טיוטה:הצי האוקראיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כוחות הצי האוקראיני:

המוטו:Військово-морські сили Збройних сил України, ВМС ЗСУ

סמל הצי הוקראיני

פעילות הצי:1917-1921

הווה-1992

מדינה: אוקראינה

סוג: חיל ים

תפקיד: לחימה ימית והגנת המדינה האוקראינית

מספר חיילים המשרתים בצי:15,000

חלק מ: הכוחות המזוינים של אוקראינה

מפקדת הצי: אודסה

צבעים: כחול, צהוב

חג לכבוד הצי:Day of the Workers of the Ukrainian Navy

מדליות כבוד על מלחמות: מלחמת אוקראינה הסובייטת-ברית המועצות

מלחמת נגד פיראטיות בסומליה

מלחמת רוסיה-אוקראינה

אתר אינטרנט:https://navy.mil.gov.ua/en/

מפקדים: אולקסי ליאונידוביץ' נייז'פאפה

דגל הצי האוקראיני:
דגל אוקראינה

הצי האוקראיני הוא הכוח הימי של צבא אוקראינה ואחד מחמש הזרועות של הכוחות המזוינים של אוקראינה .

הכוחות של חיל הים של אוקראינה מורכב מחמישה זרועות- כוח השטח, כוח הצוללות, התעופה ימית, טילי חוף וחיל רגלים ימי .[1] בשנת 2022 היו לצי האוקראיני 15,000 איש, כולל 6,000 חיילי רגלים ימיים .[2]

המפקדה הראשית של הכוחות של הצי האוקראיני היה, עד למשבר קרים 2014, בעיר סבסטופול שבחצי האי קרים .[1] כוח הצי השפיעו בצורה גבוהה על משבר חצי האי קרים, שרוב היחידות הוצבו באזור זה. ספינות קרב שלא ברחו או לא נפרסו באותו הזמן הורידו את דגל הצי האוקראיני ונכלאו בכלא רוסיה עד היום. רוסיה החלה בתהליך של החזרת כלי השיט אך עצרה, ובנוסף יש לצןין חוסר כי חוסר היכולת של הצבא האוקראיני לכבוש מחדש את הספינות וכוחות צבא רוסיה טוענים על ואלימות לכאורה נגד רוסים בדונבאס. ספינות המלחמה שהוחזרו היו הדגמים הישנים יותר של הצי שהם מאוד מיושנים. כגון:, רוסיה בחרה שלא להחזיר את הקורבטות מדגם: Ternopil Lutsk, ספינות אלו הם כמה מהספינות החדשות ביותר של הצי האוקראיני. עם זאת, אף אחת מיחידות הצי האוקראיני שנשארו לא הופעלו ומשמשים בצי הרוסי. [ <span title="what happened to these units if they were seized but not reabsorbed? (December 2022)">דרוש הבהרה</span> ]

אוקראינה תכננה לבנות מחדש את חיל הים שלה מאז שנת 2005[3] [4] על ידי הכרזה על הפרויקט המקומי 58250, הספינה האוקראינית הראשונה שתוכננה ונבנתה, וכן הזמנת ארבע ספינות סיור בשנת אלפיים ושלוש עשרה מווילארד מרין.[5] [6] אוקראינה גם התחילה לחדש את הייצור של סירת התותחנים החמושה של נהר גריוזה . [7]

חיל הים האוקראינה בעבר פעל גם באגן הים השחור (כולל ים אזוב והדלתא של הדנובה ). עם זאת, חיל הים הרוסי השיג מאז שהשתלט באופן מלא בים אזוב ובים השחור במהלך העימות שמתמשך בין המדינות.[1] פעולות רחוקות של הצי האוקראיני לא קורות הרבה ונדירות לפעילויות רב לאומיות, לדוגמה: מבצע מאמץ פעיל ומבצע אטאלנטה בים התיכון ובקרן אפריקה .

