לדלג לתוכן

הר הקסמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק ברומן מאת הסופר תומאס מאן. אם התכוונתם לסדרת טלוויזיה לילדים, ראו הר הקסמים (סדרת טלוויזיה).
הר הקסמים
Der Zauberberg
מידע כללי
מאת תומאס מאן
שפת המקור גרמנית
תורגם לשפות 30+
סוגה רומן ריאליסטי
נושא אירופה, סנטוריום, מוות, מחלה, מלחמת העולם הראשונה, הר, מלחמה, שווייץ, שחפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות דאבוס, האלפים השווייצרים, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה ספרית פועלים
תאריך הוצאה 1924
הוצאה בעברית
תרגום 1955, על ידי מרדכי אבי-שאול
2020, על ידי רחל ליברמן
פרסים
רשימת 100 הספרים של המאה של לה מונד עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001236412, 001277651, 001878201, 002143233
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צילום המהדורה הראשונה של הספר, 1924
נוף מרהיב בעיירה דאבוס, כניגוד לאווירת המוות האופפת את המלחמה בספר הר הקסמים

הר הקסמים (בגרמנית: Der Zauberberg) הוא רומן מאת הסופר הגרמני תומאס מאן שראה אור בשנת 1924, המספר על צעיר גרמני בורגני הנשבה בקסמיו של בית הבראה בשווייץ.

ברומן מבטא תומאס מאן את הלכי הרוח של אירופה החולה והמנוונת של ה"Fin de siècle", סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.

הרומן נמנה עם יצירותיו החשובות ביותר של מאן, וחדשנותו בישרה את הרומן של המאה העשרים, בעיקר את ההתייחסות לממד הזמן, וזאת לצד בעקבות הזמן האבוד מאת מרסל פרוסט ויוליסס מאת ג'יימס ג'ויס.

הרומן תורגם לעברית בידי מרדכי אבי-שאול, ויצא לאור במהדורה ראשונה ב-1955 בספריית הפועלים. באותה הוצאה יצאה מהדורה בתרגום חדש של רחל ליברמן בשנת 2020. סרט קולנוע המבוסס על הספר הופק בגרמניה בשנת 1982.

עלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנס קסטורפ, בורגני צעיר, נוסע לבקר את בן-דודו יואכים צימסן החולה בשחפת בבית ההבראה של דאבוס שבהרי שווייץ, בכוונה להישאר שם שלושה שבועות, אך נשאר לבסוף במקום שבע שנים ולוקה אף הוא במחלה.

הנס מוקסם מהעולם הנפרש לעיניו בבית ההבראה, שמהווה מעין מיקרוקוסמוס סימבולי לחברה האנושית, ובעיקר לחברה האירופית של אותם ימים. השהות בבית ההבראה מסמלת גם את החיים בעולם האירופי המתנוון של תחילת המאה ה-20 על כל הלכי הרוח שבו.

קאסטורפ מתאהב באחת מנשות בית ההבראה, מאדאם שוֹשא, ומשוחח ארוכות עם שני אינטלקטואלים: האיטלקי סֶטֶמבּריני, צאצא של מורשת ההשכלה, והישועי נאפטה - יריבו של העולם הרומנטי והדקדנטי - הבוחר בהמשך לשים קץ לחייו. דמות מיוחדת נוספת היא זו של ההולנדי פפרקורן, המייצג את האינסטינקט האי-רציונלי ואת שליטת החושים והטבע על האדם.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 נקרע קאסטורפ מהאווירה המכושפת של בית ההבראה, ונשלח לשדות הקרב שבהם הוא נוטל חלק בקטל הגדול. גורלו נותר לא-ידוע, אפוף אווירת מוות.

