ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי ישראל הגר (אהבת ישראל)
 | |||||
| האהבת ישראל, במרכז. לשמאלו חתנו רבי אלטר'ל מדזיקוב (השני מימין) | |||||
| לידה |
20 באוגוסט 1860 ב' באלול ה'תר"ך ויז'ניץ | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 במאי 1936 (בגיל 75) ב' בסיוון ה'תרצ"ו גרויסוורדיין | ||||
| מקום קבורה | רומניה - בני ברק | ||||
| מקום פעילות | רומניה - הונגריה | ||||
| חיבוריו | אהבת ישראל. אור ישראל | ||||
| בת זוג | הינדא, מרים, שיינדל | ||||
| אב | ברוך | ||||
| אם | צפורה | ||||
| צאצאים | רבי מנחם מנדל הגר (וישווה), רבי חיים מאיר הגר, רבי אליעזר הגר (דמשק אליעזר), רבי ברוך הגר (מקור ברוך) | ||||
| |||||
רבי ישראל הגר (מכונה "האהבת ישראל" על שם ספרו; ב' באלול ה'תר"ך, 20 באוגוסט 1860 - ב' בסיוון ה'תרצ"ו, 22 במאי 1936), היה האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות ויז'ניץ. ממנהיגי החסידות ברומניה ובהונגריה בדור שלפני השואה.
קורות חייו[עריכת קוד מקור]
נולד לאדמו"ר מוויז'ניץ, רבי ברוך הגר, בעיירה ויז'ניץ. נקרא על שם חותן סבו, רבי ישראל מרוז'ין. למד אצל סבו רבי מנחם מנדל, ה"צמח צדיק". בשנת ה'תרל"ה נישא להינדא, בת רבי מאיר הורוביץ, ה"אמרי נועם" מדז'יקוב, ועם נישואיו עבר ללמוד בבית חותנו בדז'יקוב. פחות משלוש שנים לאחר חתונתו נפטר חותנו והוא חזר לויז'ניץ.
עם פטירת סבו בשנת ה'תרמ"ה נתמנה לרב בעיירה בידוולה, במרמורש, בין העיירות סיגט וחוסט. בשנת ה'תרמ"ח עם לידת בנו חיים מאיר, הוצא נגדו צו מאסר, לאחר שמשכילים התלוננו שהוא מטיף לשנאה ללשון המדינה. בזמן שחגג את הולדת בנו, הגיעו עשרות שוטרים הונגרים לעצור אותו, אך הוא הצליח להימלט לכפר ביטשקוב[1].
עם פטירת אביו בשנת ה'תרנ"ג, מונה לאדמו"ר לחסידי ויז'ניץ, והוא בן 32. לחצרו השתייכו אלפי יהודים מבוקובינה, גליציה והונגריה. הוא הקים את ישיבת בית ישראל בוויז'ניץ, שבראשה עמד בנו רבי מנחם מנדל. הישיבה התקיימה בעיירה עד השואה (עם הפסקה של מספר שנים במלחמת העולם הראשונה ואחריה). חצרו של הרב הגר משכה רבבות מבקרים מדי שנה ורבים בוויז'ניץ התפרנסו ממבקרים אלו. בשנת 1909 עלו בוויז'ניץ טענות נגדו מצד חוגי המתקדמים ובעקבות זאת הוא שקל לעזוב את המקום[2].
בי"ג באב ה'תרע"ד, מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה נפטרה אשתו הינדא[3]. על אף חששו מהרוסים, סירב להימלט מהעיירה כדי שלא להפיל פחד על היהודים הנותרים. מקורביו סייעו למשפחתו להימלט לברהומט בתקווה שגם הוא ילך אחריהם, אך הוא נשאר בעיירה. לאחר הכיבוש הרוסי של האזור, בתחילת חורף ה'תרע"ה, חזרה משפחתו לעיר. בסוף חודש כסלו חיפשו אותו הרוסים כדי לגייסו לצבא. הוא נמלט לקוסוב, שם התגורר אצל קרובו, רבי משה הגר, בעל ה"לקט עני"[4]. לאחר כחודשיים בקוסוב תפסו אותו הרוסים, והוא שוחרר במאמצי החסידים.
המעבר לגרויסוורדיין[עריכת קוד מקור]
בחודש שבט חצה את הגבול הרוסי-רומני, ובמסע ארוך הגיע עם פמלייתו לגרויסוורדיין (אורדאה) שבטרנסילבניה. עד אז הייתה הקהילה היהודית בעיר זו רחוקה מאווירה חסידית. רבי ישראל נודע כ"בעל מופת" בקרב יהודים וגויים. התפרסם באהבת ישראל ואהבת האדם בכלל. נטה להימנע ממחלוקות ופילוגים.
הרב ישראל נתן הסכמות לעשרות ספרים. הוא היה ממנהיגי אגודת ישראל בתחילת דרכה.
העיתונאי דוד גלעדי מתאר את חסידות ויז'ניץ בתקופה זו:[5]
"האדמו"ר מוויז'ניץ, הרב ישראל האגר, היה המלכות הראשונה באימפריה החסידית של רומניה... השפעתו הייתה שקולה כנגד זו של כל רבני רומניה גם יחד".