ספינת הדגל האוקראינית הוברחה בתאריך מרץ בשנת 2022 במהלך פלישת רוסיה כדי למנוע את השתלטות צבא רוסיה על הספינה, והצי הרוסי סגר את הגישה של אוקראינה לים השחור. [8] זה עלה יותר מכיוון על ידי שימוש ברחפנים ימיים . [9] [10]

אוקראינה ממשיכה לנסות לשדרג את חיל הים שלה בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה

היסטוריה חיל הים האוקראיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

צי הקוזקים זפוריז'יאן (אוקראיני) בשנת 1600[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות הימיים של אוקראינה מחפשים אחר מקורותיהם לקוזאקים של זפוריז'יאן סיץ', שהיו פושטים לעיתים קרובות על יישובים עות'מאניים לאורך חופי הים השחור. הקוזקים השתמשו בספינות קטנות שנקראו צ'איקות, שדומות על ידי העיצוב שלהם לאוניות ארוכות ויקינגיות. למרות שהם לא היו טובים מבחינה טכנולוגית מהטורקים, לקוזקים הייתה הצלחה גדולה מאוד מול יריבם. בשנת 1614, כוחות הקוזקים הצליחו לפשוט ולחרב את טרבזון .[11]

בשנת 1615 הצליחו הקוזקים לבצע פשיטה על העיר איסטנבול, וחירבו כמה פרברים שבעיר. בשנת 1616, צי קוזק הצליח להגיע לבוספורוס, ופשט שוב על האזור הכפרי שמסביב. צי טורקי שנשלח להשמיד את כוחות הקוזקים הפסיד ב-1617. הקוזקים שוב הצליחו להתקיף את איסטנבול ב-1625, וחייבו את הסולטן לברוח לזמן מסוים מהבירה.[11]

הקוזקים השתמשו במספר אסטרטגיות על מנת לתקוף את הכוחות הימיים העות'מאניים הגדולים יותר, כמו המיקום של הספינות שלהם בזמן הקרב באופן שבו השמש תמיד תהיה מאחוריהם. ספינות הקוזקים היו קטנות בעלות פרופיל נמוך, מה שהופך את הספינות לקשות לפגיעה על ידי תותח. קוזקים היו חמושים לרוב במוסקטים של זרועות קטנות, ובמהלך הקרבות הייתה מטרה לרצוח את הצוות ולעלות על הספינה כדי לכבוש אותה, במקום להטביע את הספינה.[11]

צי הרפובליקה העממית של אוקראינה בין השנים(1917–1921)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדליה של הצי האוקראיני ב-29 באפריל 1918.
סירת עם תותחים שנקראת "דונטים" שהיו של כוחות הצי האוקראיני, בין יולי לנובמבר בשנים 1918
נחתים של צי הרפובליקה העממית של אוקראינה בשנת:1921
ספינות מלחמה אוקראיניות בנמל סבסטופול, בשנת 1918

במהלך המהפכה הרוסית של 1917, מספר ספינות של צי הים השחור ושל הצי הקיסרי הרוסי, בפיקודו ובצוות של האוקראינים שרצו לשמור מאוד על המדינה, וכינו את עצמן בשם הצי של הרפובליקה העממית האוקראינית האוטונומית החדשה. מפקד צי הים השחור מיכאיל סבלין קבע את צבעי הרפובליקה הלאומית האוקראינית בתאריך29 באפריל 1918. [12] מספר צעדים נוספים בבניית צי נבנו בעקבות החלטת ממשלת אוקראינה לבסוף היא איבדה שליטה על שטחי החוף.

לאחר המהפכה של שנת 1917, התקופה הייתה של אנרכיה ודמורליזציה והשתלטה על הצי הים השחור הרוסי בעבר. הצי, שהוצב בסבסטופול, היה בניהולו של קולקטיב, "צנטרופלוט". מספר החלטות פוליטיות שונות התנגשו: הצד האוקראיני, בולשביקית, מנשביקית, מהפכניות סוציאליות ואנרכיסטיות. היום מספר דגלים שהיו שונים מאוד והניפו על הספינות: והיו כשני צבעים בהחלטת חלק מהאוקראינים, בנוסף סמלים רוסיים ישנים, דגלים אדומים בולשביסטיים ודגלים שחורים אנרכיסטיים. [13] הם הונפו והסירו אפילו כמה פעמים ביום, בהתאם לשינויים בכיוון הפוליטי של כל צוות.

