משולם איגרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי משה משולם בן שמשון איגרא מהעיר טיסמניץ (תקי"ב-י"ח בתשרי תקס"ב) היה רב, פוסק, ומגאוני דורו בגליציה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"גרם המעלות מפעולות ומעלות גאון רבנו משולם", תולדותיו של משולם איגרא בידי שבח קנביל, הוצאת אניון, 1921 וילנה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 3

רבי משולם נולד בבוצ'אץ' בשנת 1752 לר' שמשון ואשתו רייזל, שהייתה בתו של ר' אפרים פישל אבדק"ק קולומיא (נפטר בשנת תקמ"ג). משולם התייתם בגיל צעיר וגדל אצל סבו בקולומיאה. התפרסם כבר בתור ילד קטן בחריפותו ושנינותו. מסופר כי בגיל תשע ניצח את ר' יצחק הלוי הורוויץ בוויכוח הלכתי. מסופר כי אשתו של רבי יצחק באה אליו בטרוניה על אשר השפיל עצמו בפני ילד קטן, אך רבי יצחק אמר הלוואי וילד זה יהיה חתני. ואכן, בגיל 13 נישא לבת הגביר שמואל ביק, אולם כעבור זמן קצר התגרשה ממנו אשתו ובגיל 16 נישא לרבקה אסתר – בתו של הרב בברודי ר' יצחק הורוויץ. לאחר נישואיו התגורר זמן קצר בברודי. כעבור כשנה, בגיל 17 בלבד התקבל כרב מחוז סטניסלב, והתיישב בעיר טיסמניץ, בה כיהן כרב וראש ישיבה.

בשנות כהונתו בטיסמניץ החלה תנועת החסידות להכות שורשים בגליציה. רבי משולם התפרסם כמתנגד חריף לחסידות, פרסם מכתב חריף בגנותה, ואף חתם על חרם נגד החסידים. מסופר כי בטיסמניץ התגורר אחד מתלמידיו של הבעל שם טוב, שהזהיר את חסידי העיר לבל יזלזלו בכבודו של רבי משולם, אך לאחר מותו בשנת 1787 החלו החסידים להשיב מלחמה נגד רבי משולם. במקביל הסתכסך רבי משולם עם פרנסי העיר בגלל סוגיית הגיוס לצבא. קהילת-היהודים בטיסמניץ, כיתר הקהילות בגליציה, חויבה למסור בכל שנה ושנה מספר מסוים של אנשים לשרות צבאי, פרנסי טיסמניץ פטרו מגיוס בני-תורה ותלמידי-חכמים, ומסרו במקומם לצבא את ההדיוטות ועמי-הארץ. רבי משולם יצא כנגד מנהג זה וטען שיש לעשות הגרלה בין כל אלו המוכשרים להיות יוצאי-צבא, ומי שיעלה עליו הגורל, יהיה מי שיתגייס[1]. עקב המחלוקת עזב את העיר בשנת 1794 לפרשבורג.

טרם הגיעו לפרשבורג פנו פרנסי העיר לרבי יצחק חריף מסמבור בבקשה כי יבוא לכהן בעירם, אולם כשסירב הלה פנו לרבי משולם. מסופר כי רבי משולם לא נתרצה עד שנסע אל רבי יצחק חריף על מנת לשמוע במו אוזניו כי אכן הוא מסרב לקבל עליו את הכהונה. בשיחתם הסתבר כי חריף לא קיבל כלל את פניית פרנסי פרשבורג, לכן הציע לו רבי משולם את הכבוד, אולם חריף טען כי מאחר שהמכתב לא הגיע לידיו, סימן כי משמים מעוניינים ברבי משולם למשרה.

בפרשבורג כיהן רבי משולם כרב וראש ישיבה כשמונה שנים עד פטירתו. אחרי פטירתו, רבי משה סופר (החתם סופר) החליף אותו כרב העיר וראש הישיבה.[2]. בסוף שו"ת רבי משולם איגרא מודפס הספדו של החתם סופר על רבי משולם[3].

חידושי תורתו נדפסו שנים רבות לאחר פטירתו, והם ידועים בעמקותם ובקושי הרב בהבנתם.

תקופת חייו של הרב משולם איגרא על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמיד תלמידים רבים. בהם:

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך הספר "שרי המאה" לרב י. ל. הכהן מימון (פישמן). אותו סיפור מופיע במאמר "תולדות הגאון רבי משולם אגרא" (לוקט מספרי תולדות הגדולים ומספר גרם המעלות) שמופיע בסוף הספר כ"אגרא רמה - חידושי ועומק הלכות בסוגיות הש"ס"
  2. ^ ערך סופר משה; חת"ם סופר באנציקלופדיה יהודית "דעת"
  3. ^ שו"ת ועומק הלכות בסוגיות הש"ס באתר hebrewbooks.org