מאיר אטינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מאיר דוד חי אטינגר (נולד ב-4 באוקטובר 1991 בירושלים) הוא פעיל ימין קיצוני, נחשב לאחד ממנהיגי נוער הגבעות וליעד מרכזי של החטיבה היהודית בשב"כ. חבר מועצה בתנועת דרך חיים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטינגר נולד בירושלים, לרב מרדכי, ר"מ בישיבות עטרת כהנים וחומות ירושלים המזוהות עם ישיבות הקו, ולטובה, בתו של הרב מאיר כהנא, שנרצח שנה קודם להיוולדו, ועל שמו הוא קרוי.[1]

אטינגר נשוי למוריה ולהם בן.[2]

פעילות ביהודה ושומרון 2011-2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטינגר היה פעיל במאחזים שהוקמו ונתמכו על ידי תנועות 'נחלה' ו'נוער למען ארץ ישראל' של דניאלה וייס[3] ולא שירת בצה"ל. במרץ 2011 נחקר במשטרה, לאחר שקצין משטרה טען שראה אותו תוקף עדר צאן של רועה פלסטיני, והורג כבשה; אולם התיק נסגר ללא הגשת כתב אישום, בנימוק של 'העדר תשתית ראייתית' בעקבות סתירות בעדותו של הקצין.[4] בתקופה זו התגורר אטינגר במאחז 'רמת מגרון' והשתתף בפעילויות מאורגנות של נוער הגבעות.[5]

בספטמבר 2011 קיבל צו הרחקה מאזור יהודה ושומרון ועבר להתגורר בירושלים.[6] כעבור חודשיים קיבל צו הרחקה לשבועיים מאזור שוק מחנה יהודה, לאחר שעסק במיפוי בתי עסק שמעסיקים יהודים בלבד, במסגרת מיזם לעידוד צרכני של עבודה עברית.[7] בהמשך אותה שנה נעצר משום שריכז מוקד מידע למעקב אחר התארגנות כוחות צה"ל לפינויי מאחזים ביהודה ושומרון, במטרה לסכל את הפינוי. הוא הפר מעצר בית,[8] ונכלא בתקופת משפטו בבית סוהר. לבסוף הורשע ב־2012, במסגרת עסקת טיעון, בעבירה של "קשירת קשר לאיסוף ידיעות בעלות ערך צבאי", נידון למאסר בפועל לתקופה שחפפה את תקופת מעצרו, כ-6 חודשים, ולכן שוחרר מיד.[9][10]

בשנים אלו התקרב אטינגר לאנשי ישיבת עוד יוסף חי ביצהר בראשות הרב יצחק שפירא והרב יצחק גינזבורג. הוא הזדהה עם תנועת 'דרך חיים' שהקימו, השואפת להקים מדינת הלכה במקום מדינת ישראל, אך חלק על רצונם לפעול בדרכים חוקיות. עקב כך פרש מהקבוצה והחל בפיתוח דרך עצמאית,[11] אך המשיך לראות ברב גינזבורג מקור השראה לרעיונותיו.[12]

בינואר 2014, לאחר עקירת מטע באזור המאחז אש קודש בידי כוחות הביטחון, היה אטינגר אחד מאנשי קבוצה שנכנסה לכפר קוסרא, כשחלקם רעולי פנים. הקבוצה הותקפה באבנים בידי פלסטינים וכותרה. חבריה נפצעו ושוחררו בסופו של דבר בידי צה"ל.[13][14] הקבוצה טענה שהיא טיילה לצורך הפגנת נוכחות בעקבות ההרס באש קודש.[15] בהמשך שנה זו המליץ השב"כ על מעצר מנהלי לאטינגר, אך ההמלצה נדחתה על ידי פרקליט המדינה שי ניצן בשל חוסר בראיות מספיקות. במקום זאת קיבל אטינגר צו הרחקה משטחי יהודה ושומרון וירושלים, ועבר להתגורר בצפת.

מעצר מנהלי 2015-2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטינגר פרסם את דעותיו בבלוג באתר הקול היהודי.[16][1][17]

בתחילת אוגוסט 2015 נעצר אטינגר,[5][16] ולאחר כשבוע חתם שר הביטחון משה יעלון על צו מעצר מנהלי נגדו לחצי שנה, שאושר בידי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, על בסיס מסמכים חסויים של השב"כ, שהעריכו כי אם לא ישהה במעצר ימשיך אטינגר בפעילויות להגשמת חזונו. הרקע למעצר היה הצתת בית משפחת דוואבשה בדומא ביולי 2015, הצתת כנסיית הלחם והדגים ביוני 2015, ופעילות תג מחיר נוספות באותה תקופה. גורמי ביטחון ייחסו לאטינגר הפצת אידאולוגיה שגיבש המכונה 'המרד', השואפת לערער את קיומה של מדינת ישראל כדי להקים מדינת הלכה וכן את בית המקדש השלישי. זאת, באמצעות פעולות פרובוקטיביות שיביאו לדיון ציבורי בנושאים רגישים, כדוגמת היחס בין התורה לדמוקרטיה, יחסי דתיים-חילוניים בישראל ויחסי יהדות-נצרות.[1][18] אטינגר טען שלא היה מוערב במעשים אלימים וש"מדובר במעצר פוליטי שנועד לרצות את דעת הקהל בארץ ובעולם".[19]