הרפובליקה העממית האוקראינית רצתה להשתלט על הצי. בתאריך ה:17 באוקטובר 1917 דרגה 2 קפטן יה. אקימוב מונה להיות הנציג המועצה המרכזית של אוקראינה בפיקוד של הצי הים השחור. ההנהלההכללית לעיניני הים הוקמה בהחלטת ממשלת הראדה המרכזית בקייב (בתאריך ינואר 1918 היא עברה רפורמה במשרד). ההחלטה למנהיג הפך ל:לד' אנטונוביץ'. מטה הצי הראשי הונהל על ידי קפטן יז'י שווירסקי. למטרת חינוך ותסיסה של הימאים, הראדה המרכזית שינתה את ההחלטות והצי לאודסה, מיקולאיב, חרסון וסבסטופול. בתאריך ה:22 בדצמבר 1917 הוקם משרד של הצי בקייב.

החל מתאריך מאוקטובר 1917 בנו צוותי ספינות ומועצות צבאיות; הדגלים הכחולים-צהובים התנוססו על התורנים. הספינות Zavidniy (מעורר קנאה) והסיירות הרוסיות Pamiat Merkuria (1907) היו הדוגמאות הראשונים של הספינות.

בתאריך נובמבר:1917 בעיר סבסטופול הקימו גדוד של חיל הים Sahaidachny ( קורין ) אשר בתאריך ה:24 בנובמבר בשנת 1917 הוחלט להישלח לעיר לקייב על מנת לפרק את המרד של הבולשביקים והשתתפו במרד ינואר של קייב ארסנל .

בתאריך:22 בנובמבר 1917 כל הצוות נשבע של ספינת הקרב החדשה והחזקה ביותר של צי הים השחור ווליה אמונים לראדה המרכזית, ואחריה כמה ספינות וצוללות. בתאריך דצמבר 1917 טייסות צי הים השחור שהיו עם דגלי אוקראינה בראשות ספינת הקרב הרוסית Imperator Aleksandr III וכללו סיירות נוספת ושלוש משחתות השתתפו בהוצאת הדיוויזיית הרגלים ה-127 מטרבזון בחזרה לאוקראינה .

בתאריך: 29 בדצמבר 1917 השתלטו בולשביקים על רוב הצי של הים השחור.

כחלקים מהמבצע פאוסטשלאג של כוחות האימפריה הגרמנית המשיכו להתקדם לסבסטופול שהמטרה הייתה להשתלט על צי הים השחור. אך לא הייתה תמיכה של כוחות היבשה, נאלץ האדמירל סבלין להקשיב למשא ומתן בנוגע להפסקת פעולות הטרור. אולם הגרמנים דחו את הצעות הפסקת האש והנשק וההתקדמות המשיכו. בתאריך אפריל 1918 פלשו כוחות גרמנים ואוקראינים לקרים .

בתאריך:29 באפריל 1918, נתן האדמירל האחורי סבלין מפקד הצי הניף את הדגל הלאומי של אוקראינה ומעל כל הספינות בסבסטופול (המדליה מימין למטרת הנצחה שלאותו אירוע). באותו היום הוא מנהלמפקד העליון של הצי האוקראיני. מברק לקייב שלח ספינההמטה Georgiy Pobedonosets "היום, מצודת סבסטופול והצי בסבסטופול הניפו את הדגל האוקראיני. אדמירל סבלין ניתן לו את פיקודעל הצי". אך ענה האדמירל נתן הוראה לחזור על המברק המתחיל במילים "חברי ראדה המרכזית של קייב...".

סבלין לא היה מודע לכך שבאותו רגע הראדה המרכזית בקייב הייתה כבר היסטוריה. הגרמנים החלו להשתלט על העיר סבסטופול, כי הבולשביקים החלו להוביל מהעיר קורבטות. סנטרופלוט (הוועדה המהפכנית של הצי המשולב), בכדי להציל את הצי, וקיבלה החלטה להעביר אותו לעיר נובורוסייסק . אך בתאריך:30 באפריל 1918, רק חלק קטןשל צי בפיקוד של האדמירל סבלין, שבטח של הבולשביקים, ופנה לכיוון נובורוסייסק והניפו דגלים רוסיים אנדרו (סלטיר) הקדוש. רוב הצי האוקראיני נשאר בסבסטופול - היו 30 משחתות וסירות טורפדו, 25 ספינות עזר, 7 ספינות קרב וכלי שיט קטנים וכן 15 צוללות שנותרו בסבסטופול בפיקודו של אדמירל מיהיילו אוסטרוגרדסקי, שבמצב זה קיבל את הפיקוד.

