לדלג לתוכן

יחזקאל רחמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחזקאל רחמים
יחזקאל רחמים, 2019
יחזקאל רחמים, 2019
לידה 30 באוקטובר 1971 (בן 53)
יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
עיסוק סופר, משורר, עורך
שפות היצירה עברית
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים (2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יחזקאל רחמים (נולד ב-30 באוקטובר 1971) הוא משורר, סופר, פזמונאי ועורך ישראלי. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשע"ג (2012), פרס שרת התרבות למשוררים (2016), ופרס אקו"ם 2023.

רחמים הוא יליד יפו. הוא גדל כבן בכור במשפחה מרובת ילדים ונתמכת סעד מיפו, שידעה ניתוקי חשמל ומים.[1] מכיתה ד' למד בפנימיות (עלומים, "הדסים", בויאר) ובמשפחת אומנה בעכו. לקראת סיום לימודיו בתיכון, נהרג אביו, וכבן בכור נשא בעול המשפחה. בוגר הפנימייה ובית הספר התיכון ע"ש מיי בויאר שבירושלים. שירת בצה"ל כקצין כושר-קרבי בקבע ביחידת הקומנדו "שלדג". למד בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן ובעל תואר שני מהחוג לסוציולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב. בשנים 20072009 למד בפריז לתואר השלישי בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה. לימודי הדוקטורט שלו בתחום "הסוציולוגיה של הספרות" נקטעו בהיעדר מלגת המשך מספקת לסיום הדוקטורט, ובשל החלטתו להקדיש את חייו ליצירה ספרותית.

החוויות המשפחתיות בילדותו, מות אביו ותקופות עבודתו כפועל בניין חרתו את רישומם בתודעתו ובכתיבתו, למשל בסיפורים הקצרים "שוד בשדות החצילים" ו"חינוך מיני על פיגומים" בספרו "פיגומים".

רחמים החל את דרכו הספרותית לאחר סיום שירותו הצבאי. במהלך מסע בן שנתיים באמריקה הלטינית[2] החל בכתיבת פרוזה ושירה, כתיבה שבחלקה משלבת אלמנטים ביוגרפים מחייו, כדוגמת השיר "והדבש עודו אוחז"[3] והסיפור "האשכנזי שלנו",[4] ובחלקה האחר מטפלת באלמנטים פנטסטיים, כדוגמת הסיפורים "האוזן"[5] ו"מש"ק כנפיים".[6]

יצירה ראשונה מפרי עטו נתפרסמה בכתב העת "עמדה" 10 (2002) - פרק פרוזה בשם "פוטו סניור". סיפוריו נבחרו פעמיים ברציפות (בשנים 2003 ו-2004) כמומלצים בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ". שני סיפורים אלו, "האשכנזי שלנו" ו"העוד של דוד והדרשה של יונתן",[7] יחד עם רשימה בשם "משא האדם החוּם"[8] מבטאים פן נוסף ביצירתו שנוגע בזהות מזרחית. בחטיבה זו ניתן לכלול שיר חברתי בשם "אשרי התפוח",[9] שמתכתב עם שירה המפורסם של חנה סנש "אשרי הגפרור" ושיר בולט נוסף "פועל בניין סיני וזונה אוקראינית"[10] שהתפרסם כשיר מחאה העוסק במצבם של מהגרי העבודה וזכה במקום השלישי בתחרות "שירה על הדרך" לשנת 2007.

במשך מספר שנים פרסם רחמים יצירות פרוזה, שירה ומסה בשורה ארוכה של כתבי עת, עיתונים ואנתולוגיות בעברית ובתרגום. ב-2009 איגד רחמים את מרבית סיפוריו הראשונים בקובץ הסיפורים "פיגומים" שראה אור בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" בסדרת "הכבשה השחורה" ובעריכת פרופ' חנן חבר. הסיפור "מים"[11] מתוך "פיגומים", המבוסס על חוויה של ניתוק מים בבית המשפחה ויציאה של המשפחה כולה לאגף המים בעירייה "לעשות שביתה", נכנס לתוכנית הלימודים בבתי ספר תיכונים[12], ואף שימש בדיונים משפטיים ובדיוני החקיקה להגבלת ניתוקי מים בישראל.[13][14]

בשנים 20102011 שימש עורכה הראשי של "אגם" הוצאה לאור וייסד בה את סדרת הפרוזה "הנמל"[15], הוצאה בה ראו אור הספרים "ספארי" מאת ג'וליה פרמנטו, "הפקרוּת" מאת רבקה קרן ואחרים.

