יון אנדוני גויקוצ'אה
 | ||||
| גויקוצ'אה ב-2010 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
21 באוקטובר 1965 (בן 58) פמפלונה שבספרד | |||
| שם מלא | יון אנדוני גויקוצ'אה לסה | |||
| גובה | 1.75 מטר | |||
| עמדה | מגן, קשר וקיצוני ימני | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
יון אנדוני גויקוצ'אה לסה (בבסקית: Ion Andoni Goikoetxea Lasa, לעיתים נקרא בשם הספרדי "חון" (Jon); נולד ב-21 באוקטובר 1965) הוא כדורגלן עבר ספרדי ששיחק במגוון העמדות באגף ימין של המגרש: מגן, קשר וקיצוני ימני.[1] הוא נודע בשל תקופתו במדי ברצלונה, שם היה חלק מ"קבוצת החלומות" אותה אימן יוהאן קרויף. בנוסף, שיחק בקבוצות אוסאסונה, ריאל סוסיאדד, אתלטיק בילבאו ויוקוהמה אף. מרינוס. גויקוצ'אה ערך 36 הופעות במדי נבחרת ספרד והוא ייצג אותה במונדיאל 1994. לאחר פרישתו עבד כעוזר מאמן תחת חוסה אנחל סיגנדה באוסאסונה ובחרס.
קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסאסונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גויקוצ'אה נולד וגדל בפמפלונה ובצעירותו הצטרף למחלקת הנוער של הקבוצה הבכירה בעיר, אוסאסונה. בתחילת הקריירה שלו שיחק כקיצוני ימני. ב-1985, בגיל 19, עלה לקבוצה הבוגרת של המועדון, ואת הופעת הבכורה במדיה ערך ב-19 באוקטובר, כשנכנס כמחליף בהפסד 0–2 לסלטה ויגו. הוא החל להשתלב בסגל הקבוצה, נכנס כמחליף ופתח בהרכב במשחקים נוספים בליגה ובגביע אופ"א, שם הודחה הקבוצה כבר בסיבוב השני על ידי ורגם הבלגית. ב-24 בנובמבר כבש שער בכורה בליגה הספרדית, במשחק בו ניצחה אוסאסונה את אספניול 2-0. בסוף העונה, בכל אחד משני משחקיה של אוסאסונה נגד ריאל בטיס בגביע הליגה הספרדית נכנס כמחליף והבקיע שער, אך בטיס ניצחה בתוצאה המצטברת 4–5 ועברה לשלב הבא.
בתחילת עונת 1986/1987 עוד שימש שחקן מחליף באוסאסונה, תחת המאמן איוואן ברזיץ', אולם הקבוצה נתקלה בקשיים רבים, והמאמן הוחלף בפדרו מריה סבלסה. סבלסה הפך את גויקוצ'אה לשחקן מפתח בקבוצה והוא פתח כמעט בכל משחקיה של אוסאסונה עד סוף העונה. אוסאסונה התמודדה נגד ירידה לליגה השנייה, וגויקוצ'אה עזר לה במאבקה בכך שכבש 7 שערים במהלך העונה, כולל צמד בניצחון 0–4 על ראסינג סנטנדר במחזור האחרון לעונה. לאחר סיום העונה השתתפה אוסאסונה בפלייאוף על המקום בליגה הראשונה עם סנטנדר ועם קדיס, והיא הצליחה במשימתה. בעונה שלאחר מכן התאוששה אוסאסונה תחת סבלסה וגויקוצ'אה המשיך למלא תפקיד משמעותי בקבוצה. הייתה זו העונה הפורייה ביותר בקריירה שלו מבחינת הבקעת שערים - 11 שערים ב-36 הופעות, כשבין היתר כבש שער בניצחון 2-1 על ריאל מדריד ב-13 בפברואר 1988 וכן צמד בניצחון 0–3 על סלטה ויגו ב-8 במאי. הוא סייע לאוסאסונה לסיים במקום ה-5, הגבוה ביותר בתולדותיה עד אותה נקודה.
ברצלונה וסוסיאדד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 1988 חתם גויקוצ'אה במדי ברצלונה, מהקבוצות בכירות בכדורגל בספרד, שם החל יוהאן קרויף לאמן. גויקוצ'אה הושאל באופן מידי לריאל סוסיאדד לפרק זמן של שתי עונות. גם בסוסיאדד מילא תפקיד חשוב בקבוצה. הוא השתתף בכל מחזורי הליגה לעונת 1988/1989 והבקיע 6 שערים, בהם צמד בניצחון 4-2 על סלטה ויגו ב-18 במאי 1989 וכן שערים שמנעו הפסדים בשלושה משחקים שהסתיימו בתיקו 1-1. הוא השתתף עם הקבוצה בגביע אופ"א, שם הגיעה הקבוצה לרבע הגמר, ובליגה הגיעה הקבוצה למקום ה-11. בעונת ההשאלה השנייה הוסיף גויקוצ'אה לשחק בתדירות גבוהה והוא נעדר רק משני משחקי ליגה במהלך כל העונה. הוא כבש 5 פעמים וסייע לסוסיאדד לסיים את העונה במקום ה-5 בליגה.
