שלג בישראל

שלג בישראל אינו שכיח. הוא יורד לרוב באזורים הגבוהים ביותר, ובעיקר בעונת החורף. המקומות היחידים שבהם יורד שלג מדי שנה הם בהר החרמון, בצפון רמת הגולן, בהר מירון, ובהרי גוש עציון- שהם אזורים גבוהים יחסית (1,000 עד 2,000 מטר מעל גובה פני הים). לעיתים יורד שלג גם באזורים נמוכים יותר, בגבהים של 700–900 מטר מעל פני הים, כמו צפת, ירושלים, מעלות-תרשיחא והרים ביהודה, שומרון והנגב (בהם שדה בוקר, מצפה רמון ודימונה).

שלג באזור מישור החוף של ישראל נדיר ביותר. אירוע שלג במישור החוף התרחש בפברואר 1950.

למעט הר החרמון, מרבית המקרים של ירידת שלג באזורי ההרים מתרחשים בתקופת החורף בישראל מחודש ינואר ועד למחצית מרץ. מקרים של שלג בהרי הצפון והמרכז מחוץ לתקופת זמן זו הם נדירים, אולם מתועדים. בחודשי אפריל מתועדים האירועים הבאים: ב-7 באפריל 1870, ב-2 באפריל 1990 ב-12 באפריל 1949 ועוד פעם ב-12 באפריל 2015, שבהם ירדו שלגים בפסגות הרי הצפון והמרכז חלק מהם כולל את ירושלים. בחודש נובמבר מתועדים האירועים הבאים: ב-28 בנובמבר 1953, ב-30 בנובמבר 1908 שבהם ירדו שלגים בפסגות הרי הצפון והמרכז, וכן בנובמבר 2004 תועדו בהפרש של 4 ימים שני אירועי שלג בפסגות הרי הצפון. אירוע חריג במיוחד עם שלג בכל אזורי ההרים, אירע ב-12–14 בדצמבר 2013.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיווחים היסטוריים על שלג לפני קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בתקופת התנ"ך היה השלג בארץ ישראל נדיר למדי. כך הוזכר אירוע שקרה "ביום השלג", בימי דוד:

הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת האריה [הָאֲרִי] בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג.

— ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק כ'

מוג'יר א-דין דיווח על שלג שירד בירושלים "יומם ולילה" בשנת 899 להיג'רה (היא 1521) בכמות שלא הייתה זכורה "זה שבעים שנה" עד לגובה "ארבע אמות ומעלה", השלג באירוע זה ירד אף ברמלה (אירוע כמוהו קרה רק שמונים שנה לפני-כן)^[1]. גדליה מסימיאטיץ, תלמיד רבי יהודה החסיד, דיווח כי "בשנת תס"ו (1706) ירד שלג [בירושלים] שבוע תמימה בחודש שבט, עד שכל החצרות היו מלאים שלגים... ולא זכר שום אדם שהיה בימיו שלג הרבה כנ"ל"^[2].

הידיעה המדויקת הראשונה על שלג בארץ ישראל בעת החדשה נמצאת בספרו של הרופא הראשי בבית החולים רוטשילד "עיר הקודש" בו מסר כי ב-1743 ירד שלג כבד מאוד בירושלים ובנצרת. ב-31 בינואר 1787 החל לרדת שלג בירושלים למשך שלושה ימים רצופים עד שנחסמו פתחי כל הבתים.^[3] אדוארד רובינסון מדווח בספרו "הגאוגרפיה הפיזית של הארץ הקדושה" על אירוע שלג כבד שאירע בירושלים בפברואר 1797, אז דווח על "שלג עמוק במשך 12–13 יום". בשנת 1818 "היה מונח שלג בעומק של רגל אחת במשך חמישה ימים". ב-28–29 בדצמבר 1879 נרשמו שני ימי שלג ועומקו הגיע ל-43 ס"מ. ב-14–16 בפברואר 1898 התחוללה סופת שלגים בחברון ועומק השלג הגיע לכ-30 ס"מ. במחקר משלהי המאה ה-19, שערך מנהל התחנה המטאורולוגית שליד בית החולים של המסיון האנגלי בירושלים, נמצא שמבין 22 עונות חורף בשנים 1860–1881 ירד בירושלים שלג ב-14 מתוכן (47 אירועי שלג בסך הכל, 22 פעמים בפברואר, 10 פעמים בינואר, 10 פעמים במרץ, 3 פעמים בדצמבר ופעמיים באפריל) ושממוצע ימי השלג היה שלושה בשנה. ב-10–18 במרץ 1910, ירד שלג במשך שמונה ימים רצופים בתנאי קור קיצוניים (עד 8 מעלות מתחת לאפס). שלג של שמונה ימים נרשם גם ב-10–17 בפברואר 1911, עומק השלג הגיע למטר אחד^[4].

