חורף 1991–1992 בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חורף 1992-1991 בישראל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: שגיאות הגהה וניסוח לא אנצקילופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שלג בקיבוץ נאות מרדכי, פברואר 1992

חורף 1991‏-1992 בישראל היה החורף הגשום ביותר בארץ ישראל ב-90 שנות מדידה באזור זה, וגם אחד הקרים שהתקיימו באזור זה ממועד תחילת המדידות.[1]

התפרצות הר הגעש פינטובו יוני 1991

במהלך חודשי החורף המרכזיים היו סערות, קור ושלגים נדירים מאוד ברחבי מדינת ישראל.

השערות להיווצרות תנאי החורף הקיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הגורמים המשוערים לאירועי חורף 91/92 הוא שבמהלך שנת 1991 היו מספר התפרצויות של הרי געש ברחבי העולם, חלקן חזקות מעבר לרגיל. ההתפרצויות הבולטות שבהן היו בהר הגעש הדסון שבצ'ילה ובהר הגעש פינטבו שבפיליפינים. ההתפרצויות היו כל כך חזקות, עד שהאפר הוולקני שהתפזר בעקבותיהן הגיע דרך זרם הסילון לרוב שמי כדור הארץ הצפוני. חלקיקי האפר שהתפזרו נשארו באטמוספירה של כדור הארץ הצפוני, חסמו חלק ניכר מקרינת השמש, וגרמו לירידה של 0.5°C בממוצע בכדור הארץ הצפוני, דבר שהורגש אף באגן הים התיכון ובישראל.[דרוש מקור]

גורם משוער נוסף לאירועים היה ששנת 1992 הייתה שנת אל ניניו, דבר אשר גורם לאקלים ברחבי כל כדור הארץ להשתנות באופן זמני באותה שנה. בישראל האקלים הופך לממוזג יותר, דבר המתבטא בריבוי משקעים.[2]

מצב משק המים לפני חורף 1992[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב רצף של שלוש שנים שחונות לפני חורף 91/92, מצב משק המים בישראל בקיץ 1991 הגיע לשפל חסר תקדים. מפלס הכנרת ירד מגובה הקו האדום העליון באביב 1988, אל סמוך לקו התחתון בקיצים 1990 ו-1991. בעקבות זאת איכות המים בכנרת הלכה והידרדרה, והמליחות במי האגם עלתה. באותם ימים נרשם שיא היסטורי של שפל במפלס הכנרת (עד שנשבר שוב ב-2001), והוא הגיע לגובה של 212.790- מטרים מתחת לפני הים.

מצב האקוויפרים ברחבי הארץ היה חמור אף הוא, כשרבים מהאקוויפרים התקרבו לקו התחתון, שממנו לא ניתן יותר לשאוב מים מהאקוויפר.

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקטובר 1991[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה חודש חם מהרגיל, ב-14‏-16 בחודש נרשם אירוע של אפיק ים סוף פעיל וגשם ירד באופן מקומי וחזק ברחבי הארץ ובעיקר בדרום הארץ ובנגב. כתוצאה מכך לראשונה לעונה הוצף נחל צין.

נובמבר 1991[עריכת קוד מקור | עריכה]

חודש זה התאפיין בהפרשי מזג אוויר חריגים:

מערכת הגשמים הראשונה בחודש הייתה בין ה-2 ל-4 ‏ בחודש, וב-3 בחודש נרשמה כמות משקעים יומית חריגה ביחס לתקופה (בצפון בין 50‏-85 מ"מ ואף מקומית יותר). בחלק מהאזורים בארץ אף הגיעו כמויות המשקעים במערכת זו אל הממוצע לחודש כולו. בנוסף במערכת זו שררו טמפרטורות נמוכות מאוד ביחס לעונה.

מה-5 עד ל-27 בחודש היה מזג האוויר חם מהרגיל לעונה, ולא ירדו גשמים כלל. ב-9‏-10 בנובמבר וב-24‏-26 בנובמבר אף שרר שרב ברוב אזורי הארץ.

ב-28 לחודש התחיל פרק גשם סוער במיוחד מלווה בטמפרטורות נמוכות, אשר זלג לתוך חודש דצמבר, במקומות רבים ברחבי הארץ נמדדו מעל 200 מ"מ גשם, ובאזור רחובות נמדדו אף כ-400 מ"מ. ב-29 בנובמבר ירד בחרמון שלג משמעותי ראשון לעונה.

