יואל חסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יואל חסון
Yoel Hasson.png
תאריך לידה 2 באפריל 1973 (בן 43)
תאריך לידה עברי כ"ט באדר ב' ה'תשל"ג
כנסות 17 - 18, 20
סיעה קדימה, התנועה, המחנה הציוני
תפקידים בולטים
יואל חסון וראש הממשלה אריאל שרון

יואל חסון (נולד ב-2 באפריל 1973) הוא חבר הכנסת העשרים מטעם המחנה הציוני וסגן יושב ראש הכנסת. בעבר כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת קדימה ומפלגת התנועה. קודם לכן שימש יו"ר צעירי הליכוד, נשיא הקונגרס הציוני ויו"ר ההנהגה הארצית של בית"ר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסון גדל בראשון לציון ולמד בחטיבת ביניים בפנימייה בכפר הנוער דוד רזיאל שבהרצליה. את לימודי התיכון עשה במגמה עיונית ביולוגית בבית הספר ז'בוטינסקי שבבאר יעקב. בגיל 16 הצטרף לתנועת הנוער בית"ר. לאחר לימודי התיכון יצא מטעם התנועה לשנת שירות בהדרכת נוער בסיכון. בצה"ל שירת במסגרת גרעין על שם שלמה בן יוסף, בגדוד 905 של חטיבת הנח"ל בדרום הר חברון, ולאחר מכן במפקדת הנח"ל.

חסון הוא בעל תואר ראשון בממשל ומינהל ציבורי מהמרכז הבינתחומי הרצליה.

באפריל 2012 נשא לאשה את טס גדות, עורכת חדשות בערוץ הכנסת. הזוג מתגורר בראשון לציון. בעברו חסון היה תושב ההתנחלות ברקן.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 התמנה להיות ראש מחלקת ההתיישבות של בית"ר שטיפלה בגרעיני הנח"ל של התנועה. כעבור שנה עזב את בית"ר והחל לעבוד כיועץ פרלמנטרי של חבר הכנסת עוזי לנדאו כשזה היה יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בשנת 1998 התמודד חסון בבחירות בתנועת בית"ר ונבחר להיות יושב ראש הנהגת בית"ר. הוא נבחר לקדנציה נוספת כעבור שנתיים. במסגרת תפקידו נבחר לכהן כיו"ר מועצת תנועות הנוער בישראל, ושימש חבר מליאת הרשות לקידום מעמד האישה וחבר בשדולת הנשים בישראל.

כחבר במפלגת הליכוד חסון נמנה עם תומכי אריאל שרון. הוא נבחר לתפקיד יו"ר "צעירי הליכוד", ועם ניצחון "הליכוד" בבחירות בשנת 2001, מונה על ידי שרון לתפקיד יועץ לפניות הציבור ועמד בראש אגף פניות הציבור במשרד ראש הממשלה בשנים 2001 - 2006. לאור פעילותו זו בכפל תפקידים, ביקש נציב שירות המדינה שמואל הולנדר לפטרו מתפקיד יועץ ראש הממשלה.[1]

בכנסת ה-17[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 פרש חסון מחברותו בתנועת הליכוד והצטרף ל"קדימה" עם הקמתה. במערכת הבחירות לכנסת ה-17 שימש יו"ר מטה הצעירים והנוער של המפלגה, שובץ במקום ה-29 ברשימת המועמדים מטעמה ונבחר לכנסת. ביוני 2006, בהיותו בן 33, נבחר חסון להיות נשיא הקונגרס הציוני העולמי הל"ה, שהתכנס בירושלים - האדם הצעיר ביותר שנבחר לתפקיד זה אי פעם.[2] חסון נאלץ להתפטר מהתפקיד לאחר סגירת הכנס הל"ה של הקונגרס, משום שוועדת האתיקה של הכנסת הבהירה, כי הכהונה בתפקיד זה מנוגדת לחוק חסינות חברי הכנסת.[3]

עד 21 ביולי 2008 שימש ממלא מקום יו"ר הקואליציה. לאחר מינויו של היו"ר הקודם אלי אפללו לשר, נבחר חסון בסיעת קדימה לתפקיד יו"ר הסיעה ויו"ר הקואליציה.

בכנסת ה-18 ולאחר מכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת ה-18 נבחר למקום ה-8 אולם בשל שריונים שובץ לבסוף במקום ה-11. בכנסת ה-18 כיהן חסון כיושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה עד 2011. במהלך כהונתו בתפקיד דנה הוועדה בין היתר בפרשת "ביביטורס", באסון השריפה בכרמל, שם זומן להעיד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ובפרשת הקברים העתיקים בבית החולים ברזילי באשקלון.[4] בשנה זו הקים את השדולה לפתרון שתי המדינות לשני עמים.[5]

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, חבר חסון יחד עם ח"כים נוספים למפלגת "התנועה" שהקימה ציפי לבני בנובמבר 2012 על בסיס פורשים מסיעת קדימה. חסון הוצב במקום השביעי ברשימת מועמדיה לכנסת ה-19 ולאחר שהמפלגה זכתה בשישה מנדטים בלבד, לא נכנס לכנסת לקדנציה נוספת. לאחר פרישתו מהכנסת הקים את חברת הייעוץ "אתיקה", העוסקת בייעוץ לגופים מבוקרים כיצד להתנהל מול מבקר המדינה.[6]

בכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה שקדמה לבחירות לכנסת ה-20 חסון היה שותף לתהליך הקמת "המחנה הציוני", מתוקף תפקידו כמנכ"ל התנועה. בינואר 2015 הצטרף לרשימת "המחנה הציוני" והוצב במקום ה-16 ששוריין לנציגות "התנועה".[7] לאחר הבחירות לכנסת, בהן זכתה רשימת "המחנה הציוני" ב-24 מנדטים, מונה לסגן יושב ראש הכנסת. בנוסף לתפקיד זה מכהן חסון כחבר ועדת הכנסת, ועדת המדע והטכנולוגיה וממלא מקום בועדת הכספים. חסון הקים בכנסת ה-20 את שדולת הסטארטאפ הישראלי, שמטרתה קידום הסדרת שוק הסטארט-אפ הישראלי והגברת התמיכה הממשלתית ביזמים ישראלים צעירים.[8] בנוסף עומד חסון בראש אגודת הידידות ישראל-קנדה יחד עם חברת הכנסת ענת ברקו.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו בכנסת חוקק חסון כ-30 חוקים ובהם:

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסון דוגל בחזון שתי מדינות לשני עמים, לדבריו על מנת להבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא נחשב למתנגד לחזון מדינה אחת לשני עמים ואף יצא בתקשורת נגד עמדותיו של נשיא המדינה ראובן ריבלין.[12]. בכנסת ה-20 העלה חסון הצעת חוק לאימוץ נאום בר-אילן בו התחייב ראש הממשלה נתניהו לפתרון שתי המדינות.[13] בתחום הביטחוני הוא מאמין במאבק נוקשה בטרור[14] לצד משא ומתן עם הפלסטינים.

כלכלית-חברתית חסון מחזיק בעמדות חברתיות ומרבית חוקיו עסקו בשיפור מעמדו של הצרכן הישראלי.[15][16]

בשנת 2016 הצטרף חסון להובלת תוכנית סיעתית של "המחנה הציוני" שיזמה חברת הכנסת מיכל בירן, שמטרתה הגדלת המחנה לקראת הבחירות לכנסת ה-21. במסגרת תוכנית זו חסון מבקר בהתנחלויות ומגייס ציבור ימני-מתון למחנה הציוני.[17]

בנושאים אזרחיים הוא נחשב לתומך בשוויון זכויות לחברי קהילת הלהט"ב[18], בשמירה על המסורת היהודית של מדינת ישראל תוך שילוב פלורליזם דתי ובאיזון בין אופיה היהודי והדמוקרטי של המדינה.[19] נחשב לתומך של שמירה על הסביבה וזכויות בעלי חיים.[20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יואל חסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב קליין, ‏נציב שירות המדינה, עו"ד שמואל הולנדר: לפטר את יועצו של ראש הממשלה, באתר גלובס, 29 במאי 2005
  2. ^ אילן מרסיאנו, הכי צעיר מאז הרצל: יואל חסון - נשיא הקונגרס הציוני, באתר ynet, 20 ביוני 2006
  3. ^ החלטות ועדת האתיקה בעניין פניית היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לכהונת חבר הכנסת יואל חסון כנשיא הקונגרס הציוני, באתר הכנסת, 3 ביולי 2007
  4. ^ הילה אלרואי, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: התנהלות לא תקינה של הממשלה, באתר nana10‏, 24 במרץ 2010
  5. ^ הוקמה השדולה לפתרון שתי המדינות בראשות ח"כ חסון ובשיתוף תנועת קול אחד, באתר פייסבוק, 18 בינואר 2011
  6. ^ צבי זרחיה, ג'וב חדש ליואל חסון: מייעץ לגופים ציבוריים בהתמודדות עם מבקר המדינה, באתר TheMarker‏, 31 בדצמבר 2013
  7. ^ מורן אזולאי, חיזוק נוסף למחנה הציוני: ח"כ לשעבר יואל חסון ישוריין במקום ה-16, באתר ynet, 25 בינואר 2015
  8. ^ עידן רבי, ‏שדולה חדשה בכנסת תסייע ליזמים ולסטארט-אפים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2015
  9. ^ אריק בנדרסופית: קצבה לאלמנות צה"ל שנישאו בשנית, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2009
  10. ^ http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press13616e.aspx
  11. ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4669531,00.html
  12. ^ יואל חסון, ‏החזון המסוכן של רובי ריבלין, באתר ‏mako‏‏, ‏22 בנובמבר 2015‏
  13. ^ יהונתן ליס, הפרובוקציה של האופוזיציה: השרים יתבקשו להצביע על חוק לאימוץ נאום בר-אילן, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2015
  14. ^ נעמה בן חיים, ‏ח"כ יואל חסון: למגר את הייאוש, באתר ערוץ 7, 14 בינואר 2016
  15. ^ אמנון מרנדה, מחיר חניה - ביחידות של רבע שעה, באתר ynet, 24 ביוני 2008
  16. ^ צבי לביא, "חוק איקיוטק" אושר בקריאה טרומית, באתר ynet, 17 ביוני 2015
  17. ^ מזל מועלם, האם יצליחו במחנה הציוני לגייס קולות בהתנחלויות?, באתר אל-מוניטור, 3 בפברואר 2016
  18. ^ יהלי מורן זליקוביץ', ח"כ חסון לש"ס: ההומופובים - ההומואים הגדולים, באתר ynet, 21 בינואר 2009
  19. ^ אריק בנדר, דנה סומברג, ח"כ חסון לנתניהו: "לפטר את חוטובלי ולהרחיקה מהממשלה לטובת ביטחון ישראל", באתר מעריב השבוע, 26 באוקטובר 2015
  20. ^ "מהיום גם לבעלי-החיים יש נציגים בכנסת", באתר ynet, 29 בנובמבר 2006