בעקבות משבר חיים יצא בשנת 2011 למסע התפתחותי של חקירה עצמית, בחינה ביוגרפית, פסיכולוגית ורוחנית, וכן צמיחה יצירתית.[16] במסע זה, שנמשך כעשור ועבר במדינות כהודו, גואטמלה, ניקרגואה, בוליביה, ברזיל וקולומביה, חיבר את "טרילוגיית המרחקים", המורכבת מספרי השירה: "עכשיו הנסיעה" (2016), "דיו מרחקים" (2018) ו"שמיים שלמים" (2023).[17]

בשנת 2020, נבחר שירו "מורה לחיים" כשיר הברכה לראש השנה של מכון "אבני ראשה" ונשלח לכלל מנהלי בתי הספר בישראל. השיר נותר בשימוש במערכת החינוך ונכלל בספר "שמיים שלמים".

בשנת 2021 הוזמן רחמים לכתוב ל"פסטיבל ישראל" במסגרת פרויקט "קשרי רוח".[18] הפואמה שכתב "הטייפ בקצה המסדרון", בעקבות שירו של אביהו מדינה "תן לזמן ללכת", העוסקת בחוויותיו כנער בכפר הנוער "הדסים", הועלתה במסגרת הפסטיבל ביוני 2021 בתיאטרון ירושלים, כמופע ספוקן-וורד בהגשת יקיר ששון.[19] עוד באותה השנה, כתב רחמים את השיר "אבן חן הומה", מתוך אלבום האולפן ה-11 של רבקה זהר, "לשמוע את הלב".

באפריל 2024 יצאו לאור שני ספרי שירה ראשונים בסדרה "דבר בעולם", סדרת ספרי שירה בעריכתו של רחמים, בהוצאת עמדה. הספרים הראשונים בסדרה הם "בתמונה לא רואים" של המשוררת נגה אולמרט, ו"חסידת ירוסלם" של המשוררת ווביט וורקו מנגסטו.

יצירות שירה ופרוזה של רחמים תורגמו לאיטלקית, לספרדית, לאנגלית ולפולנית ופורסמו בכתבי עת רבים, ביניהם: עמדה, הו!, קשת-החדשה, מאזנים, שבו, מטען, הכיוון מזרח, הליקון, פסיפס, מראה, אתגר, אלמנך, עיתון77 וכן באנתולוגיות: "האדומה - שירה מעמדית בישראל", "הקשב!" (סיפורי צבא), "אחד אלוהנו" (אמונה בספרות העברית), "תהוּדות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית", El pueblo del libro (סיפורים קצרים מתורגמים לספרדית, הוצאת ליברסה אקוודור), "חדשה: אנתולוגיה לשירה צעירה", Un solo Dios (הוצאת פראיסו).

שירים מולחנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים ופזמונים שכתב רחמים, זכו ללחנים ובוצעו על ידי מגוון אמנים. כמה מהשירים הללו הולחנו בידי אודי תורג'מן במסגרת הפרויקט המוזיקלי "החדר הסודי".

ספרים בעריכתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נֹגה אוֹלמרט, צ'פינה, ארגמן מיטב, 2022
  • דפנה דרוקר, להתייאש אסור, עמדה, 2021
  • שרי פרם באבא, "מן הסבל אל האושר", הוצאת פראג, 2014
  • מיכל גליק, סבתלולה, אגם, 2011
  • אפרים סידון, איתמר טל, בבה כבשת המסעות, אגם, 2011
  • איילת בר-מאיר, ימי הכלולות של ג'ואנה, אגם, 2011 (עורך אחראי, סדרת "הנמל" לסיפורת)
  • ג'וליה פרמנטו, ספארי, אגם, 2011 (עורך אחראי, סדרת "הנמל" לסיפורת)
  • רבקה קרן, הפקרות (רומן), אגם, 2010
  • בוב דילן (בתרגום יהונתן גפן), תמיד צעיר, אגם, 2010
  • אופיר פרומוביץ, מעוף הטוקן, אגם, 2010
  • שרית דרשן, יונת של הדואר, אגם, 2010
  • ורד שלאוזר-אידה, שלג הוא טופי, אגם, 2010
  • יחזקאל רחמים ודניאל בר-טל (עורכים), "רק על הסכסוך לדבר ידעתי" - סוציאליזציה לסכסוך בחברה הישראלית-יהודית. מכון וולטר לבך לחינוך לדו-קיום, אוניברסיטת תל אביב, 2006
  • יחזקאל רחמים (עורך), "קשה אך יציב" - התקשורת, הרופאים ומחלות מנהיגים, מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל אביב, 2006
  • יחזקאל רחמים (עורך), "אין עם מי לדבר" - מבט ביקורתי על הקשר פוליטיקה-תקשורת, מכון הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל אביב, 2005
  • נגה אולמרט, בתמונה לא רואים, סדרת 'דבר בעולם', הוצאת עמדה, 2024
  • ווביט וורקו מנגסטו, חסידת ירוסלם, סדרת 'דבר בעולם', הוצאת עמדה, 2024

על "פיגומים"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ספרו "פיגומים" נכתב בעיתונות: "הזדמנות נדירה בספרות הישראלית לקבל עדות מכלי ראשון על חיי הפרולטריון הישראלי" (אריק גלסנר, מעריב); "רחמים מציג את משפחתו על עליבותה הכלכלית, אך גם על גדולתה האנושית" (יובל פז, הארץ); "רחמים הוא אחד שלמד להריח את החיים מלמטה" (ירון אביטוב, זמן ירושלים); "ראוי מאוד, רציני ובעל עוצמה... הקורא נאלץ להודות בחוזקו, בפתיחותו ובכנותו של הספר" (אורין מוריס, מקור ראשון); "מתמודד עם חומרי נפץ חברתיים" (דפנה שחורי, ישראל היום).

