יואל חסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יואל חסון
Yoel Hasson.jpg
לידה 2 באפריל 1973 (בן 45)
כ"ט באדר ב' ה'תשל"ג
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כנסות 17 - 18, 20
סיעה
תפקידים בולטים

בכנסת

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יואל חסון וראש הממשלה אריאל שרון

יואל חסון (נולד ב-2 באפריל 1973) הוא חבר הכנסת העשרים מטעם המחנה הציוני וסגן יושב ראש הכנסת. מכהן כיושב ראש סיעת המחנה הציוני ומרכז האופוזיציה החל מאוקטובר 2017. בעבר כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת קדימה ומפלגת התנועה. קודם לכן שימש יו"ר צעירי הליכוד, נשיא הקונגרס הציוני ויו"ר ההנהגה הארצית של בית"ר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסון נולד ליהושע וסימון רותי חסון, עולים מתוניסיה, גדל בראשון לציון ולמד בחטיבת ביניים בפנימייה בכפר הנוער דוד רזיאל שבהרצליה. את לימודי התיכון עשה במגמה עיונית ביולוגית בכפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי שבבאר יעקב. בגיל 16 הצטרף לתנועת הנוער בית"ר. לאחר לימודי התיכון יצא מטעם התנועה לשנת שירות בהדרכת נוער בסיכון. בצה"ל שירת במסגרת גרעין על שם שלמה בן יוסף, בגדוד 905 של חטיבת הנח"ל בדרום הר חברון, ולאחר מכן במפקדת הנח"ל.

חסון הוא בעל תואר ראשון בממשל ומינהל ציבורי מהמרכז הבינתחומי הרצליה.

באפריל 2012 נשא לאשה את טס גדות, עורכת חדשות בערוץ הכנסת. הזוג מתגורר בראשון לציון. בעבר התגורר בהתנחלות ברקן.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 התמנה לראש מחלקת ההתיישבות של בית"ר, שטיפלה בגרעיני הנח"ל של התנועה. כעבור שנה עזב את בית"ר והחל לעבוד כיועץ פרלמנטרי של חבר הכנסת עוזי לנדאו כשזה היה יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בשנת 1998 התמודד בבחירות בתנועת בית"ר ונבחר ליושב ראש הנהגת בית"ר. הוא נבחר לקדנציה נוספת כעבור שנתיים. במסגרת תפקידו נבחר ליו"ר מועצת תנועות הנוער בישראל, ושימש חבר מליאת הרשות לקידום מעמד האישה וחבר בשדולת הנשים בישראל.

כחבר במפלגת הליכוד נמנה חסון עם תומכי אריאל שרון. הוא נבחר ליו"ר "צעירי הליכוד", ועם ניצחון "הליכוד" בבחירות בשנת 2001 מונה על ידי שרון ליועץ לפניות הציבור ועמד בראש אגף פניות הציבור במשרד ראש הממשלה בשנים 2001–2006. לאור פעילותו זו בכפל תפקידים, ביקש נציב שירות המדינה שמואל הולנדר לפטרו מתפקיד יועץ ראש הממשלה.[1]

בכנסת ה-17[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 פרש חסון מחברותו בתנועת הליכוד והצטרף ל"קדימה" עם הקמתה. במערכת הבחירות לכנסת ה-17 שימש יו"ר מטה הצעירים והנוער של המפלגה, שובץ במקום ה-29 ברשימת המועמדים מטעמה ונבחר לכנסת. ביוני 2006, בגיל 33, נבחר לנשיא הקונגרס הציוני העולמי הל"ה, שהתכנס בירושלים - האדם הצעיר ביותר שנבחר לתפקיד זה אי פעם.[2] חסון נאלץ להתפטר מהתפקיד לאחר סגירת הכנס הל"ה של הקונגרס, משום שוועדת האתיקה של הכנסת הבהירה, כי הכהונה בתפקיד זה מנוגדת לחוק חסינות חברי הכנסת.[3]

עד 21 ביולי 2008 שימש ממלא מקום יו"ר הקואליציה. לאחר מינויו של היו"ר הקודם אלי אפללו לשר, נבחר חסון בסיעת קדימה ליו"ר הסיעה ויו"ר הקואליציה.