בקיץ 1990 תמה השאלתו של גויקוצ'אה והוא הצטרף לסגלה של ברצלונה, שם חבר למספר שחקנים בסקים נוספים כצ'יקי בגיריסטיין, חוליו סלינאס וחוסה מאריה באקרו. הוא הוסב מהעמדה הקדמית בה שיחק לעמדה אחורית יותר, כמגן ימני, והוא היה מעמודי התווך בקבוצה, שכונתה "קבוצת החלומות" בשל הצלחה המקצועית הרבה.[2] כבר בעונתו הראשונה עזר לברצלונה לזכות באליפות, הראשונה מבין 4 רצופות, בכך שכבש 3 שערים ב-37 הופעות. הראשון שבהם בניצחון 1–2 על ריאל מיורקה ב-2 בדצמבר. בגומלין הסופר קאפ הספרדי נגד ריאל מדריד הבקיע שער, אך קבוצתו הפסידה 4-1 במשחק זה ו-1–5 בסיכום שני המשחקים. בחצי גמר גביע מחזיקות הגביע כבש שער לרשתה של יובנטוס והוא עזר לברצלונה להעפיל לגמר, שם הפסידה למנצ'סטר יונייטד 2-1. בזכות יכולתו הטובה זכה בפרס דון בלון המוענק לשחקן הספרדי המצטיין בליגה.[3] בעונת 1991/1992, גם בה כאמור זכתה ברצלונה באליפות, אמנם לא כבש אף שער בליגה אך הוסיף לשחק בעקביות בהרכב ברצלונה. הוא כבש שער בסיבוב הראשון של גביע אירופה, ובסוף העונה זכתה ברצלונה בתואר לראשונה בתולדותיה, כשבמשחק הגמר נגד סמפדוריה נכנס כמחליף וסייע לקבוצה לנצח בהארכה.
בעונת 1992/1993 עזר גויקוצ'אה לברצלונה לזכות הן בסופר קאפ הספרדי הודות לניצחון על אתלטיקו מדריד והן בסופר קאפ האירופי הודות לניצחון על ורדר ברמן, כשבגומלין אף כבש שער. מליגת האלופות הודחה ברצלונה על ידי צסק"א מוסקבה כבר בשמינית הגמר, ובליגה זכתה באליפות שלישית ברציפות, לכך תרם 3 שערים ב-29 הופעות. בגביע הביניבשתי נכנס כמחליף במחצית השנייה, אך ברצלונה הפסידה 1–2 לסאו פאולו. בעונת 1993/1994 דעך במידת מה מעמדו בקבוצה: הוא פתח ב-20 משחקי ליגה ונכנס כמחליף ב-8 נוספים במהלך העונה, מבלי להבקיע שער. הוא היה שותף לזכייה רביעית ברציפות באליפות. בליגת האלופות שימש בעיקר שחקן מחליף. הוא נכנס כמחליף בחצי הגמר בו ניצחה ברצלונה את פורטו 3-0, אך בגמר, בו הובסה ברצלונה 0–4 על ידי מילאן, לא שותף כלל.
בילבאו וסוף הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף העונה עזב גויקוצ'אה את ברצלונה ועבר לאתלטיק בילבאו. הוא פתח בהרכבה ברוב משחקיה החל מהרגע שהצטרף אליה. בעונתו הראשונה השתתף עמה בגביע אופ"א, שם הגיעה לשמינית הגמר, ועזר לה להגיע למקום ה-8 בליגה. את שערו הראשון והיחיד במדיה כבש ב-3 בדצמבר 1994, בהפסד 1–2 לאתלטיקו מדריד. בעונה הבאה, בה הידרדרה בילבאו למקום ה-15, ערך 33 הופעות בליגה. בעונתו השלישית בבילבאו שימש לרוב שחקן מחליף - הוא פתח ב-10 משחקי ליגה ונכנס כמחליף ב-21 נוספים, מסייע לקבוצה, אותה אימן לואיס פרננדס, להגיע למקום ה-6 בליגה. בקיץ 1997 עזב את ספרד והצטרף לחוליו סלינאס ביוקוהמה מוטורס שמהליגה היפנית. הוא שיחק שם שנה, לפני ששב בתחילת 1999 לאוסאסונה, קבוצת נעוריו, שהייתה אז בליגה השנייה. עמו הידרדרה אוסאסונה מצמרת הליגה למרכז הטבלה, ובסוף העונה פרש ממשחק, בהיותו בן 33.
קריירת נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גויקוצ'אה השתתף עם נבחרת ספרד עד גיל 20 באליפות העולם לנוער ב-1985. בחצי הגמר נגד ברית המועצות כבש שער בדקה האחרונה של ההארכה, בזכותו השוויתה ספרד את התוצאה לתיקו 2-2 ונערך דו-קרב בעיטות עונשין, בו ניצחה ספרד. בגמר הפסידה ספרד לברזיל בהארכה. לאחר מכן החל לשחק מדי נבחרת ספרד הצעירה, והוא הבקיע שני שערים בטורניר טולון. הוא לא לקח בזכייתה של נבחרת באליפות אירופה לנוער ב-1986. בהמשך השתתף עם הנבחרת הצעירה במהדורה הבאה של אליפות אירופה, בה הודחה על ידי הולנד ברבע הגמר.
