יחסי יפן–ליכטנשטיין
| יחסי יפן–ליכטנשטיין | |
|---|---|
|
|
| |
| יפן | ליכטנשטיין |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 377,915 | 160 |
| אוכלוסייה | |
| 122,793,587 | 39,763 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,231,141 | 7,186 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 34,457 | 180,732 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | מונרכיה חוקתית |
יחסי יפן–ליכטנשטיין (ביפנית: 日本とリヒテンシュタインの関係, בגרמנית: Japan-Liechtenstein Beziehungen) הם היחסים הדיפלומטיים בין יפן לבין נסיכות ליכטנשטיין. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים רשמיים ביוני 1996. יפן אינה מיוצגת בליכטנשטיין, הן בדרג השגרירות והן בדרג הקונסולרי. יפן האמינה את שגרירותה שבברן, בירת שווייץ על ליכטנשטיין.[1] ליכטנשטיין אינה מיוצגת ביפן, הן בדרג השגרירות והן בדרג הקונסולרי.
השוואה מדינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מדינה |  ליכטנשטיין
|
 יפן
|
|---|---|---|
|
שם בשפה הרשמית |
בגרמנית: Fürstentum Liechtenstein | ביפנית: 日本 |
| מפה | 
|
.svg)
|
| סמל | 
|
|
|
| |
| עיר בירה | ואדוץ
קואורדינטות של הבירה = 47°08′N 9°30′E / 47.133°N 9.500°E |
טוקיו
קואורדינטות של הבירה = 35°41′N 139°46′E / 35.683°N 139.767°E |
| הקמה | התפוררות האימפריה הרומית הקדושה 1806 |
המאה ה-7 לפנה"ס |
| אוכלוסייה[2] | 39,137 נפש (יולי 2020) | 125,507,472 נפש (יולי 2020) |
| צפיפות האוכלוסייה | 244.61 נפש לקמ"ר | 332.11 נפש לקמ"ר |
| שטח[3] | 160 קמ"ר | 377,915 קמ"ר |
| אחוז שטח המים | זניח | 0.8% |
| שפות | גרמנית (רשמית). | יפנית (לאומית); אין שפה רשמית במדינה. |
| דת | 76% קתולים 8.5% פרוטסטנטים 1.4% נוצרים אורתודוקסים 4% מוסלמים 5.4% חסרי דת |
51.82% שינטו 34.9% בודהיזם 4.0% כתות שינטו 2.3% נצרות 7.0% לא ענו[4] |
| תמ"ג[5] | 4,978 מיליון $ | 5,443,000 מיליון $ |
| תמ"ג לנפש | 127,194 $ | 43,368 $ |
| HDI[6] | 0.917 (גבוה מאוד) | 0.909 (גבוה מאוד) |
יפנים בליכטנשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לדצמבר 1998, חיים בליכטנשטיין תשעה אזרחים יפנים.[7]
ביקורים רמי דרג[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיפן לליכטנשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שנת 1984 – הנסיך לשעבר נארוהיטו.
- שנת 1985 – הנסיך לשעבר נארוהיטו.
- שנת 1988 – סאיאקו, נסיכת נורי.
- שנת 1989 – פומיהיטו, נסיך אקישינו.
מליכטנשטיין ליפן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שנת 1986 ו-1989– הנס אדם השני, נסיך ליכטנשטיין ורעייתו, מריה קינסקי, רוזנת וצ'יניץ וטטאו.
- שנת 1990– אלויס, יורש העצר של ליכטנשטיין.
- שנת 1998– הנסיכה נורה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משרד החוץ של יפן
משרד החוץ של ליכטנשטיין
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Japanische Botschaft in Liechtenstein, Ministry of Foreign Affairs of Japan (בגרמנית)
- ^ Country Comparison :: Population — The World Factbook - Central Intelligence Agency, www.cia.gov
- ^ Country Comparison :: Area — The World Factbook - Central Intelligence Agency, www.cia.gov
- ^ [http://www2.ttcn.ne.jp/honkawa/9460.html �}�^�����E�e���̏@��], www2.ttcn.ne.jp
- ^ Country Comparison :: GDP (purchasing power parity) — The World Factbook - Central Intelligence Agency, www.cia.gov
- ^ Human Development Data (1990-2018) | Human Development Reports, hdr.undp.org
- ^ MOFA: Japan-Liechtenstein Relations(Basic Data), משרד החוץ היפני
