יחזקאל רביד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אל"ם יחזקאל רביד

יחזקאל רביד (רייבר) (12 ביוני 1933 - 1998) היה לוחם ומפקד בצה"ל וכיהן כסמנכ"ל הטלוויזיה הלימודית. פיקד על גדודים ויחידות צבאיות שונות ובהן חטיבת כרמלי, והשתחרר בדרגת אלוף-משנה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רביד נולד בלודמיר שבחבל ווהלין, אז בפולין וכיום באוקראינה. לאחר 1941 בני משפחת רייבר הצליחו לשרוד את האקציות הראשונות והתחבאו במקומות שונים. ב-16 בדצמבר 1943, בעת רציחתם של כל יהודי הגטו, נרצחו אביו, אמו ואחותו. רביד ואחיו הסתתרו בבור מתחת לרצפה אצל הזוג לישצ'ינסקי, אשר קיבלו על כך את אות חסיד אומות העולם. הם שהו אצל מצילם עד 22 ביוני 1944. לאחר מכן עבר לבית יתומים. רביד עלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער ב-1946 למשמר העמק.

רביד התגייס לצה"ל ב-1951. במלחמת ששת הימים לחם כמפקד גדוד בחטיבת מילואים בקרבות שנערכו ברצועת עזה. לאחר מכן היה מפקד גדוד 906 (בית הספר למ"כים)[1], והשתתף בפעולות המארבים במלחמת ההתשה בבקעת הירדן. מספטמבר 1973 עד יולי 1974 היה מפקד חטיבת כרמלי, אז חטיבה מרחבית 612, בגיזרת עמק הירדן[2]. במלחמת יום הכיפורים נטלה החטיבה בפיקודו חלק בהגנת העמקים ורמת הגולן.

רביד סיים את שרותו הצבאי הסדיר ב-1976, ומונה לסמנכ"ל בטלוויזיה הלימודית, לימים הטלוויזיה החינוכית הישראלית.

בשנת 1980 בעקבות חתימת הסכם בין "גשר" לטלוויזיה הלימודית העלה תהיות בפני מבקר המדינה, בעקבות דוח המבקר[3][4] נמנעה אפשרותו למלא את תפקידו, כפי שהתפרסם בדו"ח נציב תלונות הציבור[5]. מקרה זה ודומים לו עמדו בבסיס חקיקת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין).

השאיר אחריו אישה וארבעה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לקסיקון מלחמת יום הכיפורים, איתן הבר וזאב שיף
  2. ^ מפקדי החטיבה לדורותיהם באתר החטיבה
  3. ^ דו"ח מבקר המדינה מס' 32, 1982, עמ' 267-272
  4. ^ דו"ח מבקר המדינה מס' 33, 1983, עמ' 973-974
  5. ^ דו"ח נציב תלונות הציבור מס' 13, 1984, עמ' 43-49