לדלג לתוכן

יעקב כץ (כצל'ה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תבנית:ח"כ יעקב כץ המכונה "כֶצָלֵ'ה" (נולד ב-29 בספטמבר 1951) הוא מראשוני גוש אמונים, ממייסדי היישוב בית אל, ישיבת בית אל, ערוץ 7 והעיתון "בשבע". חבר הכנסת בכנסת ה-18, בראש רשימת "האיחוד הלאומי". מכהן כיו"ר הוועדה לבעיית העובדים הזרים.

קורות חייו

יעקב דוב כץ נולד בכ"ח באלול ה'תשי"א בירושלים, והוא דור חמישי בארץ. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב.

בשנת 1970 התגייס לצה"ל ושירת בסיירת שקד. בשנת 1972 סיים בהצטיינות קורס קצינים, ושימש כסגן מפקד פלוגה בסיירת שקד. במלחמת יום הכיפורים 1973 היה חלק מקבוצה של כ-12 אנשי סיירת לשעבר בפיקודו של אמציה חן שביצעה מבצעים שונים במסגרת אוגדתו של אריאל שרון. ביום השמיני למלחמה יצא הכוח לאתר ולהשמיד כוחות מצריים, שנחתו במסוקים באזור ההיערכות לצליחת התעלה. כץ נפצע קשה בירכו השמאלית כתוצאה מפגיעה ישירה של רקטת RPG בנגמ"ש בו היה. הוא התאושש מהפציעה כעבור מספר חודשים, אך נותר נכה בשיעור של 70%.

בעת אשפוזו בבית חולים בילינסון הכיר את תמי הכהן, עמה התחתן. הזוג כץ מתגורר בבית אל ולהם שבעה ילדים.

כץ הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה יהודית מהאוניברסיטה הפתוחה. הוא חובב מוזיקה חסידית וב-2007 הלחין שירים לאלבום של הזמר החרדי עקיבא מרגליות.‏‏[1]

פעילותו הפוליטית

מימין לשמאל: הרב זלמן ברוך מלמד, האדמו"ר מגור פנחס מנחם אלתר ויעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990

בשנת 1974 היה כץ שותף לייסודה של תנועת גוש אמונים‏‏[2]. ב-1975 החזיר כץ באקט מחאה מתוקשר את אות מלחמת יום הכיפורים בשל התנגדותו להסכם הביניים בסיני שחתם ראש הממשלה יצחק רבין [1].

כץ ומשפחתו נמנו עם חברי הגרעין המייסד של בית אל בשנת 1977, וכן נמנה עם מייסדי ישיבת בית אל, בהנהגת הרב זלמן ברוך מלמד. במשך שנים רבות שימש כץ כמגייס כספים של ישיבת בית אל, משימה הדורשת נסיעות תכופות לארצות הברית, שם מתגוררים רוב התורמים לישיבה.

בשנת 1987 רכשה ישיבת בית אל ספינה על מנת להקים את ערוץ 7 - תחנת רדיו ימנית ששימשה כאלטרנטיבה פוליטית לערוצים הממלכתיים של רשות השידור. כץ נמנה בין מנהלי התחנה. לאחר שנסגרה התחנה, הורשע כץ ב-2003 בגין הפעלת תחנת רדיו פיראטי, מתן עדות שקר ושבועת שקר[3]‏, ונידון לחצי שנת עבודות שירות[4]. ב-2006 זכה לחנינה מנשיא המדינה משה קצב, והרשעתו נמחקה.

בשנים 1990-1991 כיהן כעוזרו לענייני התיישבות של שרון שכיהן כשר הבינוי והשיכון, והיה בין האחראים על בנייתן של כ-35,000 יחידות דיור במזרח ירושלים, ביהודה ושומרון וברמת הגולן. ערב הבחירות לכנסת ה-18 ב-2009 אמר כי בתקופה זו נהג לכתוב באופן אישי מדי שבועיים דו"ח מפורט לרבי מליובאוויטש על קצב הבניה בהתנחלויות ומזכירו של הרבי, וכי הרב יהודה-לייב גרונר, סיפר כי הדו"חות גרמו לרבי נחת רוח רבה.‏‏[5]

כל אותן שנים היה אחד מחבריו הקרובים של שרון. החברות ביניהם הצטננה בהדרגה החל משנת ה'תשנ"ו 1996 בעת שכיהן שרון כשר התשתיות בממשלת בנימין נתניהו, ובעיקר לאחר פטירת רעיית שרון, לילי. החברות הפכה ליריבות פוליטית בעת ששרון החליט על תוכנית ההתנתקות.

