מגש הכסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתן אלתרמן, בסביבות 1952

מגש הכסף הוא שיר נודע של נתן אלתרמן, שפורסם במדורו "הטור השביעי" בעיתון "דבר" ב-19 בדצמבר 1947.‏[1]

השיר נעשה אהוד ביישוב ולאחר הקמת המדינה ומקובל לקוראו בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. הולחן על ידי נורית הירש ועל ידי נחום הימן. שני הלחנים מוכרים בביצועו של יהורם גאון.‏[2]

שם השיר הפך למטבע לשון, המתאר את תרומתה של גבורת הלוחמים במלחמת העצמאות להקמת המדינה.

תקופת כתיבתו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר פורסם ב-19 בדצמבר 1947, שלושה שבועות בלבד לאחר כ"ט בנובמבר 1947, שממנו ואילך נפתחה מלחמת העצמאות. השיר פורסם שנית בלקט של ארבעה מטורי "הטור השביעי", שהופיע ב"דבר השבוע" ב-26 במרץ 1948, לכבוד צאתו לאור של ספרו של אלתרמן "הטור השביעי - שירי העת והעתון".‏[3]

גלומה בשיר התייחסות לאירועי שנות המרד והמרי של ארגוני המגן העבריים בשלטון הבריטי בארץ ישראל, שהתגברו לאחר רדיפות היהודים באירופה והשואה במהלך מלחמת העולם השנייה. בעת כתיבת השיר נאבקו כוחות המגן העבריים על משמר היישובים, ונערכו להתמודדות הצפויה עם יציאת הכוחות הבריטים מהארץ.

אלתרמן התכתב בשירו עם מילותיו של חיים ויצמן, מי שכיהן כראש ההסתדרות הציונית (ונבחר לאחר הקמת המדינה לנשיא), אשר צוטטו בעיתון "הארץ" ב-15 בדצמבר 1947. בעיתון תואר נאומו של ויצמן בוועידה הארצית של "המגבית המאוחדת" באטלנטיק סיטי בארצות הברית, בעצרת שנועדה לגיוס כספים, ובה נכלל הציטוט הבא מפיו: "שום מדינה אינה ניתנת על מגש של כסף... תוכנית החלוקה אינה מקנה ליהודים אלא סיכוי", ציטוט שהיה תרגום של מילות מברק באנגלית: "A state is not handed to a people on a silver platter".‏[4] מילותיו של ויצמן, בנוסח "אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף", מצוטטות כמוטו בשירו של אלתרמן.

תכנים ואמירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלתרמן הביא בשירו עיקרים מהרעיון הציוני, המילים "מדינת היהודים" מתכתבות עם ספרו בכותר זה של בנימין זאב הרצל על הצורך בהקמתה של מדינה יהודית עצמאית בכברת ארץ מוגדרת. הנכונות להקרבה למען זאת, ותפיסת העצמי ככלי בלבד לנוכח צרכי האומה, בוטאה בדבריהם של חלוצים בני העלייה השנייה. רעיונות אלו נשזרו בשירו, מעודכנים באירועי המרי העברי, החלטת החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר וההכנות לסיום המנדט הבריטי בארץ, הקמתה העתידית של מדינת ישראל והידיעה על מערכות צבאיות קשות אשר היו צפויות להתחולל כנגד הכוונה להקימה על ידי היישוב.‏[5]

בשיר המחורז חמישה בתים.

הבית הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית הראשון פותח בהכרזה על מצב גיאופוליטי חדש בארץ ישראל, שמתאפיין לכאורה בשלווה: "והארץ תשקוט", צמד מילים הרומז לביטוי המצוי בפסוקי התנ"ך.‏[6]

קוראי השיר או שומעיו מתרשמים כביכול כי עתה נוצרו תנאי מחיה רגועים בני קיימא או לפחות הפוגה, לאחר ימים רבים של סערה, ולאחר מערכה כבדה.‏[5] המילים הבאות מפרטות את מצב האומה: מהימים הסוערים והרועשים נותרו אדמומיות "עין שמים”. במצב זה, על פי המשורר, מצבה של האומה:

"קרועת לֵב אַךְ נוֹשֶׁמֶת…
לְקַבֵּל אֶת הַנֵּס הָאֶחָד אֵין שֵׁנִי."