בתאריך:1 במאי 1918 הגרמנים השתלטו על הספינות שנותרו בסבסטופול, מכיוון שבפעולות הבולשביקים הפרו את הסכם השלום. בתאריך:17 ביוני 1918 חזרו 1 דרדנוט ו-6 משחתות מנובורוסייסק לסבסטופול, ובאזור זה גם נתפסו. רוב הספינות שנשארו בנובורוסייסק הושמדו על ידי צוותים שלהם בפיקודו של לנין. בין התאריכים יולי-נובמבר 1918 הגרמנים העבירו בהדרגה ספינות רבות לפיקוד של ממשלת אוקראינה ( Hetman Pavlo Skoropadskyi ).

המעצמת הים האוקראינית העיקרית התרכזה בעיר אודסה ובמיקולאיב והייתה בעלת יותר מ-20 שולות מוקשים, 7 ספינות סיירות קטנות, דרדנוט אחת ויותר מ-30 כוחות עזר. בסבסטופול והיו רק 2 אוניות קרב שהיו ישנות ותחת דגלי אוקראינה. בתאריך:18 ביולי 1918 הקימו במשרד הצי בקייב מארזים ימיים חדשים ומספר דגלי דרגה (למשל דגל שר הצי, דגל סגן השר). הג'ק הרוסי הישן נשאר כג'ק הצי האוקראיני. זה נחשב לסמל התהילה של צי הים השחור, שצוותיו היו בעבר אוקראינים. בתאריך 17 בספטמבר הגרמנים נותנים לאוקראינה 17 סירות תחתית.

בתאריך ה:דצמבר 1918, אשר כוחות הימיים של האנטנטה התקרבו לסבסטופול, מי שפיקד היה האדמירל האוקראיני V. Klokhkovskyy על כל ספינות הניף נוסעים רוסיים סנט אנדרו (סלטיר) . זה היה להפגנה של כוונות טובות עבור האנטנט. עם זאת, האנטנט השתלט על צי הים השחור ולאחר מכן העביר אותו לכוחות ה"לבנים" הרוסים. בידיים האוקראיניות נשארו רק מספר קטן של תת-מחלקות של נחתים. הממשלה של הצי האוקראיני היו קיימות עד שנת 1921.

רשימת הספינות בצי האוקראיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל כחול וצהוב על סיירת פמיאט מרקוריה, בתאריך:נובמבר 1917

הרפובליקה העממית האוקראינית לה היה צי במשך חמישה חודשים. מתאריך:אוקטובר 1917 עד מרץ 1918 עמדו לצבא האוקראינים: כתשע אוניות קרב, כשבע סיירות, 18 משחתות, 14 צוללות, 16 אוניות סיור ואוויסוס, 11 ספינות לתובלה צבאית ואוניות נוספות. בנוסף, מפקדת צי, כל המוסדות והמפעלים הצבאיים וכל הביצורי החוף היו מאוישים כולם בכוח אדם אוקראיני.

הצי הבלטי:

  • הסיירת הסובייטית <i id="mwyQ">קרסני קרים</i> (תאריך;12 באוקטובר 1917)
  • המשחתת הרוסית אוקראינה (תאריך:12 באוקטובר 1917)
  • המשחתת הרוסית היידאמק (תאריך:12 באוקטובר 1917)

צי הים השחור:

  • ספינת הקרב הרוסית <i id="mw0g">Georgii Pobedonosets</i> (בתאריך:9 בנובמבר 1917)
  • הסיירת הרוסית <i id="mw1Q">פמיאט מרקוריה</i> (בתאריך:12 בנובמבר 1917)
  • המשחתת הרוסית זורקי (בתאריך:12 בנובמבר 1917)
  • המשחתת הרוסית Zvonkiy (בתאריך:12 בנובמבר 1917)
  • ספינת הקרב הרוסית ווליה (בעבר האימפרטור אלכסנדר השלישי ) (בתאריך:22 בנובמבר 1917)
  • אוניית הקרב הרוסית <i id="mw4A">Imperatritsa Ekaterina Velikaya</i>

הצי העכשווי של אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוטו:עצמאות ו"הקרב על השבועה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדגל הימי של אוקראינה בשנת-1992

המקורות של הכוחות הימיים האוקראינים העכשוויים שהם שילוב של צי הים השחור הסובייטי ועם ההיסטוריה המודרנית של חצי האי קרים. לאחר פירוק ברית המועצות (בשנת:1991), המדינה של הכוחות המזוינים הסובייטים הועבר לידי הכוחות המזוינים המשותפים של חבר העמים (CIS) לתקופת מעבר עד להסכמה על חלוקת הצבא הסובייטי לשעבר בין המדינות של ברית המועצות לשעבר. מרשל התעופה יבגני שפושניקוב הפך למפקד פיקוד הכוחות המזוינים של חבר העמים בתאריך ה:14 בפברואר 1992.

