזענות || איך הפך גוף האשה היהודית לרכוש לאומי, באתר הארץ, 21 באפריל 2013
- ^ יהודה שוחט, כהנא חי ובועט, באתר ידיעות אחרונות, 24 בפברואר 2019
- ^ הקרן להצלת עם ישראל, דוח מילולי לשנת 2019, עמ' מסמך 117-2020-00145963 בתיק העמותה
- ^ שמעון כהן, "מרכיבים ממשלה" - עם איתמר בן גביר, באתר ערוץ 7, 21 בינואר 2009
- ^ עמיחי אתאלי, יוצאי כ"ך מציגים: כהנא לילדים בסרטון אנימציה, באתר nrg, 31 באוקטובר 2012
- ^ *חוצה את הקווים, אברי גלעד יוצא למסע בעקבות הימין הקיצוני, באתר רשת, 16 באוקטובר 2013
- ^ באתר יוטיוב
- ^ שי ארזואן, תכירו: החברה הנורווגית של יאיר נתניהו, באתר ynet, 26 בינואר 2014
- ^ אריק בנדר, חזן נגד לוסי אהריש: "פיתתה יהודי כדי לפגוע במדינתנו, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2018
- ^ ליאורה גולדנברג־שטרן, 'בוגדת בעם היהודי': ארגון להבה עכשיו גם נגד דניאלה פיק, באתר TMI (של מעריב אונליין), 29 בנובמבר 2018
- ^ צביקה גרוניך, חושף הכת המשיחיסטית: "התקבלו עוד סיפורים" באתר כיכר השבת 07 בספטמבר 2014
- ^ שבתי בנדט, ראש ארגון להב"ה בנצי גופשטיין ותשעה מפעיליו נעצרו, באתר וואלה!, 16 בדצמבר 2014
- ^ גור מגידו, הוארך מעצרו של בנצי גופשטיין, מנהיג ארגון להב"ה, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2014
- ^ אפרת פורשר, עדנה אדטו, המשטרה עצרה את ראש ארגון להב"ה, באתר ישראל היום, 17 בדצמבר 2014
- ^ עומרי אפרים, ח"כים ליו"ר להב"ה: "אתה המיץ של הזבל". צפו, באתר ynet, 10.11.15
- ^ לא יאומן: אורן חזן וחנוך דאום מחלצים יהודיה מערבי עם בנצי גופשטיין, אתר יוטיוב
- ^ בנצי גופשטיין, עם שפוי לא משלים עם התועבה, באתר ערוץ 7, 2 באוגוסט 2017
- ^ רעות הדר, הרב ליאור תומך במחאה נגד ה"תועבה", באתר ערוץ 7, 19 ביולי 2016
- ^ ת"א 41389-07-18: גופשטיין נ' FACEBOOK INC ואח', באתר תולעת המשפט, 17 ביולי 2018
- ^ אורן פרסיקו, פייסבוק: לא ניתן חופש ביטוי לשנאה מאורגנת, באתר העין השביעית, 20 בנובמבר 2018
- ^ יוטיוב מחקה את חשבונו של בנצי גופשטיין: "הם מפחדים מהאמת", באתר כיפה, 9 בדצמבר 2018
- ^ ערוץ היוטיוב המאורכב של בנצי גופשטיין, באתר יוטיוב, 17 בדצמבר 2015
- ^ בג"ץ 5430/17 ג'ולאני ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 5 ביולי 2017
- ^ לנקוט צעדים נגד ארגון להב"ה, באתר האגודה לזכויות האזרח, 15 במרץ 2018
- ^ יעל פרידסון, גופשטיין מואשם בהסתה לאלימות וגזענות: "יש כאלה שמגיע להם", באתר ynet, 26 בנובמבר 2019
- ^ 1 2 ת"פ 62177-11-19: מדינת ישראל נ' גופשטיין, באתר תולעת המשפט, 26 בנובמבר 2019
- ^ יעל פרידסון, מורן אזולאי ויובל קרני, העליון הכריע: גופשטיין ומרזל פסולים מלהתמודד בבחירות, באתר ynet, 25 באוגוסט 2019;
ע"ב 5487/19 גיל סגל ואחרים נ' איתמר בן גביר ואחרים, ניתן ב־25 באוגוסט 2019 - ^ אביחי דלאל, וואטסאפ חסמה את ראשי עוצמה יהודית, באתר אייס, 24 במאי 2021
- ^ אביאל ויצמן, איילה בן-גביר תובעת חצי מיליון ש"ח מוואטסאפ ופייסבוק, באתר 14 עכשיו, 1 ביוני 2021
- ^ יהונתן גוטליב, בנצי גופשטיין שוב בוואטסאפ: "חזרנו לחיים", באתר ערוץ 7, 20 ביולי 2021
- ^ ענת רואה, קרב משפטי: פעילי הימין הקיצוני חקרו את ח"כ טיבי, באתר ynet, 6 בספטמבר 2000
- ^ עמיחי אתאלי, פעילי ימין לצוקרברג: בטל את החתונה, באתר nrg, 24 במאי 2012
- ^ המטה למאבק נגד הגזענות בישראל, מרץ 2014
- ^ מנדי גרוזמן, האם יו"ר ארגון "להב"ה" הסית לאלימות?, באתר nrg, 14 באוגוסט 2014
- ^ חוצה את הקווים, אברי גלעד יוצא למסע בעקבות הימין הקיצוני, באתר רשת, 16 באוקטובר 2013
- ^ צביקה גרוניך, בנצי צריך לשרוף כנסיות?, אתר כיכר השבת
עזרי עמרם, בנצי גופשטיין: "פועלים רק על פי החוק", באתר מאקו, 6 באוגוסט 2015
צביקה גרוניך, הרב משה קליין: "יש דין רודף למי שאומר שמותר להצית כנסיות", באתר כיכר השבת, 5 באוגוסט 2015 חיים לוינסון, יו"ר ארגון להב"ה בנצי גופשטיין נחקר במשטרה בשל תמיכתו בשריפת כנסיות, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2015 ג'קי חורי, רויטל חובל, נציגות הוותיקאן בארץ ליועמ"ש: להגיש כתב אישום נגד גופשטיין בגין הסתה לגזענות, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2015
- ^ יותם ברגר, יו"ר ארגון להב"ה בנצי גופשטיין יועמד לדין על עבירות הסתה בכפוף לשימוע, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2017
- ^ נטעאל בנדל, יו"ר להב"ה, בנצי גופשטיין, הואשם בהסתה לאלימות, לגזענות ולטרור, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2019
- ^ אוהד חמו, "ריקוד הסכינים" של נוער הגבעות. צפו, N12, 26 בדצמבר 2013
- ^ יעל פרידסון, מורן אזולאי ויובל קרני, העליון הכריע: גופשטיין ומרזל פסולים מלהתמודד בבחירות, Ynet, 25 באוגוסט 2019
- ^ ציוץ של יהונתן גוטליב, כתב ערוץ 7, באתר טוויטר, 1 במאי 2022
