יוסף דלה ריינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסף דלה ריינה
לידה המאה ה-15
פטירה המאה ה-15
צידון, לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי דלה ריינה
מקום קבורה צפת
מקום פעילות צפת, ספרד, צפון אפריקה
השתייכות מקובלי ספרד, ראשונים
תחומי עיסוק קבלה מעשית, משיח
תפקידים נוספים מקובל
תלמידיו 5 תלמידים במעשה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יוסף דלה-ריינה היה מקובל בן המאה ה-15 שחי בספרד או בצפון אפריקה, ועסק בקבלה מעשית.

קורות חייו הם בגדר תעלומה, והוא ידוע בעיקר בזכות סיפור מעשה על פיו ניסה בעזרת ידיעותיו בקבלה להחיש את הגאולה.

מעשה יוסף דלה ריינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף דלה ריינה התפרסם במעשייה שעיקרה הוא בכך שניסה להביא את קץ הגלות על ידי הריגתו של סמאל, המזוהה כשטן או כמלאך רשע, באמצעות השמות הקדושים. דלה ריינה לא שמע למלאכים שהזהירוהו כי ישנה סכנה לעשות כן.

סופו של המעשה היה בכך שדלה ריינה הצליח לתפוס את סמאל שהתגלה אליו בצורה של כלב. אותו כלב התחנן בפניו שיתן לו לאכול, אך הוא סירב לו. לבסוף ביקש שיתן לו לפחות מעט קורט לבונה שהייתה בידו להריח בה, ונתפתה לו והביא לו ממנה, ונחשב לו כמקטיר לעבודה זרה, ובכך כשל ויכל לו סמאל והתגבר עליו.

בסיבת נפילתו, הביא ב'מבשר טוב'[1] מה ששמע מאביו הגאון בעל 'גורן לדוד', שאמר בשם ה'חתם סופר', שהבשמים שנתן לסמאל להריח היינו שעלה במחשבת ר' יוסף [הרהור גאוה] 'היאך יוודע לבני העולם שהוא הביא את הגאולה', ועל ידי מחשבה זו נתבטל הכל".

לגבי סופו של דלה ריינה חלוקות הדעות, יש אומרים שמת כיהודי ויש האומרים שהמיר את דתו, אחרים מספרים שנשא לאשה את לילית או שאיבד עצמו לדעת.

מסופר על האר"י כי פעם פגש בכלב שחור שהזדהה כיוסף דלה ריינה, שהתחנן בפניו שיתקנו[2].

מקורות הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו הקדום ביותר של המעשה הוא בספרו של ר' אברהם בן אליעזר הלוי, "אגרת סוד הגאולה". הסיפור מופיע בנוסחאות שונות גם בכתביהם של ר' משה קורדובירו ור' חיים ויטאל.

הנוסח הנפוץ ביותר הוא של "המעתיק" שלמה נאוארו, יהודי מומר, בהקדמה לסיפורו זה הוא כותב כי מצאו ב"קונרטיס ישן נושן ומעושן... בגנזי הפסרים אשר בצפת תוב"ב, מכתיבת יד של ה"ר מאיר יהודה ז"ל תלמידו של רבי יוסף דלה ריינה כי שם היה עמו בשעת המעשה". יש שכתבו כי בעדות שפרסם שלמה נאוארו לאחר שהמיר את דתו כתב שכתב את המעשה בעצמו וכי לא העתיקו ממקום אחר[3].

הסיפור מופיע בגרסאות שונות של סופרים ומחזאים במאה העשרים כש"י עגנון, צבי הירש סקלר, המשורר יעקב כהן ועוד שתיארו את דבר המעשה בנסחאות שונות. הרב אברהם כלפון פרסם גם הוא את הסיפור בספרו מעשה צדיקים.

מקורות נוספים לסיפור נמצאים ב"ספר המשיב", חיבור העוסק בגילויים על פי מגיד, שהתחבר בספרד לפני הגירוש, ובו גם השבעות להורדת סמאל ומשרתו אמון מנוא לצורך הכנעתם. בספר זה כבר קיים אזכור לאדם בשם ר' יוסף שעסק בדברים אלו, אך הסיפור המלא אינו מופיע בו. יש המשערים שהאגדה על דלה ריינה התחברה על סמך דברים אלו שבספר המשיב, כדי לנחם את העם שלא יתייאשו מן התקווה לגאולה בעקבות גירוש ספרד, וכדי לתת מענה לסיבת עיכוב הגאולה[4][5].

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב משה ריישר בספרו שערי ירושלים מתאר את קברו של רבי יוסף בבניין ישן בצפת קרוב לקבר רבי דוסא בן הרכינס: "צפת כשהולכין מהעיר לעבר השני מההר למזרחו יש בנין ישן ואומרים כי היא קבר רבי יוסף דילה ריינה אשר רצה להביא את המשיח..."

ישנה עוד מסורת בפי אנשי צפת שקברו של יוסף דלה ריינה נמצא ליד בית הכנסת של רבי יוסף קארו, בחלקה נטושה שאין עליה כל ציון[6], לא ידוע האם כוונתו של ר' משה ריישר הייתה למקום זה.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים רחוב על שמו בשיכון דן בתל אביב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרשם שלום, למעשה ר' יוסף דילה רינה, "ציון", 1933, ספר ה"א
  • "מעשה ר' יוסף דילה רינה במסורת השבתאית", בתוך: זלמן שזר, אורי דורות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשם ספר 'בן גרני' (פ' תזריע להגאון ר' יוסף ישראל דייטש אב"ד יארמוט).
  2. ^ 'מעשה גדול ונורא מר' יוסף דילה ריינה', נדפס בסוף ספר שערי קדושה, מהדורת ברזני, אלול תשס"ה.
  3. ^ ראו מאמרו של מאיר בניהו בקישורים חיצוניים.
  4. ^ גרשום שלום, למעשה ר' יוסף דילה ריינה, עין חד"ה - חכמה דעה היסטוריה, מחקרים בתולדות עם ישראל והגותו מוגשים לשצ"א אלטמאן, אלאבאמה תשל"ט, עמ' קג
  5. ^ משה אידל, "ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח" יז עמ' 185–266
  6. ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה אריאל", כרך ע-ק, עמודה 6387