בתאריך:6 בדצמבר 1991 קיבלה המועצה העליונה של אוקראינה (Verkhovna Rada) החליטה על חוקי אוקראינה "על ההגנה של אוקראינה" ו"על הכוחות המזוינים של אוקראינה", ובנוסף קבעה נוסח של שבועות צבאיות. באותו היום, בחדר הפרלמנט של אוקראינה, שר ההגנה של אוקראינה, קוסטיאנטין מורוזוב, הפך לחייל הראשון שנשבע. בתאריך ה:10 בדצמבר 1991 אושר על ידי המועצה העליונה של אוקראינה הסכמים בלוואזה .

בתאריך ה:12 בדצמבר 1991 קבע נשיא אוקראינה את מסמך 4, וקבע כי כל מערך הצבאי שהבסיס שלו באוקראינה והתחייב לאימונים עד תאריך ה:20 בינואר 1992. ההחלטה הרוב המכריע של הצי של הים השחור מתעלם מהפקודה. ב-תאריך 1 בינואר 1992 פרסם העיתון Vympyel של צי הים השחור פיליפ אוקטיאברסקי (בעריכת סרן-סגן מיקולה הוק) את השבועה הצבאית ואת ההמנון של אוקראינה בשפה האוקראינית .

בתאריך ה:3 בינואר 1992 החלה הצי האוקראיני לגבש המעשי של הכוחות המזוינים הלאומיים שלה. בתאריך ה:8 בינואר 1992 החליטה אספת הקצינים של צי הים השחור לכל מנהיגי חבר העמים שלהכיר בצי הים השחור כמערך מבצעי-אסטרטגי ולא כפוף לאוקראינה. ב-12 בינואר 1992 הפכה חטיבת חיילי הגבול בבלקלבה (סבסטופול) למערך הצבאי הראשון שנשבע אמונים לאוקראינה.[14]

בתאריך:14 בינואר 1992 ביקש מושל סבסטופול למועצות העליונות של אוקראינה והן של הפדרציה הרוסית, ולא אישר באימוץ מהיר יותר של החלטות על מעמדה של הצי שבים השחור. ב-16 בינואר 1992 נחתם הסכם בין חברי חבר העמים בשבועה בהרכבים אסטרטגיים.[14]

בתאריך:18 בינואר 1992, פלוגה שלישית של בית הספר לצוללנים הפכה להרכב הראשון של צי הים השחור שנשבע אמונים לצי אוקראינה, ביחד עם המחלקה הימית של המכון להנדסת מכשירים בסבסטופול. למחרת, ארבעים ושישה טייסי חיל הים נשבעו אמונים לצי האוקראינה שבכיכר המרכזית ( פלושצ'ה לנינה ) של מיקולאיב.

אנשי צבא של הצי הים השחור שבעבר היו תחת השבעה של כוחות המזוינים הסובייטים ולא מיהרו להישבע אמונים למדינה החדשה שהוקמה. הסגן מפקד עליון הראשון של צי הצי הרוסי אדמירל איבן קפיטאנטס הודיעה כי: "להחיל סנקציות קשות, אך פיטורין מתפקיד ופרידה משירות לקצינים, לוחמים וקציני צבא שיוצרים מצב לא טוב בקהילות של הצבא. ונוטים לבגידה ולשבועת אמונים לאוקראינה". אף על פי כן, ב-26 בינואר 1992 חטיבה 17 של ספינות לשמירה על אזור המים של בסיס הצי קרים הלכה בעקבות הצוללנים.[15]

ממש לפני יום הצבא והצי הסובייטי (בתאריך:23 בפברואר) ובתאריך:22 בפברואר, גדוד החי"ר של הים העצמאי ה-880 של צי הים השחור נשבע למדינה האוקראינית. הגדוד הוכר והחולט. כחלק מהרכב טוב ביותר של צי בשנת :1991. מטה הצי הראשי במוסקבה הוציא פקודה לפירוק הגדוד. לאחר התקרית, כל היחידות הצבאיות של צי הים השחור גייסו אך ורק רוסים

