טור דה פראנס 2023

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טור דה פראנס 2023
2023 Tour de France
מדינות ספרדספרד ספרד, צרפתצרפת צרפת
סוג מרוץ קטעים
אורך המסלול 3,406
חודש יולי 2023
משך 23 ימים
היסטוריה
מרוצים עד כה 110
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טור דה פראנס 2023 הוא המהדורה ה-110 של הטור דה פראנס, מרוץ האופניים השנתי המתקיים בצרפת. הטור נפתח בבילבאו, ספרד, ב-1 ביולי[1][2] והסתיים בקטע ה-21 בשאנז אליזה, פריז, ב-23 ביולי. יונאס וינגגור הדני מקבוצת יומבו–ויסמה (שניצחה בקטגוריית הקבוצות) זכה במרוץ כולו בפעם השנייה ברציפות לאחר שהקדים את טאדיי פוגאצ'אר מסלובניה, שזכה בקטגוריית הרוכב הצעיר, ב-7 דקות ו-29 שניות. ויקטור קמפנרטס ויספר פיליפסן הבלגים זכו בקטגוריית הרוכב ההתקפי ובקטגוריית הנקודות (בהתאמה), וג'וליו צ'יקונה האיטלקי זכה בקטגוריית ההרים.[3]

קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדבוקה עוברת דרך ויטוריה בקטע 2

22 קבוצות אופניים משתתפות בטור. כל 18 קבוצות ה-UCI World Tour הוזמנו אוטומטית, ואליהן הצטרפו 4 קבוצות UCI ProSeries: שתי הקבוצות המדורגות ראשונות בשנת 2022, לוטו–דסטני וטוטאל אנרג'יס (Team TotalEnergies), יחד עם Uno-X Pro Cycling Team וישראל - פרמייר טק שנבחרו על ידי ארגון אמאורי שמארגן את הטור. הקבוצות הוכרזו ב-4 בינואר 2023.[4]

UCI WorldTeams
UCI ProTeams

מסלול וקטעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2022 הודיע ארגון Amaury Sport כי חבל הבסקים בספרד יארח את הגראנד דפארט (Grand Départ), הקטע הראשון, בבילבאו.[5] זו הייתה הפעם השנייה שחבל הבסקים מארח את תחילת הטור, לאחר שסן סבסטיאן עשתה זאת ב-1992.[6] באוקטובר 2022 הוכרז המסלול המלא.[2]

המירוץ החל בבילבאו, ליד מוזיאון גוגנהיים, לפני המעבר לצרפת בקטע 3. לאחר שני שלבים בהרי הפירנאים חזר הטור חזר לפוי דה דום לראשונה מאז 1988.[7] לאחר יום המנוחה הראשון יחצה הטור את המאסיף סנטרל אל הרי האלפים, כאשר שלב 13 ביום הבסטיליה יסתיים בסיום פסגה בקול דו גראן קולומבייר. סיום פסגה נוסף יגיע שני קטעים מאוחר יותר, הפעם בסן-ז'רווה-לה-בה. לאחר מרוץ נגד השעון בשלב 16, קטע 17 יכלול את הטיפוס הגדול ביותר, עם למעלה מ-5,000 מטרים טיפוס מצטבר בדרך לקורשבל. שני שלבי מעבר יובילו ליום הלפני אחרון, שיסתיים בלה מארקשטיין שבהרי הווז', לפני העברה של 500 קילומטרים לקטע הגמר החגיגי בפריז.[8]

השבוע הראשון של הטור תואר על ידי רוכבים כקשה ביותר, כיוון שכלל קטעים גבעיים והרריים, בניגוד למקובל בשבוע הראשון של הטור שבו נכללים בדרך כלל קטעים מישוריים. באופן כללי, המסלול נחשב טוב למטפסים, כאשר אורך המרוץ היחיד נגד השעון הוא 22.4 קילומטרים בלבד.[8]

