שמואל זכאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמואל זכאי
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 1963 (בן 54 בערך)
מקום לידה עפולה ישראלישראל  ישראל
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19812004
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
האינתיפאדה השנייה
תפקידים אזרחיים
מנהל נתב"ג

שמואל זכאי (נולד ב-1963) הוא קצין בדרגת תת-אלוף (בדימוס) בצה"ל, שהיה מפקד חטיבת גולני, עוצבת אדום ואוגדת עזה. זכאי מכהן מאז 2014 כמנכ"ל נמל התעופה בן-גוריון.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל זכאי נולד בעפולה ב-1963. אביו שירת בחיל האוויר ומשפחתו של זכאי נדדה בין מגורי המשפחות בבסיסי החיל השונים. באוגוסט 1981 התגייס לצה"ל לגדוד שקד. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס סיור. השתתף בפינוי ימית[1] ולחם במלחמת לבנון הראשונה[2]. לאחר מכן יצא לקורס קציני חי"ר ועם סיומו נשאר להדריך מחזור צוערים בבה"ד 1. בעקבות פירוק "שקד" בחר לעבור לחטיבת גולני בעקבות עצה ממפקדו בקורס הקצינים, גדי איזנקוט[3], ושירת כמפקד מחלקה בגדוד 51. ב-1986 מונה למפקד פלוגה בגדוד ואחר כך למפקד הפלחה"ן החטיבתי[4]. השתחרר משירות הקבע, לאחר כשנה, ב-1988, נקרא לשירות מילואים כסגן מפקד גדוד 51. לאחר מבצע כחול וחום החליט לחזור לשירות קבע ושימש כסגן מפקד גדוד 13 (גדעון) בתקופת גדי איזנקוט[5]. יצא ללימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ובשנת 1991 מונה למפקד גדוד 51 והוביל אותו במבצעים מורכבים בלחימה בדרום לבנון.

ב-1993 מונה לסגן מפקד עוצבת חירם (חטיבה 769), החטיבה המרחבית המזרחית של עוצבת הגליל וב-1995 חזר לבה"ד 1 כמפקד גדוד גפן, קורס קציני החי"ר. זכאי השתלם בצבא בריטניה ולמד באופן יסודי על הגוף המכשיר בצבא זה את היחידות העתידות להישלח לתעסוקה מבצעית בקוסובו במסגרת נאט"ו ובצפון אירלנד כנגד המחתרת האירית. ב-1996 קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד בסיס האימונים הפיקודי (בא"פ) של פיקוד צפון באליקים בו הקים ב-1997 את בית הספר ללוחמה נגד גרילה, במקביל פיקד על חטיבת כרמלי, חטיבת חי"ר במילואים[6]. באותה שנה היה זכאי חבר בועדת חקירה לבדיקת אסון השריפה בוואדי סלוקי, בו נהרגו חמישה מלוחמי חטיבת גולני ונפצעו חמישה נוספים[7].

ב-1997 חזר ללחימה בגבול הצפון, הפעם כמפקד עוצבת חירם. במהלך כהונתו הציע את התפטרותו לאחר שחייל נפצע בעת כניסת כוח מחיילי החטיבה לשטח בדרום לבנון בו נפל פצצות מצרר[8]. אך לעומת זאת קיבל זכאי גיבוי מהרמטכ"ל דאז שאול מופז בכך שדחה את התפטרותו[9]. ב-1999 קיבל את הפיקוד על חטיבת גולני[10] תפקיד בו שימש עד 2001[11]. במהלך תקופתו כמפקד החטיבה[12] הוביל את לוחמיה בלחימה בדרום לבנון[13]. באותה עת הייתה סוגית הנסיגה מלבנון במוקד השיח הציבורי[14], באחת השיחות עם חייליו מתח זכאי ביקורת חריפה על ראשי תנועת המחאה למען הנסיגה, ארבע אמהות[15] וכינה אותן בכינוי הגנאי "ארבע סמרטוטות"[16]. אלוף פיקוד צפון דאז, גבי אשכנזי, רשם בשל כך הערה בתיקו האישי של זכאי[17]. בלילה האחרון בתפקידו כאלוף משנה פיקד זכאי מן החפ"ק על מבצע "סגירת מעגל" ברצועת עזה, במהלכו לכדה סיירת גולני את עבד אל רבו אבו חוסה אשר היה מעורב בתכנון רצח אבי סספורטס ואילן סעדון[18]. בתום התפקיד קיבל העלאה לדרגת תת-אלוף מהרמטכ"ל שאול מופז ובכך נהיה לצעיר קציני צה"ל בדרגתו[19][20].