בכנסת ה-18 ולאחר מכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת ה-18 נבחר בפריימריס שנערכו בקדימה למקום ה-8, אולם בשל שריונים שובץ במקום ה-11. בכנסת ה-18 כיהן כיושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה עד 2011. במהלך כהונתו דנה הוועדה בין היתר בפרשת "ביביטורס", באסון השריפה בכרמל, שם זומן להעיד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ובפרשת הקברים העתיקים בבית החולים ברזילי באשקלון.[4] בשנה זו הקים את השדולה לפתרון שתי המדינות.[5]

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה חבר חסון יחד עם ח"כים נוספים למפלגת "התנועה" שהקימה ציפי לבני בנובמבר 2012 על בסיס פורשים מסיעת קדימה. חסון הוצב במקום השביעי ברשימת מועמדיה לכנסת ה-19 ולאחר שהמפלגה זכתה בשישה מנדטים בלבד, לא נכנס לכנסת לקדנציה נוספת. לאחר פרישתו מהכנסת הקים את חברת הייעוץ "אתיקה", העוסקת בייעוץ לגופים מבוקרים כיצד להתנהל מול מבקר המדינה,[6] וביחד עם הלוביסט צח בורוביץ' הקים את חברת הייעוץ קבינט, שסייעה ללקוחותיה בהתנהלותם מול גורמי הממשל.

בכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה שקדמה לבחירות לכנסת ה-20 חסון היה שותף לתהליך הקמת "המחנה הציוני", מתוקף תפקידו כמנכ"ל התנועה. בינואר 2015 הצטרף לרשימת "המחנה הציוני" והוצב במקום ה-16 ששוריין לנציגות "התנועה".[7] לאחר הבחירות לכנסת, בהן זכתה רשימת "המחנה הציוני" ב-24 מנדטים, מונה לסגן יושב ראש הכנסת. בנוסף לתפקיד זה מכהן חסון כחבר ועדת הכנסת, ועדת המדע והטכנולוגיה וממלא מקום בוועדת הכספים. הקים בכנסת ה-20 את שדולת הסטארטאפ הישראלי, שמטרתה קידום הסדרת שוק הסטארט-אפ הישראלי והגברת התמיכה הממשלתית ביזמים ישראלים צעירים.[8] בנוסף עומד חסון בראש אגודת הידידות ישראל-קנדה יחד עם חברת הכנסת ענת ברקו.

בשנת 2016 הקים יחד עם תנועת "אני, אזרח" את השדולה למדינת ישראל יהודית דמוקרטית.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו בכנסת יזם חסון כ-30 חוקים ובהם:

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסון דוגל בפתרון שתי המדינות, לדבריו על מנת להבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא נחשב למתנגד לפתרון מדינה אחת ואף יצא בתקשורת נגד עמדותיו של נשיא המדינה ראובן ריבלין.[13]. בכנסת ה-20 העלה הצעת חוק לאימוץ נאום בר-אילן בו התחייב ראש הממשלה נתניהו לפתרון שתי המדינות.[14] בתחום הביטחוני הוא מאמין במאבק נוקשה בטרור[15] לצד משא ומתן עם הפלסטינים.

כלכלית-חברתית חסון מחזיק בעמדות חברתיות ומרבית חוקיו עסקו בשיפור מעמדו של הצרכן הישראלי.[16][17]

בשנת 2016 הצטרף חסון להובלת תוכנית סיעתית של "המחנה הציוני" שיזמה חברת הכנסת מיכל בירן, שמטרתה הגדלת המחנה לקראת הבחירות לכנסת ה-21. במסגרת תוכנית זו חסון מבקר בהתנחלויות ומגייס ציבור ימני-מתון למפלגת "המחנה הציוני".[18]

