חורבת בית לויה
 | |
| מבט מאזור הכנסייה הביזנטית בחורבת בית-לויה | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
תקופת הברזל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, תקופת בית שני, התקופה הממלוכית בארץ ישראל  |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°33′49″N 34°55′41″E / 31.563611°N 34.928056°E |
|
(למפת הר חברון רגילה)   חורבת בית לויה | |
  | |
חורבת בית לוֹיָה היא אתר ארכאולוגי בו שרידי ישוב קדום, בראש גבעה בדרום השפלה, כ-3.5 ק"מ מצפון למושב אמציה. במקום נמצאו שרידי ישוב מתקופת הברזל, תקופת בית שני, התקופה הביזנטית והתקופה הממלוכית בארץ ישראל. במקום נמצאה כתובת עברית משלהי תקופת בית ראשון ובה ההופעה המוקדמת ביותר של השם העברי "ירושלים".
בתקופת הברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש המזהים[1] את חורבת בית לויה עם בית לְבָאוֹת המוזכרת בספר יְהוֹשֻׁעַ[2] כאחת מערי שבט שִׁמְעוֹן (שקיבל את נחלתו בתוך נחלת יְהוּדָה[3]). אמנם בחפירות שנערכו בתל בשנת 1961 על ידי יוסף נוה התגלו שתי מערות קבורה מתקופת הברזל, אך יש הטוענים שלפי סדר המקומות המופיעים בתיאור נחלת שִׁמְעוֹן מסתבר אתר דרומי יותר לבית לְבָאוֹת, כמו תל שוקת[4].
באחת מהמערות הללו התגלו מספר כתובות בכתב העברי הקדום משלהי המאה ה-6 לפנה"ס, במצבי שימור שונים[5][6]. מנהל החפירה, פרופסור נוה, הציע לקרוא את הכתובת כך: ”יהוה אלהי כל הארץ, הרי יהד (יהודה?) לו לאלהי ירשלם”.
יש חילוקי דעות לגבי קריאה כזאת[7] אך נראה שבכל מקרה מדובר בהופעה המוקדמת ביותר של השם העברי ירושלים[5]. הכתובת מוצגת כיום במוזיאון ישראל.
מורמונים מימנו את החפירות במקום בשנת 2008[8] כיוון שלפי מסורת שלהם השם הערבי של האתר משמר זכרו של האתר כביתו של "לחי" מייסד האמונה המורמונית. פה, לפי המסורת המורמונית, הייתה נחלתו. מפה, לפי אמונתם, הוא נדד אל המדבר באזור ים סוף, ולבסוף מ"ים איריטאום" הוא, משפחתו, ורעיהם למסע, הפליגו ל"ארץ המובטחת" המזוהה ביבשת אמריקה, ככתוב בספר הראשון של ספר מורמון[9].
שרידי היישוב מתקופת בית שני ומהתקופה הביזנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחפירות שנערכו במקום נמצאו שרידי יישוב גדול מהתקופות ההלניסטית והביזנטית. היישוב נמצא לצד דרך רומית שקישרה בין מרשה ובית גוברין לבין לכיש וחברון ובסמיכות לאדמות השפלה הפוריות[10]. במקום נמצאו שרידי תעשייה חקלאית הכוללים מספר בתי בד, גת מרוצפת פסיפס, ומספר אולמות קולומבריום (לגידול יונים לצורכי מאכל, דשן, ופולחן - כולל בבית המקדש בירושלים), אחד מהם מהגדולים בארץ ישראל.
האדמה במקום היא של סלע קירטון פריך המקל על חפירה ובנייה תת-קרקעית. מלבד מערכות מגורים, בורות מים, מערת פעמון, ומערות קבורה, גם חלק מהמתקנים החקלאיים שהוזכרו למעלה וששרדו (כולל בית בד והקולומבריום) הם תת-קרקעיים. הירידה אל בית הבד היא בגרם מדרגות חצוב. המזוזות והמשקוף מעוטרים בעיטור אטי מפואר. על אחת המזוזות חרוטות שתי מנורות בעלות שבעה קנים ומנורה נוספת חרוטה במרכז המשקוף שמעל לכניסה. במקום נמצאו מתקני סחיטה שלמים, אגן חצוב, ים וממל ומעל מרכז הים, התגלתה בתקרה גומחה שאליה הותאמה ככל הנראה קורת עץ. ריצפת בית הבד הוסרה מאוחר יותר ונחצבה לעומק של כ-3 מ' עם גרם מדרגות נוסף. במילוי העפר שם נמצא מטבע מימי אגריפס השני (מאה 1 לספירה) וכן חרסים משלהי ימי הבית השני[11]. בסמוך לבית הבד מובילות 7 מדרגות מטויחות אל אחד ממספר מקווי טהרה יהודים חפורים שהתגלו באתר. בסמוך נמצאת כמו כן כניסה למערכת מסתור מאוחרת יותר מתקופת מרד בר כוכבא.