אטינגר נכלא תחילה בכלא איילון, וכעבור זמן קצר הועבר לצינוק בכלא אשל בבאר שבע. באוקטובר 2015 פתח בשביתת רעב בגלל שלילת הזכות לשיחות טלפון,[20] ובינואר 2016 פתח בשנית בשביתת רעב, במחאה על הארכת מעצרו המנהלי.[21] בפברואר 2016 הוארך מעצרו בארבעה חודשים נוספים. במהלך המעצר נולד בנו הבכור. אטינגר לא השתתף בברית המילה, בשל התנגדות השב"כ.[2] ביוני 2016 שוחרר ממעצר מנהלי, אך הוטלו עליו מגבלות של מעצר בית לילי, איסור כניסה לליהודה ושומרון, ירושלים ויד בנימין, וכן נאסר עליו ליצור קשר עם רשימה של 92 אנשים.[22][23] במהלך מעצרו המנהלי לא התגבשה נגד אטינגר תשתית ראייתית, ולא הוגש נגדו כתב אישום.[24]

פעילות 2016-נוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 הוציאו חבריו של אטינגר חוברת עם שיריו בשם "שירת הרוח" ובה שירים שנכתבו בעת מעצרו.[25] לאחר שחרורו פרסם באתר "הקול היהודי" את סיפור מעצרו.[26]

בשנת 2017 נבחר כחבר מועצה בתנועת דרך חיים בראשות הרב יצחק גינזבורג,[27] וכראש תא ההסברה של התנועה.[28]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 איתי בלומנטל, בשם הסב: כך תכנן נכדו של הרב כהנא את "המרד" שיפיל את השלטון בישראל, באתר ynet, 4 באוגוסט 2015
  2. ^ 2.0 2.1 אלישע בן קימון, העציר המנהלי מאיר אטינגר לא ייצא לברית בנו, באתר ynet, 3 באפריל 2016
  3. ^ הודיה כריש חזוני, אלמנת הרב כהנא: יהודי אחראי לדומא? לא מסתדר, באתר nrg
  4. ^ ניר גונטז'איך זה שהמשטרה סגרה את התיק נגד היעד היהודי מס' 1 של השב"כ?, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2015
  5. ^ 5.0 5.1 רועי שרון, מעצרו של מאיר אטינגר הוארך בשישה ימים נוספים, באתר nana10‏, 4 באוגוסט 2015
  6. ^ יהושע בריינר‏, נכדו של הרב כהנא הורחק מהגדה "מטעמי ביטחון", באתר וואלה! NEWS‏, 22 בספטמבר 2011
    חיים לוינסוןנכדו של הרב מאיר כהנא הורחק משטחי יהודה ושומרון בצו צבאי, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2011
  7. ^ עוז רוזנברג, בימין הקיצוני ממפים חנויות המעסיקות ערבים בי-ם, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2011
  8. ^ יהושע בריינר‏, הנכד הפר את מעצר הבית: אלמנת הרב כהנא נחקרה, באתר וואלה! NEWS‏, 05 ביולי 2012
  9. ^ חיים לוינסוןעסקת טיעון ועונשים קלים לפעילי ימין שעקבו אחר כוחות צה"ל, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2012
  10. ^ שלמה פיוטרקובסקי, 3 חודשי מאסר לנאשמים בפרשת "המרגלים", באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2013
  11. ^ חיים לוינסוןהמרד הגדול של נערי הגבעות השאיר את תגי המחיר והמאחזים הרחק מאחור, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2015
  12. ^ שמעון כהן, מעצר פוליטי באגף השמור ביותר, באתר ערוץ 7, 1 בפברואר 2016
  13. ^ ראיון עם אטינגר לאחר האירוע, אתר 'הקול היהודי'
  14. ^ חיים לוינסוןמתנחלים רעולי פנים נכנסו לכפר פלסטיני, הוכו והועברו לידי הצבא, באתר הארץ, 7 בינואר 2014
  15. ^ עדות וידיאו מהלינץ' בקוצרא
  16. ^ 16.0 16.1 עופר חדד, ‏כך הפך מאיר אטינגר ליעד מרכזי של השב"כ, באתר ‏mako‏‏, ‏3 באוגוסט 2015‏
  17. ^ עדו בן פורת, מאיר אטינגר: משתוקק לכינון מלכות ישראל, באתר ערוץ 7, 10 בספטמבר 2015
  18. ^ גידי וייץהנאשם ברצח בדומא סומן כיעד למעקב שנה לפני ההצתה, באתר הארץ, 26 בפברואר 2016
  19. ^ שבתי בנדט‏, אושר מעצרו המנהלי של מאיר אטינגר, "היעד המרכזי של השב"כ", באתר וואלה! NEWS‏, 20 בספטמבר 2015
  20. ^ חיים טוויל, אטינגר הורשה לשוחח בטלפון – וסיים שביתת הרעב, באתר חרדים10, 13 באורטובר 2015
  21. ^ גיא עזרא, ‏העציר המנהלי שובת הרעב איבד את הכרתו, באתר "סרוגים", 27 בינואר 2016
  22. ^ אורלי הררי, מאיר אטינגר שוחרר ממעצר, באתר ערוץ 7
  23. ^ פעיל הימין מאיר אטינגר שוחרר ממעצר מנהלי לאחר כ-10 חודשים, באתר ynet, 1 ביוני 2016
  24. ^ אלישע בן קימון, מאיר אטינגר: "או 'מלך בישראל' או מצעד גאווה", באתר ynet, 28 ביולי 2016
  25. ^ חוברת השירים של מאיר אטינגר
  26. ^ מאיר אטינגר, וספר כתב איש ריבי, הקול היהודי
  27. ^ מועצת התנועה - תנועת דרך חיים
  28. ^ על פעילות אגף ההסברה