טישמייניצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טישמייניצה
Тисмениця
סמל
סמל טישמייניצה
Tysmenytsa gerb.gif
דגל טישמייניצה
כנסיות בטישמייניצה
כנסיות בטישמייניצה
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
מחוז מחוז איוונו-פרנקיבסקמחוז איוונו-פרנקיבסק איוונו-פרנקיבסק
גובה 248 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 9,287 (נכון ל־1 בינואר 2019)
קואורדינטות 48°54′N 24°50′E / 48.900°N 24.833°E / 48.900; 24.833
אזור זמן UTC+2

טישמייניצהאוקראינית: Тисмениця, טיסמניציה; בפולנית: Tyśmienica; ביידיש: טיסמעניץ) היא עיר קטנה במחוז איוונו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, בין איוונו-פרנקיבסק וטלומאץ', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

טישמייניצה נזכרת לראשונה בשנת 1143, ובשנת 1449 הוענקו לה זכויות עיר. במאות ה-16 וה-17 הוחרבה העיר בידי הולאכים והטטרים. בשנת 1686 ישב בעיר המצביא הפולני יאן סובייסקי.

בחלוקת פולין בשנת 1772 נכללה העיר בתחום ממלכת הבסבורג, ועד שנת 1918 נכללה בשטחי גליציה האוסטרו-הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה העיר בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה.

יהודי טישמייניצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר זו כיהן רבי משולם איגרא כרב. בשנות כהונתו בטיסמניץ החלה תנועת החסידות להכות שורשים בגליציה. רבי משולם התפרסם כמתנגד חריף לחסידות, הוא פרסם מכתב חריף בגנותה, ואף חתם על חרם נגד החסידים. מסופר כי בטיסמניץ התגורר אחד מתלמידיו של הבעל שם טוב, שהזהיר את חסידי העיר לבל יזלזלו בכבודו של רבי משולם, אך שנים לאחר פטירת הבעל שם טוב, בשנת 1787, החלו החסידים להשיב מלחמה נגד רבי משולם. במקביל הסתכסך רבי משולם עם פרנסי העיר בגלל סוגיית הגיוס לצבא. קהילת-היהודים בטיסמניץ, כיתר הקהילות בגליציה, חויבה למסור בכל שנה ושנה מספר מסוים של אנשים לשרות צבאי, פרנסי טיסמניץ פטרו מגיוס בני-תורה ותלמידי-חכמים, ומסרו במקומם לצבא את ההדיוטות ועמי-הארץ. רבי משולם יצא כנגד מנהג זה וטען שיש לעשות הגרלה בין כל אלו המוכשרים להיות יוצאי-צבא, ומי שיעלה עליו הגורל, יהיה מי שיתגייס[1]. עקב המחלוקת עזב את העיר בשנת 1794 לפרשבורג.

יעקב פרויד, אביו של זיגמונד פרויד נולד בעיירה ב-1.4.1815

בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20 נמנו בעיר כ-1,200 יהודים, ופעלו בה מפלגות ותנועות נוער ציוניות. פעילות זו נאסרה עם כיבוש העיר בידי הסובייטים בספטמבר 1939.

ב-2 ביולי 1941 נכבשה העיר בידי ההונגרים, ואלו העבירו את השלטון בה לידי הגרמנים באוגוסט 1941. במועד זה הוטלו על יהודי העיר גזירות שונות, וחלקם גורשו לסטניסלבוב, ונרצחו בה.

באביב 1942 רוכזו יהודי העיר בגטו שהוקם באזור עני בה, אליו הובאו גם יהודים מיישובי הסביבה, ואשר בו התפתחו עד מהרה רעב ומגיפות. באוגוסט 1942 נערכה בגטו אקציית חיסול, בה חלק מיושביו נרצחו בשטח בית העלמין היהודי המקומי, והיתר שולחו למחנה ההשמדה בלז'ץ. כ-30 יהודים מהעיר שהושארו בחיים למטרת עבודה נרצחו באביב 1943.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טישמייניצה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך הספר "שרי המאה" לרב י. ל. הכהן מימון (פישמן). אותו סיפור מופיע במאמר "תולדות הגאון רבי משולם אגרא" (לוקט מספרי תולדות הגדולים ומספר גרם המעלות) שמופיע בסוף הספר כ"אגרא רמה - חידושי ועומק הלכות בסוגיות הש"ס".