מאפייני הקטעים[9]
קטע תאריך מסלול מרחק סוג מנצח מקור
1 1 ביולי בילבאו (ספרד) 182 קילומטר קטע גבעי הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת אדם ייטס [10]
2 2 ביולי ויטוריה לסן סבסטיאן (ספרד) 209 קילומטר קטע גבעי צרפתצרפת ויקטור לפיי [11]
3 3 ביולי אמורבייטה-אטקאנו (ספרד) לבאיון 193.5 קילומטר קטע מישורי בלגיהבלגיה יספר פיליפסן [12]
4 4 ביולי דאקס לנוגארו 182 קילומטר קטע מישורי בלגיהבלגיה יספר פיליפסן [13]
5 5 ביולי פו ללארנס 163 קילומטר קטע הררי אוסטרליהאוסטרליה ג'יי הינדלי [14]
6 6 ביולי טארב לקוטרה 145 קילומטר קטע הררי סלובניהסלובניה טאדיי פוגאצ'אר [15]
7 7 ביולי מונט-דה-מארסן לבורדו 170 קילומטר קטע מישורי בלגיהבלגיה יספר פיליפסן [16]
8 8 ביולי ליבורן ללימוז' 201 קילומטר קטע גבעי דנמרקדנמרק מאדס פדרסן [17]
9 9 ביולי סן-לאונרד-דה-נובלה לפוי דה דום 182.5 קילומטר קטע הררי קנדהקנדה מייקל וודס [18]
10 ביולי קלרמון-פראן יום מנוחה
10 11 ביולי וולקניה לאיסוואר 167.5 קילומטר קטע גבעי ספרדספרד פייו בילבאו [19]
11 12 ביולי קלרמון-פראן למולן 180 קילומטר קטע מישורי בלגיהבלגיה יספר פיליפסן [20]
12 13 ביולי רואן לבלוויל-אן-בוז'לה 169 קילומטר קטע גבעי ספרדספרד יון איסאגירה [21]
13 14 ביולי שאטילון-סור-שאלארון לגראן קולומבייר 138 קילומטר קטע הררי פוליןפולין מיכל קוויאטקובסקי [22]
14 15 ביולי אנמאס למורזין 152 קילומטר קטע הררי ספרדספרד קרלוס רודריגס [23]
15 16 ביולי לה ז'ה לסן-ז'רווה-לה-בה 179 קילומטר קטע הררי הולנדהולנד ואוט פולס [24]
17 ביולי סן-ז'רווה-לה-בה יום מנוחה
16 18 ביולי פאסי לקובלו 22.4 קילומטר מרוץ אישי נגד השעון דנמרקדנמרק יונאס וינגגור [25]
17 19 ביולי סן-ז'רווה-לה-בה לקורשבל 166 קילומטר קטע הררי אוסטריהאוסטריה פליקס גאל [26]
18 20 ביולי מוטייה לבורק-אן-ברס 185 קילומטר קטע גבעי דנמרקדנמרק קספר אסגרן [27]
19 21 ביולי מווארה-אן-מוטאן לפוליני 173 קילומטר קטע מישורי סלובניהסלובניה מאטיי מוחוריץ' [28]
20 22 ביולי בלפור ללה מארקשטיין 133.5 קילומטר קטע הררי סלובניהסלובניה טאדיי פוגאצ'אר [29]
21 23 ביולי סן-קוונטין-אן-איבלין לפריז (שאנז אליזה) 115 קילומטר קטע מישורי בלגיהבלגיה ג'ורדי מיוס [3]
סה"כ 3,404 קילומטרים

מועמדים מוקדמים לניצחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזוכה פעמיים בטור, טאדיי פוגאצ'אר, נחשב לאחד הפייבוריטים העיקריים לזכייה.

הטור דה פראנס 2023 היה צפוי להיות דו-קרב בין האלוף המכהן יונאס וינגגור (יומבו–ויסמה) לבין המנצח בשנים 2020 ו-2021, טאדיי פוגאצ'אר (יו. איי. אי. אמירטס). שניהם סיימו במקום הראשון והשני בהתאמה בשנה שלפני כן, כשהמיקומים היו הפוכים בטור דה פראנס 2021. השניים התחרו אחד נגד השני בתחילת העונה בפריז–ניס, בו ניצח פוגאצ'אר ווינגגור סיים שלישי. כושרו של וינגגור השתפר עם התקדמות העונה, והוא ניצח בשלושה קטעים ובדירוג הכללי בטור של חבל הבסקים. בקריטריום דו דופינה, אחד ממרוצי ההכנה החשובים לטור, הוא ניצח בשני קטעים וגם בדירוג הכללי בהפרש הגדול ביותר מאז 1993.[30] פוגאצ'אר השתתף במרוצי האביב וזכה להישגים יוצאים מן הכלל כשניצח ברונדה ון פלנדרן, במרוץ אמסטל גולד ובלה פלש ואלון. הוא גם הגיע למקום הרביעי במילאנו–סן רמו ושלישי ב-E3 סקסו בנק קלאסיק. נפילה ופציעה בסוף אפריל בלייז'–בסטון–לייז' קטעו את העונה שלו והעמידו את איכות הכנותיו לטור דה פראנס בסכנה.[31][32]