את הופעת הבכורה בנחרת ספרד הבוגרת ערך גויקוצ'אה ב-12 בספטמבר 1990, במשחק ידידות עם ברזיל. הוא השתתף עם הנבחרת במוקדמות יורו 1992, אך נבחרתו כשלה בהעפלה לטורניר הגמר. לאחר מכן השתתף עמה במוקדמות מונדיאל 1994 ועזר לה להעפיל לטורניר הגמר שנערך בארצות הברית. הוא נכלל בסגל הנבחרת, אותה אימן חבייר קלמנטה, והוא השתתף בכל משחקיה במהלך הטורניר. הוא הבקיע את שעריו הראשונים בטורניר - הראשון היה בתיקו 2-2 עם קוריאה הדרומית והשני בתיקו 1-1 עם גרמניה. ספרד הגיעה עד לרבע הגמר, שם הפסידה לאיטליה 2-1. במשחק ידידות עם פינלנד ב-30 בנובמבר 1994 נכנס כמחליף והבקיע את שערו השלישי בנבחרת. הוא שיחק עם הנבחרת במוקדמות יורו 1996 והבקיע את שערו הרביעי והאחרון בניצחון על ארמניה ב-26 באפריל 1995, אך הוא לא זומן לטורניר הגמר, ודרכו בנבחרת תמה במשחק ידידות עם נורווגיה ב-15 בנובמבר 1995. בסך הכול הבקיע 4 שערים ב-36 הופעות במדי נבחרת ספרד.
לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2005, 6 שנים לאחר פרישתו ממשחק, החל גויקוצ'אה לעבוד כעוזר מאמן תחת חוסה אחל סיגנדה, חברו לקבוצה באוסאסונה ובבילבאו. תפקידם הראשון היה באוסאסונה ב', קבוצת המילואים של אוסאסונה. תפקידם השני היה בקבוצה הבוגרת של המועדון, והם עבדו שם מתחילת עונת 2006/2007 ועד מחזורי הפתיחה של עונת 2008/2009. בעונת 2009/2010 עבדו השניים בחרס שעלתה בעונה שלפני כן לליגה הראשונה, אך בשל יכולת דלה של הקבוצה עזבו אותה באמצע העונה, בראשית 2010.[4]
סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מועדון | ליגה | |||
|---|---|---|---|---|
| עונה | מועדון | ליגה | הופעות | שערים |
| ספרד | ליגה | |||
| 1985/1986 | אוסאסונה | הליגה הספרדית | 20 | 1 |
| 1986/1987 | 38 | 7 | ||
| 1987/1988 | 36 | 11 | ||
| 1988/1989 | ריאל סוסיאדד | הליגה הספרדית | 38 | 6 |
| 1989/1990 | 36 | 4 | ||
| 1990/1991 | ברצלונה | הליגה הספרדית | 37 | 3 |
| 1991/1992 | 32 | 0 | ||
| 1992/1993 | 29 | 3 | ||
| 1993/1994 | 28 | 0 | ||
| 1994/1995 | אתלטיק בילבאו | הליגה הספרדית | 28 | 1 |
| 1995/1996 | 33 | 0 | ||
| 1996/1997 | 31 | 0 | ||
| יפן | ליגה | |||
| 1998 | יוקוהמה אף. מרינוס | הליגה היפנית | 23 | 0 |
| מדינה | ספרד | 386 | 36 | |
| יפן | 23 | 0 | ||
| סך הכול | 409 | 36 | ||
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הליגה הספרדית (4): 1990/1991, 1991/1992, 1992/1993, 1993/1994
- גביע אירופה (1): 1991/1992
- הסופר קאפ הספרדי (2): 1991, 1992
- הסופר קאפ האירופי (1): 1992
אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס דון בלון: 1990/1991
נבחרת ספרד עד גיל 20[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות העולם עד גיל 20: מקום שני, 1985
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ De atacante a lateral, una reconversión recurrente, מונדו דפורטיבו, 15.10.2015
- ^ How Johan Cruyff reinvented modern football at Barcelona, מגזין FourFourTwo, 22.10.2015
- ^ Spain - Footballer of the Year, RSSSF
- ^ El Xerez destituye al 'Cuco' Ziganda, 20 minutos, 12.1.2010
| נבחרת ספרד – מונדיאל 1994 | ||
|---|---|---|
|
1 זוביזרטה • 2 פרר • 3 אוטרו • 4 קמארסה • 5 אבלרדו • 6 היירו • 7 גויקוצ'אה • 8 גאררו • 9 גוארדיאולה • 10 באקרו • 11 צ'יקי • 12 סרג'י • 13 קניסארס • 14 חואנלה • 15 קמינרו • 16 מינמברס • 17 וורו • 18 אלקורטה • 19 סלינאס • 20 נדאל • 21 לואיס אנריקה • 22 לופטגי • מאמן: קלמנטה |
| |