בשנת 2002 נמנה בין המייסדים של השבועון החינמי "בשבע".‏‏[6]

במשך שנים רבות היה חבר בתנועת "תקומה" שהתפלגה מהמפד"ל. בשנת 2008 הצטרף כחבר ב"אח"י" יוזמתו של השר וח"כ לשעבר אפי איתם. לאחר שיוזמה זו לא הצליחה, חזר כ"ץ והצטרף לתקומה. יומיים לפני סוף מועד הגשת הרשימות לכנסת ה-18 פרש יחד עם חבריו מהבית היהודי ונבחר כראש האיחוד הלאומי

יעקב כץ הוא חבר כנסת בכנסת ה-18, בראש רשימת "האיחוד הלאומי".

עמדותיו הפוליטיות

יעקב כץ מבקר במוזיאון הנצחת גוש קטיף

כץ תומך בגישת "ארץ ישראל השלמה" ולדעתו יש לנהל משא ומתן עם אומות העולם על מנת לאפשר ריבונות ישראלית ביש"ע: "הייתי אומר למנהיגי האומות שיש לנו דרישה על כל ארץ ישראל, משום שהיא שלנו ואנחנו גם יושבים בה."[7] כמו כן אמר בראיון: "שתי גדות לירדן - זו שלנו, זו גם כן."[8]

לדעתו יש לחדש את ההתיישבות בגוש קטיף: "העצמות האלה כל בית ישראל המה תבוא בכם רוח וחייתם." הוא תומך בסירוב פקודה "כשהפקודה בלתי חוקית ומוסרית בעליל", ורואה בנוער הגבעות "גדוד במפעל הציוני."‏‏[8]

התבטא בחריפות נגד מצרים ונשיאה חוסני מובארכ, על רקע ניסיונות המצרים להגיע להסכם הפסקת אש בין ישראל לחמאס, וכינה את מובארק "שותף לטרור". לדעתו, הדרך הנאותה להגיע להפסקת אש עם החמאס היא להשיב את ישובי גוש קטיף שפונו למקומם תוך "מיגור מוחלט" של גורמי הטרור.‏‏[7]

לנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, קרא "נשיא אנטישמי" לאחר נאומו בקהיר, שבו הציע לעצור את הבנייה בהתנחלויות‏‏[9].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על התקליט של עקיבא מרגליות שלחניו נכתבו על ידי כץ, באתר ערוץ 7
  2. ^ ‏שעיה סגל, מעריב אוגוסט 1974 "כצל'ה - סיירה צעדה" ‏
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אייל הראובני, בעקבות ההרשעה: ערוץ 7 הפסיק לשדר, באתר ynet, 20.10.03
  4. ^ ת"פ (י-ם) 4830/98 מדינת ישראל נגד יעקב כץ ואחרים, ניתן ב-29.12.03‏
  5. ^ כצל'ה חשף - מדי שבועיים כתבתי לרבי על הבנייה ביו"ש, באתר "חב"ד און-ליין"
  6. ^ ‏ישי פרידמן, יעקב כץ בריאיון לאתר מים, מעייני הישועה
  7. ^ 1 2 יעקב כ"ץ: "מובארק הוא משענת קנה רצוץ ושותף לטרור", 13.1.2009, בחדשות msn
  8. ^ 1 2 ‏ירעם נתניהו, שליפות עם יעקב כץ (כצל'ה), באתר nrg‏, 13.1.2009‏
  9. ^ ‏כצלה לכיכר: "אובמה - נשיא אנטישמי", באתר "כיכר השבת", 4 ביוני 2009‏