בפברואר 1920 נרשם שוב בירושלים אירוע שלג כבד בין התאריכים 9–12 בפברואר.

ב-11 בפברואר 1920 דיווח היומון "דואר היום" כי נמדדו 60 ס"מ של שלג.

בהתייחסות למאורעות אלו ולחורף 1920, פורסם בעיתון "דבר" בשנת 1938 שבאירוע זה נמדדו 65-97.5 ס"מ שלג בירושלים^[5].

שלג 1950 בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שלג 1950 בישראל

בשנת 1950 אירע אירוע השלג הנרחב ביותר בישראל מאז החלו בה המדידות המטאורולוגיות ב-1870^[6], אירוע שלג בסדר גודל כזה לא אירע שוב מאז. במהלך האירוע ירד שלג ברוב חלקי הארץ, כולל מישור החוף והנגב.

ב-27 בינואר 1950 החל לרדת שלג בהרי הצפון, תוך ירידה ניכרת בטמפרטורות בכל רחבי הארץ, בהמשך התפשט השלג להרי אפרים והרי יהודה.

ב-28 בחודש ירד שלג בחיפה ונערם לגובה של 15 ס"מ. בתל אביב-יפו ירד שלג במשך 10 דקות^[7]. אולם כשבוע מאוחר יותר, ב-6 וב-7 בפברואר החל לרדת שלג כבד בכל רחבי הארץ. עומקו הגיע ל-60 ס"מ בצפת, ל-70 ס"מ בירושלים, ל-17 ס"מ בחיפה, ול-12–19 ס"מ בתל אביב ובלוד. כן ירד שלג בפתח תקווה, נתניה והשומרון, בראשון לציון, רחובות ובהרי הנגב.

רבים מילידי הארץ לא ראו כלל שלג עד אותו יום וכמוהם גם רבבות עולים חדשים שהגיעו לארץ במסגרת העלייה ההמונית ששהו בדיור עלוב במעברות וללא ציוד חורף ובגדים מתאימים^[8]^[9]. כמו כן דווח על שלג ביריחו, תופעה נדירה ביותר^[10].

שלג בקיבוץ גן שמואל, 1950
בובת שלג במרכז כפר אתא, 1950
חיילים משחקים בשלג בבסיס תל ליטווינסקי, לימים תל השומר, 1950

שלג 1992 בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חורף 1991–1992 בישראל

ב-1 בינואר 1992 התחילה סערה, ושלגים ירדו במקומות נמוכים: החל מ-200‏-300 מטר בצפון ובמרכז. שלגים ירדו במקומות הבאים: הר הגלבוע, נצרת, כרמיאל, גבעת המורה בעפולה, דימונה, ערד ועוד. בירושלים נערמו כ-30 ס"מ, בפסגות הגליל 75 ס"מ ובהר הנגב בין 10‏-20 ס"מ. פתיתי שלג שלא נערמו נצפו גם בחיפה, מישור החוף הצפוני ועמקי הצפון. בדרום הארץ הרוחות הצפוניות מערביות נשאו את השלג עד הרי אילת.

במהלך חודש פברואר היו שלושה אירועי שלג, ביניהם שניים חריגים מאוד. השלג הראשון היה ב-5‏-6 בפברואר ונערם לכ-5 סנטימטרים.

ב-9–10 בחודש היה אירוע שלג קיצוני בצפון ישראל. שלג זה היה חריג מאוד ביחס לאקלים הארץ-ישראלי וירד במקומות חריגים ביותר כגון: מישור החוף הצפוני (נמל חיפה, עכו, נהריה^[11]), עמק יזרעאל, עמק החולה, טבריה עילית, הגליל המערבי, ועוד. גם במרכז הארץ היו אירועים חריגים, כאשר ירד שלג ברעננה ובהרצליה^[12]. כן ירד שלג בערד, דימונה ומצפה רמון. בבאר שבע ירד שלג קל לכ-15 דקות, ואף בקדש ברנע זכו לשלג. גם לערבה ולהרי אילת השלג הגיע, ואף הצטבר לגובה של חצי מטר בחלק מהמקומות.^[12]

בעקבות השלג הכבד, מקומות יישוב רבים ברחבי ישראל הושבתו ועמודים ועצים רבים קרסו - מה שגרם לפגיעה ברשתות החשמל.

גם לקראת סוף החודש הגיע גל חורפי במיוחד, שהביא שלג רב ברחבי הארץ.