על פי הערכות של המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים, בתאריך: ינואר 1992 הצי של הים השחור היווה 80,000 אנשי שירות, 69 ספינות מלחמה מרכזיות כולל 3 נושאות מטוסים, 6 סיירות טילים, 29 צוללות, 235 מטוסי קרב ומסוקים, ומספר רב של ספינות עזר.[16] ומבלילהודיע לאוקראניה על מה והיא אמורה לשתף את השליטה על צי הים השחור כחלק מהנהלת הפיקוד של הכוחות המזוינים המשותפים, הפדרציה הרוסית מכרה כמה ספינות.[16]

מההתחלה, היחסים בין המדינות החדשות של הפדרציה הרוסית והרפובליקה של אוקראינה היו מתוחים. בינואר 1992 העלה הסובייט העליון של רוסיה את שאלת מעמדה המדיני של קרים ( ASSR קרים ) ושל החוקה של ההחלטה משנת 1954 להעברת את מחוז קרים של ה-SFSR הרוסי ל- SSR האוקראינית, והאשימו את ניקיטה חרושצ'וב בבגידהנגד אנשים רוסים. למרות שמעולם לא הוחלט, חברי פרלמנט של רוסיה המון מהם לא הסכימו להכיר במסמכים משפטים, והצביעו על טעויות הפרוצדורליות במהלכים של חיל הים .

הצד האוקראיני פרסם תזכורות לכמה הסכמים וההסכמים בינלאומיים בין שתי המדינות, וגם הסכם בתאריך ה-19 בנובמבר בשנת 1990 בין ה-SFSR הרוסית ל-SSR האוקראינית, שהחליטו להכיר שני הצדדים בשלמות הטריטוריאלית של המדינות האחרות, כמו גם הסכמי Belavezha (הסכם על יצירת חבר העמים) מ-8 בדצמבר 1991 ופרוטוקול אלמה-אתא מ-21 בדצמבר 1991.

לאחר שלא הבחין בתגובות רבות מצד פיקוד צי הים השחור שנמצא בשטח אוקראינה, בתאריך:5 באפריל 1992 פרסם נשיא אוקראינה צו מס' 209 "על צעדים דחופים לפיתוח הכוחות המזוינים של אוקראינה", שהאשים את הפדרציה הרוסית ואת פיקוד הכוחות המזוינים המשותפים על התערבות בענייני הפנים של אוקראינה. ב-6 באפריל 1992, מושב של הקונגרס ה-6 של צירי העם של ה-SFSR הרוסי סירב לקבל את הסכם Belavezha כפי שאושרר בעבר על ידי המועצה העליונה של ה-SFSR הרוסית (ב-12 בדצמבר 1991). כמו כן, ב-6 באפריל 1992, מינה נשיא אוקראינה את בוריס קוז'ין למפקד כוחות הצי האוקראיני. למחרת, נשיא רוסיה הוציא צו "על העברת צי הים השחור בסמכות השיפוט של הפדרציה הרוסית". ב-9 באפריל 1992, השפעת שני הגזירות הושעתה עד לסיום השיחות בין רוסיה לאוקראינה.

הדיוויזיה האוקראינית של צי הים השחור (1991–1997)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סירת ארטילריה של הצי האוקראיני Zhuk class U170 Skadovs'k מול מפרץ סבסטופול, קרים

הגנת החוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת שליטה מינהלית של חיל הים אך אנשי צוות שנלקחו הן מחיל הים עצמו והן מחיל הנחתים

שֵׁם תמונה מָקוֹר סוּג גִרְסָה אַחֶרֶת מספר פרטים
נפטון </img> </img> אוקראינה טיל נגד ספינות לטווח בינוני RK-360MC ? בשירות בצי האוקראיני מאז מרץ 2021. [17] אוקראינה וארצות הברית מאמינות כי שניים מהטילים הללו שימשו להטבעת הסיירת הרוסית מוסקבה ב-13 באפריל 2022, כפי שמסר דובר רשמי של משרד ההגנה של ארצות הברית . [18] [19] [20] חטיבה אחת מכילה שישה משגרים עם ארבעה צינורות כל אחד.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] [דרוש מקור]</link>[ <span title="This claim needs references to reliable sources. (June 2022)">צריך ציטוט</span> ]
RBS-17 </img> </img> ארצות הברית