דצמבר 1991[עריכת קוד מקור | עריכה]

חודש דצמבר 1991 היה חודש דצמבר הגשום ביותר ברחבי הארץ מאז תחילת המדידות. במקומות רבים ברחבי הארץ הגיעו בחודש זה כמויות המשקעים מתחילת החורף לכמות השווה לממוצע הרב שנתי (במצטבר מאוקטובר). ברוב תחנות המדידה נמדדו מעל 300 מ"מ גשם, ובלטה בחריגותה תחנת המדידה חבצלת שליד רחובות, אשר בחודש זה בלבד ירדו בה 692 מ"מ גשם (יותר מהממוצע הרב שנתי כולו לתחנה זו). בנוסף הטמפרטורות במהלך החודש היו נמוכות באופן משמעותי מהממוצע.

בסערה שנמשכה מסוף נובמבר עד ל-3 בדצמבר התרחשו הצפות במקומות רבים, בין השאר בנחל אילון ובבקעת בית נטופה.[3]

ינואר 1992[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל דוד שבירושלים מכוסה בשלג, 1 בינואר 1992
שיטפון בגשר מושב חמרה בבקעת הירדן, חורף 1992

ב-1 בחודש התחילה סערה נוספת, שלגים ירדו במקומות נמוכים: החל מ-200‏-300 מטר בצפון ובמרכז. שלגים ירדו במקומות הבאים: הר הגלבוע, נצרת, כרמיאל, גבעת המורה בעפולה דימונה, ערד ועוד. בירושלים נערמו כ-30 ס"מ, בפסגות הגליל 75 ס"מ ובהר הנגב בין 10‏-20 ס"מ. לאחר מכן פקדה רמה סיבירית קפואה את ישראל והגשם חדל עד אמצע החודש, אז החלה מערכת ממושכת נוספת. ב-13 בינואר הוכרו 11 אזורים בארץ כמוכי אסון טבע, בעקבות הצפות שאירעו בהם.[4] ב-26 בחודש התחילה תקופת גשם ארוכה במיוחד של כשבועיים. חודש ינואר הסתיים כגשום מהרגיל באופן בולט וקר מאוד. מזג האוויר פגע ברשתות החשמל בערים רבות.[5]

סערה בסדר גודל דומה לינואר 1992 ניתן למצוא בדצמבר 2013 שבתחילתו היו שיטפונות והצפות קשות ואירוע שלג נרחב שגם בו ירד שלג בכרמל ובדימונה.

פברואר 1992[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם חודש זה היה חודש קיצוני מאוד מבחינת מזג האוויר והיה קר במידה ניכרת וגשום מאוד.

במהלך החודש היה ריבוי של ימי גשם – מעל ל-20 ימי גשם בצפון ובמרכז.[6]

בעקבות כמויות המשקעים הרבים נפתח סכר דגניה ב-9 בפברואר ו-250 מיליון קוב מים בממוצע זרמו לנהר הירדן.

במהלך החודש היו אף 3 אירועי שלג, ביניהם 2 חריגים מאוד.

השלג הראשון היה ב-5‏-6 בפברואר ונערם לכ-5 סנטימטרים.

ב-9–10 בחודש היה אירוע שלג קיצוני מאוד בצפון ישראל. שלג זה היה חריג מאוד ביחס לאקלים הארץ-ישראלי וירד במקומות חריגים ביותר כגון: מישור החוף הצפוני, עמק יזרעאל, עמק החולה, טבריה עילית, הגליל המערבי ועוד. במערכת זו אף היו תנאים לשלג בתל אביב אך הם הוחמצו עקב העדר משקעים במרכז.

ובהשוואה לעבר בצפון בלבד רק האירוע בפברואר 1950 היה קיצוני יותר.

עוד אירוע חריג בפברואר היה הסערה ב-24–26 בחודש שמהלכה ירד שלג כבד ברחבי הרי ישראל[דרוש מקור], בירושלים ירד ככמעט חצי מטר שלג[דרוש מקור], בהרי הצפון ירד כ-50–70 ס"מ שלג[דרוש מקור] וברמת הגולן ירד כמטר עד מטר וחצי שלג.[דרוש מקור]

בעקבות השלג הכבד מקומות רבים ברחבי ישראל שוב הושבתו ועמודים ועצים רבים קרסו.

בהשוואה לאירועי העבר עולה כי זהו חודש פברואר הגשום ביותר בישראל מאז ומעולם [דרוש מקור](בצפון גם פברואר 2003 שבר שיאים). בפברואר נחל האיילון הוצף בפעם השלישית באותו חורף.[דרוש מקור]

אביב וקיץ 1992[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שמרץ ואפריל היו שחונים, מאי היה גשום מהממוצע אך לא היה חריג בגשמיו שרובם התרכזו בצפון.