פרופ' זיוה שמיר מצביעה על כפל המשמעות של המילה "נס": "מסירת סיפורה הפלאי של הקמת המדינה, מסירת דגל המדינה, סמל הריבונות, כבטקסים לאומיים ממלכתיים".‏[7]

הבית השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית השני מתחיל במילים:

"הִיא לְטֶקֶס תִּיכוֹן ..."

בתפאורת השיר משתתפים הלילה ואור הלבנה.‏[5] "האומה" - דמות ראשית ביצירה: "עוטה חג ואימה”. המשורר מתאר את חוויתה, או חוויתם הקיבוצית של אנשי היישוב ערב הכרזת המדינה. לאחר תיאור הנוף הנפשי המעורב של האומה, מובאת עלילת התרחשות של מפגש; "מנגד" ו"אל מול" פני האומה החוגגת והחרדה, מציב המשורר שתי דמויות: אישה ואיש צעירים, לוחמים חמושים שבאו בלבושם מהקו הראשון של החזית, והכוונה, מבלי שהדבר צויין במפורש, אל חברי הארגונים הצבאים שלפני הקמת המדינה.‏[5]

הבית השלישי והבית הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבתים אלה משורטטות הדמויות, אשר הצעירוּת היא מקווי דמותם העיקריים:‏[5]

"נַעֲרָה וְנַעַר
וְאַט אַט יִצְעֲדוּ הֵם אַל מוּל הָאֻמָּה
לובשי חוֹל וַחֲגֹר, וְכבדִי נעלים
...
וְנוֹטְפִים טַלְלֵי נְעוּרִים עבריִים...
דֹם הַשְּׁנים יִגְּשׁוּ וְעָמְדוּ עַד בְּלִי נוֹעַ"

אל הצעירות שקטת המבע, מצרף המשורר אמירה מהותית על קיימותם של שתי הדמויות; המילים רומזות על אפשרות למותם העתידי או לידיעה שכבר אירע: "וְאֵין אוֹת אִם חַיִּים הֵם אוֹ אִם ירויִּים."

והמילים, יוצרות את הרושם, שהדמויות אינן בחיים ושצעדיהן אל מול פני האומה הוא כזיכרון לחייהם, נכונותם ולהקרבתם עבורה, רושם המתחזק בהמשך השיר בשורה: "כָּךְ וְיֹאמְרוּ וְנָפְלוּ לְרַגְלָהּ עוטפי צֵל"

אבל הדמויות הצעירות והחמושות, לכאורה אינן מוכרות לאומה; כך מתברר מן השאלה אשר שם המשורר בפיה בבית החמישי.

הבית החמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השאלה שהמשורר שם בפיה היא: " אָז תִּשְׁאַל הָאֻמָּה, שְׁטוּפָת דּמַע וקסם,
וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם?"

אי ההכרה הראשונית מוחלפת בהמשך ברגשות עמוקים של פליאה - "קסם", וצער עמוק על קורבנם של הצעירים - "דמע", המתעוררים אצל "האומה", "אל מול" הופעתם של הצעירים לובשי המדים, לנוכח נפילתם הפאטית לרגליה, המסמלת את מותם בקרבות,‏[5] עונות בשלווה שתי דמויות הלוחמים ומודיעות כי הן "מגש הכסף", כלומר הכלי שעל גבו הוקמה הריבונות העברית בארץ; ומאבקם, וגם אם מותם, במסירות נפש ובהקרבה מודעת הוא למענה:

"וְהַשְּׁניִּים שׁוֹקְטִים,
יַעֲנוּ לָהּ: אֲנַחְנוּ מַגָּשׁ הכסף
שֶׁעָלָיו לָךְ נתְנָה מְדִינַת הַיְּהוּדִים"

הפגישה והדו-שיח בין האומה לבין שתי הדמויות מסתיים בנפילתם לרגליה, ובכך מסתיימת עלילת הפגישה המורכבת מניגודים (כמו "דמע" ו"קסם", "חג" ו"אימה") והנסערת ("ונפלו לרגלה", "דמע").