אחרי וינגגור ופוגאצ'אר, הפייבוריטים לניצחון היו ג'יי הינדלי (בורה–הנסגרוהה), אלוף הג'ירו ד'איטליה 2022, מיקל לנדה (קבוצת בחריין–ויקטוריוס), אנריק מאס (קבוצת מוביסטאר), דויד גאודו (Groupama–FDJ), אלוף הג'ירו ד'איטליה לשעבר ריצ'רד קאראפאס (EF Education–Nippo), בן או'קונור (AG2R Citroën), ורומן בארדה ( Team DSM).[31][32] בעקבות ניצחונו בטור דה סוויס התווסף לרשימת המועמדים הפוטנציאליים גם שמו של מתיאס סקילמוסה (טרק-סגפרדו).[33] מועמדים פחות סבירים היו אדם ייטס (יו. איי. אי. אמירטס), אחיו סיימון ייטס (קבוצת ג'ייקו - אלולה), דניאל מרטינס וטום פידקוק (שניהם מאינאוס גרנדיירס), וג'וליו צ'יקונה (טרק-סגפרדו). איגן ברנל (אינאוס), הזוכה בטור דה פראנס 2019, לא קיבל סיכויים גדולים לניצחון מפני שעדיין נמצא בשלבי התאוששות מתאונה מסכנת חיים בשנה שלפני כן,[34] על אף הופעה טובה בקריטריום דו דופינה.[31][32] המנצח ארבע פעמים כריס פרום (ישראל - פרמייר טק), שלא הצליח לחזור לכושרו לאחר תאונה קשה ב-2019, נותר מחוץ לסגל הטור של קבוצתו.[35] הנעדרים הבולטים מהמרוץ היו הארבעה שהעדיפו להתחרות בג'ירו ד'איטליה 2023, בו רכבו יותר קילומטרים: אלוף הג'ירו בסופו של דבר פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה),[36][37] מנצח הטור דה פראנס 2018 גריינט תומאס (אינאוס),[38] ושניים שפרשו מהג'ירו בגלל פציעה ומחלה כשהיו במיקום גבוה: מנצח הג'ירו ד'איטליה 2020 טאו גייגן הארט (אינאוס)[39] ואלוף העולם המכהן ומנצח וואלטה אספניה רמקו אוונפול (קוויק-סטפ אלפא וייניל).[40]

מספר רוכבים נתפסו כפייבוריטים לניצחונות בשלבים המסתיימים בספרינטים, ולכן היו מועמדים לניצחון בקטגוריית הנקודות. מארק קוונדיש (אסטנה קזקסטן) חזר לטור דה פראנס האחרון שלו וניסה לשבור את שיא הניצחונות בקטעים בטור, לאחר שהגיע אליו בתיקו עם אדי מרקס (34). ניצחון בקטע בג'ירו ד'איטליה הוכיח שקוונדיש עדיין יכול לנצח למרות גילו המתקדם (38), אך בקטע השמיני היה מעורב בנפילה, נפצע ונאלץ לפרוש.[41] בשל הופעות חזקות בעונה זו הסיכויים הטובים ביותר לניצחונות בשלבי ספרינט ניתנו ליספר פיליפסן (אלפסין–דסאונינק), וזה אכן ניצח בשלושה קטעים (3, 4 ו-7). פייבוריטים נוספים היו דילן חרונבייחן (קבוצת ג'ייקו - אלולה) ופאביו יאקובסן (קוויק-סטפ אלפא וייניל). רוכבים שיכלו להצטיין הן בספרינטים והן בשטח הררי יותר, ולכן היו מועמדים חזקים גם לדירוג הנקודות, היו המחזיק בחולצה הירוקה ואוט ואן ארט (יומבו–ויסמה), אלוף העולם לשעבר מאדס פדרסן (טרק-סגפרדו), מתייה ואן דר פול (אלפסין–דסאונינק), וביניאם גירמאי (אינטרמארשה–ואנטי–גובר מאטריו).[42]