חודש יוני היה חריג מאוד. פרט לכך שהחודש היה קר, ובחלק מהימים היה קר במידה ניכרת, באמצע החודש ירדו גשמים חריגים מאוד בצפון ובמרכז. בחלק מהאזורים בהרי הצפון הגשמים הגיעו ל-30 מ"מ.[7] אירוע גשם דומה ביוני היה ביוני 1957 וביוני 2018.

גם במהלך חודש יולי ירדו גשמים.

סיכום החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורף 1992 היה הגשום ביותר בישראל מתחילת המדידות המטאורולוגיות שנמדדו בארץ ישראל בשנת 1870. בנוסף חורף זה התאפיין בפרקי גשם ממושכים ורוויי משקעים, בשלג רב, ובקור עז.

מבחינת השלגים חורף 1992 היה יוצא דופן, כשתדירותם ועוצמתם של השלגים היו חסרי תקדים:

  • בפסגת החרמון נערמו שישה מטרים של שלג, ותנאי הגלישה החזיקו מעמד עד תחילת מאי.
  • שלג נערם בירושלים 5 פעמים באותו החורף, מתוכם שני אירועים קיצוניים - בינואר (30–35 ס"מ), ובפברואר (40–45 ס"מ), כשהממוצע הוא שלג בינוני-כבד פעם בארבע שנים.

מבחינת כמות המשקעים, בחורף זה נשברו שיאים רבים:

  • בירושלים נרשם שיא המשקעים מאז 1870 וירדו בה 1134 מ"מ.
  • באותה שנה הוצפו נחלים רבים ברחבי ישראל, ביניהם נחל גדרה, נחל איילון (3 פעמים), נחל ירקון, נחל שורק ועוד.
  • בשפלה ובמישור החוף נרשמו הפערים המשמעותיים ביותר בין ממוצע המשקעים הרב-שנתי לכמות המשקעים לעונה זו, כאשר הפער הגדול ביותר נרשם בתחנת המדידה בית עובד ליד רחובות, שם נמדדו 1590 מ"מ של גשם באותו חורף, לעומת ממוצע רב-שנתי של 534 מ"מ.
  • חודשים דצמבר 1991 ופברואר 1992 היו החודשים הגשומים ביותר שנמדדו בישראל.

מצב משק המים של ישראל השתפר לאין ערוך מהמצב בקיץ 1991:

  • מפלס הכנרת עלה ביותר מ-4 מטרים, ועבר את הקו האדום העליון. בעקבות זאת נוצר חשש להצפת היישובים שעל חופי הכנרת והוחלט לפתוח את סכר דגניה ב-9 בפברואר 1992.
  • האקוויפרים של מי התהום התמלאו, ורוב מאגרי המים העיליים עלו על גדותיהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חורף 1992 בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השירות המטאורולוגי, שינויים אקלימיים בישראל
  2. ^ אלכס דורון ויעל פטר, תיאוריית הכאוס: איך תחזיות החורף פספסו?, באתר nrg‏, 5 במרץ 2012
  3. ^ Super User, מאטי - מרכז לחקר אסונות טבע בישראל - שטפונות, geo.haifa.ac.il (בhe-IL)
  4. ^ Super User, מאטי - מרכז לחקר אסונות טבע בישראל - שטפונות, geo.haifa.ac.il (בhe-IL)
  5. ^ פגיעה ברשתות החשמל באתר חברת החשמל(הקישור אינו פעיל, 29.10.2019)
  6. ^ מאגר נתוני השירות המטאורולוגי, שאילתה עבור הפרמטרים מספר ימי גשם בחודש, בין התאריכים 01/02/1992 ל-29/02/1992, כל התחנות. תחנות לדוגמה: זכרון יעקב מאוישת (22), צפת הר כנען מאוישת (23), תל אביב - קריית שאול (22), ירושלים מרכז מאוישת (21).
  7. ^ מאגר נתוני השירות המטאורולוגי, שאילתה עבור הפרמטרים מספר ימי גשם בחודש, בין התאריכים 01/02/1992 ל-30/06/1992. תחנות לדוגמה: רגבים (16.6 - 45.5), הר מירון בי"ס שדה (15.6 - 15.0; 16.6 - 34.6), פסוטה (15.6 - 16.0; 16.6 - 30).