המילים: "והשאר יסופר בתולדות ישראל” ניתנות להתפרש בכמה אופנים. מבחינה פואטית הן מבדלות בין התרחשות המפגש ועלילתו המפורטים בשיר (שהחלו לאחר המילים "והארץ תשקוט"), מפגש פואטי ומטאפורי שהוא מעבר למהלך הזמן, ומחזירות את המאזינים לדובר אל ה"תולדות” - ההיסטוריה, הזמן והמשך מהלך החיים. באמצעות המפגש המתואר הציב אלתרמן את מלחמת העצמאות והקמת המדינה כאירוע מכונן "בעל משמעות אדירה בתולדות העם היהודי"; כמו גם תובנות רבות על מצב החברה היישובית ועם ישראל בכללו באותה תקופה.‏[5] על פי פרופ' דן לאור, השיר מעגן את מאורעות תש"ח ומלחמת העצמאות בתוך: "רצף של היסטוריה יהודית שהייתה והיסטוריה יהודית שעוד תבוא".‏[5] פרופ' דן מירון קבע כי השיר עומד "במרכזה של המודעות הישראלית העצמית", וכי הנער והנערה המוסרים לאומה את "נס העצמאות" הם במוקד התפיסה העצמית הישראלית.‏[8] על פי חוקר האמנות גדעון עפרת: "השיר הפך למרכיב חובה בטקסי יום העצמאות ולנכס-צאן-ברזל של תודעת ה"קוממיות" המאחדת גאווה ואֵבל".‏[9]

ייצוגים של השיר בתרבות ובאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל "מגש הכסף" של בתיה לישנסקי בירושלים (צולם ב-2009)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתן אלתרמןמגש הכסף, דבר, 19 בדצמבר 1947 (פרסומו הראשון של השיר בעיתון במדור הטור השביעי)
  2. ^ "מגש הכסף", בביצועו של יהורם גאון, באתר יוטויוב.
  3. ^ נתן אלתרמןמגש הכסף, דבר, 26 במרץ 1948
  4. ^ מרדכי נאור, הולדתה של אגדה, הטור השמיני – מסע היסטורי בעקבות הטורים האקטואליים של נתן אלתרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד ואוניברסיטת תל אביב, 2006: פרק תשיעי, עמ' 213-209, באתר "נתן אלתרמן"; פורסם גם בתוך: מרדכי נאור, מן העתון אל השיר (מאיפה נטל אלתרמן את הביטוי "מגש הכסף"), קשר 15, 1994, עמ' 77-72.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 5.7 דן לאור - "מגש הכסף": הרקע, השיר, ההתקבלות. הרצאה שניתנה באוניברסיטת תל אביב.
  6. ^ ראו למשל: "וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה" (ספר שופטים, פרק ח', פסוק כ"ח).
  7. ^ זיוה שמיר, הרעיון ההיסטוריוסופי הסמוי המונח על "מגש הכסף": טורו של אלתרמן שניבא את הקמת המדינה, הלך ומלך: אלתרמן – בוהמיין ומשורר לאומי, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאת ספרא, עמ' 154-137, באתר "נתן אלתרמן".
  8. ^ דן מירון, אל מול האח השותק, עמ' ?.
  9. ^ אלתרמן והאמנות הסמויה מן העין, באתר אלתרמן.
  10. ^ ראו פרטים בערך יהודה ג'אד נאמן. על הסרט, ראו: אודי אדיב,‫ הרדיקליזם הפוליטי של הקולנוע הישראלי : "מגש הכסף" כמשל, מחברות קולנוע דרום, 1, 2006, עמ' 67-55.
  11. ^ השיר "מגש הכסף" בביצוע אסתר טוגנדהפט, רוזה סנדר, מקהלת קול ציון לגולה, באתר "אוצר הזמר העברי" של רשות השידור.