יוסף חביבא
| לידה | 1340 (בערך) |
|---|---|
| פטירה | 1420 (בערך) |
| מדינה |
כתר אראגון  |
| השתייכות | רבני ספרד, ראשונים |
| תחומי עיסוק | פרשנות התלמוד |
| רבותיו | הר"ן, רבי חסדאי קרשקש |
| חיבוריו | נימוקי יוסף, דרשות על התורה |
  | |
ר' יוסף (בן דוד) חביבא, בעל הנמוקי יוסף (1340-1420),[1] היה מחכמי ספרד בתחילת המאה ה-15 ואחד מאחרוני הראשונים.
על קורותיו ידוע רק מעט, אך ממה שידוע ר' חביבא התגורר בברצלונה ולמד שם תורה מפי הר"ן ותלמידו רבי חסדאי קרשקש, ולאחר מכן עבר לסרגוסה, ככל הנראה התגורר תקופה גם בקשטיון.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ר' יוסף חביבא נתפרסם בעיקר בשל חיבורו על הלכות הרי"ף: נמוקי יוסף. הפירוש הוא בעיקר ליקוט ועריכה של דברי קודמיו (במיוחד הריטב"א והר"ן) כאשר חידושיו של המחבר עצמו מצוינים בדרך כלל במפורש במילים "אמר המחבר".
הספר נימוקי יוסף נדפס בדפי הרי"ף על שבע מסכתות (במסכת מועד קטן ובמסכת מכות, נדפס פירושו בטעות כפירוש הר"ן) ורובו נדפס בנפרד בתקופה מאוחרת. ככל הנראה הכיל החיבור פירוש על כל הלכות הרי"ף, אלא שחלקו לא הגיע לידינו.
דעות נוספות במחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש הסבורים שבנוסף לפירושו על הלכות הרי"ף כתב ר' יוסף חביבא גם חידושים לתלמוד אך אין מספיק ראיות התומכות בהשערה זו.
ישראל מ' תא שמע סבר שהחיבור שנדפס בשם "פירוש התורה לרבינו יוסף בן דוד מסרגוסה" (ירושלים תשל"ג) כאחד מכתביו, היות שלדעתו הוא מצטט בדרשות קטעים הייחודיים לחיבורו על הרי"ף, ומשום שהוא מפנה מספר פעמים מ"נמוקי יוסף" לדרשותיו על התורה באותו העניין, ואכן ההפניה נמצאת מתאימה[2].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חידושיו למסכת כתובות, למסכת שבועות, למסכת שבת מאתר hebrewbooks
- כתב יד, נימוקי יוסף, ברלין, מאה 15, באתר הספרייה הלאומית
- יעקב שפיגל, ספר נימוקי יוסף לרבי יוסף חביבא, סידרא: כתב עת לחקר התורה שבעל פה 4, 1988, עמ' 111-162.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על פי ההערכה. ראו ליאון אריה פלדמן, ר' יוסף בן דוד, הדיין מסרגוסה, ויחסו להר"ן, להריב"ש, ולהרשב"ץ, דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות ג, 1973, עמ' 350.
- ^ ישראל מ' תא שמע, הספרות הפרשנית לתלמוד כרך שני עמ' 91
| תקופת חייו של הרב יוסף חביבא על ציר הזמן |
|---|
 |