מאיר אטינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מאיר דוד חי אטינגר (נולד ב-4 באוקטובר 1991 בירושלים) הוא פעיל ימין קיצוני, נחשב לאחד ממנהיגי נוער הגבעות וליעד מרכזי של החטיבה היהודית בשב"כ. חבר מועצה בתנועת דרך חיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטינגר נולד בירושלים, לרב מרדכי, ר"מ בישיבות עטרת כהנים וחומות ירושלים המזוהות עם ישיבות הקו, ולטובה, בתו של הרב מאיר כהנא, שנרצח שנה קודם להיוולדו, ועל שמו הוא קרוי. אטינגר היה פעיל במאחזים שהוקמו ונתמכו על ידי תנועות 'נחלה' ו'נוער למען ארץ ישראל' של דניאלה וייס[1] ולא שירת בצה"ל. במרץ 2011 נחקר אטינגר במשטרה, לאחר שקצין משטרה טען שראה אותו תוקף עדר צאן של רועה פלסטיני, והורג כבשה; אולם התיק נגדו נסגר ללא הגשת כתב אישום, בנימוק של 'העדר תשתית ראייתית'[2]. בתקופה זו התגורר אטינגר במאחז 'רמת מגרון' והשתתף בפעילויות מאורגנות של נוער הגבעות[3].

בספטמבר 2011 קיבל צו הרחקה מאזור יהודה ושומרון ועבר להתגורר בירושלים[4]. כעבור חודשיים קיבל אטינגר צו הרחקה לשבועיים מאזור שוק מחנה יהודה, לאחר שעסק במיפוי בתי עסק שאינם מעסיקים ערבים, במסגרת פרויקט עבודה עברית[5]. בהמשך אותה שנה נעצר אטינגר במסגרת "פרשת המרגלים", בעקבות ריכוז מוקד מידע למעקב אחר תנועות כוחות צה"ל ביהודה ושומרון במטרה לסכל פינויי מאחזים. הוא הפר מעצר בית[6], ונכלא בתקופת משפטו בבית סוהר. לבסוף הורשע ב־2012, במסגרת עסקת טיעון, בעבירה של "קשירת קשר לאיסוף ידיעות בעלות ערך צבאי", נידון למאסר בפועל לתקופה החופפת את תקופת מעצרו, כ-6 חודשים, ושוחרר מיד[7][8].

בשנים אלו התקרב אטינגר לאנשי ישיבת עוד יוסף חי ביצהר בראשות הרב יצחק שפירא והרב יצחק גינזבורג. הוא הזדהה עם תנועת 'דרך חיים' שהקימו, השואפת להקים מדינת הלכה במקום מדינת ישראל, אך חלק על רצונם לפעול בדרכים חוקיות. עקב כך פרש מהקבוצה והחל בפיתוח דרך עצמאית[9]. עם זאת, המשיך אטינגר לראות ברב גינזבורג מקור השראה לרעיונותיו[10]

לאטינגר יוחסה אידאולוגיה המכונה 'המרד', השואפת לערער את קיומה של מדינת ישראל, כדי להקים מדינת הלכה וכן את בית המקדש השלישי. זאת, באמצעות פעולות פרובוקטיביות שיביאו לדיון ציבורי בנושאים רגישים, כדוגמת היחס בין התורה לדמוקרטיה, יחסי דתיים-חילוניים בישראל ויחסי יהדות-נצרות. הוא ציפה שדיונים אלו ימשכו רבים לרעיונותיו[11]. לטענת השב"כ, הצטברו ידיעות מודיעיניות רבות על ניסיונות של אטינגר לגיוס פעילים להגשמת רעיונות 'המרד'[12].

בינואר 2014, לאחר עקירת מטע באזור המאחז אש קודש הסמוך בידי כוחות הביטחון, היה אטינגר אחד מאנשי קבוצה שנכנסה לכפר קוסרא, כשחלקם רעולי פנים. הקבוצה הותקפה באבנים בידי פלסטינים וכותרה. חבריה נפצעו ושוחררו בסופו של דבר בידי צה"ל[13][14]. הקבוצה טענה מצידה שהיא עשתה טיול להפגנת נוכחות בעקבות מעשה ההרס באש קודש. בהמשך שנה זו המליץ השב"כ על מעצר מנהלי לאטינגר, אך ההמלצה נדחתה על ידי פרקליט המדינה שי ניצן בשל אי-ראיות מספיקות. במקום זאת, קיבל אטינגר צו הרחקה משטחי יהודה ושומרון וירושלים, ועבר להתגורר בצפת.

מעצר מנהלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הצתת בית משפחת דוואבשה בדומא ביולי 2015 נעצר אטינגר. הוא תואר בידי השב"כ כהוגה הדעות והדמות המרכזית של קבוצה שהציתה בתים וכנסיות[15], וכן נחשד במעורבות בהצתת כנסיית הלחם והדגים ביוני 2015, בהתנכלויות נוספות לכנסיות ומסגדים באזור הצפון, ובתכנון פעולות כנגד פלסטינים[3].