בשנת ה'תרפ"א נישא בשנית, למרים בת הרב יעקב כהנא אב"ד חצי-עמר, אלמנת רבי אלעזר ניסן הורוביץ מדז'יקוב-צפת. שנתיים לאחר נישואיהם נפטרה גם היא. חודש לפני חתונת בתה לרבי ברוך, בנו של רבי ישראל. בשנת ה'תרפ"ז נישא בשלישית, לשיינדל בת רבי יעקב לייב מטריסק, שנרצחה בשואה.
רבי ישראל נפטר בליל שבת, ב' בסיוון ה'תרצ"ו, ונקבר בגרויסוורדיין. לאחר קום המדינה, בי"ג באדר ה'תש"י, הועלה ארונו מרומניה, במאמצים ששותפו בהם מנהיגי רומניה וישראל. הוא נטמן בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. על קברו הוקם אוהל שבו נטמנו לימים גם רוב צאצאיו, אדמור"י החסידות שהלכו לעולמם, למעט רבי אליעזר הגר שנטמן בהר הזיתים, ורבי מרדכי הגר שנטמן בארצות הברית.
הנצחה[עריכת קוד מקור]
קריית ויז'ניץ בבני ברק נקראה "שיכון אהבת ישראל ואור החיים" על שמו ועל שם אחיו רבי חיים הגר מאנטניא. בקריה יש רחוב "שדרות האדמו"ר מויז'ניץ" על שמו. ברמת ויז'ניץ בחיפה ובתל ציון נקראו רחובות על שם ספרו "אהבת ישראל". כמו כן נקראו על שמו ישיבות בית ישראל ודמשק אליעזר בבני ברק, יחל ישראל בחיפה, וישיבת ההסדר אהבת ישראל בנתיבות.
צאצאיו[עריכת קוד מקור]
בניו:
- רבי מנחם מנדל, ראש ישיבה ואדמו"ר בוישובה
- רבי חיים מאיר, מילא את מקום אביו בגרויסוורדיין ולאחר מכן בבני ברק
- רבי אליעזר הגר. מילא את מקום אביו בויז'ניץ ולאחר מכן בתל אביב
- רבי ברוך הגר, אדמו"ר בעיר סירט, ולאחר מכן מייסד חסידות סערט ויז'ניץ בחיפה
- הרב שמואל אבא הגר
בנותיו:
- חיה, אשת בן דודו של אביה, הרב שלום רוקח מסקאהל
- חוה, אשת בן דודה רבי אלטר יחזקאל אליהו הורוביץ, האדמו"ר מדז'יקוב
- שרה, אשת רבי צבי חיים הורוביץ, האדמו"ר מרימנוב (בנו של רבי אשר ישעיהו מרימנוב)
- דבורה, אשת בן דודה רבי אלטר מנחם מנדל הגר מבורשה ובזיווג שני אשת הרב משה חיים לאו, רבה של פיוטורקוב
- שיינא רחל, אשת רבי אברהם יהושע העשל מזינקוב
- העניא, אשת רבי מרדכי שרגא פרידמאן מבויאן צ'רנוביץ'
חיבוריו[עריכת קוד מקור]
- אהבת ישראל, על התורה והמועדים, יצא בגרויסוורדיין בימי השואה, ה'תש"ג
- אור ישראל (מאמרים)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- יצחק אלפסי, תפארת שבמלכות : בית קוסוב - וויז’ניץ, תל אביב, ה'תשכ"א
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ד, בני ברק, ה'תשמ"ז, עמודים קיז-קמ
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' ישראל האגער זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 27, באתר היברובוקס
- נתן אליהו רוט, קדוש ישראל (תולדותיו בשני כרכים), חלק א, וחלק ב, בני ברק, ה'תשל"ו
- ספריו
- אהבת ישראל - תשרי-אדר, באתר היברובוקס
- אהבת ישראל, מועדים ב', באתר היברובוקס
- אהבת ישראל, על התורה א', באתר היברובוקס
- אור ישראל (מאמרים), באתר היברובוקס
- נר ישראל, פרקי תולדות והליכות חיים, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ הרב יקותיאל יהודה גרינוולד, מצבת קודש, ניו יורק תשי"ב, עמ' 12, הערה 18; וראו עוד אצל יצחק אלפסי, תפארת שבמלכות, תשמ"ו, עמ' 227, הערה 6, הטוען כי רבי חיים מאיר נולד בוויז'ניץ, וכי הרב גרינוולד טעה בסיפורו, כי מאורע זה היה שנים רבות מאוחר יותר כשהיה רבי ישראל בקוסוב במלחמת העולם הראשונה (ראה להלן).
- ^ המרידה בוויזניץ, המצפה, 5 בנובמבר 1909
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נתן אליהו רוט, קדוש ישראל, חלק א', מהדורת ליוורנו, מהדורה שנייה, תשמ"ה, עמוד נג, באתר היברובוקס - ^ החסידים מספרים על נסים שסייעו לו להימלט.
- ^ בתוך יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות (אות י), מוסד הרב קוק, תשס"א, עמ' תקלט.
קטגוריה:אדמו"רי ויז'ניץ קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות שומרי שבת קטגוריה:אישים שהועלו לקבורה בארץ ישראל קטגוריה:רבנים הונגרים קטגוריה:רבנים רומנים * קטגוריה:אישים שעל שמם שכונות בישראל קטגוריה:אישים שעל שמם ישיבות בישראל קטגוריה:ילידי 1860