תפקידו הבא היה מפקד אוגדה כשקיבל את הפיקוד על עוצבת אדום[21] האחראית על גבול ישראל-מצרים, והוביל אותה במאמץ למניעת הברחות ובפעולות לסיכול חדירות מחבלים[22]. ב-2004 קיבל את הפיקוד על אוגדת עזה, בתקופתו אירעו שני אסונות הנגמ"שים[2] וזכאי הוביל את האוגדה במבצע קשת בענן[23] בדרום הרצועה ובמבצע ימי תשובה[24] בצפונה[25]. בצעד תקדימי לקח זכאי חלק בתחקיר המבצעי שניהל חיל האוויר בעקבות מבצע קשת בענן[26]. בספטמבר אותה השנה ספג זכאי הערה פיקודית מן הרמטכ"ל יעלון על תפקודו באירוע בו חדרו מחבלים למוצב "מורג"[27]. בנובמבר 2004 התפטר מתפקידו לאחר עימות עם הרמטכ"ל משה יעלון[28] ואלוף פיקוד הדרום דן הראל על רקע חשד להדלפה אודות חילוקי דעות בין הדרג המדיני לצבאי לגבי המשך מבצע ימי תשובה. זכאי נכשל בבדיקת פוליגרף שנערכה לו[29]. זכאי התכוון לבקש להישאר בצבא ולצאת לחופשת לימודים אך הרמטכ"ל הורה לו לפשוט את מדיו באופן מיידי[30] מהנימוקים: "כשל ערכי באמינות כלפי מפקדים ופקודים ועזיבת אוגדה בעת לחימה".

לאחר שחרורו מצה"ל, התמנה בספטמבר 2005 למנהל חטיבת הביטחון ברשות שדות התעופה וב-2008 קודם לסמנכ"ל ארגון וניהול ברשות. באותה שנה חתם על מכתב הקורא לניהול משא ומתן עקיף עם תנועת חמאס בעזה על הפסקת אש ארוכת טווח[31]. באפריל 2010 מונה לסמנכ"ל מסופי הגבול ושדות התעופה הפנים-ארציים ברשות. מתחילת 2012 שימש כממלא מקום זמני לשנתיים כמנכ"ל נמל התעופה בן-גוריון. בשנת 2014 מונה למנהל נתב"ג[32].

זכאי מתגורר בצור יגאל. הוא נשוי בשנית ואב לארבעה.