באוגוסט 2015 חתם שר הביטחון משה יעלון על צו מעצר מנהלי לאטינגר לחצי שנה, שאושר בידי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, על בסיס מסמכים חסויים של השב"כ, שהעריכו כי אם לא ישהה במעצר ימשיך אטינגר בפעילויות להגשמת חזונו[15]. אטינגר נכלא בהפרדה תחילה בכלא איילון, וכעבור זמן קצר הועבר לכלא אשל בבאר שבע. באוקטובר 2015 פתח אטינגר בשביתת רעב בגלל שלילת הזכות לשיחות טלפון[16], ובינואר 2016 פתח בשנית בשביתת רעב, במחאה על הארכת מעצרו המנהלי[17]. בפברואר 2016 הוארך מעצרו בארבעה חודשים נוספים. במהלך המעצר נולד בנו הבכור. אטינגר לא השתתף בברית המילה, בשל התנגדות השב"כ[18], אז שוחרר למעצר בית בשעות הלילה, נאסר עליו להיכנס ליהודה ושומרון, ירושלים ויד בנימין, וכן נאסר עליו ליצור קשר עם רשימה של 92 אנשים[19].

אטינגר נשוי למוריה וגר בצפת, שאליה עבר לאחר שהורחק מירושלים ומיהודה ושומרון.

אטינגר בעל בלוג באתר הקול היהודי.

בשנת 2016 הוציאו חבריו של אטינגר חוברת עם שיריו בשם "שירת הרוח" ובה שירים שנכתבו בעת מעצרו[20].

בשנת 2017 נבחר אטינגר כחבר מועצה בתנועת דרך חיים בראשות הרב יצחק גינזבורג[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הודיה כריש חזוני, אלמנת הרב כהנא: יהודי אחראי לדומא? לא מסתדר, באתר nrg
  2. ^ ניר גונטז'איך זה שהמשטרה סגרה את התיק נגד היעד היהודי מס' 1 של השב"כ?, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2015
  3. ^ 3.0 3.1 רועי שרון, מעצרו של מאיר אטינגר הוארך בשישה ימים נוספים, באתר nana10‏, 4 באוגוסט 2015
  4. ^ יהושע בריינר‏, נכדו של הרב כהנא הורחק מהגדה "מטעמי ביטחון", באתר וואלה! NEWS‏, 22 בספטמבר 2011
    חיים לוינסוןנכדו של הרב מאיר כהנא הורחק משטחי יהודה ושומרון בצו צבאי, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2011
  5. ^ עוז רוזנברג, בימין הקיצוני ממפים חנויות המעסיקות ערבים בי-ם, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2011
  6. ^ יהושע בריינר‏, הנכד הפר את מעצר הבית: אלמנת הרב כהנא נחקרה, באתר וואלה! NEWS‏, 05 ביולי 2012
  7. ^ חיים לוינסוןעסקת טיעון ועונשים קלים לפעילי ימין שעקבו אחר כוחות צה"ל, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2012
  8. ^ שלמה פיוטרקובסקי, 3 חודשי מאסר לנאשמים בפרשת "המרגלים", באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2013
  9. ^ חיים לוינסוןהמרד הגדול של נערי הגבעות השאיר את תגי המחיר והמאחזים הרחק מאחור, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2015
  10. ^ שמעון כהן, מעצר פוליטי באגף השמור ביותר, באתר ערוץ 7, 1 בפברואר 2016
  11. ^ איתי בלומנטל, בשם הסב: כך תכנן נכדו של הרב כהנא את "המרד" שיפיל את השלטון בישראל, באתר ynet, 4 באוגוסט 2015
  12. ^ גידי וייץהנאשם ברצח בדומא סומן כיעד למעקב שנה לפני ההצתה, באתר הארץ, 26 בפברואר 2016
  13. ^ ראיון עם אטינגר לאחר האירוע, אתר 'הקול היהודי'
  14. ^ חיים לוינסוןמתנחלים רעולי פנים נכנסו לכפר פלסטיני, הוכו והועברו לידי הצבא, באתר הארץ, 7 בינואר 2014
  15. ^ 15.0 15.1 עודד שלום, יפעת ארליך, תא מאיר, ידיעות אחרונות, 11.12.15
  16. ^ חיים טוויל, אטינגר הורשה לשוחח בטלפון – וסיים שביתת הרעב, באתר חרדים10, 13 באורטובר 2015
  17. ^ גיא עזרא, ‏העציר המנהלי שובת הרעב איבד את הכרתו, באתר "סרוגים", 27 בינואר 2016
  18. ^ בעוד כחודש: אטינגר צפוי להשתחרר ממאסר, 17 במאי 2016, באתר הקול היהודי.
  19. ^ אורלי הררי, מאיר אטינגר שוחרר ממעצר, באתר ערוץ 7
  20. ^ חוברת השירים של מאיר אטינגר