דמויות ברומן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הנס קאסטורפ - גיבור הרומן. משמש ככלי שרת ביד המחבר כדי לספר את הלכי הנפש של אירופה השסועה בתקופת טרום מלחמת העולם הראשונה. כצעיר בן 23 הוא מגיע ל"מושב של מעלה", בית ההבראה בהרי שווייץ, כדי לבקר את בן-דודו. נפשו היא כעין לוח חלק, "טאבולה ראסה", והשהות על ההר עתידה לפתוח בפניו דרכי מחשבה שונות ולגרום לו להתחיל להרהר באופן פילוסופי בבעיותיו של האדם.
  • קלאודיה ("Clavdia" לפי ההגייה הרוסית) שושא, רוסייה בת 28, בעלת עיניים קירגיזיות - הדמות הנשית הראשית ביצירה - היא אישה מסתורית ורבת פנים. ביצירתו של מאן נחשב המזרח למקומם של היצר ושל החושניות, כמו גם של המחלות ושל המוות הנגרמים בעטיים. קאסטורפ מתאהב בה בתחילת שהותו בבית המרפא, כנראה בשל הדמיון בינה לבין פריביסלאב הִיפּה, בן כיתה סלאבי של הנס מימי ילדותו שבו היה מאוהב. מאדאם שושא מתוארת גם כבעלת תכונות גבריות אחדות (היא נוהגת, למשל, להטיח את דלת הזכוכית בעוצמה רבה כל אימת שהיא נכנסת לחדר האוכל). ב"ליל צום הבשר" מתוודה קאסטורפ בפניה על אהבתו אליה, תוך שזירת חוט מקשר בין פריביסלאב הִיפּה ליחסיו עמה, והוא בוחר לשם כך דווקא בשפה הצרפתית. על רקע דברים אלה מתערפלים תחומי המין והמגדר של הדמויות.
  • לודוביקו סטמבריני - אינטלקטואל איטלקי, הדוגל בערכים כדוגמת חופש הפרט, קידמה, שוויון ואחווה, הומניזם. הוא נצר למסורת האיטלקית האילומיניסטית (מלשון "הארה", כשהכוונה היא להשכלה ולנאורות), וחבר בכת הבונים החופשיים. מוצאו האיטלקי מסמל את ערש התרבות הקלאסית (יוון ורומי) כשם נרדף לערכים הדמוקרטיים והנאורים. סטמבריני הוא היריב האידאולוגי של נאפטא.
  • לֵאו נאפטא - ישועי שמרן, נמוך קומה וכעור מראה ממוצא יהודי, יריבו האידאולוגי של סטמבריני. הוא דוגל במשטר דיקטטורי ובענישה גופנית, ומאמין בישועת הנפש רק על ידי ייסורים וסגפנות בעולם הזה. תפישתו מנבאת כפי הנראה את העתיד להתרחש באירופה, ומגלמת ברוחה את אופיו של המשטר הסטליניסטי. כשהיריבות האידאולוגית בינו לבין סטמבריני מגיעה לשיא, מציע נאפטא "לפתור" את הסכסוך באמצעות דו-קרב, ובמהלכו יורה נאפטא בראשו שלו.
  • מינהר פפרקורן - איש העולם הגדול ממוצא הולנדי, עשיר ומייצג נהנתנות. הוא מתלווה למאדאם שושא בחזרתה לבית המרפא לאחר היעדרות ממושכת. פפרקורן דואג לתפנוקים מכל טוב לו ולשאר חברי בית המרפא. דיבורו מסורבל ומקוטע, ודבריו אינם ממוקדים ונהירים, ולמרות זאת, הכול מוקסמים מאישיותו רבת הכריזמה והולכים שבי אחריו. ברטרוספקטיבה ניתן אולי לראות בדמותו השתקפות כלשהי של הרודן אדולף היטלר, אשר סחף אחריו המונים בפלפולי מילים ובקסמי אישיות אפלה. משרואה פפרקורן כי מחלתו עומדת להכריעו וכי אינו יכול עוד לדחות את הקץ (בדומה לדחיית עיקרי הנושא בדיבורו), הוא רוקח רעל ומתאבד.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: הר הקסמים
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הר הקסמים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הר_הקסמים&oldid=39670021"