באוגוסט 2016 פורסם בערוץ 2, שזכאי יעיד לטובת החייל אלאור אזריה שירה במחבל[33]. ב-27 בספטמבר 2016 זכאי העיד מטעם ההגנה במשפט אזריה, וטען כי הירי שביצע היה סביר ועל מנת לנטרל את האיום מן המחבל שזז ולא היה ירי על מנת להרוג.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמוס הראללקראת "שנת ההתנתקות": בצה"ל חוששים מרבנים וסרבנים, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2004‬.
  2. ^ 2.0 2.1 בן כספית, האזרח זכאי, מעריב, ‏3 ביוני 2005, כפי שהועלה באתר פרש.
  3. ^ אביחי בקר, אייזן פטון, הארץ, ‏ 10 בספטמבר 1999, כפי שהועלה באתר פרש.
  4. ^ שמואל זכאי, באתר גדוד הסיור של גולני.
  5. ^ אמיר בוחבוט‏, המועמד מספר 1, באתר וואלה! NEWS‏, 23 באוקטובר 2014.
  6. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמודים 116 - 117
  7. ^ עמרי אסנהיים, אש צולבת, מעריב, כפי שהועלה באתר פרש.
  8. ^ עמוס הראל, הרמטכ"ל דחה בקשת מח"ט בצפון להתפטר בעקבות תקריות שבהן נהרגו חיילים, הארץ, ‏ 22.11.1998, כפי שהועלה באתר פרש.
  9. ^ עמוס הראלהמבקר הזהיר: הנגמ"שים לא בטוחים - בצה"ל לא הסיקו מסקנות, באתר הארץ, 14 במאי 2004‬.
  10. ^ פליקס פריש, מפקד גולני: להדיח מפקדי הטירונים שנקלעו לשטח A, באתר ynet, 25 באוקטובר 2000.
  11. ^ שמואל זכאי, עסקה שנולדה מתוך עוצמה, ישראל היום, 14 באוקטובר 2011, "בלילה האחרון בתפקידי כמפקד חטיבת גולני פיקדתי על מבצע ללכידת מבוקש בכיר. כוח של סיירת גולני הפגין יכולת ביצוע מרשימה: בתנאים כמעט בלתי אפשריים, תחת אש האויב, עמדו הלוחמים במשימה, ועצרו את המחבל. בסיום המבצע המוצלח התבוננתי בלוחמים שלי בגאווה גדולה".
  12. ^ עמוס הראל, הורי ה"מורדים" לא מסתפקים בקיצור העונשים, הארץ,‏ 01.12.1999, כפי שהועלה באתר פרש.
  13. ^ עמוס הראל, מח"ט גולני: "נסראללה יודע מי הרג את בנו, הארץ,‏ 29 במאי 2000, כפי שהועלה באתר פרש.
  14. ^ שמואל זכאי, "לא היינו ברווזים", במחנה, ‏ 21 במאי 2010, עמוד 29.
  15. ^ עמוס הראל, בצה"ל כועסים גם על זכאי, גם על התקשורת, הארץ,‏ 17.02.2000, כפי שהועלה באתר פרש.
  16. ^ חדשות נענע, מח"ט גולני: ארבע אימהות - ארבע סמרטוטות, באתר nana10‏, 16 בפברואר 2000.
  17. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, הערה למח"ט גולני בעקבות התבטאותו נגד "ארבע אמהות", באתר וואלה! NEWS‏, 17 בפברואר 2000.
  18. ^ מאת יואב לימור, אלי בוהדנה, נלכד מתכנן חטיפת סספורטס וסעדון, באתר nrg‏, 20 בנובמבר 2001.
  19. ^ ‏פליקס פריש, הפתעה מהרמטכ"ל: דרגת תת אלוף, באתר ynet, 20 בנובמבר 2001.
  20. ^ מאת עמוס הראל, אל"מ משה תמיר - מפקד חטיבת גולני, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2001.
  21. ^ ‫אמיר בוחבוט, תא"ל זכאי מבקש לעבור תפקיד, באתר nrg‏, 4 בנובמבר 2004‬.
  22. ^ חילופי מפקדים בעוצבה, ערב ערב, מקומו העיר אילת, גיליון 2118, ‏ 29.01.2004.
  23. ^ ‫ynet, הזקנה העיוורת והבלוף של צה"ל, באתר ynet‬.
  24. ^ אמיר בוחבוט, הצד האפל של הצלחת צה"ל, באתר nrg‏, 17 באוקטובר 2005
  25. ^ אמיר בוחבוט, ימי התשובה של צה"ל, באתר nrg‏, 12 באוקטובר 2005
  26. ^ עמוס הראלכבר לא צבא בתוך צבא, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2004‬
  27. ^ חנן גרינברג, התקרית במורג: המ"פ יודח, הערה לתא"ל זכאי, באתר ynet, 17 בנובמבר 2004
  28. ^ אילן מרסיאנו, הרמטכ"ל בחוץ וביטחון: זכאי לא דיבר אמת, באתר ynet, 9 בנובמבר 2004
  29. ^ ‫עמיר רפפורט, מלחמה אבודה מראש, באתר nrg‏, 12 בנובמבר 2004‬.
  30. ^ חנן גרינברג, הרמטכ"ל הורה לתא"ל זכאי לפשוט את מדיו, באתר ynet, 9 בנובמבר 2004
  31. ^ עמוס הראלבכירים לשעבר במערכת הביטחון קוראים לנהל מו"מ עקיף עם חמאס, באתר הארץ, 18 במאי 2008‬.
  32. ^ זוהר בלומנקרנץ, שר התחבורה אישר את מינויו של שמואל זכאי למנהל נתב"ג, באתר TheMarker‏, 18 בינואר 2014.
  33. ^ הקצינים הבכירים שיעידו לטובת אלאור אזריה