משה כרמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה כרמל
Moshe Carmel 1955.jpg
משה כרמל בשנת 1955
לידה 17 בינואר 1911
מינסק מזובייצקי, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באוגוסט 2003 (בגיל 92)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כנסות 3 - 8
סיעה אחדות העבודה - פועלי ציון
המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל
תפקידים בולטים

משה כרמל (זליצקי) (17 בינואר 191114 באוגוסט 2003) היה מראשי "ההגנה", אלוף בצה"ל, איש ציבור ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה כרמל נולד במינסק-מאזובייצק שבפולין, אז חלק מן האימפריה הרוסית. הוא עלה לארץ ישראל ב-1924. היה פעיל בנוער העובד ונמנה עם מייסדי קיבוץ נען בשנת 1930. לאחר פרישתו מצה"ל החל בלימודים אקדמיים. בוגר האוניברסיטה העברית בלימודי היסטוריה ופילוסופיה ובוגר המכון למדעי המדינה בפריז.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה כרמל
לידה 17 בינואר 1911
מינסק מזובייצקי, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באוגוסט 2003 (בגיל 92)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
המרד הערבי הגדול
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הצטרף ל"ההגנה" בתור מפקד קורס הקצינים של הארגון לפני קום המדינה. בשנים 19391941 נאסר בכלא עכו, ובזמן שהותו בכלא כתב יומן שמאוחר יותר התפרסם כספר תחת הכותרת "מבין החומות" בחתימת "אסיר עברי". לאחר מכן היה קצין גדנ"ע ארצי מטעם ההגנה (19421943).

ערב מלחמת העצמאות היה מפקד מחוז חיפה. בסוף פברואר מונה למפקד חטיבת כרמלי אשר כבשה, בין היתר, את חיפה ואת הגליל המערבי כולל עכו. בסוף מאי 1948 מונה למפקד חזית הצפון. תחת פיקודו נכבשו נצרת, שפרעם, ציפורי ועוד, במבצע דקל ויתר הגליל במבצע חירם. ביוני החליף את שמו מ"זליצקי" ל"כרמל".

בתור האלוף הראשון של פיקוד הצפון, ייצב קו לאורך כביש הצפון והניס את כוחות צבא ההצלה של קאוקג'י אל מעבר לגבול. בימיו שרר שקט יחסי בגבולות, לאחר שנחתמו הסכמי שביתת הנשק עם שלוש שכנותיה של ישראל.

כרמל פרש מצה"ל ב-1950 בדרגת אלוף.

כפוליטיקאי ואיש ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה היה חבר סיעה ב' במפא"י ובשנת 1944 נמנה עם מייסדי "התנועה לאחדות העבודה". בשנת 1954 פרש ממפ"ם והיה ממקימי מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון. בבחירות לכנסת השלישית הוצב ברשימת המפלגה במקום ה-12, אך המפלגה קבלה רק 10 מנדטים. למרות זאת, הוא מונה לשר התחבורה כנציג מפלגתו עד לסוף אותה הקדנציה (דצמבר 1959). ביוני 1958, לאחר התפטרותו מהכנסת של יצחק טבנקין, נכנס כרמל לכנסת וכיהן בה בין השנים 19581966 ו-19691977. כמו כן, שב כרמל לכהן בין השנים 19651969 כשר התחבורה.

כרמל שימש גם כעורך הראשי של "למרחב" - ביטאונהּ של "אחדות העבודה -פועלי ציון". לאחר כהונתו בכנסת שימש יו"ר מועצת המנהלים של חברת אל על. בשנת 1993 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

משה כרמל נפטר בתל אביב בגיל 92, ונטמן בבית העלמין קריית שאול. הוא הותיר אחריו שתי בנות. על שמו רחוב בחיפה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבין החומות: מ"ג מכתבים מאת אסיר עברי, מהדורה ראשונה הקיבוץ המאוחד, תש"ב. בהוצאת מטכ"ל, תש"ט 1949. מהדורה חדשה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995
  • מערכות צפון, הוצאת מטכ"ל, 1949
  • ילקוט המשוררים העבריים מהונגריה מן המאה ה-18 ועד ימינו, הוצאת עקד, 1977
  • מאבק וטרור, הוצאת יד טבנקין, 1987
  • צנחני היישוב באירופה הכבושה, הוצאת יד טבנקין, 1992

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה כרמל בוויקישיתוף