בנושאים אזרחיים הוא נחשב לתומך בשוויון זכויות לחברי קהילת הלהט"ב[19], בשמירה על המסורת היהודית של מדינת ישראל תוך שילוב פלורליזם דתי ובאיזון בין אופיה היהודי והדמוקרטי של המדינה.[20] תומך של שמירה על הסביבה וזכויות בעלי חיים.[21]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יואל חסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב קליין, ‏נציב שירות המדינה, עו"ד שמואל הולנדר: לפטר את יועצו של ראש הממשלה, באתר גלובס, 29 במאי 2005
  2. ^ אילן מרסיאנו, הכי צעיר מאז הרצל: יואל חסון - נשיא הקונגרס הציוני, באתר ynet, 20 ביוני 2006
  3. ^ החלטות ועדת האתיקה בעניין פניית היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לכהונת חבר הכנסת יואל חסון כנשיא הקונגרס הציוני, באתר הכנסת, 3 ביולי 2007
  4. ^ הילה אלרואי, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: התנהלות לא תקינה של הממשלה, באתר ערוץ עשר, 24 במרץ 2010 (במקור, מאתר "nana10")
  5. ^ הוקמה השדולה לפתרון שתי המדינות בראשות ח"כ חסון ובשיתוף תנועת קול אחד, באתר פייסבוק, 18 בינואר 2011
  6. ^ צבי זרחיה, ג'וב חדש ליואל חסון: מייעץ לגופים ציבוריים בהתמודדות עם מבקר המדינה, באתר TheMarker‏, 31 בדצמבר 2013
  7. ^ מורן אזולאי, חיזוק נוסף למחנה הציוני: ח"כ לשעבר יואל חסון ישוריין במקום ה-16, באתר ynet, 25 בינואר 2015
  8. ^ עידן רבי, ‏שדולה חדשה בכנסת תסייע ליזמים ולסטארט-אפים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2015
  9. ^ אריק בנדר, סופית: קצבה לאלמנות צה"ל שנישאו בשנית, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2009
  10. ^ חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון מס' 3), התשס"ח-2008, באתר הכנסת
  11. ^ חוק איקיוטק אושר סופית בכנסת: קנס של עד 22,000 ₪ לחברה שלא תשלח הודעת חוב תוך 4 חודשים, הכנסת, ‏13.6.2016.
  12. ^ ""חוק איקיוטק" אושר בקריאה טרומית". ynet (בעברית). 17 ביוני 2015. בדיקה אחרונה ב-1 בדצמבר 2016. 
  13. ^ יואל חסון, ‏החזון המסוכן של רובי ריבלין, באתר ‏mako‏‏, ‏22 בנובמבר 2015‏
  14. ^ יהונתן ליס, הפרובוקציה של האופוזיציה: השרים יתבקשו להצביע על חוק לאימוץ נאום בר-אילן, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2015
  15. ^ נעמה בן חיים, ח"כ יואל חסון: למגר את הייאוש, באתר ערוץ 7, 14 בינואר 2016
  16. ^ אמנון מרנדה, מחיר חניה - ביחידות של רבע שעה, באתר ynet, 24 ביוני 2008
  17. ^ צבי לביא, "חוק איקיוטק" אושר בקריאה טרומית, באתר ynet, 17 ביוני 2015
  18. ^ מזל מועלם, (הקישור אינו פעיל, 4 במאי 2018)האם יצליחו במחנה הציוני לגייס קולות בהתנחלויות?, באתר אל-מוניטור, 3 בפברואר 2016
  19. ^ יהלי מורן זליקוביץ', ח"כ חסון לש"ס: ההומופובים - ההומואים הגדולים, באתר ynet, 21 בינואר 2009
  20. ^ אריק בנדר, דנה סומברג, ח"כ חסון לנתניהו: "לפטר את חוטובלי ולהרחיקה מהממשלה לטובת ביטחון ישראל", באתר מעריב השבוע, 26 באוקטובר 2015
  21. ^ "מהיום גם לבעלי-החיים יש נציגים בכנסת", באתר ynet, 29 בנובמבר 2006