יהודה אבנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהודה אבנר
אין תמונה חופשית
לידה 30 בדצמבר 1928
מנצ'סטר, אנגליה
פטירה 24 במרץ 2015 (בגיל 86)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה נובמבר 1947
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, דיפלומט עריכת הנתון בוויקינתונים
yehudaavner.com
שגריר ישראל בבריטניה ה־8
19831988
(כ־5 שנים)
תחת שר החוץ שמיר ופרס
שגריר ישראל באוסטרליה ה־8
19921995
(כ־3 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יהודה אבנר (30 בדצמבר 1928 - 24 במרץ 2015) היה דיפלומט ישראלי, יועצם של חמישה ראשי ממשלה ישראלים, כיהן כשגריר ישראל בבריטניה, אירלנד ובאוסטרליה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבנר נולד בשם לורנס האפנר (Lawrence Hafner) במנצ'סטר שבאנגליה, שם היה חבר בתנועת בני עקיבא. בנובמבר 1947 עלה לארץ ישראל ונלחם במערכה על ירושלים במלחמת העצמאות. היה ממקימי קיבוץ לביא בגליל התחתון. נישא למימי, אחותה של אסתר קיילנגולד, שנהרגה כשלחמה ברובע היהודי בירושלים, בעת מלחמת העצמאות. היה אב לארבעה ילדים. בראשית שנות ה-50 שימש שליח של בני עקיבא באנגליה[1].

ב-1958 הצטרף למשרד החוץ, בו שימש יועץ לענייני הסברה בשגרירות ישראל בוושינגטון[2] וקונסול ישראל בניו יורק. בשנת 1974 היה ראש הלשכה ליחסי חוץ במשרד החוץ[3]. אבנר כיהן כמזכיר ויועץ של ראשי הממשלה לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין, עבורו היה גם כותב נאומים[4]. לאחר המהפך נשאר כיועץ של מנחם בגין, שימש יועצו לענייני יהדות התפוצות[5], רושם שיחות דיפלומטיות[6] ומנסח התכתבות דיפלומטית של ראש הממשלה מנחם בגין[7]. בגין נהג לכנות אותו "שקספיר שלי"[8].

ב-1983 מונה לשגריר ישראל בבריטניה[9] ולצורך כך ויתר על אזרחותו הבריטית[10]. הוא כיהן בתפקיד עד 1988, ובמקביל כיהן כשגריר לא תושב באירלנד. בשנים 1992 עד 1995 כיהן כשגריר ישראל באוסטרליה.

ב-1995 נוסדה על שמו קתדרה לדת ומדינה באוניברסיטת בר-אילן.

הוא כיהן כעמית מחקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה וכמנהל פרויקט שמטרתו אספקת פרספקטיבות מעמיקות על המזרח התיכון לקהל בריטי ואירופאי.

אבנר נפטר ב-24 במרץ 2015 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן[11].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The young inheritors: a portrait of Israel's children (1982)
  • The Prime Ministers: An Intimate Narrative of Israeli Leadership (2010)
  • The Ambassador (2015; נכתב עם מאט ריס (אנ'); פורסם לאחר מותו)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]