מגדל דוד שבירושלים מכוסה בשלג, 1 בינואר 1992
שלג בנאות מרדכי - ישוב בו יורד שלג לעיתים רחוקות, בסביבות פברואר 1992
שלג במושב צופית שבשרון, חורף 1992

שלג 2013 בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הסופה במזרח התיכון (2013)

בין 12 עד 14 בדצמבר 2013 פקד את ישראל אירוע שלג חריג, במהלכו ירדו עשרות ס"מ של שלג בהרי הצפון, המרכז וכן שלג קל מאוד בהרי הדרום, והעיר ירושלים נצבעה לבן. אירוע זה נחשב לחריג במיוחד בשל עוצמת השלג ובכך שהגיע בחודש דצמבר בתחילתו של החורף בישראל. באירוע זה נערם השלג בירושלים לגובה של 40–80 ס"מ, ובפסגות הרי שומרון נערם עד לגובה של 80–90 ס"מ. השלג החל לרדת בהרים שגובהם הטופוגרפי 400 מ', ובכך הפך לאירוע השלג המשמעותי ביותר אי פעם בחודש דצמבר בארץ ישראל, יחד עם האירוע משנת 1879 (אלא שאז השלג ירד רק בשלהי החודש ב-28–29 בדצמבר).

במהלך אירוע זה בחלקים החמים יותר של ישראל ירדו גשמים עזים אשר גרמו לשיטפונות. כבישים רבים בישראל נחסמו כתוצאה מהכמויות הגדולות של השלג וכתוצאה מהשיטפונות. השלג והשיטפונות גרמו גם להשבתה זמנית של הפעילות בנמל התעופה בן-גוריון, מה שאילץ את שר החוץ האמריקני ג'ון קרי לקצר את פגישתו עם הנשיא הפלסטיני אבו מאזן ברמאללה על מנת לחזור לישראל לפני שהכבישים ונמלי התעופה יושבתו^[13].

שני אנשים גוררים עגלת לחם ברחוב יפו, 12 בדצמבר 2013
שלג בשכונת מאה שערים בירושלים, 13 בדצמבר 2013
שלג בירושלים, 13 בדצמבר 2013
רכבים תקועים בשלג של סופת 2013 בירושלים, 14 בדצמבר 2013

שלג 2015 בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19–20 בפברואר 2015 היה אירוע שלג חריג נוסף. רוב הגליל העליון נצבע לבן, בחרמון נערמו כ-3 מטרים של שלג, ואף בהרי הנגב השלג הגיע לעומק של 10 ס"מ, בעמק החולה, בגובה של 70 מטרים מעל פני הים, תועד שלג נדיר, והוא אף נערם בחלק מיישובי העמק, לראשונה מאז חורף 1991–1992.

בנוסף, שלג נערם גם בכרמל ובפסגותיו הגבוהות. בכפרים עספיא ודלית אל-כרמל נערם השלג לגובה של כ-10 ס"מ. שלג גם ירד בשכונות הגבוהות של חיפה אך הצטבר רק באוניברסיטה. גם בהר הגלבוע נערם שלג לראשונה מחורף 1992 ונערם לגובה של כ-5 סנטימטרים. גם בנצרת נוף הגליל והר יונה נערם שלג לכ-10 סנטימטרים לאחר שנערם בו שלג גם בינואר באותה שנה.

באזור המרכז שלג ירד באזורים ש-150 מטר ומעלה כולל אף מקומות בשפלה כגון בית שמש וצרעה, גם במעלה אדומים ואף מדבר יהודה, מקומות נוספים בהם השלג פחות נפוץ, נערם השלג ל-5 ס"מ. בירושלים, גוש עציון, והאזורים הגבוהים של יהודה ושומרון נערם השלג לכ-20 עד 40 סנטימטרים.

בדרום פסגות הרי אדום ואף הרי אילת היבשים והנמוכים יותר קיבלו שלג. לראשונה משנת 2000 שלג ירד בבאר שבע והשלג נערם בעומר, במיתר וברמת חובב.

דימונה קיבלה את אירוע השלג הכבד ביותר משנת 1992 בו השלג נערם לגובה שבין כ-5 ס"מ עד ל-20 ס"מ בפסגות ההרים באזור כגון הר אבנון. בנוסף, לראשונה מ-1998, הצטיידו במפלסות שלג ובוטלו הלימודים בעיר.

שלג נערם לכ-3–5 ס"מ בהרי אזור מכתש רמון והר חריף.

בשנת 2022 התשפ"ב התחוללה סופת אלפיס בישראל כאשר השלגים התחזקו בעיקר בירושלים עקב המשקעים הרבים (אפשר לראות זאת בצילומי המכ״ם) הצפון לא קיבל הרבה שלג וכן גוש עציון .

בירושלים, בשכונות הגבוהות, נמדדו כ-25 ס"מ ובשכונות היותר נמוכות 15 עד 20 ס"מ הטמפרטורות ירדו ל-2°- ועלו עם שחר ל-3° השלג נשאר עד ליום שבת כ"ז בשבט ה'תשפ"ב.