פרופ' אריאל הירשפלד כתב: "קובץ של סיפורים קצרים משובחים, הארוגים מגוון של רבדים לשוניים, המגוללים חוויות המצויות בשולי התודעה התרבותית. המחשבה המשוקעת בסיפורים על אודות מושג הדמות ואופני עיצובה הספרותיים היא מחשבה חדשה, רעננה ומיוחדת במינה. במובן הזה – רחמים הוא חדשן המאתגר את ביקורת הסיפור העכשווית. מצד אחר – העוצמות הרגשיות שהוא מצליח להביא בפני הקורא, באמצעים עדינים ומתוחכמים – הן הישג בפני עצמו."

על "דיו מרחקים"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יותם ראובני מציין בעיתון "הארץ": "רחמים התברך בשליטה לשונית מעוררת התפעלות המגיעה למוזיקליות נהדרת ולהבעות שנשארות אצל הקורא. בהחלט מגיע לו מקום מרכזי יותר בשירה הישראלית. הוא אינו נותר רק בתחום המשפחתי, אלא כותב ארס פואטיקה משל עצמו", אפריל 2019.[22]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחזקאל רחמים בוויקישיתוף

יצירות זמינות ברשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מיה סלע, עוגה לכולנו, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
  2. ^ מוריה בן ברק, השיפוץ הושלם: על הספר 'פיגומים' של יחזקאל רחמים, באתר NRG, ‏22.10.2009
  3. ^ עמדה (כתב עת ספרותי), גיליון 14, 2005
  4. ^ יחזקאל רחמים, האשכנזי שלנו, באתר הארץ, 11 באפריל 2004
  5. ^ כתב העת קשת החדשה, גיליון 7, 2004
  6. ^ מאזנים, 2005
  7. ^ יחזקאל רחמים, העוד של דוד והדרשה של יונתן, באתר הארץ, 5 במאי 2003
  8. ^ משא האדם החום (בתוך: "תהוּדות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית", הוצאת "עם-עובד" ו"אמנות לעם", 2007)
  9. ^ כתב העת הכיוון מזרח, גיליון 12, 2006
  10. ^ מרב יודילוביץ', נבחרו הזוכים ב"שירה על הדרך", באתר ynet, 20 במרץ 2007
  11. ^ יחזקאל רחמים, מים, באתר פרויקט הסיפור הקצר, ‏2009
  12. ^ סיפור קצר עברי ומתורגם, ספרות בחינוך הממלכתי דתי, אגף חברה ורוח, משרד החינוך., באתר משרד החינוך
  13. ^ כתב עתירה לבג"ץ בבקשה "להימנע מלנתק את אספקת המים לצרכנים שאין ידם משגת לשלם את חשבון המים בשל עוניים", לקראת דיון ב 24.2.2014
  14. ^ נטע זיו, "'מים זה לא בחינם'. למה לא בעצם?" בתוך הספר: "האם המשפט חשוב?", באתר אוניברסיטת תל אביב – הפקולטה למשפטים על-שם בוכמן, ‏2010
  15. ^ סדרת פרוזה חדשה בהוצאת "אגם", באתר ynet, 17 באוגוסט 2010
  16. ^ כרמית ספיר ויץ, ‏יחזקאל רחמים: "יוצר שמגיע היום מהפריפריה כבר לא צריך להתגנב", באתר מעריב אונליין, 13 בנובמבר 2016
  17. ^ טליה פריאל מארחת את יחזקאל רחמים – סופר ומשורר", באתר ריאיון בתוכנית הרדיו "מדברים ישראלית", ‏11.6.2021
  18. ^ פרויקט קשרי רוח, באתר פסטיבל ישראל, ‏2021
  19. ^ הטייפ בקצה המסדרון – יקיר ששון ויחזקאל רחמים. הפקת מקור לפרויקט 'קשרי רוח', תיאטרון ירושלים, באתר פסטיבל ישראל, ‏יוני 2021
  20. ^ תוכנית פרדס, מחזור ב', באתר הספרייה הלאומית
  21. ^ רן בוקר, פרס אקו"ם למפעל חיים יוענק לסופרת גלילה רון-פדר-עמית, באתר ynet, 19 במרץ 2023
  22. ^ אתר למנויים בלבד "דיו מרחקים": ליחזקאל רחמים מגיע מקום מרכזי יותר בשירה המקומית, באתר הארץ, 24 באפריל 2019