</img> שוודיה 		טיל נגד ספינות לטווח קצר מאוד גרסה ימית של AGM-114 Hellfire ביוני 2022, הודיעה שוודיה על אספקה של טילים נגד ספינות מסוג RBS-17 המבוססים על הגרסה הימית AGM-114 Hellfire בתגובה לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. [21]
צִלצָל </img> </img> ארצות הברית טיל נגד ספינות לטווח בינוני RGM-84L-4[22] 3+? משגרים שסופקו על ידי דנמרק ביוני 2022, עם טילים שסופקו בנוסף על ידי בריטניה והולנד בתגובה לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022.[22] ארצות הברית הודיעה על אספקת שתי מערכות Harpoon נוספות באותו החודש.[22]

קטגוריה:אוקראינה: צבא וביטחון

  1. ^ 1 2 3 "The Navy of the Armed Forces of Ukraine". mil.gov.ua. 1996-08-17. אורכב מ-המקור ב-5 באוגוסט 2012. נבדק ב-2014-03-02. {{cite web}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "BMC" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  2. ^ The Military Balance 2022. International Institute for Strategic Studies. February 2022. ISBN 9781000620030.
  3. ^ Order of the Cabinet of Ministers of Ukraine (9 August 2005).
  4. ^ Resolution of the Cabinet of Ministers of Ukraine (1 March 2006).
  5. ^ "Project 58250 Corvette / Hayduk-21/Gaiduk-21 Volodymyr Velyky ["Vladimir the Great"]". globalsecurity.org. 24 ביולי 2014. ארכיון מ-5 במרץ 2016. נבדק ב-14 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Willard Marine to supply patrol boats to Ukraine". bairdmaritime.com. 4 בפברואר 2014. אורכב מ-המקור ב-5 ביוני 2016. נבדק ב-14 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Ukrainian Navy to receive two Gyurza-M boats". Azeri Defence. 9 בנובמבר 2015. ארכיון מ-5 במרץ 2016. נבדק ב-14 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Rogoway, Tyler (3 במרץ 2022). "The Ukrainian Navy's Flagship Appears To Have Been Scuttled". The Drive (באנגלית). נבדק ב-2022-03-15. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Kirichenko, David (2023-09-26). "Ukraine sea drones outsmarting Russia's superior navy". Asia Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-09-26.
  10. ^ "Russian ship hit in Novorossiysk, Black Sea drone attack, Ukraine sources say". BBC News (באנגלית בריטית). 2023-08-04. נבדק ב-2023-09-26.
  11. ^ 1 2 3 "Cossack Navy 16th – 17th Centuries". Web Cite. אורכב מ-המקור ב-20 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":0" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  12. ^ Operation Fleet For Ukraine, The Ukrainian Week (16 May 2011)
  13. ^ Ukraine – Historical Naval Flags (1918).
  14. ^ 1 2 "Text of the agreement on oath in the strategic formations". Zakon.nau.ua. 1992-01-16. אורכב מ-המקור ב-30 באוקטובר 2014. נבדק ב-2014-03-02. {{cite web}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":1" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  15. ^ "Ukrainian Navy History". globalsecurity.org. 27 במרץ 2014. ארכיון מ-3 במרץ 2016. נבדק ב-14 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 What is Black Sea Fleet Worth?.
  17. ^ Ponomarenko, Illia (15 במרץ 2021). "Ukraine's navy acquires first Neptune cruise missiles". kyivpost.com. נבדק ב-21 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Taylor, Adam (2022-04-15). "'Neptune' missile strike on Moskva ship shows strength of Ukraine's homegrown arms". The Washington Post. נבדק ב-2022-05-16.
  19. ^ "Russian warship: Moskva sinks in Black Sea". BBC News. 2022-04-15. נבדק ב-2022-04-23.
  20. ^ "US supports Ukraine's claim that Moskva was hit by Neptune anti-ship missile". ABC News. 2022-04-16. נבדק ב-2022-04-23.
  21. ^ "How Can Swedish RBS-17 Anti-Ship Missiles Help Ukraine?". Naval News. 5 ביוני 2022. נבדק ב-17 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ 1 2 3 "Ukraine Blasts Russian Tug Near Snake Island With Land-Based Harpoon Missiles". Forbes. 17 ביוני 2022. נבדק ב-21 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:הצי_האוקראיני&oldid=38521616"