הכנסייה הביזנטית והפסיפס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלק המערבי של האתר נמצאים שרידי כנסייה נוצרית מהתקופה הביזנטית (הוקמה בשנת 500 לספירה לערך[12]) ולידה שרידי מבנים נוספים - כולל בית-בד ומשטח דריכה של גת. רצפת האולם של הכנסייה מכוסה ב"שטיח" פסיפס גדול ששרד היטב, עם קישוטים וציורים של פירות, עופות, יונקים, ודמויות דייגים. בכניסה לאולם המרכזי הפסיפס כולל כתובת ברכה ביוונית, ובאולם עצמו ציור של אמפורה ממנה יוצאים שריגי גפן היוצרים מדליונים ובתוכם ציורים. הפירות המתוארים כוללים רימון, ענבים בצבעים שונים, תאנה, ולפי המשוער גם דובדבן, מלון, תפוח, אתרוג, ואולי גם עוזרר ופגות שקמה. הפירות מעוצבים בסגנון שרווח אז במרחב (למשל הדובדבנים הדומים בעיצובם לאלה שנמצאו בווילה מהמחצית ראשונה של המאה השישית בארגוס שביוון[10]. לכן לא ברור שכל הפירות הללו אמנם גודלו באזור.
במרכז הסיטרה הצפונית של האולם מצוירת אוניית מפרש בעלת משוטים ובה זוג דייגים, שאחד מהם תפש דג בחכתו. במרכז הסיטרה הדרומית מופיעים הדיגים עם שללם. מכאן ההשערה שתושבי היישוב עסקו גם בדיג או לפחות במסחר בו. בסיטרה הדרומית מצוירים גם עופות שונים, יונקים, פרחים ורימונים.
רוב דמויות האדם, החיות והדייגים הושחתו באופן שיטתי בעידן האיקונוקלאזם הביזנטי או המוסלמי המאוחר יותר[13] בשל האיסור על עשיית פסל או תמונה, ומולאו אחר כך באבני פסיפס.
מצפון-מזרח לכנסייה הביזנטית נחפרה (כבר בראשית המאה ה-20 על ידי רוברט מקאליסטר מההקרן לחקר ארץ ישראל[14]) קפלת תפילה ביזנטית תת-קרקעית מהמאות ה5–8 לסה"נ.
תקופה הממלוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]
על ראש הגבעה של האתר נמצאו שרידי בנייה רבים ובהם מבני מגורים, מתקנים וטרסות חקלאיות מימי הביניים המאוחרים המתוארכים לתקופה הממלוכית. באתר נמצאה גם אורווה תת-קרקעית (כנראה לחמורים[11]) המשוערת גם כן לתקופה הממלוכית. לאורווה מובילות מדרגות רחבות, ובה שישה אבוסים וביניהם קדחים ששימשו כנראה לקשירת החמורים, שוקת קטנה, וגומחות לנרות.
הגישה לאתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
חורבת בית לויה היא אתר ארכאולוגי פעיל שעדיין לא הוסדר לציבור. במקום מערות רבות ובורות שרבים מהם עדיין לא סומנו או נחסמו. האתר נמצא בלב שטח אש צבאי ולכן יש צורך בתיאום כניסה[15]. הגישה הנוחה לאתר היא ברכב גבוה (או רגלית או באופניים) ב"דרך הפטרולים" (סימון שבילים אדום) אליו ניתן להיכנס מצפון מכביש 35 כ-6 ק"מ מזרחית לצומת בית גוברין, או מדרום דרך כביש 358 כחצי קילומטר מזרחית למושב אמציה. במעלה הגבעה של בית לויה ישנה חנייה נוחה ליד אתר החפירות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חורבת בית לויה, באתר "מפה"
חרבת בית לויה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חירבת בית לויה באתר עמוד ענן
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ו'
- ^ יְהוֹשֻׁעַ י"ט באתר עַלַמַּפָּה
- ^ עולם התנ"ך - ספר יהושע באתר http://www.kotar.co.il
- ^ "Patrich, Joseph; Tsafrir, Yoram (1992). E.Stern (ed.). תבנית:Hebrew [The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land]. Vol. I. pp. 181–186.
- ^ Frank Moore Cross (1970). "The cave inscriptions from Khirbet Beit Lei". Near Eastern archaeology in the twentieth century : essays in honor of Nelson Glueck. Doubleday. pp. 299–306.
- ^ Beit Lehi Foundation באתר http://beitlehi.org
- ^ Khirbet Beit Lei and the Book of Mormon: An Archaeologist’s Evaluation באתר https://rsc.byu.edu
- ^ 1 2 חורבת בית לויה: פסיפס כנסייה ביזנטית, בורות מים, קולומבריה ובתי בד בשפלת יהודה באתר מטיילים עם ענת
- ^ 1 2 חורבת בית לויה גיליון 121 לשנת 2009 של כתב העת חדשות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות
- ^ הכנסייה הביזנטית בבית לויה מצגת של ד"ר אורן גוטפלד באתר http://beitlehi.org
- ^ The Archaeology of the Early Islamic Settlement in Palestine, Volume 1, Jodi Magness
- ^ Macalister, R.A.S. (1901). "On a Rock Cut Chapel at Beit Leyi". Palestine Exploration Fund Quarterly Statement. London: PEF. 33: 226–230. נבדק ב-28 במרץ 2011.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ תאום טיולים בשטחי אש באתר מטיילים עם ענת