חיים קופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים קופמן
Kaufman haim.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 12 בדצמבר 1934
תל אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באוגוסט 1995 (בגיל 60)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
מקום קבורה בית הקברות סגולה, פתח תקווה
השכלה בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה
עיסוק פוליטיקאי, איש עסקים עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
19 בינואר 197721 בנובמבר 1988
(11 שנים)
8 באוקטובר 19907 באוגוסט 1995
(4 שנים ו-43 שבועות)
כנסות ה־811, 1213
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיים קופמן (12 בדצמבר 1934 - 7 באוגוסט 1995) היה חבר הכנסת מטעם הליכוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופמן נולד בתל אביב, אחיינו של יהודה אבן שמואל. שירת בצה"ל כקצין תותחנים, ולאחר מכן היה פעיל בחירות ובליכוד. נבחר ליו"ר סניף חירות בפתח תקווה וכיהן שנים ארוכות כחבר מועצת העיר. לפרנסתו עסק בייבוא וייצוא, היה מראשוני היבואנים של ציוד צילום לישראל ובעל הזכיינות של חברת "לגו" בארץ.

הוא החל לכהן כחבר הכנסת בשלהי הכנסת השמינית, בשנת 1977, עם התפטרותו של בנימין הלוי, שעבר לד"ש. לכנסת התשיעית נבחר מראשיתה, וכיהן ברציפות עד תום כהונת הכנסת ה-11, ב-1988. עם כינון ממשלתו השנייה של מנחם בגין, בשנת 1981, מונה לסגנו של יורם ארידור במשרד האוצר. הוא המשיך לכהן בתפקיד זה גם כאשר יצחק שמיר היה לראש הממשלה ויגאל כהן-אורגד לשר האוצר. בכנסת ה-11 שימש כיו"ר הקואליציה. קופמן לא הצליח להיבחר לכנסת ה-12, אך הושבע אליה בשנת 1990, בעקבות מינוי חבר הכנסת זלמן שובל לשגריר ישראל בארצות הברית. בכנסת ה-13 כיהן עד לפטירתו, בשנת 1995.

במשך 13 שנים נאבק קופמן במחלת הסרטן. זמן קצר לפני שנפטר דנה הכנסת בהצעת חוק של אביגדור קהלני לשריון חוק רמת הגולן. הכוחות היו שקולים, והקואליציה, שהתנגדה לחוק, הורתה על ביטול כל הקיזוזים, לרבות זה של קופמן. בסופו של דבר החליט חבר הכנסת אברהם פורז להפר את המשמעת הקואליציונית ולהתקזז עם קופמן, שנאבק במחלתו, ולחסוך ממנו את הצורך להשתתף בהצבעה. ההצבעה הסתיימה בשוויון 59:59, והצעת החוק נדחתה[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אילן מרסיאנו, "בושה, לא רוצים להתקזז עם נאות החולה", באתר ynet, 26.10.04