מובילי הקטגוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע זוכה החולצה הצהובה דירוג כללי החולצה הירוקה נקודות החולצה המנוקדת הרים החולצה הלבנה הרוכב הצעיר קבוצה חולצת הרוכב התחרותי הרוכב ההתקפי[43]
1 אדם ייטס אדם ייטס אדם ייטס[א] נילסון פאולס טאדיי פוגאצ'אר יומבו–ויסמה אדם ייטס
2 ויקטור לפיי ויקטור לאפה נילסון פאולס
3 יספר פיליפסן לורן פישון
4 יספר פיליפסן יספר פיליפסן בנואה קונפרואה
5 ג'יי הינדלי ג'יי הינדלי פליקס גאל ואוט ואן ארט
6 טאדיי פוגאצ'אר יונאס וינגגור נילסון פאולס ואוט ואן ארט
7 יספר פיליפסן סיימון גוליילמי
8 מאדס פדרסן אנתוני טורז'יס
9 מייקל וודס קבוצת בחריין–ויקטוריוס מתאו יורגנסון
10 פייו בילבאו קריסטס ניילנדס
11 יספר פיליפסן דניאל אוס
12 יון איסאגירה מתייה ואן דר פול
13 מיכל קוויאטקובסקי אינאוס גרנדיירס מיכל קוויאטקובסקי
14 קרלוס רודריגס יונאס וינגגור[ב] ג'וליו צ'יקונה
15 ואוט פולס ג'וליו צ'יקונה יומבו–ויסמה אדריאן פטי
16 יונאס וינגגור אין פרס
17 פליקס גאל פליקס גאל
18 קספר אסגרן ויקטור קמפנרטס
19 מאטיי מוחוריץ'
20 טאדיי פוגאצ'אר טיבו פינו
21 ג'ורדי מיוס אין פרס
סופי יונאס וינגגור יספר פיליפסן ג'וליו צ'יקונה טאדיי פוגאצ'אר יומבו–ויסמה ויקטור קמפנרטס
  1. ^ בקטע 2 לבש סיימון ייטס, שדורג שני בנקודות, את החולצה הירוקה, מפני שאדם לבש את החולצה הצהובה
  2. ^ בקטע 15 לבש נילסון פאולס, שדורג שני בדירוג ההרים, את החולצה המנוקדת, מפני שווינגגור לבש את החולצה הצהובה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טור דה פראנס 2023 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דני פורת, ‏מבילבאו עד פריז: המסלול המלא של הטור, באתר ערוץ הספורט, 30 ביוני 2023
  2. ^ 1 2 פאר, סטיבן (27 באוקטובר 2022). "Tour de France 2023 route revealed – mountainous profile, only 22km of time trialling and four summit finishes". cyclingnews.com (באנגלית). {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 הבלתי מעורער: וינגגור זכה בטור דה פראנס, באתר ערוץ הספורט, 23 ביולי 2023
  4. ^ "The 22 teams - Tour de France 2023". טור דה פראנס (באנגלית). 4 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ פאר, סטיבן (2022-01-26). "2023 Tour de France to start in the Basque Country". cyclingnews.com (באנגלית).
  6. ^ "Spain's Basque country to host the 2023 Tour de France's Grand Départ". הגרדיאן. רויטרס. 26 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ בורן, סינדי (1 ביולי 2023). "Everything you need to know about the 2023 Tour de France". וושינגטון פוסט. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 באקט, אדם (2 ביולי 2023). "Tour de France 2023 route: Every stage of the 110th edition in detail". Cycling Weekly. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Official route of Tour de France 2023". טור דה פראנס (באנגלית).
  10. ^ אחים לנשק: אדם ייטס זכה בקטע הפתיחה בטור, באתר ערוץ הספורט, 1 ביולי 2023
  11. ^ לפאי הפתיע וניצח בקטע השני בסן סבסטיאן, באתר ערוץ הספורט, 2 ביולי 2023
  12. ^ פיליפסן ניצח בבאיון, ייטס שמר על ההובלה, באתר ערוץ הספורט, 3 ביולי 2023
  13. ^ המהיר בעולם: פיליפסן זכה בקטע ה-4 בטור, באתר ערוץ הספורט, 4 ביולי 2023
  14. ^ ניצחון להינדלי, וינגגור ברח לפוגצ'אר, באתר ערוץ הספורט, 5 ביולי 2023
  15. ^ קלאסיקה: פוגצ'אר ניצח, וינגגור עלה לפסגה, באתר ערוץ הספורט, 6 ביולי 2023
  16. ^ מלך הספרינטרים: פיליפסן ניצח גם בבורדו, באתר ערוץ הספורט, 7 ביולי 2023
  17. ^ הדני ענק: מדס פדרסן ניצח בספרינט בלימוז', באתר ערוץ הספורט, 8 ביולי 2023
  18. ^ דני פורת, ‏כבש את ההר: מייקל וודס מישראל פרמייר טק ניצח בפוי דה דום, באתר ערוץ הספורט, 9 ביולי 2023
  19. ^ בילבאו ניצח בקטע ה-10, אכזבה לניילנדס, באתר ערוץ הספורט, 11 ביולי 2023
  20. ^ הענק הירוק: פיליפסן ניצח בפעם הרביעית, באתר ערוץ הספורט, 12 ביולי 2023
  21. ^ גלעד גרוסמן, טור דה פראנס 2023, קטע 12: פתיחה כאוטית, ניצחון באסקי ועוד טופ 10 לקבוצה הישראלית, באתר "שוונג", 13 ביולי 2023
  22. ^ דני פורת, ‏מיכאל קביטקובסקי ניצח בקטע ה-13 בטור, באתר ערוץ הספורט, 14 ביולי 2023
  23. ^ דני פורת, ‏רודריגס ניצח במורזין. וינגגור לקח שנייה, באתר ערוץ הספורט, 15 ביולי 2023
  24. ^ דני פורת, ‏פואלס ניצח במון בלאן, סטטוס קוו בצמרת, באתר ערוץ הספורט, 16 ביולי 2023
  25. ^ וינגגור פירק את פוגצ'אר וזכה בנג"ש ההררי, באתר ערוץ הספורט, 18 ביולי 2023
  26. ^ הפטרון: וינגגור בדרך לזכיה שניה בטור, באתר ערוץ הספורט, 19 ביולי 2023
  27. ^ הבריחה לניצחון: אסגרין זכה בקטע 18 בטור, באתר ערוץ הספורט, 20 ביולי 2023
  28. ^ בפוטו פיניש: מוחוריץ' ניצח בשלב 19 בטור, באתר ערוץ הספורט, 21 ביולי 2023
  29. ^ וינגגור הבטיח זכיה, פוגצ'אר ניצח בקטע 20, באתר ערוץ הספורט, 22 ביולי 2023
  30. ^ בקט, אדם (11 ביוני 2023). "Roll on the Tour de France: Jonas Vingegaard ready after dominant Critérium du Dauphiné win". Cycling Weekly. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ 1 2 3 פיין, אינדיה (12 ביוני 2023). "Tour de France 2023 Favourites: Who Will Win the Yellow Jersey?". Rouleur. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ 1 2 3 מקגארת', אנדי (13 ביוני 2023). "Tour de France 2023 – Analysing the contenders". Cyclingnews.com. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ בקט, אדם (19 ביוני 2023). "Denmark's new GC hope and a sober Wout van Aert: Five things we learned from the Tour de Suisse". Cycling Weekly. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ ברנאל נפגע מאוטובוס ומאושפז בטיפול נמרץ, באתר ערוץ הספורט, 25 בינואר 2022
  35. ^ גלעד גרוסמן, ‏בלי הטור, בלי חוזה, עם חלום: האם זהו סוף הקריירה של כריס פרום?, באתר ערוץ הספורט, 25 ביוני 2023
  36. ^ דני פורת, ‏רשמית: רוגליץ' זכה בג'ירו ד'איטליה, באתר ערוץ הספורט, 28 במאי 2023
  37. ^ קובילינסקה, אניטה (20 ביוני 2023). "Giro d'Italia winner Roglic will not ride Tour de France". רויטרס. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ פלטשר, פטריק (30 במאי 2023). "Geraint Thomas to race nationals, Worlds, and 'possibly' Vuelta a España". cyclingnews.com. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ קוטון, ג'ים (18 ביוני 2023). "Ineos Grenadiers and its Tour de France problem". Outside. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ זוטשו, מרקו (19 ביוני 2023). "Tour de France 2023: Alle Etappen im Überblick: Termine, Strecken und Sieger". Süddeutsche Zeitung (בגרמנית). {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ סוף כואב: קאבנדיש התרסק ונאלץ לפרוש, באתר ערוץ הספורט, 8 ביולי 2023
  42. ^ בקט, אדם (22 ביוני 2023). "21 riders to watch at the Tour de France 2023: It's not just Jonas Vingegaard and Tadej Pogačar". Cycling Weekly. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ "Official classifications of Tour de France 2022 – Combativity". טור דה פראנס (באנגלית).
הקודם:
ג'ירו ד'איטליה 2023 		גרנד טורס
2023 		הבא:
וואלטה אספניה 2023
הקודם:
2022 		טור דה פראנס
2023 		הבא:
2024
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טור_דה_פראנס_2023&oldid=36972582"